Section 542

טניד טשני ־ משפטים . הלכו ת מלו ה ולו ה פכ ץ מני ד משנ ה מל ד 267

כתובה שכוחבי ן ע ל גב ו גימ א מ ן דקרענוהוונו ׳ ו ק גב י מקוש ר העדי ם חותמי ם מאחורי ו
וכיון ש ק גב י קיו ם פשו ט הו א שמועי ל ויחמר ו בקיו ם שהשט ר כתו ב מאחור י הקיו ם
וכנגדו וא ז אי ן למו ש לכלו ם ותיקו ן נא ה הו א ועושי ן כ ן במקו ם שאי ן הניי ר מססי ק
ובעיסור לגאו ן והיכ א דליכ א בניי ר כד י לכתו ב ב ו קיו ם מלפ ף בי ה נייר א אחרינ א
וכתיב בי ה קיו ם וקיומי ה מלפ ף בגוי ה וכתי ב

ביה סימ ן מובה ק ע״ כ ואינ י יוד ע איז ה סימ ן
מובהק יועי ל אל א א* כ יכתב ו הדייני ן מחתימ ת
ידיהם איז ה דב ר בגו ף השט ר וא ם יזיי ף נדמ ה
כתיבה לכתיב ה ול א תדמ ה אב ל כ ל שא ר סימני ן
הרי ה ן יטלי ן להזדיי ף ודבר י רבינ ו עיק ר :
ז הרחי ק א ת הקיו ם וכו / ז ה נאמ ר בסוגי א
לדעת ר ב וסוב ר רבינ ו שהו א חמ ת
אפילו לרב י יוחנ ן דלכ״ ע אי ן לחו ש שיחתמ ו
הדיינין ע ל השריטו ת ומחלוקת ן הו א בהרחי ק
הקיום שיט ה אח ת בלב ד דר ב מכש ר לי ה בל א
שריטות משו ם דסב ר דשט ר הב א הו א ועדי ו
בשיטה אמ ת פסו ל ור״ י מכשי ר שש ר שהו א ועדי ו
בשיטה אח ת ופס ל הרחק ת קיו ם אפיל ו שיס ה
אחת ובל א שריטו ת אב ל בהרחי ק הקיו ם שח י
שיטץ דכי ע א י משר ס לי ה כש ר וא י ל א תסו ל
ולא נמלק ו בז ה ז ה דעת ו ז״ ל וי ש לפר ש הסוגי א
כן וכשכח ב רבינ ו ית ר ע ל שת י שיטי ן אפיל ו
קאמר וכ ל שכ ן בשיט ה אח ת כשמל א אות ה
שריטות וז ה פשו ט לס י שיטת ו ושריטו ת אל ו הו א
פירוש לטיוט א הנזכ ר בגמר א ויפ ה כיו ן שאי ן
לפרש שממל א כ ל החל ק די ו שא* כ י ש לחו ש
שמא שט ר אח ר הי ה ש ם וקיימוה ו והו א כת ב
על גב ו שט ר ז ה ומל א ז ה בדי ו וכ ן פירש ו ז״ ל
זו הי א שיט ח רבינ ו ז״ ל ומ״ מ הנרא ה ס ן ההלכו ת
הוא שאי ן טיו ט מועי ל לדע ת רב י יוחנ ן וי ש
לחוש דילמ א אטיוט א הו א דחתמ י של א הביא ו כל ל
סוגיא ז ו וג ם הרשב״ א ז״ ל כת ב בדבר י רב י
יוחנן פסו ל ואע״ ג דמטיי ט לי ה עכ״ ל ודבר י
רבינונראין בטעמ ן :

ח כ ל המחקי ן כול ן צרי ך לכתו ב קיומיה ן וכו׳ .

מימרא ש ם כ ל הממקי ן כול ן וכו ׳ וכת ב
הרכב״א ז״ ל כתב ו מקצ ת מרבות י דמשו ס הכ י
לא אמרינ ן כ ל הממקי ; וכ ל התלויו ת לס י שהתלוי ה
שאינה מקויימ ת אינ ה פוסל ת א ח השט ר אל א
שאין למדי ן ממנ ה אב ל המח ק שאינ ו מקויי ם
פוסל כ ל השט ר באנ י אומ ר תנא י הי ה ב ו ומחק ו
וכאן ה״ ק צרי ך שיכתו ב קיומיה ן דא י ל א כ ל
השטר פסו ל ואינ ו נרא ה בעינ י שאי ן המחקי ן
פוסלין אל א שאי ן למדי ן מה ם ועו ד דבהדי א שנינ ו
בתוספתא דמכילתי ן פר ק בתר א שט ר שי ש פ ו
מחק א ו תלו י מגופ ו פסו ל של א מגופ ו כש ר וה א

דלא

דלא קאמ ר הכ א כ ל התלויו ת חד א מיריה ו נק ט והו א הדי ן לאינ ך ע״ כ ועו ד הארי ך וכדברי ו
נראה מלשו ן רבי ׳ ז״ ל שאמ ר כ ל המחקי ן וכ ל התלויו ת עמה ם נרא ה שדי ן אח ד לה ם • ־ וא ם הי ה
המחק במקו ם שרי ר וקיי ם וכו׳ . מימר א ש ם ופירו ש במקו ם שרי ר וקיי ס שיט ה מח ת
סמוך לאחרונ ה ומחו ך דבר י רבינ ו ז״ ל נרא ה שא ץ צרי ך לכתו ב בכ ל השטרו ת והכ ל

שריר וקיי ם אל א לקיי ם המחקי ן והתלויו ת א ס
יש מה ן בשט ר וכד י ללמו ד מה ן וג״ כ

שטר ושנ י עדי ו . ונמצ א הקיו ם ע ל שט ר מזויי ף :

ז הרחי ק א ת הקיו ם מ ן השט ר ית ר ע ל שת י שיטי ן ומל א
כל הריו ח שריטו ת די ו [י ] כש ר שהר י אינ ו יכו ל לזיי ף
ואין חוששי ן לב״ ד שיקיימ ו קיו ם ע ל השריטו ת אל א ע ל
גופו ש ל שט ר ♦ * ח כ ל המתקי ן כול ן [״ ] צרי ך שיכתו ב
קיומיהן בסו ף נ" ] השט ר ויאמ ר או ת פלוני ת א ו מל ה
פלונית א ו שיט ה פלוני ת ע ל מח ק א ו תלוי ה והכ ל קיי ם .

ואם הי ה המח ק במקו ם שרי ר וקיי ם ובשיעו ר שרי ר וקיי ם
אע״פ שחז ר וקיימ ו פסו ל שמ א מחק ו וכת ב דב ר שזיי ף
וחזר וקיימ ו בריו ח שבי ן הכת ב והעדי ם • * ט שט ר
ייהבא הו א ועדי ו ע ל המח ק כש ר . וא ם תאמ ר מוח ק
וחוזר ומוח ק אינ ו דומ ה מ י שנמח ק פע ם אח ת לנמח ק
שתי פעמי ם . וא ם תאמ ר שמ א נמח ק ב ׳ פעמי ם מקו ם
העדים ואח ר שכת ב השט ר חוז ר ומוחק ו וכות ב כ ל מ ה
שירצה שהר י הו א ועדי ו כול ו שו ה מפנ י שנמח ק הכ ל
שתי פעמי ם כב ר תקנ ו חכמי ם של א יהי ו העדי ם חותמי ן
על שט ר מחו ק אא״ כ נמח ק בפניה ם : י שט ר יהב א
הוא ועדי ו ע ל המח ק והקיו ם מלמט ה ע ל הניי ר א ץ
מקיימין אות ו מעד י הקיו ם אל א מעדי ם שלמעל ה שמ א
הקיום הי ה רחו ק מ ן השט ר הרב ה והי ה הריו ח מל א
שריטות ש ל די ו וחת ך גו ף השט ר ומח ק השריטו ת וכת ב
השטר ועדי ו ע ל המח ק : י א שט ר נהב א ע ל הניי ר
ועדיו ע ל המח ק פםו ל שמ א ימחו ק השט ר ויזדיי ף ונמצ א
הוא ועדי ו ע ל המח ק . וא ם כתב ו העדי ם אנחנ ו העדי ם
חתמנו ע ל המח ק והשט ר ע ל הניי ר כש ר וכותבי ן כ ן
בין ע ד לע ד כד י של א יזיי ף . י ב שט ר הב א ע ל המח ק
ועדיו ע ל הניי ר פםול . ואפיל ו כתב ו העדי ם אנחנ ו
עדים חתמנ ו ע ל הניי ר והשט ר ע ל המח ק . מפנ י שהו א
מוחק אות ו פע ם ב ' וכות ב כ ל מ ה שירצ ה וכיו ן שכול ו
נמחק ב ׳ פעמי ם אינ ו ניכר . שאיל ו הי ה ב ו מקו ם הנמח ק
פעם אח ת ומקו ם הנמח ק שת י פעמי ם הי ה ניכר.ומתק ץ [י ] השטרו ת להתבונ ן בשט ר בואוי״ ן וזייני״ ן של ו שלאיה ו דחוקי ן
בין התיבו ת שמ א זיי ף והוסי ף ז ו . ול א יהי ו מרוחקי ן שמ א מח ק או ת אח ת מ כגו ן ה״ א א ו חי״ ת והני ח רגל ה

האחת

פ נמז״ מ סי ׳ פ ה סגו ג 0שי ן צ ד י ף ק ם : ב נזו י ש ם הי ׳ מ ו סמ ג ש ם : ג טו ר ש ם סי ׳ פ ס 8

נראה

מדבריו שאי ן לכתו ב קיומ ן בשיט ה אמרוג ה לפ י
שאין למדי ן ממנ ה וזה ו הנרא ה מדבר י הגמר א
בבירור ומנה ג ארצותינ ו הו א לכתו ב קיומי ם
בשיטה אחרונ ה והרב ה האריכ ו בז ה המפרשי ם
ז״ל להעמי ד המנה ג ודחק ו עצמ ן בלשונו ת
הגמרא לומ ר שכ ל שש ר שאי ן ב ו שרי ר וקיי ם
פסול וכשאמר ו אי ן לסדי ן משיט ה אחרונ ה דוק א
בשנכתב אח ר ברי ר וקיי ם וה ם עצמ ן רא ו שאי ן
לדברים אל ו קיו ם ואמר ו להנהי ג לכוי ן סיו ם
השטר בחצ י שיס ה ולחתו ם שנ י העדי ם בחצ י
האחר דודא י א ם ל א הי ה כ ל השט ר ש ם ל א הי ו
חוחמץ וכמ ו שכתבת י למעל ה בש ש התוספו ת
גזירה שמ א יזיי ף ויעש ה שס ר הב א הו א ועדי ו
בשיטה אח ת ואי ן חוששי ן לעדי ם טועי ם ע״ כ
דבריהם ז׳ ל :

מ שט ר הב א הו א ועדי ו ע ל המח ק . כ ל זא ת
הבבא בטעמ ה מבואר ת :

י שט ר הב א הו א ועדי ו ע ל וכו׳ . מפור ש
בסוגיא ואליב א דר ב כמ ו שהזכרת י
למעלה בדע ת רבינ ו ז״ ל שמכשי ר הרחק ת
האשרהא במילו י הריו ח שייטו ת ש ל די ו ואי ן
מסוגיא ז ו רמ ז בהלכו ת :

'א שט ר הב א ע ל הניי ר ועדי ו ע ל המח ק
וכו׳. מפור ש בסוגי א ש ם :

ואם כתב ו העדי ם וכו ׳ וכותבי ן כ ן בי ן ע ד לע ד
כדי של א יזיי ף . מפור ש ש ם ומכא ן למ ד
הרשב״א ז״ ל בחשוב ה לשט ר פסע ה הסופ ר
שהי׳ ל ו לכחו ב מאחי ׳ וכה ב מנ ה וחת ם הע ד האח ד
ולא הספי ק לחתו ם השנ י ע ד שהרגיש ו בטעו ת
ותקנוהו וכתב ו פי ן ע ד לע ד אנחנ ו העדי ם חתמנ ו
על שט ר ז ה שכתו ב ב ו מאתי ם מ ל המח ק כש ר
ע'כ דברי ו והארי ך להוכי ח ק ס ן הסוגי א ש ם :
יב שט ר הב א ע ל המח ק ועדי ו ע ל כו ׳ . ג׳׳ ז
שם מפוא ר הדי ן והטע ם :

ומתקון השטרו ת להתבונ ן בשט ר בואויי ן וזייניי ן
שלו וכו׳ . בגמר א י ש שנ י מעשי ם שאיר ע
זיוף ברחו ק או ת אח ת א ו בהרוח ה פי ן חיב ה
לתיבה יות ר מדא י ומחו ך כ ך כת ב רבינ ו ז״ ל
דץ ז ה ודב ר נכו ן הו א שא ם ל א נכת ב די ן הו א
שיכסב ; משל ש

לחם

מרוחק שיס ה אח ת וכשיבו א שט ר הנ א הו א וטרי ז בשיט ה אח א ע 6 אקיו ם נימ א
דאין מקיימי ן אות ו אל א מ ן האשרח א שב ו וכמ ו שאמר ו גפ י שט ר הב א הו א ועדי ו
על המח ק דאי ן מקיימי ן אות ו מ ן האשרת א שב ו דה א רבינ ו פס ק כמ״ ד הכ י דהיינ ו סוגי א
דאיתחרה אליב א דר ב וההוספו ת כתב ו ש ם בח ד חירוצ א דמשו ס ה ך סעמ א אי ה לי ה
לרב דקיו ס מרוח ק שיס ה אמ ת כש ר משו ם דס״ ל דשט ר הפ א ועדי ו בשיט ה אח ת אי ן
מקיימין אות ו מ ן האשרת א שב ו דומ ה לשט ר הב א הו א ועדי ו ע ל המח ק אכ ל רבינ ו ז״ ל
דאית לי ה דר״ י אי ת לי ה כר ב גב י הו א ועדי ו ע ל המח ק קש ה אמא י ל א מאמ ר נמ י ר ׳
יוחנן הכ י וכדכהיבנ א וי״ ל דשאנ י הכ א דאינ ו פסו ל אל א הקיו ם לב ד אב ל השט ר כש ר
וכדכתב הר ב המגי ד ואינ ו בדי ן לומ ר שכד י של א נפסו ל קיו ם אח ר נאמ ר כ ן אב ל לק ק
אמרינן הכ י כד י של א נפסו ל שט ר אח ר הב א הו א ועדי ו ע ל המח ק ואמר ו דכש ר ומקיימי !
אותו מעדי ו שב ו :

ח וא ם הי ה המח ק במקו ם שרי ר וקיי ס וכו ׳ . כת ב הר ב המגי ד דדע ת רבינ ו דא ץ
לכתוב בכ ל הפטרו ת והכ ל שרי ר וקיי ס אל א לקיו ם המחקי ם והחלויו ת ולכ ך
אין לכתו ב המחקי ם והתלויו ת בשיט ה אחרונ ה ותימ ה דאדרב א דבר י רבינ ו נרא ה היפ ך
זה שכת ב שא ס הי ה המח ק במקו ם שרי ר וקיי ם וכו ׳ פסו ל שמ א מחק ו וכת ב דב ר שזיי ף
וחזר וקיי ם הריו ח שבי ן הכס ב ולעד ם ע״ כ וא ם אי ן הקיו ם מועי ל בשיט ה אחרונ ה

משנח

אפילו של א יה א המלו ק במקו ם שציי ר וקיי ם פ ה אופי ל הקיו ם שפופ ה בשיט ה אמרוצ ה
ואס היינ ו אומרי ם דבכ ל השטרו ת כותב ץ שרי ר וקיי ם וכותני ן המחקי ם והתלויו ת
בשיטה אחרונ ה ניח א אב ל לפירו ש הר ב המגי ד קש ה . וי׳י ל דניו ן דאי ן כותבי ן שרי ר
וקיים בסו ף השט ר אל א כשי ש בשיט ה הקודמ ת ל ה קיו ם מחקי ם ותלויו ת לדע ת רבינ ו א ם
כן מ׳ ש רבינ ו א ם הי ה המח ק במקו ם שרי ר וקיי ם א ז אפיל ו י ש ג ם כ ן קיו ם מחקי ם
בשיטה העליונ ה הקודמ ת לשיט ת שרי ר וקיי ס א* כ ודא י שאי ן כא ן דו ף בשט ר ז ה דהעדי ם
ודאי דהי ו כותבי ם שרי ר וקיי ם דכ ן כותבי ן בכ ל שס ר שי ש ב ו קיו ם מחקי ם לדע ת רביג ו
וכיון שאי ן שרי ר וקיי ס אמ ר ודא י דהעדי ם כתבוה ו ואי ן כא ן חשש א אל א כשהמח ק במקו ם
שריר וקיי ם דשמ א ממ ק השרי ר וקיי ס שכתב ו העדי ם :

' שפ ר הב א הו א ועד ץ וכו ׳ שמ א הקיו ם הי ה רחו ק מ ן השט ר וכו׳ . קפ ה נימ א שמ א מח ק
השטר שלמעל ה וכת ב עלי ו הו א ועדי ו והתוססו ת ז״ ל הקש ו ז ה בגמ ׳ ותירצ ו
דס״ד מעיקר א דמחיק ת הטיוט א אינ ו ניכ ר אב ל מחיק ת האותיו ת ניכר ת אכ ל לס י
המסקנא דאמר ו וא ס תאמ ר מוח ק וחוז ר ומוח ק א״ א לומ ר ק דא ם מחיק ת האותיו ת
ניכרת אי ך מוח ק וחוז ר ומוח ק וא׳ כ רבינ ו דהו א לס י המסקנ א וכמ״ ש לעי ל שט ר הנ א
הוא ועדי ו ס ל המח ק וכו ׳ וא״ ת מוח ק וחוז ר ומוח ק הי ה לכתו ב החפש א שכתבת י וי״ ל
ללא רצ ה רבינ ו להני ח חשש ת הגס ׳ פהי א משש א סוב א אפיל ו לס י המקש ה . ומ״ ש ה* ה

ואס

, הגהו ת מיימוניו ת

לאשרתא אפיל ו שימ ח אח ת ^ולודל א בר ב דאמי י בי ן עדי ם לאשרת א אפיל ו טוב א נס י והגי ה תחתי ו דב ר אח ר וכת ב קיו ם חטחקי ן בשיט ה שב ץ עדי ם ריכח ג שב ן ינואי ן ליהני ח
בשר : |י ] נקודו ת נקות ת והקל ף נרא ה בי ן הנקודו ת שעת ה אי ן לחו ש שהי ה ש ם שט ר כבעמו ד וכת ב אחר י כ ן שרי ר וקיי ם וכ ן ר״ ת חי ה אומ ר אע׳ פ שהי ה נרא ה בעיני ו לומ ר

כשר ומחק ו ולמעל ה בגליו ן כת ב שט ר אח ר ועדי ו ולפיכ ך כש ר וכןס״הע׳ ב 1 [ח]םר״ י שיכולי ן לעשו ת קיו ם מחקי ם לאח ר וקנינ א כיו ן שהורגל ו לכתו ב בכ ל שטר י שרי ר וקיי ם