Section 549

פ״ב א כ ל משו ד ע ל השנוע ה אי ן משניעי ן אות ו וכו ׳ . כת ג העו ר סימ ן צ׳ ב נש ס סיא׳ ש ; /
על לאונ ן שנתחיי ג שנוע ה לשמעו ן ורוצ ה שמעו ן שיחרימ ו נכ׳ ה ע ל כ ל מ י שיוד פ
אם ראוג ן עג ר ע ל השכוע ה כד י לפוסל ו והשי ג חליל ם וח ס ל א פה א כזא ת כישרא ל לניי ש כ ן גלי ע

כו׳

הגהות סיימוניו ת

רב כ ן כת ב ר ב אליפ ס וחז ר ב ו טמ ה שפיר ש בשערי ם עלי ו וכ ן פיר ע ריצב׳ א מס״ ח ועיי ן
בתשובה ל׳ ד ע׳ ב : [ח ] בשער י שבועו ת דר ב האי י בתו ב וכ ל חיב א רמתחיי ב לפרו ע
בהודאתו טתחיי ב שבוע ה בכפירת ו ובו ׳ ע ד אב ל תובע ו שהי ה ער ב של א כפנ י ב׳ ד א ו
שלא כשע ת מת ן מעו ת כיו ן רבהודאת ו ל א מחיי ב א ף כפירת ו אי ן מחיי ב עיבוע ה וכ ן
ראית מת א דם ׳ המפקי ד מ י נשב ע ט י שהפקדו ן אצל ו שמ א ישב ע ז ה ויוצי א הל ח א ח
הפקדון פר׳ ח ונמצ א שו ה נשב ע ע ל חנ ם והוי א ל ה שבוע ה לככל ה וב ן נרא ה לר׳ ת
סר״ח ול א כפר׳ ש דח״שינ ן שמ א יפסלנ ו דאדרב ה ע ל כ ך יוח ר מלשב ע לשק ר ועיי ן
כסימן ס׳ א מספ ר קני ן ע' כ : [א ] אב ל רש׳ י פיר ש שא־ ן חשו ד בכ ך שנחש ד ע ל שבוע ת
כטוי דפרי ך חת ם ם ׳ כ ל הנשבעי ן וליתנ י נמ י שבוע ת במו י ומתר ץ כ י קתנ י מיר י דכ י
קא טישחב ע כשיקר א ק א משתב ע אב ל שבוע ת ביטו י דאיכ א לטיט ר דבקושס א ק א
סישתבע כלומ ר כשנשב ע אוכ ל ול א אוב ל שיכו ל להיו ת שבשע ה שנשב ע דעת ו הי ה

מגדל עו ז

הדרך הארוכ ה ושאי ן ל ו מס ק גאל ו הדקדוקי ם ג ו וסניח ס לכ ל חג ם שידקד ק מלשונ ו כמ ו שידקד ק

מלשון הנמל א דמ׳ ש נז ה הדי ן ל א מלג ו ח״ ו אל א מ ן הירושלמ י ס״ ס כ ל הנשנעי ן ונ ם ל׳ י אלפ ס

ז׳ל הניא ו נהלכו ס ונ ם הל׳ מ ז׳ ל מקוצ י כת ב כ ן ומעול ם ל א ראינ ו חול ק נז ה הדי ן ואפיל ו
הלאנ׳ד ז׳ ל את ס רוא ה שאינ ו חול ק אל א מוסי ף : הטוע ן ע ל חניל ו ע ד שא ל סדכלי ם . נסשונו ת
הגאונים ז׳ ל : כ ל הטוע ן ע ל חניל ו וכו ׳ ע ד וכ ן כ ל כיוצ א נדנלי ם האל ו . פ׳ ק דמציע א :
אחה חנל ת נ י כו ' ע ד סו ף הפר ק . כנזיקי ן פל ק הנוז ל קמ א וסל ק קמ א דנזציע א : בכא ן נשמ ט
ההשגה מ ן הספ ר ועיי ן נמני ד משנ ה :

פ״ב ב ל חשו ד ע ל השנוע ה כו ׳ ע ד אי ן שומעי ם ל ו . ס׳ ק דטציע א (ד ף ס' } ונשנועו ס סר ק נ ל

הנשנעין (ד ף מ׳ה ) : אח ד הנשנ ע לשק ר כו ׳ ע ד חשו ד ע ל השנוע ה . ננזיקי ן סד ק הגוז ל

עצים

לקיים ואחר י כ ן כפא ו יצר ו ועב ר ל א קתנ י אכ ל תגאוני ש פסק ו כרבינ ו המחב ר שג ס

כשבועת בסוו י נפס ל וה א ל א קוע י פירו ש ל א קטייר י וב ן משס ע סר ק הכות ב שנפס ל בשבוע ת כטו י דאט ר ידענ א נחהי א איחת א דחשיר א אשבועת א ופיר ש בה׳ ג שנשבע ת

§

כטף טש ״ מהטפטי ם . הלכו ת טוע ן ונטע ן פ״ב"׳ ' ' מני ד ם^ ו

וכו׳ וכ ן פוג ם שמר ו וכ ל
כיוצא בז ה . כלומ ר כגו ן שאומ ר למלו ה שמ ר
פרוע הו א . ומ״ ש ומע ן הלו ה ישכ ע ל י חוז ר
למה שאמ ר וכ ן כ ל כיוצ א בז ה כלומ ר לאומ ר
שמר פרו ע הו א שאי ן ב״ ד אומרי ן למלו ה
לישבע ל ו אא״ כ מע ן הלו ה ישב ע ל י אב ל אינ ו
חוזר לפוג ם שנור ו דההו א אע״ פ של א מע ן
הלוה ישב ע ל י משניעי ן אוה י כמ ו שנתנא ר בפ ׳
י״ד מהל ׳ מלוה :

היה

לפרש שאי ן חלו ק לעג ץ הדי ן ב ץ חשו ד ע ל שבוע ה במו י אפי ׳ להב א לחשו ד ע ל שא ר שבועו ח וכ ל סוגי א ז ו אינ ה אל א לומ ר ס״ ס ל א קח ר ל ה בסתני ׳ ומע ם לדברי ו מדא י ל א גר ע
חשוד ע ל שבוע ה במו י דלהב א ממשח ק בקובי א שאסו ר מדבריה ם וכ ן כח ב רבינ ו הא י ז״ ל וז ה דע ה לבינ ו יעק ב אפ ל רש״ י ז״ ל פיר ש דחשו ד מ ל שבוע ה בימו י דלהב א אינ ו חשו ד
על השבוע ה להוצי א שק ר טפי ו ואינ ו נפס ל בכ ך וז ה דמ ה הרמב״ ן ז״ ל וג ס הרשב״ א ז״ ל וכ ן כח ב בחשוב ה : וכ ן כ ל הפסו ל לעדו ה וכו׳ . ש ם במשנ ה הי ה אח ד מה ם משח ק בקוני א
ומלוה ברגי ה ומפרי ח יוני ם וסוח ר שביעי ח שכננד ו נשב ע ונומ ל ובגמר א הקש ו כיו ן דחנ א חשו ד ע ל השבוע ה ה א ה ו לפ ה ל י ותירצ ו הנ א תסול א דאורייח א וקחנ י תסול א דרבנ ן .

וכחב רבינ ו כ ל הפסו ל לעדו ת ותשו ת הו א

פ״ב ה נתחיי ב החשו ד שבוע ה מדבריה ם ע ל השבוע ה . וכ ן כ ל הפסו ל לעדו ת משו ם עביר ה ב ץ

פסלנות ש ל תור ה כגו ן בעל י רבי ת . ואוכל י נבלו ת .

וגזלנץ . בי ן פסלנו ת ש ל דבריה ם כגו ן משח ק בקובי א
ומפריחי יוני ם הר י הו א חשו ד ע ל השבוע ה ואי ן משביעי ן
אותי . ג אי ן אד ם נעש ה חשו ד ע ד שיבא ו עלי ו עדי ם
שהוא עב ר עביר ה שנפס ל ב ה . אב ל המוד ה מפ י עצמ ו
שהוא חשו ד ושעב ר עביר ה שנפס ל ב ה . אע״ פ שחוששי ן
לו ואי ן ראו י לעשות ו ע ד בתחל ה . א ם נתחיי ב שבוע ה
משביעין אות ו שהר י אומרי ם ל ו א ם אמ ת את ה אומ ר
השבע ול א מפנ י שעבר ת עביר ה אסו ר ל ך להשב ע
באמת . וא ם שק ר את ה אומ ד הוד ה לבע ל דינ ך . אב ל הנחש ד בעדי ם אי ן אנ ו מאמיני ם
אותו שישב ע : ך ־ תקנ ת חכמי ם הי א שכ ל המחויי ב שבוע ה מ ן התור ה ע ל טענ ת ודא י .
אם הי ה חשו ד הר י התוב ע נשב ע מדבריה ם ונוט ל מ ה שטע ן . הי ו שניה ם חשוד ץ חזר ה
שבועה למחויי ב ל ה שהו א [ב ] הנתב ע ומתו ך שאינ ו יכו ל לישב ע משל ם . הי ה החשו ד
שומר וטע ן שאב ד הפקדו ן א ו נגנ ב שכנגד ו אינ ו יכו ל להשב ע וליטו ל שהר י אינ ו טוענ ו
ודאי שאכל ו . לפיכ ך א ם טע ן בע ל הפקדו ן ואמ ר בפנ י של ח י ד בפקדונ י א ו פש ע ב ו
הרי התוב ע נשב ע בתקנ ת חכמי ם ונוט ל : ה ^*נתחיי ב החשו ד שבוע ה מדבריה ם א ם הי ה
מן הנשבעי ן וניטלי ן אינ ו יכו ל להשב ע וליטו ל אל א השג ת הראב״ ד

הנתבע שבנגד ו ישב ע היס ת ויפט ר . *וכ ן פוג ם [ג ] שטר ו יו ק סוג ם שטי ו וכו ׳ ט ד ויפט ר מ ן השנו ר . א׳ א
וכל כיוצ א כז ה שהי ה השו ד וטע ן הלו ה שפיע י ואט ר

א טומ׳ מ סי ' צ כ סט׳ ג עשי ן סי ׳ צ ס ; ישב ע ושמוא ל הי א אמרינ ן הנ ו דל א לוסי ף טל ה טכ׳ ל :

שאע״ת של א גש ט טל ס בסשגח ת הד ן ש1 ה
בהם ;

ג אי ן אד ם נעש ה חשו ד וכו׳ . דבר י רגינ ו
פשומיס שהר י אי ן אד ם נפס ל לעדו ת
על פ י עצמ ו וכ ן הדי ן לשפוע ה וכ ן כת ב רנינ ז
האיי ז״ ל כשער י השבועו ת וכת ב רבינ ו מאי ר
והני מיל י בנתב ע אב ל תוב ע הנשב ע ונוט ל
ואומר חשו ד חנ י נאמ ן להזי ק עצמ ו ופשו ס
הוא :

ד תקנ ת חכמי ם הי א שכ ל וכו ' . ז ו סי א
המשנה שהזכרת י ברא ש פר ק ז ה
שענגדו משו ד ע ל השבוע ה נשב ע ונ ו ט ל והי א
בממוייב שבוע ת התור ה כמ ו שיתבא ר :

היו שניה ם חשודי ם וכו ׳ . די ן ז ה מחלוק ת
במשנה ובגמר א ואיכ א מא ן דאמ ר יחלוק ו
ואיכא מא ן דאמ ר מזר ה שבוע ה למחויי ב ל ה
ומשוך שאינ ו יכו ל לישפ ע משל ם ורבינ ו
האיי וקצ ת מ ן האחרוני ם ז״ ל פסק ו כמא ן דאמ ר
ימלוקו ובהלכו ת פסק ו כדע ת רנינ ו ולז ה נרא ה
שהסכימו הרמב״ ן והרשב״ א ז״ ל :

היה החשו ד שומ ר וטע ן שאב ד וכו ׳ . די ן ז ה
לא נזכ ר בגמר א בביאו ר אכ ל מתו ך מ ה
שאמרו שכנגד ו נשב ע ונוט ל למ ד רבינ ו שלעול ם
שכנגדו אינ ו נוט ל בל א שבוע ה אל א בשניה ם
חשודים שאמר ו בפירו ש חזר ה שפוע ה למחויי ב
לה הילכ ך כ ל זמ ן שהשבוע ה ע ל שמ א והתוב ע
אינו טוע ן בר י א־נ ו נוט ל אפ ל רבינ ו מאי ר

ז״ל כת ב דהו ה לי ה נתב ע מחויי ב טבוע ה
שאינו יבו ל לישב ע ומשל ם ואנ י אומ ר לדברי ו כ ל משו ד המקב ל סקדו ן חיי ב באונסי ו אל א א ס כ ן נאנ ס בפנ י עדי ם ול א מצינ ו שהממיר ו כ ל כ ך חכמי ם עלי ו אל א ודא י דע ת רבינ ו עיק ר :
ה נתחיי ב המשו ד שבוע ה מדבריה ם וכו ׳ . ג ס ז ה ל א נזכ ר בגמר א בביאו ר אב ל דב ר פשו ט הו א שא ם חכמי ם תקנ ו שמ י שדינ ו מ ן התור ה להיו ת נשב ע ול א משל ם כשהו א חשו ד
שננגדו נשב ע ונוט ל כ ל שכ ן של א הקנ ו לסשו ד להמ ס גסנ ע ונוט ל וז ה ק ל וחומ ר שאי ן עלי ו תשוב ה לאות ן של א הי ה דינ ן לישכ ע וליטו ל כגו ן שכי ר ונגז ל וחברי ו וחכמי ם

הקלו

לחם משנ ה

שבועה ונפט ר בל א שבוע ה ה א ודא י דהפוב ע רוצ ה שישב ע יות ר מלפוכר ו בל א כלו ם ;

אם רצ ה התוב ע איג , גשצ ש שהר י בהיס ח א ץ שכנגד ו ונו ׳ כוונת ו דבהיס ת החשו ד פטו ר
ואינו נשפ ע והוצ ך ל ו בל ח כלו ם וא ם הדב ר תלו י ברצו ן התוב ע ודא י דישביענ ו דיות ר
־פוח ל ו שישב ע משישל ם פל א כלו ם וא״ כ אמא י פטו ר מהיס ת אל א ודא י שאי ן הדב ר תלו י
ברצון התוב ע . כת ב ה״ ה ז״ ל שהר י בהיס ת אי ן שכנגד ו נשב ע פירו ש ודא י דל א אמרינ ן
דהך תקנ ה לתועל ת התוב ע נתקנ ה וא ס יאמ ר א י אפש י בחקג ח חכמי ם וישב ע חשו ד
כדינו דישב ע דא י אמר ה כ ן בהיס ס שאי ן שכנגד ו נשב ע יטט ל אמת י ל א סקי ט לי ה רבנ ן

ה נתחיי ב החשו ד וכו׳ . כת ב ה״ ה ז״ ל וצפ י דבריה ם יפ ה כ ח החשו ד בכ ך וכו׳ . נרא ה
שהוא כדמו ת תימ ה לה ם דאי ן סבר א ליפו ת כ ח החשו ד ואע״ ג דבהיס ת
יפה כ ח החשו ד שאי ן נשב ע כל ל וא ם ל א הי ה משו ד א ס ל א רצ ה לישב ע משל ם חי ן ז ה
כלום כיו ן דאינ ו אל א לפטו ר אב ל הכ א דהו י ליטו ל הנ א כבר א זר ה ומפנ י כ ן הוקש ה ל ו
להרב המגי ד ז״ל ;

לפי

משנה למל ך

כו׳ . והר׳ ג פ׳ מ ח״ ב הייו ן ס״ א מייש י חשוב ה הרשב׳ א שנרא ה פחול ק נז ה יע״ ם באור ך . ומר ן
ז״ל בשפ ר ב״ ה כת ב וז׳ ל וי ש לייש ב דהיא״ ש אייר י כשאי ן ז ה יוד ע שטב ר הל ה ט ל השנוט ה אל א
שהוא רוצ ה להחרי ם אול י ימצ א מ י שיוד ע שעב ר ע ל השבוע ה והרשג׳ א מייר י ביוד ע ודא י שהו א

חשוד ושי ש עדי ם יודעי ם ואינ ם רוצי ה להעי ד ומ ר אמ ר חד א ומ ר אמ ר חד א ול א פליג י ע' כ . והנ ה

מתחלת דברי ו נרא ה דש׳ ל נשנר ת הר ב ס״ מ א ך משו ף דברי ו נרא ה דס״ ל כמהראנ׳ ח דהדג ר חלו י
ביודע שי ש ננדי ם בדב ר וכ ן נרא ה מדבר י מר ן בשלחנ ו . וא׳ כ מוכרחי ם אנ ו לומ ר שתהל ת דבר י
מרן שבתפ ר ב׳ ב שכת כ בשאי ן ז ה יוד ע שעב ר הל ה ע ל שבועת ו לא ו דוק א אל א הדב ר תלו י בא ם
יודע שי ש עדי ם נדב ר א ו ל א וכמ ו ששיי ם מר ן , ונרא ה שי ש לדקד ק כ ן מדבר י סרא׳ ש דא י הרא׳ ש ז׳ ל
טיירי בשאינ ו יוד ע דענ ר ע ל השבוע ה למ ה ל א בק ש שיחרימ ו ע ל כ ל מ י שיוד ע שראוב ן פשו ל
לשבועה אל א ודא י דשמעו ן יד ע דמקוד ס ראוב ן עב ר ע ל השבוע ה ודו ק :

ג אי ן אד ם נעש ה חשו ד כו ׳ . מ״ ש ה״ ה וכת ב רבינ ו מאי ר וה' מ בנתב ע אב ל תוב ע הנשב ע ונוט ל

וכו׳ . כי.ו ן שכי ר ונגז ל דאיל ו סוג ם שטר ו וכיוצ א ב ו הר י דע ת הרמ״ ה דנוט ל המלו ה נל א

שמעה כמ׳ ש ה״ ה למט ה מ ש "ו ו ואי ן ז ה רוצ ה להזי ק עצמ ו אדרב ה רוצ ה להשבי ע א ת עצמ ו ליטו ל בל א
בבועה . מיה ו מ״ ש ה״ ה ופשו ט הו א אינ ו מטו ן דה א רע ה הי א לגנ י הלו ה דפעמי ם שאי ן הלו ה רוצ ה
להשבע כד י לפטו ר עצמ ו ואיל ו הי ה בע ל דינ ו כשא ר אינש י דעלמ א שאינ ן חשודי ם הי ה הלו ה אומ ר ל ו
או תשב ע ותטו ל וא ם ל א לצ ה לישנ ע יל ך ל ו ואי ן כא ן הפו ך אכ ל עכשי ו שאומ ר חשו ד אנ י הנחנ ע
נשבע היש ת ונפט ר . וא ס דע ת הרמ׳ ה כדע ת רנינ ו שכת ב נש ם רבותי ו בפ׳ א שא ם אמ ר התוב ע אינ י
רוצה בתקנ ה ו ו זוק ק א ס הנתב ע לשבוע ה א׳ כ אי ן ז ה פשו ט שהי י א ץ 01 טמא י ממר א והדב ר צרי ו
מיע ושיקו ל הדע ת ודו״ ק :