Section 540

£כץ א אב ל כ ל השטרו ת שחותמיה ן עמ״ ם ולו ׳ ול ן שפר י הודאו ת ומתנו ת
וכו׳ . מ״ ש שטר י מחנו ת כת ב הטו ר בסי ׳ ס״ ח כגו ן שד י נתונ ה ל ו
שעיקר הקני ן נעש ה ע ל יד י השט ר וה ם חתומי ם ב ו וכ ן משמ ע מאשט א דלישנ א
דגמרא דקאמ ר אל א מחנ ה במא י קנ י ל ה בהא י שטר א הא י שטר א חספ א בעלמ א הו א

וכן פירש״ י אל א מתנ ה דע׳ ' י השט ר הו א קונ ה
במסירת השט ר הינ י מיקני א הא י שטר א חספ א
בעלמא הו א עכ״ ל ומשמ ע שא ם קנ ה המתנ ה
בחזקת א ו בקני ן סוד ר ול א בשט ר א ו א ס הית ה
מתנת שכי ב מר ע דדברי ו ככתובי ם וכמסורי ם
דבכל הנ י אי ן השט ר אל א לראי ה כמ ו שט ר מכ ר
כשר אב ל קש ה דא״ כ שטר י מחילו ת אמא י אינ ם
כשרים ה א א ס מח ל ל ו אפיל ו של א צפנ י עדי ם
מהני דל א איבר ו סהד י אל א לשקר י והשט ר
אינו אל א לראי ה וג ס ע ל שטר י הודאו ת י ש לדו ן
דכיון דשטר י ראי ה ה ם למ ה יפסל ו ובה א י ש
לומר דאע״ ג דאוד י לי ה שחיי ב ל ו אינ ו כלו ם
אא״כ הוד ה בפנ י עדי ם כשרי ם וכיו ן שעכו״ ס
פסולים לעדו ת אינ ו כלו ם ושטר י פשרו ת דאינ ס
כלום ניח א משו ס דפשר ה צריכ ה קני ן ועכו״ ס
אינם בקיאי ם בטי ב קני ן וא ף ע ל פ י שמעידי ם
שנעשה הקני ן במנ א דכש ר וכו ' כיו ן דעכו״ ס
אינם בקיאי ם בכ ך ל א פלו ג רבנן . ומצאת י
להריב״ש שכת ב בתשוב ה ז״ ל אפיל ו לדע ת
הרמב״ם ז״ ל הדב ר ברו ר דשמר י צוא ת כשרי ם
כשטרי מכ ר שהר י אי ן השבי ר עוש ה קני ן דדברי ו
ככתובים וכמסורי ם דמ ו ואי ן השט ר אל א לראי ה
בעלמא והע ד כ י נאמ ן לומ ר שכ ך צו ה דה א ל א
מרע נפשי ה דהו ה לי ה כשטר י מכ ר ובתשוב ה
אחרת הוקש ה ל ו מ ה שהקשית י ע ל מ״ ש רבינ ו
לפסול בשטר י מחילו ת העשויי ם בערכאו ת וכת ב
שדברי רבינ ו תמוהי ם בפיסו ל ז ה וכת ב בסו ף
דבריו ואול י הר ב ז״ ל אג ב שיטפ א נק ט פטר י
מחילות עכ״ ל ;

שטר

פרק שבע ה ועשרי ם

א שט ר *שכתו ב בכ ל לשו ן ובכ ל כת ב א ם הי ה עשו י
כתיקון שטר י ישרא ל שאינ ן יכולי ן להזדיי ף
ולא להוסי ף ול א לגרו ע והי ו עדי ו ישרא ל ויודעי ן לקרות ו
הרי הו א כש ר וגובי ן ב ו מ ן המשועבדי ן . [א ] אב ל כ ל
השטרות שחותמיה ן עכו״ ם הר י אל ו פסולי ן חו ץ משטר י
מקח וממכ ר ושטר י חו ב והו א שית ן המעו ת בפניה ם
ויכתבו בשט ר לפנינ ו מנ ה פלונ י לפלונ י כ ך וכ ך דמ י
המכר א ו מעו ת החוב . והו א שיהי ו עשויי ן בערכאו ת
שלהם . אב ל במקו ם קבו ץ פליליה ן בל א קיו ם השופ ט
שלהם ל א יועיל ו כלו ם . וכ ן צריכי ן עד י ישרא ל שיעיד ו
על אל ו העבי ם שה ן עד י שט ר וע ל ז ה השופ ט שלה ן
שקיים עדות ן שאינ ן ידועי ן בקבלנו ת שוח ד . וא ם חסר ו
שטרי העבי ם דב ר מכ ל אל ו הר י ה ן כחר ם . וכ ן שטר י
[חוב] והודאו ת ומתנו ת ופשרו ת ומחילו ת שה ן בעדי ם
שלהן אע״ פ שי ש בה ן כ ל הדברי ם שמנינ ו הר י ה ן
כחרסים. *והור ו רבותי ' שאפיל ו
שטרי חו ב שלה ן שנתנ ו המעו ת
בפניהם פסולי ן ול א הכשיר ו אל א
שטרי מק ח וממכ ר שנתנ ו המעו ת
בפניהם ואי ן אנ י מוד ה בזה . א ם ל א
ידעו דיינ י ישרא ל לקרו ת שט ר ז ה
הנעשה בערכאו ת ש ל עבי ם נותנ ו לשנ י עכי ם ז ה של א בפנ י ז ה וקורי ן ל ו שנמצ א כ ל
אחד מה ן כמסי ח לפ י תומ ו וגוב ה ב ו מבנ י חורי ן אב ל אי ן טורפי ן ב ו מפנ י שאי ן ל ו קו ל

אטורשספי׳מג•

השגת הראבי ר
*והזיו רבות י וכו ׳ פ ד אי( י
מודה נ! ה ; א״ א י1 ה הור ו
רבותיו שאפיל ו הי ה שע״ ח שלה ן
וכו׳ שהשע ר העול ה כערכאו ת
שלהן וחותמיה ן עכו׳ ם אינ ו
גונה ממפוענדי ם דלי ת לה ו קל א

הילכך אפש ר שנפר ע ול א תבע ו מני < :

שהרי

שכן הא י שטר א חספ א בעלמ א הו א ואינ ו דומ ה למכ ר לפ י שהמוכ ר שדה ו בעדי ם הר י הו א כמוכר ו בשט ר לכ ל דפ ר ואנןפה ד דא י לא ו דיהי ב זוז י קמייה ו ל א מלע י נפשייה ו ונ״ ל לפ י
שיסה ז ו דה א דר״ ס בשט ר מכ ר שנטר ף המק ח מ ן הלוק ח וב א לגבו ת מחמ ת האחריו ת שב ו וה ס גורסי ן ומנב י בי ה ממשעבד י וכדקי״ ל דהמוכ ר פדה ו בעדי ם גוב ה מנכסי ם משועפדי ס
כמבואר פי״ א ורבינ ו ז״ ל סוב ר שכיו ן שעיק ר השיעבו ד ח ל מחמ ת קבל ת המעו ת לעני ן טענ ת פרעת י יכו ל לומ ר ל ו שטר ך ביד י מא י בע י והו א ז״ ל גור ס ומגב י בי ה מבנ י מר י
ובשטרי הלוא ה הו א לפ י גירס א ז ו בהכר ח דא י בשטר י מכ ר ל א גר ע ממוכ ר שדה ו בעדי ם שגוב ה ממשועבדי ם והר״ א ז״ ל כת ב בהשגו ת א״ א יפ ת הור ו רבותי ו וכו ׳ ביאו ר דברי ו שאפיל ו
נחייב מוד ה א ו בתו ך זמנ ו אינ ו גוב ה ממשועבדי ם הילכ ך א ם חיי ב טוע ן לאח ר זמ ן פרעת י נאמ ן כדי ן הוצי א עלי ו כת ב יד ו כמבוא ר תי״ א וי ש לחל ק שאינ ו דומ ה שט ר גמו ר לכת ב
יד . ומ״ ש רבינ ו והו א שית ן המעו ת בפניה ם הו א לשו ן הגמר א דאמ ר דא י לא ו דיהיבזוז י קמייה ו והטע ם לפ י שבכס ף הו א קונ ה וחי ן הודאת ו בפניה ם הודא ה . ומ״ ש וכ ן צריכי ן עד י
ישראל וכו ׳ הו א ממ ה שאמר ו ידוק א ערכאו ת דל א מקבל י שוחד א פי ׳ שידועו ת שאינ ן מקבלו ת שוחד . ז ו הי א שימ ת רפינ ו ומחלוקת ו ע ם רבותי ו ז״ ל אב ל שיט ת אמר ת י ש לבע ל העיטו ר
והרמב״ן והרשב״ א ז״ ל שכ ל השטרו ת כשרי ן אפיל ו שטר י מתנ ה וגובי ן בשטר י הלוא ה מ ן המשועבדי ם משו ם דקי״ ל כשמוא ל דאמ ר דינ א דמלכות א דינ א אפי ׳ בדברי ם שאינ ן תועל ת
המלך והא י איבעי ת אימ א הכ י קאמ ר מתני ׳ אפי ׳ בדליכ א הרמנ א דמלכ א ותנ י מו ן מכגיט י נשי ם דתרת י לישנ י ל א פליג י דודא י כ ל היכ א דאיכ א הרמנ א דמלכ א כ ל השטרו ת שבעול ם
כפרין כגו ן בנוטירי ן ש ל מלכו ת שלנ ו ובדליכ א הרמנ א דמלכ א תנ י חי ן מכגיט י נשי ם למע ט שמ ר ממנ ה וכיוצ א פ ו אב ל שטר י מכ ר והלוא ה קיימי ן וגובי ן בה ן מ ן המשועבדי ם כיו ן
שעולים בערכאו ת וה ן גורסי ן פדר ב פפ א ומגב י פי ה ממשעבד י ומפרשי ם בשטר י הלוא ה משו ם דערכאו ת אי ת לר ו קל א ז ו הי א שיטת ם ז״ ל ועליה ם סומכי ן בארצותינ ו וכת ב הרמב״ ן
ז״ל בי ן בערכאו ת בשטר י מכ ר והלוא ה בי ן בנוטירי ן ש ל מלכו ת בכ ל השטרו ת אי ן הכשר ן אל א להיו ת השט ר כאיל ו נכת ב ונחת ם בעדי ם ישראלי ם אב ל א ס חסר ו דב ר מדרכ י
ההקנאות כגו ן מטלטל י אג ב מקרקע י וכגו ן דאקנ ה וכיוצ א בה ן ודא י אי ן דני ן בה ם לעני ן אות ו דב ר שחס ר מה ם וא ם דב ר הפוסל ן הו א כגו ן שנת ן ל ו מעו ת בל א אג ב ושטרו ת בל א
מסירה ובקנ י הו א וכ ל שיעבוד א דאי ת בי ה פסולי ן לגמר י ואי ן דני ן בה ן בדינ י עכו״ ם שאי ן דינ ן ש ל מלכי ם אל א להכשי ר שטרו ת שלה ם ולעשו ת סופ ר שלה ן כמא ה עדי ם אב ל לעני ן
דרכי הקנאו ת ל א עדיפ י משמרו ת של ט שא ף העכו״ ס במקומו ת הרב ה בדיני ן חלוקי ן דני ן אות ן כפ י מחלוק ת חכמיה ן ומנהג י המקומו ת ואי ן מלכי ם מקסידי ן אל א בהכש ר השטרו ת

לחם משנ ה

פכ״ז א אב ל כ ל השטרו ת וכו ׳ . לפמ״ ש ה״ ה ז״ ל שרצינ ו ז״ ל מפר ש דל א אמרי ק

מיעבד מצו ה נינה ו והשת א יתורצ ו כ ל הקושיו ת הנזכרו ת . וע ל מ״ ש ה״ ה בש ם הרמב״ ן
דאית לי ה דהתקצלת י סג י אפיל ו שאי ן חיי ב מוד ה קש ה דה א לר ב הונ א ברי ה דר ב יהוש ע
דקי״ל כוותי ה מוקמינ ן ל ה בבחיי ב מוד ה דהכ י אמרינ ן הת ם בשלמ ח לר ב הונ א ברי ה דר ב
יהושע משכח ת ל ה בשחיי ב מוד ה וא ס כ ן כיו ן דקי״ ל כוותי ה ע״ כ אייר י בשחיי ב מוד ה
ואע״ג דלר ב פפ א אמר ו דהתקבלת י הו י כשט ר לי ת הלכת א כוותי ה ול ת דהו א סוב ר
דמה שתירצ ו לר ב פפ א הו א לכ״ ע ואפיל ו ר ב הונ א מוד ה בי ה מ י דחק ו לפר ש ק . והנכו ן
בעיני שהו א אינ ו גור ס בנמ ׳ אל א פשלמ א לר ב הונ א ניח א ור״ ל דהחקפלת י סג י פל א חיי ב
מודה וז ו הי א גירס ת בע ל המאו ר ומפר ש ש ם דהו י כ י חיי ב מוד ה ע״ ש ולפ י פי ׳
הרמב״ן הפי ׳ הו י בשלמ א לר ב הונ א התקבלת י הו י כשט ר ולכ ך אמר ה הבריית א שגופ ה
כשיהיו גדולי ם אפ ל לר ב פפ א אפיל ו שיהי ה כשט ר אי ן לגבו ת אפיל ו כשיגדל ו מפנ י
כהוא מפר ש ש ם טעמ א דר ב פפ א דכיו ן דהער ב פר ע בל א ידיע ת היתומי ם משמ ע דהו א
רצה לזכו ת במצו ת פריע ת בע ל חו ב ותירצ ו כיו ן דטר ח וכת ב התקפלת י משמ ע דאי ן
כוונתו לעשו ת המצו ה אל א שיפרע ו היתומי ם וכמ ו שנתבא ר ש ם בחידוש י הרמב״ ן ז׳ ל
באורך והו א הארי ך ש ם ואנ י קצרת י יעויי ן ש ם :

דינא דמלכות א דינ א אל א במ ת שהו א תועל ת למל ך כעניינ י המסי ם
צ״ל שמ״ ש רבינ ו בפ״ ה מהלכו ת גזיל ה כ ל די ן שיחקו ק אומ ו המל ך לכ ל היינ ו די ן
דאיירי בעניינ י המסי ס וסמ ך ע ל מ״ ש בסו ף לשו; ! לפיכ ך גבא י המל ך ושוטרי ו שמוכרי ם
השדות במ ס וכו ' וכיוצ א בז ה הו א בכל ל שכת ב כ ג די ן שיחקו ק וכו ׳ והכל ל מעי ן הסר ט :

וכן שטר י הודאו ת ומתנו ת ופשרו ת ומחילו ת וכו׳ . פ ה שהוקש ה להריב״ ש בתשוב ה משטר י
מחילות שכת ב רבינ ו ז״ ל [עי ׳ נכ'מ ] י״ ל דדמ י קצ ת לפשרו ת אע״ ג דפשר ה צריכ ה קני ן
ועכו״ס אינ ם בקיאי ם בטי ב קני ן ג ם ממילו ת אע״ פ שאי ן צרי ך קני ן כת ב רבינ ו בסו ף
פרק חמיש י מהלכו ת מכיר ה דנהג ו ב ו להודי ע שאינ ו אומ ר דברי ם אל ו כמשח ק ומהש ל
אלא שנמ ר בלב ו ועכו״ ם אינ ם יודעי ם היט ב דב ר ז ה א ם נמ ר בלב ו א ו ל א לכ ך שטר י
מחילות דידה ו פסולי ם והו א קצ ת טע ם . וע ל מ״ ש הר ב המגי ד ז״ ל והו א ז״ ל גור ש ומגב י
פיה מבנ י חר י בשטר י הלוא ה הו א לפ י גירס א ז ו בהכר ח דא י בשטר י מכ ר ל א גר ע
ממוכר שדה ו בעדי ם שגוב ה ממשועבדי ם וכו ׳ וקש ה ע ל דברי ו דרפינ ו ז״ ל בתחיל ת
הסרק אייר י בשטר י מק ח וממכ ר ושטר י חו ב שכ״ כ חו ן משטר י טק ח וממכ ר ושטר י

חוב

מגדל עו ז

פכ״ז שט ד שכתו 3 בכ ל לשו ן ס ד הר י ה ן כמלי ם . פ״ ק דגיני ן (ד ף נ ) ויז״ ב ומיית י מקצה ס #" נ
דעדיזת ; הור ו רנות י שאפיל ו שנו־ה ו ש;!ה ן וכו ׳ ע ד אינ י מוד ה נז ס : כת ב הראנ׳ ד ד ל
י6ס סור ו רניהי ו וכו ׳ : ואנ י אומ ר ג ם רבותינ ו געל י התיססו ח ו״ ל נחלק ו בו ס אל ז אומרי ם נכ ס ואל ו אומרי ם נכ ה : א ם ל א ידע י דיינ י ישרא ל ו?ו ׳ ע ד שאי ן ל ו קו ל ־ עיטי ן ש׳ א וסי ב ;

[רטב״ם חי״ג ] ל ד 34 טס ! 110״נ1נ״ £5 תיקו ן

הגהות טיימוניו ת

פר׳ח ורי ח וס״ ה ו [א ] עיי ן בהלכו ת גירושי ן שי א 1

266 כס ף משנ ה

משפטים . הלכו ת מלו ה ולו ה פפ ז מגי ד טשנד ו

ב שט ר שעדי ו עכו״ ס שמסר ו הלו ה לי ד ופו ׳ . נסיי ן דגיסי ן (ד ף י: ) חנ ן כ ל השפרו ס
העולים בערכאו ת ש ל מכו״ ם אע״ ס שחוחמיה ן עכו״ ם כשרי ם מו ן מגיט י נשי ם
ושמרורי עבדי ם ר״ ש אומ ר א ף אל ו כשרי ם ל א הוזכר ו [לסיכול ] אל א בזמ ן שנעש ו בהדיו ט
יפריך בגמר א וה א לא ו בנ י כרית ה נינה ו א״ ר זיר א יר ד ר״ ש לשיטח ו ש ל ר ׳ אלעז ר דאמ ר

בלבד ע ד כא ן דברי ו ז״ ל : ב השט ר שעדי ו עכו״ ם וכז׳ . מימר א ש ם ס/ ן (ד ף יא )

ודע שהשט ר העשו י בערכאו ת ג״ כ צרי ך שיהי ה כתיקו ן שמר י ישרא ל ושל א יוכ ל להזדיי ף אע״ ס
שאין נרא ה כ ן מדבר י רבינ ו של א הזכי ר כ ן בערכאו ת וג ם דע ת בע ל העיסו ר הו א
כדברי רבינ ו אב ל י ש מצריכי ן ק אסיל ו בערכאו ת וזה ו דע ת הרמב״ ן והרשב״ א ובארצותינ ו

אע״ס שמרחיקי ן אות ם הערכ י מ ן הכת ב יות ר
משיטה אח ת כב ר הו א ניכ ר סיו ם השט ר שלה ם
ודי בכ ך ואי ן חוששי ן שמ א יגו ז השט ר ויחזו ר
ויכתוב שט ר אח ר שהר י י ש לה ם זכ ר שעומ ד
אצל הערכ י וכ ל המזיי ף מירת ת לזיוס י שמ א
יגלה זיופ ו ע״ י מ ה שהו א בי ד הערכ י :

ג תקו ן שטר י ישרא ל כ ך הו א וכו׳ . מימר א סר ק
גט סשו ט (ד ף קסא ) ומ״ מ א ם ל א
החזיר אי ן השט ר נסס ל בכ ך אל א שאי ן למדי ן
סמ״ש באות ה שיטה . וז ה דע ת הרמב״ ן והרשב״ א
ז״ל ודבר י רבינ ו מורי ן כ ן :