Section 546

נחהינן לנכסי ה מא י איכ א למימ ר נימ א שאנ י שבוע ת היס ח שהי א קל ה . וי״ ל דרבינ ו ז״ ל

סובר די ש נהשוו ת כ ל השבועו ת דרבנ ן לעני ן תועל ת הנתב ע משו ם דהו י אוק י ממונ א
ולענין דל א נמתינ ן לנכסי ה משוינ ן לה ו מפנ י שהו א תועל ת הנתב ע וכ ן לעני ! ההיפו ך ל א
מפרשינן בשא ר שבועו ת דה ס נשבעי ם ונופלי ם לחקל ת הנתב ע ולכ ך ל א מפכינ ן אע״ ג

מגדל עו ?

שנופת הדייני ן והגיאו ר ס ׳ י׳ א ; כ ל מ י שנתהיי ג שגופ ה פ ד אי ן סופכי ן שגועת ן . סכ ל פ ׳ שבוט ת
הדיינין (ד ף ל׳ח ) : ול א תנ פ פ ל נדוי ו שלשי ם יו ם מלקי ן אוה ו . ס׳ ק דקידושי ן (ד ף י׳ג ) והפו ך
השבופה ג ם ס״ ק דמציע א (ד ף ה' ) וכמ ה מקומו ת : אי ן משגיפי ן שנופ ת היס ת כו ׳ כיצ ד כמדומ ה

כו׳ אמ ר ל י אנ א כו ' פ ד וכ ן כ ל כיוצ א נ! ה ; כת ב הניאנ׳ ד ז׳ ל נז ה אינ י מוד ה ל ו וכו ׳ ; ואנ י אומ ר

תמה אנ י א ם דג ר ז ה ■צ א מפ י הראג׳ ד ז׳ ל שהר י רגנ ן פליג י פלי ה דר ׳ אליפז ר ג ן יפק ג ויחי ד
ורבים הלכ ה כרכי ם ומ ה שאמ ר ככות ג שט ל ז ה אמר ו מ ה ל י הו א מ ה ל י אני ו היינ ו לראכ״ י אג ל
לרגגן ל א והכ י גרסינ ן צ ה ס׳ ק דכתונו ת (ד ף י׳ג ) ומסקינ ן סו ף שמנתי ן גמר א מתניתי ן דמוד ה רנ י
יהושט כאומ ר לחכיר ו כו ׳ הכ א כדרכ ה ק א מפלג י דאמ ר רנ ה מפנ י מ ה אמר ה תור ה מוד ה מקצ ת
הטכנה ישנ ע כו ׳ ע ד ראנ׳ י פג ר ל א שנ א נ ו ול א שנ א נגנ ו אינ ו מפי ז הילכ ך לא ו משי ג אגיד ה
כוי ורבנ ן הבר י נ ו הו א דאינ ו מעי ז אג ל גננ ו מעי ז ומדל א העי ז משי ג אגיד ה הו א ופטו ר ע' כ .
הנה עיני ך רואו ת שהתלמו ד מעמי ד להרי א אליכ א דרננ ן שה ם רגי ם דפטו ר אל א הכות ב עיי ן
נמסקנא ילצסונ ה ול א נאר.רונ ה ורצ ה לחלו ק ע ם גדו ל ונק ש איל ן השו ג להתלו ת נ ו וכנ ר כת ג ר׳ י

אלפס

מגיד משנ ה

כסף משנ ה

נ 6

משפטים. הלכו ת טוע ן ונטע ן פ״ א

רצינו שהאומ ר אמ ר ל י אב א פי ש ל ו אצל ך מנ ה שהו א בכיוע ן שמ א נקו ב בהשגו ת א״ א בז ה אינ י מוד ה ל ו כ י הי א טענ ה בר י וע ל ז ו א״ ר אליעז ר ק יעק ב פעמי ם שאד ם נשי ע ע ל
טגנח עצמ ו שהעמיד ו אות ה בו א מחמ ת טמנ ח אכי ו והו א שאמ ר וכו' . וד ע שאי ן דברי ו ז״ ל מסוורי ן במ ה שפיר ש שדע ת ראכ״ י הי א למיי ב כאומ ר כ ך צו ה ל י אב א דודס י כ ל זמ ן
שהוא עצמ ו אי ט טוע ן יוד ע אנ י אינ ה טענ ה בר י ע״ ס אח ר וכ ן הכ-י ע הרמב״ ן ז״ ל וכ ן כק ב רבינ ו מאי ר ז״ ל ועו ד יחבא ר ז : פ״ י ודע ת יבינ ו עיקר : טנ ה י ש ל י ביד ך וכו׳ . ז ה
בהרבה מקומו ת ועיקר ו בכתובו ת פ״ ק(ד ף י״ב: ) מחלוק ת אמוראי ם יק״ ל כר ב נחמ ן ור ׳ יוחנ ן דאמר י מנ ה ל י ביד ך והל ה אומ ר אי. י יוד ע סטו ר אוק י ממונ א בחזק ת מרי ה ונת ב
רבינו ז״ ל הר י הנתב ע נשב ע היכ ת וכו ׳ וכ ן

פירשו ז״ ל ודב ר כשו ט הו א שח ס ל א כ ן ב ט
שבועת היע ה שיאמ ר הנתב ע אינ י יוד ע ויפט ר
אלא ודא י כש ם שכופ ר בודא י נשב ע היס ת כ ך
אומר אי. י יוד ע נשב ע היס ת וז ה ברו ר ועו ד
אכתיב בדי ן ז ה למש ה בפר ק ז ה :

ח כו ר מטי ם י ש ל י ביד ך וכו ׳ . די ן ח ו ב
שבועת היס ח דב ר ברו ר הו א דל א
גרע אומ ר אינ י יוד ע א ם מטי ם א ם שעוני ם
מאומר אינ י יוד ע א ם י ש ל ך ח ס ם א ו אי ן ל ך
כלום שהו א חיי ב היס ת כמ ו שהכרחת י למעלה .
אבל ע ל מ״ ש רבינ ו ז״ ל ומשל ם שעורי ם כתו ב
בהשנות א' א ז ה אינ ו שאינ ו משל ם שעורי ן
וכו׳ . וכב ר הארכת י פר ק חמיש י מהל ׳ שאל ה
ופקדון לבא ר דבר י הר״ א ז״ ל בדי ! ז ה וש ם
כתבתי שא ף בע ל העיטו ר ז״ ל סוב ר כ ן אל א
שכתב שבב א לצא ת יד י שמי ם חיי ב בשעורי ס
וכאן נרא ה שהראב״ ד נוט ה לדע ת האומרי ם
שכיון

אבל ע ל טענ ת ספ ק פטו ר . כיצ ד

׳־-י

אותה ננ א נטענ ת טצמ ו והו א
שאמר כ ך צו ס ל י אנ א שא ס
אמר נר י ל י שאנ י יוד ע ע ל ז ה
אמרו מ ה ל י הו א מ ה ל י אני ו
ואפילו לרננ ן עכ׳ ל ;

כמדומה [פ ] ל י שי ש ל י אצל ך מנ ה
או שאמ ר מנ ה הלויתי ך וכמדומ ה
לי של א פרעתנ י . אמ ר ל י אב א
שיש ל י אצל ך מנ ה א ו צו ה ל י בפנ י עדי ם שי ש ל י אצל ך
מנה . דב ר פלונ י נגנ ב מבית י ול א הי ה ש ם אל א את ה
קרוב בעינ י שאת ה גנבת ו . חשבת י מעו ת ומצאת י חס ר
שמא את ה הטעיתנ י בחשבו ן . והנתב ע אומ ר אי ן ל ך
בידי כלו ם הר י ז ה פטו ר א ף משבוע ת היס ת וכ ן כ ל כיוצ א
בזה ז ח *כו ר חטי ם י ש ל י ביד ך בודא י והנתב ע אומ ר
איני יוד ע שמ א י ש ל ך שמ א אי ן ל ך הר י הנתב ע ישב ע
שבועת היס ת [צ ] שאינ ו יוד ע ונפט ר . לפ י של א חיי ב
עצמו בודא י וכ ן כ ל כיוצ א בז ה . כו ר חטי ם י ש ל י

בידך

מפלגינן בי ן נש :

היסת בלב ד , וי״ ל דנ א
ונוטלי! לנשבע ץ ונפטרי ן אל א לעני ן מ ם ל ת
רצה לי ש ע דבנשבעי ן ונושלי ן מ ך ל ו ובנשבע ץ
ונפטרין משמחי ! וכו ׳ וכ ן לעני ן א ם אע ר
השובע א י אסש י בתקנ ה ז ו וכו ׳ דבנשבעי ן
ונוטלין שיי ך ול א בנשבעי ן ונפטרי ן אב ל ל.ני !
היפוך שנוע ה שו ס שבוע ה חינ ה נהפכ ת ה! ,
משבועת היס ת :

נתחייב

לחם

באומר יוד ע אנ י בודא י שמת ה חיי ב לאב א ולכ ך אע״ ג דככ ק רבינ ו ז״ ל כראב״ י סוב ר
דכך צו ה צ י אב א הו י טענ ת שמ א אב ל הר״ ח ז״ ל מפר ש המחלוק ת באומ ר כ ך צו ה ל י
כך אמ ר לנ ו נרמ ה דסומ ר יוד ע אנ י בודא י כ״ ע מוד ו דנשב ע ומ״ ש ב;מר א גב י רב י
אמי שיוע ח ה ׳ תהי ה כו ' א לימ א דאמ ר מנ ה לייב א בי ד אבי ך וכו ׳ מ ה ל י הו א מ ה ל י אכו ה

השגת הראב״ ד

♦כור נוטי ם י ש ל י ביד ך וכו ' ע ד וכ ן כ ל כיוצ א גו ה .

א׳א ז ה אינ ו שאינ ו משל ם שעורי ם והיינ ו דרג ה נ ר נת ן
אלא א׳ כ תפ ס ואיכ א דדה ו ל ה דכיו ן דהאידנ א איכ א
שגועת היס ת א י אשתג ע דל א ידענ א א י הטי ס הו ו א ו
שעורים הו ו ה א אוד י הודח ה גמור ה דאי ת לי ה כ ל
דמא ול א דחיי ה הו א הילכ ן משל ם וי ש ל ו פני ם אג ל
הוא הי ה צרי ך לגלו ת עכ׳ ל :

משנה_

יומר דמקש ה אמא י היור ש י ן פטורי ם אפי ׳ ה ס נמ י חייני ם . ולקושי א שני ה י״ ל דהו א
הדין דהו ה מצ י למנק ט בי ש היכ א דאמ ר כמדומ ה ל י אל א משו ס דאורמי ה דמילת א

מוקים ל ה בטענ ת בר י ודא י והו י ככ׳י ע בי ! לר״ א ב ן יעק ב בי ! לרננ ן . והו א ז״ ל נרא ה
לכאורה דפוס ק כר״ א ב ן יעק ב והו י כענ ת בר י ולכ ך השי״ ז לרבינ ו ז״ ל וי ש לתמו ה
מובא חד א דרחיי ח הרי״ ף זי ל לומ ר די ש לפסו ק כרמב״ י הי א משו ם ההו א ראי ה דמ ה
לי הו א מ ה ל י חבו ה וכיו ן דהו א ז״ ל מפר ש ההי א דמ ה ל י הו א מ ה ל י אבו ה ככ״ ע
מי הכריח ו לפשו ק כר״ א ב ן יעק ב . מיה ו אי ן ז ו קישי א דהכריח ו לפסו ק כ ן משו ם איד ך
טעמא דהרי״ ף ז״ ל דמשנ ח רמב״ י ק ב ונק י ומ״ מ פיר ש ההי א דמ״ ל הו א מ ה ל י אבו ה
ככ״ע אפי ' כרבנ ן וחיל ק החילו ק דבי ! בר י גמו ר לההו א בר י משו ס דמשמ ע לי ה דסוגי א
דמ״ל הו א כו ' אש י שפי ר טפ י כזאת י ככ״ ע . וע״ ק דלפ י פירו ש הראב״ ד ז״ ל נרא ה
דהוא מפר ש דה ך דצו ה ל י חכ א הו י בר י והו ו תר י גוונ י בר י ובברי ' גמו ר כ ׳ ע מוד ו

כי פליג י הו י בה ך בי י דלרב י אליעז ר ס י בר י גמו ר וכ י חוקמו ה בגמר א ה ך דנשנעי ן
לקטן אליב א דרב י אליעז ר בבר י הו י כבר י כ י הס י גוונ א דנו ה ל י אב א וא״ כ לפ י פיר1 ש
זה ההי א דלעי ל ד נ ה לאב א ביד ך ואמ ר אי ן ל ו ביד י אל א ממשי ם דאוקמו ה בדל א
אמר גר י ל י הו י באומ ר כמדומ ה ל י שי ש לאב א ביד ך דח י אמ ר צו ה ל י אב א א ו הפיל ו
לא אמ ר צו ה ל י אל א אמ ר ל י לב ד נרא ה לפ י דבר י הר״ א ז״ ל דהו י בר י לר״ א ב ן יעק ב
דהא בפר ק רביע י כת ב רגינ ו ז״ ל דנ ך אמ ר ל י אב א הו י משי ב הביד ה והשיג ו ש ם
הר״א ז ל דז ו מחלוק ת ר״ א ב ן יעק ב ורבנ ן וק ס כ ן משמ ע דאפיל ו בל א צו ה ל י אל א

בממד ל י לב ד הו י טענ ת בר י . וא ם כ ן ל א נשח ר כא ן לאוקומ י מקני ׳ אל א בטענ ת

שמא וכמדומ ה ל י דלכאור ה נרש ה דאי ן כא ן הל ח ג ' חלוקו ת חר י גווני ■ בר י ומ ד שמ ח
וכן הביא ם הטו ר ז״ ל בהלכו ת מוע ן וא״ כ קפ ה טוב א דריש א קחמ ר מנ ה ל י ביד ך אי ן

לך ביד י אל א נ ׳ חיי ב וסיפ א קאמ ר מנ ה להב א ביד ך וכו ׳ אי ן ל ו ביד י אל א ממשי ם

פטור וא י מוקמ ה לי ה בשמ א לפ;ו ג וליתנ י בדי״י ה אפינ ו בי ה נמ י א י אמ ר כמדומ ה
לי שי ש ל י ביד ך מנ ה ואמ ר הי ן ל ך ביד י אל א ממשי ם פטו ר ועו ד קש ה כיו ן דלהראכ״ ד
ז״ל י ש חילו ק ני ן בר י גמו ר לכשחמ ר כ ך צו ה ל י אב ה חמש י ל א חוק י מחני ׳ כרבנ ן ונימ ח
הך דנשבעי ן לקט ן אייר י בטוע ן טמנ ת בר י גמו ר וה ך דמנ ה להב א ביד ך אי ן ל ו כיד י
אלא חמשי ס אייר י בטוע ן כ ך צו ה ל י אב א ועו ד קש ה כיו ן דלהרמב״ ד ז״ ל נרא ה כא ן
דטוען מפ י אמ ר הו י טענ ת בר י לר״ א ב ן יעק ב וכ ן גרח ה מדבר י הר״ ן ז״ ל שמוד ה
להרמב״ן ז״ ל אליב א דהראב״ ד ז״ ל דההי א דז ה אח י דחע״ ג דז ה הספ ק טוע ן ע ל ס י
האחר הו י טמנ ת בר י אליב א דר״ א ב ן יעק ב א״ כ קפ ה דנפר ק ד ׳ מהל ׳ גזיל ה כת ב
רבינו וכ ן ה ם הי ה כ ס ע ד אח ד בלב ד ובע ל הבי ת טוע ן שגזו ל כל י ז ה ניד ו וכו ׳ דמחו ך
שאינו יכו ל לישנ ע משל ם והקש ה ש ם הרחב״ ד ז״ ל בהשגו ת ז ה תימ ה מאח ר שבע ל
הבית ל א ׳:י ה ש ם איך 'י ש כח ן טענ ת בר י כד י שיהי ה ז ה מחו״ ב וכו ' והשת א כיו ן
דכאן פס ק כראנ״ י וקר ה טענ ת בר י לטוע ן מפ י אמ ר א״ כ מא י קפי א לי ה הת: . ועו ד
קשה טונ א ע ל הר״ ן ככת ב בהלכו ת שהרשב״ ד פס ק כחכמי ם דאי ן אספ ר לומ ר כ ן דה א
הוא משי ג ע ל רבינ ו דהו י טענ ת בר י וכרב י אליעז ר ב ן יעק ב ולרבנ ן ל א הו י אל א טענ ס
*!מא ות ו קשי א בהרי״ ף ז׳י׳ ל שרצ ה להבי א ראי ה לפסו ק כראב״ י מההי א דמ ה ל י הו א
מה ל י סבו ה דה א אפש ר לייש ב דברי ם אל ו אליב א דכ״ ע דלראב״ י פרי ך אמא י פטו ר
כשטוען מנ ה לאב א בי ד אבי ך ה א כשהי ה טוע ן מנ ה לאב א ביד ך חיי ב וא״ כ הו א הדי ן
כשאמר מנ ה לאב א בי ד אבי ך . ולרבנ ן נימ א דפרי ך איסכ א הכ י אפי ׳ באבו ה נמ י סטו ר
וא״כ חי ך קאמ ר בשבוע ת ה ׳ תהיה* 'וכו ׳ ול א בי ן היורשי ם אפי ׳ בי ן שניה ם חינ ו דה א
לרבנן משי ב אביד ה הו א ופטו ר וא״ כ הלשו ן הז ה סחו ס וי ש לפרש ו בשנ י פני ם לראב״ י
כולהו חייבי ם ולרבנ ן כולה ו פטורי ם ואי ן כא ן ראי ה . איבר א די׳ ע לז ה דהלשו ן מוכי ח

ד.נהות מיימונייו ת

[ס] עיי ן הליכו ת שוחםי ן רפ׳ ע : [צ ] כר ב נחט ן ור ׳ יוחנ ן

דאסר

הכי ב ם ק דכתובו ח
ובהגוזל

כזס . גנזי י,י ן 6 ׳ הגוז ל קמ א (ד ף קי׳ס ) וש׳ ק דכתונו ת : ט ר חטי ם י ש ל י ניד, ־ וכו ׳ ע ד וכ ן

דנמילי דאבו ה ל א יד ע כמ ו שאמר ו גדו ל במיל י דחבו ה קט ! הו א לכ ך נרן ט מנ ה לאב א
וכו׳ דממ ר כמדומ ה ל י במיד י דהו י אורחי ה . ולשלישי ת דסוב ר הרחב״ ד ז״ ל דה ך בר י
מילת־) דפשיש א כיו ן דהו א טוע ן בפנ י הודי ה לאב י ול א הי ה צרי ך לאבמועיג ן מתניתי ן
בהא לכ ך ל א מוק י מחני ׳ כרבנ ן . ולרביעי ת י״ ל דשאנ י הה ם בהל ' גזל ה הע ד מועי ל
לשני דברי ם אמ ד לעשו ת לטענ ת הבע ל הבי ת טענ ת בר י והשנ י להיו ת מחויי ב שבוע ה
מן ההור ה כ : י ן ע ד אה ד _אב ל כא ן אינ ו מועי ל הע ד אל א כ ; י לעשות ו מענ ת בר י לב ד
וזהו שמקש ה ש ם הר״ א ז״ ל דחי ! ראו י שהע ד יועי ל לשנ י דברי ם . ולייש ב דבר י הר״ ן
ז״ל הי ה אפש ר לומ ר דהו א סוב ר כדבר י הר״ א ז״ ל דפיס ק כחכמי ם והו ש דסוב ר דבי ;
לר״א ב ן יע ל, ב בי ן לרבנ ן טענ ה בר י הו י אל א ד!רא:״ י הו י טענ ת בר י גמו ר . ולרבנ ן צ א
הוי בר י גמו ר הילכ ך היכ א שכופ ר הכ ל ודמ י כנש; ע כבוע ת היס ת משו ס דמ״ מ בר י
הוי אב ל היכ א דמוד ה במקצ ת הו י כמשי ב אביד ה דה א הי ה יכו ל להעי ז בבנ ו מפנ י
שהינו בר י גמו ר וכיו ן דל א העי ז ודא י באמ ת אמ ר אב ל כופ ר הכ ל מוד ה דנשט ע דהו י
ברי ונרא ה ל ו להר״ א ז״ ל לומ ר כ ן כדבר י חכמי ם דאל״ כ למ ה לי ה לגנו ׳ לומ ר דבדרב ה
קמפלגי לימ א בה א קמפלג י דלר״ א ב ן יעק ב הו י בר י ולרבנ ן הו י טענ ת שמ א א״ ו דכ״ ע
מודו דהו י טענ ת בר י אל א דוק א הו א משו ם דמשי ב אנד ה פטו ר כדפרישי ת מ ל כ ן
השיג ע ל רבינ ו במ״ ם דבכופ ר הכ ל פטו ר מבו ס דהו י טענ ת שמ א דאינ ו ק אל א הו י
טענת בר י וע ד כא ן ג א פליג י רבנ ן אל א במוד ה במקצ ת אב ל בכופ ר הכ ל מוד ו . ז ה רי׳ ל
שהבין הר״ ן כדבר י הראב״ ד ולפ״ ז מתור ן הקושי א רמשמ ה ור ב עי ת דהקשינ ו מהלכו ת
נזילה ואע״ ג דהר״ א השיג ו לרני. ו בפ״ ד ואמ ר היינ ו מחלוק ת רחב׳י י ורבנ ן ופס ק הר ב
כראב״י אי ן הכוונ ה להשיג ו ש ם אל א דוק א שחי ן דעת ו כדע ת הר ב ור-.ינ ו הול ך תמי ד
על שיט ת הר ב וכא ן הני ח מנהג ו : אמ ר ל י אב א שי ש ל י אצל ך מנ ה ונו ' . בפ״ ד כת ב
הר״.ז ז״ ל דהרי״ ף פס ק כראב״ י והר״ ן ז״ ל כת ב בפירו ש ההלכו ח בפ י שבוע ת הדייני ם
דהר״א פס ק כחכמי ם דלדידה ו נתבט ל הסוגי א שכת ב הרי״ ף לפסו ק כרחב״ י משי ם מא י
דאמרו בפר ק כ ל הנשבעי ן יו ה ל י הו א מ ה ל י אבי ך דלהר״ א ז״ ל אייר י בטוענ ו טענ ת
ברי גמו ר דאפי ' רבנ ן מוד ו וכיו ן דנתבטל ה הראי ה הו י הלכ ה כחכמי ם ותימ ה ע ל דבר י
הר״ן דא ם כ ן מ ה השי ג הר״ א ז״ ל ע ל רבינ ו דנימ א דרכינ ו פס ק כחכמי ם ובבר י גמו ר