Section 550

נ־ גד ל עו ז

עצים ובשבועו ת ס ׳ הנשכעי ן ש ה : וכ ן כלסשו ל לעדו ת כו ׳ ע ד אי ן אנ ו מאמיני ן אוח ו שישג ע . פ״ ק
דמציעא ״ תקנ ת חכמי ם הי א כו ׳ ע ל שאינ ו יכי ל לישב ע משל ם . בשבועו ת פר ק כ ל הנשנעי ן :

היה החשו ד שוט ר ע ד ישנ ע היס ח ויפט ר . הורא ת הגאוני ם ז׳ ל : וכ ן סוג ם שטר ו וכ ל כיוצ א נז ה

ונו" ע ד ויפט ר מ ן טשט ר ; כת ב הראג׳ ד 1׳ ל אינ י מוד ה גז ה וכו ׳ : ואנ י אומ ר הגאוני ם

הראשונים ז׳ ל הור ו כ ן ומגדול י כ ל דו ר ודו ר הוד ו ל ו והר׳ ם ז׳ ל מקוצ י מדע ת רבותינ ו בעל י התום ׳

רל

ד תקנ ת חכמי ם הי א שכ ל כו׳ . נת ב מר ן סי ׳ צ׳ ב מ״ ה בש ם הרשב״ א וז׳לכ ל שהתוכ ע טומ ן בי י
שהוא חשו ד א ם ל א מצ א עדי ם י ש לדקד ק א ס הפסי ד תביעת ו לפ י שי׳ ל לפ י דכרי ו א׳ א
למסור ל ו שבוע ה וג ס התוב ע אינ ו נוט ל בשבוע ה טו ן שאי ן עדי ם שז ה חשו ד ואנ י רוא ה מחכמ י
ישראל שירא ה מדבריה ם שאי ן נמנעי ן מלהשביע ו נופנ י שחשד ו בע ל דינ ו ע ל שבועת ו ונרא ה
שדעתם לומ ר שאי ן פוסלי ם אוה ו לחצאי ! שיה א פסו ל לגב י ז ה ונש ר לגב י עלמ א כו ׳ . ועיי ן במ׳ ש
החום׳ בס ׳ נער ה שנתפתת ה (ד ף מ״ד ) ד׳ ה איכ א בינייה ו אורוע י סהד י ונמ׳ ש הרא׳ ש ש ם ועיי ן
בתשובות להרמב״ ן ו׳ ל סי ׳ מ״ ט הביא ה מר ן סי ׳ ע׳ ה ובתשובו ת הרפב׳ א ח״ ב סי ׳ רל׳ א ונמהריק״ ו
סימן ל׳ ג (א׳ ה עיי ן מ׳ ש הר ב המחב ר בפ״ א מה ׳ שחיט ה הלכ ה כ״ו ) : ומתו ך שאינ ו יכו ל לישב ט
משלם כו ׳ . כת ב מהר׳ י אדרב י סימ ן פ׳ ו וז״ ל ואע׳ ג דל א אמרינ ן מתו ך שאינ ו יט ל לישב ע משל ם
אלא בשבוע ה דאוריית א וכמ׳ ש הרשב׳ א כתשוב ה ט ׳ . ול י נרא ה דהדנרי ם פשוטי ם דע' כ ל א חיל ק
הרשב׳א ז׳ ל בי ן שבוע ה דאוריית א לשבוע ה דרבנ ן אל א בנשב ע ונפט ר אב ל בנשב ע ונוט ל א ף שהי א
שבועה דרבנ ן אמרינ ן מתו ך שאינ ו יכו ל לישנ ע אינ ו נוט ל וכ״ כ הרשב״ א בתשו ׳ וז׳ ל ועו ד דכיו ן
שהודה שקב ל קצ ת כב ר סג ה שטר ו ותנ ן הפוגמ ת כתובת ה ל א תפר ע אל א בשבוע ה והו׳ ל מחויי ב שבוע ה
שאינו יכו ל לישב ע ע״ כ , הר י שכת נ בהדי א דסוגמ ת כתובת ה א ף שהי א שבוע ה דרבנ ן אמרינ ן מחו ך
שאינו יכי ל לישב ע אינ ו נוט ל וכ״ כ בתשוכ ה להרמכ׳ ן סי ׳ פ׳ ה הניא ה מר ן סימ ן ע׳ ג עכ׳ ד וכ ן
הסכים מהר׳ י אדרב י נאות ה התשוב ה יט׳ ש :

ה וכ ן פוג ם שטר ו כו׳ . נרא ה לייש ב דבר י רבינ ו נמ׳ ש ואמ ר ישנ ע ל י וכו י שדקד ק מהריק״ א דקא י
גבי אפי ק שטר א וחכרי ס אמ ר פרי ע הו א דא י ל א טע ן אשתב ע ל י ל א טענינ ן לי ה וז ה דוח ק
שסרי יבי ט ל א סוכי י ד ן 01 אל א די ן כל ל כת ב וכיוצ א גז ה ואפש ר דכוו ן יבינ ו למ ד אח ד שמעי ד

שפר9

הגהות מיימוניו ת

ואינה מקיימ ת לפיכ ך אד ם שעב ר ע ל הרמו ת שלנ ו הו א חשו ד השבוע ה וכ ן סס ק
ד״י ס׳ ה וראבי״ ה פיר ש כרש׳ י ונת ב שבהרמו ת שמקבלי ם לת ת מ ם וכ ל חרמו ת שמקבלי ן
על העתי ד כיו ן שאפש ר שבשע ת קבל ת השבוע ה ל א היד . דעת ם לעבו ד כשרי ם וכ ן
פריב׳א ע״ נ באביאם ף ע״ ב ־ . [נ ] כרב י אנ א דסב ר כר׳ ט ומפר ש הכ י ה א דאמ ר ר׳ מ חזרד .
שבועה למקומ ה ודל א כר׳ י דאמ ר יחלוק ו כדמוכ ח עלו ! ההי א דנסב א דר ׳ אב א וכ ן
אמר רב א כוותי ה דר ׳ אב א מסתבר א רכ ן בח׳ ה מיית י ה א דר ׳ אב א לפס ק הלנ ה אב ל

ר״ת פם•־ , ש ־,לכ ר בר ׳ יוס י מדאמרינ ן הת ם עב ד ר' נ עובד א כר ׳ יוס י והתלמו ד אומ ר שמתו ך דבר י רב י אב א למדנ ו פירו ש דברי ו ש ל ר״ מ דכיו ן דאמ ר ר מ חור ה שבועי "
לממימה א י כ ן מחויי ב ;טבוע ה חשי ב לי ה ומצינ ו בדבר י ר ׳ אב א שמחויי ב שבוע ה שאינ ו יבו ל לישב ע משל ם סבר א הי א שג ם ר׳ מ ב ך אמ ר אב ל ר אב א עצמ ו כ ר יוס ■
סבירא לי ה שהוש ט ד גיח ם מחוייבי ן שבוע ה ומתו ך שאינ ן ינולי ן לישכ ע שניה ם מפסידי ! ועיי ן בהלכו ת גזילר , פ׳ ד ע״ כ : [ג ] לשו ן ס׳ ה ורוק א בשבוע ה שעיקרה , מ ן התור ה ע ל

מגיד משנ ח

ו הי ח ההשו ד מ ן הנשכעי ן במעג ת ספ ק וכו ׳
לפי של א נחחי ב ז ה שבוע ה מי ן
הי1ורה . ותד ע למ ה ל א נחמ״ ב שבוע ה מ ן
התורה לפ י שאי ן ההוב ע נווע5 ו סענ ת ודצ י :

ורבותי

משפטים. הלכו ת טוע ן ונטע ן פ״ ב ג כס ף משנ ח ה 9

טליהס ליטו ל כשכומ ה אכ ל אוח ן שהי ה דינ ן מ ן התור ה ליטו ל כל א סמע ה וחכמי ם החמיר ו טליה ו ל־שכ ט ר״ ו -״ר , ,״,־. ״ , ״

היכא דאשש ר ש־ינ ו משי י אכ ל כ ל שהי א חשו י שא י ':שפ י ל ו לישכ ט הממי,ו מ 5' " ץ" " י י ""?י" " חכמי ה שכוע ה אל א

י-ליי ׳״ ל ולר־ריה ה יש ה כ ח המשו ר כ־ ו שהו א נו־ ל כל א שכומ ה כיוןשש־ר ו י ״ י ף'־ י י״קיי ־ רכי־ ו מאי ,

ו הי ה החשו ד מ ן הנשבעיןוכו ׳ . ז ה ברו ר ומוסכ ם מ ן המפרשי ם ז״ ל וא ף מ י שסול ק בדי ן השומ ר מוד ה <ז ה ופשן% ״ א . ן דע ת בע ל העכו ר ז ל ואי ן ב ד י להכריע ;

ז נתחיי ב החשו ד שבוע ת היס ח וכו ׳ . ז ה

ישבע ל י הר י הנתב ע נשב ע היס ת ויפט ר מ ן השט ר :

ו הי ה החשו ד מ ן הנשבעי ן בטענ ת ספ ק אינ ו נשב ע ואי ן
שכנגדו נשב ע לפ י של א נתחיי ב ז ה שבוע ה מ ן התור ה י
ולפי שאי ן התוב ע טוענ ו טענ ת ודא י כד י שישב ע ע ל
טענתי • * ז נתחיי ב החשו ד שבוע ת היס ת אי ן שכנגד ו

נשבע ונוט ל . ששבוע ת היס ת עצמ ה תקנ ה הי א ול א עש ו ל ה תקנ ה אחר ת שישב ע התור ע
אלא הר י הנתב ע נפט ר בל א שבועה : ח מ י שנתחיי ב שבוע ת היס ת והי ה התוב ע חשוד .

אין הנתב ע יכו ל להפו ך עלי ו השבוע ה שהר י אי ן יכו ל להשב ע . אל א ישל ם א ו ישר ע
היסת. ואי ן שומעי ו לז ה לתלו ת בדב ר שא י אפשר . והר י ז ה כמ י שהפ ך שבועת ו ע ל
הקטן שאי ן שומעי ן ל ו אל א א ו ישב ע היס ת א ו ישל ם : מ י שנתחיי ב שבוע ה בי ן ש ל

תורה בי ן ש ל דבריה ם ונשב ע ונט ל א ו נשב ע ונפט ר . ואח ר כ ך בא ו עלי ו עדי ם שהו א
חשוד . אי ן שבועת ו שנשב ע כלו ם וי ש לבע ל דינ ו להוצי א מיד ו מ ה שנט ל א ו ישב ע ז ה
שכנגדו ויטו ל ממנ ו : י לעול ם כז ה דני ן לחשו ד [ד ] ע ד שילק ה בבי ת די ן . *א ם הי ו עלי ו
עדים שלק ה ועש ה תשוב ה יחזו ר לכשרות ו בי ן לעדו ת בי ן לשבועה : י א מ י שטע ן ע ל
חבירו וכפ ר ב ו ונשב ע בי ן שבוע ת התור ה בי ן שבוע ת היס ת . ואח ר כ ך בא ו עדי ם והעיד ו
עליו שע ^ שק ר נשב ע הר י ז ה [ה ] משל ם והוחז ק חשו ד ע ל השבוע ה . וכב ר בארנ ו בשבועו ת
שכל הנשב ע ע ל ממו ן חביר ו ועש ה תשוב ה חיי ב להוםי ף חומ ש : י ^ טענ ו שי ש ל ו חו ב
אצלו בעדי ם וקני ן ואמ ר כ ן הי ה ופרעתי ך . א ו שאמ ר אינ י חיי ב ל ך כלו ם ונשב ע ואח ר כ ך
באו עד י רקני ן . א ו הוצי א השט ר ונתקיי ם הר י ז ה משל ם ואינ ו חשו ד . שהר י ל א העיד ו
שלא פרע ו ול א אמ ר הנתב ע ל א הי ו דברי ם מעול ם וכ ן כ ל כיוצ א בזה ;

מבואר נגמר א פר ק שבוע ח
הוייצין (ד ף מ״ס ) ופ״ ק דמציע ס (ד ף י״ג ) :

ח מ י שנתחיי ב שכוע ת וכו ׳ . אינ ו מבוא ר
בגמרא ודע ת רבינ ו מאי ר ז״ ל כדע ת
רבינו ז״ ל אב ל בעיט ! ר אמר ו שא ם תוב ע
חשוד נתב ע פטו ר ואי ן עלי ו אל א חר ם סת ם
ודברי רגינ ו נראין :

ט מ י שנתחיי ב שבוע ה וכו ׳ . ג ס ז ה אינ ו
נזכר בגמ ׳ אב ל נרא ה ברו ר דל א גר ע
ממה שאמר ו טע ה בדב ר משנ ה חוז ר וא ף ע ל
פי שי ש לחל ק ביניה ם הדב ר נכו ן בעצמ ו וכ״ כ
רביגו מאי ר ז״ ל : לעול ם כז ה דני ן לחשו ד
וכו׳ . השו ה רבינ ו די ן ז ה לדי ן פסו ל לעדו ח
מהמת עביר ה וכ ן הו א האמ ת ובהלכו ת כתב ו
במס׳ סנהדרי ן ירושלמ י החשו ד בשבועו ת מאימת י
מקבלין אות ו משיב א לב״ ד שאי ן מכירי ן אות ו
ויאמר השו ד אנ י ע ד כא ן . ונכת ב בדבר י
רבינו בפ ׳ י״ ב מהלכו ת עדו ת וע ל הכל ל שעדו ת
ושבועה שוי ן בז ה וז ה מוסכ ם :

יא מ י שטע ן ע ל חביר ו וכו ׳ . בהלכו ת פר ק
כל הנשבעי ן מבוא ר שאי ן הלכ ה כר ב
דאמר פר ק הגוז ל מנ ה ל י ביד ך והל ה אומ ר
אין ל ך ביד י כלו ם ונשב ע ובא ו עדי ם סטו ר
אלא ודא י חיי ב ואי ן שנוע ה פו.רת ו וכ ן כתב ו
ז״ל ודי ן החשו ד דב ר פשו ט הו א :

יב טענ ו שי ש ל ו אצל ו חו ב וכו ׳ . די ן
התשלומין שאי ן השבוע ה פוטר ו
מבואר ממ ה שאמרת י מה א דר ב דלי ת הלכה א
כוותיה ודי ן החשו ד דב ר פשו ט הו א שאינ ו נחש ד
אלא בראי ה ברור ה וי ש לז ה סמ ך בגמר א :
(£״ג א אי ן מוד ה במקצ ת חיי ב שבוע ה
וכו׳ . רא ש פר ק שבוע ת
הדיינין (ד ף ל״ח: ) הטענ ה שת י כס ף וההודא ה
שוה פרוט ה ומפר ש במשנ ה שהכפיר ה בלב ד
צריך שתה י

פרק שליש י

א "א ץ מוד ה במקצ ת חיי ב שבוע ה מ ן התור ה ע ד שיוד ה כפרוט ה א ו ית ר ויכפו ר
[א] בשת י מעי ן בם ף א ו ית ר . וכט ה הי א פרוט ה משק ל הצ י [נ ] שעור ה ש ל כס ף

נקי

יג״א א ם הי ו עלי ו עדי ם שלק ה ע ל יר ן יעש ח תשוב ה ויחוו ר לכשרות ו(ועי ׳ לח׳מ ) : א סוח־ מ סי ׳ ס ח סמ״ ג עשי ן סי ׳ צ ה :

שחי כס ף וכר ב דאמ ר הכי ן
בגמ׳ ועו ד יתבא ר בסמו ך : וכט ה הי א פרוט ה

משקל חצ י שעור ה וכו׳ . הדר ך שכת ב רני ט ז״ ל במשק ל הפרוט ה ובמשק ל שת י כס ף הו א דר ך הנכו ן כב ר הכריחוה ו הרמב״ ן ז״ ל והרשב״ א ז״ל . וד ע שמשק ל ל״ ב שעורו ת הו א

לחם משנ ה

ו לפ י של א נתחיי ב ז ה ונו ׳ ולפ י שאי ן החונ ט טוע ט מענ ת ודא י . כ״ כ במקצ ת ספרי ם פ״ ג א וכמ ה הי א פרוט ה וכו׳ . כת ב ה״ ה ז״ ל ומ״ ש מעי ן ול א שקלי ם בס״ ק דקדושי ן

ולפי נוסח א זא ת משמ ע דה ס שנ י דברי ם וה״ ק הטע ם שאי ן שכנגד ו נשב ע מפנ י
שאין ז ו שבוע ת התור ה דא ס הי ה שבוע ת התור ה הי ה נשב ע ועו ד טע ס אמ ר דאפיל ו
היה שבוע ת התור ה ל א הי ה פכנגד ו נשב ע מפנ י שאינ ו טוע ן ודא י כדאמריג ן גב י שומ ר
דאע״פ שחיי ב שנוע ה התור ה אי ן שכנגד ו נשב ע מפנ י שאי ן טוע ן ודא י . והר ב בכ״ מ ז״ ל
נראה שגור ס בטע ם שנ י בל א וי״ ו ומפר ש דהכ י קאמ ר הטע ם של א נתחיי ב שבוע ת
ההורה מפנ י שאי ן ז ה טוע ן ודא י וקש ה לפירוש ו דאע״ פ שהי ה טוע ן ודא י ל א הי ה מהויי ב
שבועת התור ה כיו ן שאינ ו מוד ה מקצ ת לכ ך נ״ ל עיק ר מ ה שכתבת י ;

י לעול ם כז ה דגי ן לחשו ד ע ד שילק ה בבי ס די ן ח ם הי ו עלי ו עדי ם ויעש ה
חשובה ונו ׳ . כ ך הי א הנוסח א במקצ ת הספרים * חב ל בספרי ם אחרי ם
הוא וא ם הי ו עלי ו עדי ם שלק ה ועש ה חשוב ה וכו ׳ וכ ך הוזכ ר בדבר י הטו ר ז״ ל והי א
עיקר דלנוסח א קמייה א משמ ע דא ס הי ו עלי ו עדי ם ר״ ל א ס י ש עדי ם שהו א חשו ד
ולמה הוצר ך לומ ר כ ן ה א כ ל חשו ד בעדי ם הו א כדכת ב בתחל ח הסר ק אל א הצוכ ה )
היא ד ה י א חלוק ה בפנ י עצמ ה . ולכולה ו קש ה למ ה אמ ר רבינ ו ז״ ל דילק ה ויעש ה חשוב ה
הא בהל ׳ עדו ת ס״ ב כת ב רבי ט ז״ ל דכיו ן שי ש עדי ם שלק ה א ו שעש ה חשוב ה סג י
משמע דבח ד מינייה ו סג י ועדו ת ושבוע ה שוי ס ה ם כדכח ב ה״ ה ז״ ל ושמ א ה ך ופש ה
תשובה שכת ב רבי ט ז״ ל ר״ ל א ו שעש ה תשוב ה וסמ ך ע ל ס״ ש ש ס :

*נדפושי וויניציא ס .

שסרע אכ ל נרא ה לומ ר כיי ן שמצינ ו להראנ״ ד והרמ׳ ס ז״ ל דסגי י שנוע ל המלו ה נל א שבוע ה ומצינ ו
נגח׳ דקאמ ר גג י מסי ק שטר א אחנרי ה ואמ ר לי ה אשהנ ע ל י דל א סרעחי ן משנעיג ן לי ה וגע י חלמוד א
ומה ני ן ז ה לסוג ה שער ו ומסי ק הח ם גנ י סוג ם א י ל א טעי ן נמ י אנ ן עענינ ן לי ה הכ א א י ל א טעי ן