Section 538

כמו שיתבא ר בסמו ך כ ך נרא ה ל י ולפ י דברי ם אל ו אפיל ו בער ב שאינ ו קבל ן כ ל שנכנ ס מדע ת הלו ה א ם כב ר עמ ד המלו ה בדי ן ע ם הלו ה ול א נמצא ו ל ו נכסי ם שהר י הו א
יכול לנגו ש ח ת הער ב ועמ ד הו א ופרע ו בל א נגיש ת ב״ ד הר י הו א מוז ר וגוב ה מ ן הלו ה וא ם הי ה דע ת רבינ ו ז״ ל לומ ר שכ ל זמ ן של א הרשה ו לשל ם א ם פרע ו בל א נגיש ה אינ ו

חוזר וגוב ה מ ן הלו ה ואפיל ו כשנכנ ס קבל ן במצו ת הלו ה הו א דב ר תימ ה ואי ך יהי ה די ן ז ה שהמלו ה יכו ל לגוגש ו כדי ן פור ע חו ב דעלמ א . ובהשגו ת א״ א אל ו דברי ם שהי ן

הדעת מקבלת ן ואי ן השכ ל סובל ן ע" כ . אפש ר שדעת ו לחלו ק ולומ ר שאפיל ו ער ב שאינ ו קבל ן שנכנ ס בערבו ת מאלי ו וכר ע מאלי ו מוז ר וגוב ה מ ן הלו ה וי ש לז ה פני ם ומ ה שכתבת י
נראה ל י עיק ר : וכ ן הפור ע שט ר חוב ו ב ל מביר ו של א מדעת ו אפיל ו וכו׳ . מפור ש בגמר א בנדרי ם פר ק אי ן בי ן המוד ר (ד ף לג ) ופר ק שנ י דיינ י נזילו ת (ד ף קח ) ובהלכו ת .

ומ״ש אפיל ו הי ה החו ב ע ל המשכו ן ! ירושלמ י בהלכו ת ש ם : מ ת הלו ה וקיד ם הער ב ופר ע החו ב קוד ם שיודי ע וכו׳ . מעב ה סו ף פר ק ג ע פשו ט (ד ף קעד ) ההו א ערב א דיחמ י

דפרעיה למלו ה מקמי ה דלודעינה ו ליתמ י ואמ ר ר ב הונ א גרי ה דר ב יהוש ע איפ ר צרר י אחססי ה וקי״ ל כוותי ה ודע ת רבינ ו ז״ ל לפרש ה אפיל ו ביתומי ם גדולי ם וזה ו שכת ב א ח

היורשים

מי שרצ ה תחל ה . וא ם נש א הקבל ן הטעו ת מי ד הטלו ה
ונתנו בי ד הלו ה א ץ למלו ה בי ד הלו ה כלום . הי ה הלו ה
במדינה אחר ת שאינ ו יכו ל להודיע ו ול א ליל ך אלי ו
או אשמ ת הלו ה והני ח יתומי ם קטני ם שאי ן ב״ ד נזקקי ן
לנכסיהן ה׳זתוב ע א ת הער ב תחל ה שהר י אי ן הלו ה מצוי :
ד מלו ה שתב ע א ת הלו ה ומצא ו שהו א ענ י אינ ו יכו ל
להפרעמן הער ב ע ד שישב ע הלו ה בתקנ ת אחרוני ם שאי ן
לו כלו ם שמ א יעש ו קנוני א ע ל נכםי ו ש ל ער ב : ה מ י
בשהיה ער ב לחביר ו בטלו ה ע ל פ ה וב א המלו ח לתבו ע
את הער ב והר י הלו ה במדינ ת הי ם . אומ ר ל ו הער ב
הבא ראי ה של א פרע ך הלו ה
חובו הר י ז ה חוז ר וגוב ה מ ן
פה א ו בל א עדי ם כלל . *בד א כשאמ ר ל ו הלו ה בע ת
שנעשה ל ו ער ב ערבנ י ושל ם . אב ל א ם עמ ד ברשו ת
עצמו ונעש ה ל ו ער ב א ו קבל ן א ו שאמ ר ל ו הלו ה
ערבני ול א הרשה ו שית ן ויפר ע החו ב אי ן הלו ה חיי ב
לשלם ל ו כלו ם . וכ ן יהפור ע שט ר ש חוב ו ש ל חביר ו של א מדעת ו אפיל ו הי ה
החוב ע ל המשכו ן אי ן הלו ה חיי ב כלו ם ונוט ל משכונ ו בחנ ם והר י אב ד ז ה הנות ן
[י] א ת מעותי ו שמ א הי ה הלו ה מפיי ס א ת המלו ה ומוח ל לו . מ ת הלו ה י־וקיד ם הער ב
ופרע החו ב קוד ם שיודי ע א ת היורשי ם א ם נוד ע לנ ו של א פר ע הלו ה שט ר חוב ו

קודם

א עיי ן טוז״ ס סי ׳ קי : ב טו ר ש ם סי ׳ קכ ט סמ ג עשי ן צד : ג טו ר ש ם סי ׳ ק ל סמ ג ש ם קע ט עד ; ד טמ״ מ סי ׳ קנ ח 1מ״ש : ה טו ר ש ם סי ' ק ל סמ ג עשי ן צד :

ואני אשל ם ל ך : ו ער ב ישקיד ם
הלוה כ ל מ ה שפר ע ע ל יד ו א ף ע ל

ונתן לבע ל חו ב
פי שהית ה מלו ה

את

על

השגת הראב׳י ד

יגד״א וכו ׳ ט ד חיי ג לשל ם
דנרים שאי ן הדע ת מקגלח !

ענ׳ל ;

צו כלו ם : א׳ א אל ו
ואין השכ ל סוכל !

לחם משנ ה

יש לקבל ן זיבורי ת ודא י יכו ל ליח ן זיבורי ת : הי ה הלו ה במדינ ה אחר ת וכו ׳ .

מה שכת ב הר ב המגי ד דהרשב״ א אי ת לי ה כדבר י רבינ ו דאפיל ו מ ן המר ב גובי ן

כשמת והני ח יתומי ם קטני ם קש ה טוב ח דהרשב״ א בתשוב ה סימ ן תתקע״ ג כת ב
דיש לחל ק בי ן ער ב לקבל ן דדוק א ער ב אי ן נפרע ץ ממנ ו אב ל קבל ן נפרעי ן ממנ ו

והוא כדע ת הרא״ ש ז״ ל שכת ב הטו ר בחש ן המשפ ט סי ׳ ק״ י וכ״ כ ש ם הר ב ב״ י ז״ ל

וצ״ע :

ו כשאמ ר ל ו הלו ה ערבנ י כו׳ . הטו ר בסי ׳ ק״ ל הבי ן מדבר י הראב״ ד דהשי ב מ ל ה ך
חלוקה לחו ד שכת ב ש ם והראב״ ד השי ג עלי ו דר״ ל דבסתמ א כיו ן שאמ ר
לו ערבנ י כאל ו הרשה ו דמ י ע ל כרחי ן משמ ע דבחלוק ה קמייח א דעמ ד מעצמ ו ונעש ה
ערב מוד ה ל ו אב ל אי ן כ ן דע ת הר ב המגי ד ז״ ל שכת ב אפש ר שדעת ו וכו ׳ שנכנ ס בערבו ת
מאיליו וכו ׳ משמ ע דאי ת לי ה דפלי ג הר״ א ז״ ל ע ל רבינ ו ז״ ל אפיל ו בחלוק ה דנעש ה ער ב
מאיליו דחיי ב ול א דמ י לכור ע חוב ו ש ל חכיר ו דהכ א כיו ן דנעש ה ער ב בפנ י הלו ה הר י
משמע דניח א לי ה ללו ה משו ס דע ל אמונת ו דער ב הלוה ו והו י כאיל ו הי ה שלוח ו ש ל לו ה :
מת הלו ה וקיד ם הער ב ופר ע החו ב וכו ׳ . כת ב ה״ ה דרבינ ו מפר ש סוגי א דפר ק ג ס
פשוט (ד ׳ קע ד ע״א ) אפיל ו ביתומי ם גדולי ם וכו ׳ ובאמ ת י״ ל דבערכי ן פר ק שו ס
היתומים (ד ף כ ב ע*א ) איפליג ו בה א פלונת א ר ב פפ א ור ב הונ א ומשמ ע מהת ם דאי ן
נזקקין ליתומי ם קטני ם לר ב ספ א משו ם דלא ו בנ י מיעב ד מצו ה נינה ו משמ ע דגדולי ם

חגהות מיימוניו ת

[ג] בירוש ׳ בם ׳ בתר ׳ דכתובו ׳ ר ׳ ב א ב ר ממ א בע י הפור ע חוב ו ש א חביר ו יטא א מדעת ו בסאוגת ׳
דחנן ובנ י כתני ם גדואי ם א׳ ר אס י א ף בנ י כתני ם גדואי ם מודי ם כא ן שאיב ד מעותי ו ותמ ן א א
עאתה ע א דעת ו שתמו ת אשת ו ברע ב בר ם הכ א הו א אמ ר מפיי ס תו ת אי ה ומחי א
איה הג ע עצמ ך דהו י נבי ה משכו ן מפיי ס הוינ א אי ה דיהי ב א י משכונ י . אומ ר ר״ י
דאין די ן מברי ח אר י מנכס י חביר ו אא א בכיוצ א בז ה דא א כר י היזק א וכנו ן משי ב
אבירת ומצי א מ ן האר י שא א מפסי ד המברי ח וכ א שכ ן במקו ם שמשבי ח נכס י חביר ו כגו ן
יורד אתו ך שד ת חביר ו ונטע ה וכיוצ א בז ה שאי ן א ו די ן מברי ח אר י ועיי ן בסר ק שאיש י
מהאבות נזק י ממו ן ובתשוב ה י״ ז ש א ספ ר נזיקי ן : [ד ] ורבינ ו ת ם פיר ש דסור ע חוב ו
דוקא סזו ן האש ח והבנו ת וריב׳ א פיר ש דבב א חו ב מייד י וכ ן מוכי ח ס ן הירושאמ י

ומיאין

משנה למל ך

פכ״ו ג הי ה הלו ה במדינ ה אחר ה שאינ ו יכו ל להודיע ו כז׳ . ה׳ ה כח ב והרשנ׳ א מסכי ם לדכר י ינינ ז מיי ן
נהשונת הרשב״ א סי ׳ חחקע׳ ג שדעת ו אינ ו כ ן ;

ה מ י שהי ה חיי ב להכיר ו נמלו ה ע ל פ ה כו ׳ . כתו ב נתשונ ת הרא׳ ש כל ל ע׳ ג סי ׳ ז ׳ ע ל אודו ת
שר אח ד שהי ה רגי ל לית ן פר ס קבו ע לשנ ה לראוב ן וחז ר שמעו ן להיו ת גוב ה בשבי ל הש ר
כל מעותי ו וא״ ל ראוב ן לשמעו ן ת ן ל י הפר ם שהש ר רגי ל ליח ן ל י כיו ן שאת ה גונ ה בשביל ו א׳ ל הש ר
אמר ל י של א יכניסה ו בחשבו ן ת ן ל י ער ב שא ס ל א יכניסה ו שתפר ע ל י ואנ י את ן נת ן ל ו לו י ער ב
עכשיו נפט ר ראוב ן וטוע ן שמעו ן של א הכניס ם ל ו הש ר כחשבו ן ושיפרע ס ל ו כאש ר נתער ב השי ב לו י
אפשר שראוכ ן פרע ך ועו ד אינ י מאמינ ך כמ ה שאת ה אומ ר של א קבל ם הש ר בחשבו ן וכת ב הרא״ ש
דטענה מעליית א הי א ול א מהימנינ ן לי ה לאפוק י ממונ א מלו י . וז ו הי א שקש ה בדינ י ממונו ת שז ה
המלוה גמ ל חס ד ע ם הלו ה ובנ ר גיל ה אזנ ו שהש ר אמ ר ל ו של א יכניסה ו נחשבי ן וע ם כ ל ז ה נרא ה
שאם ב א לדי ן ראוב ן ושמעו ן הי ה הר ב מחיי ב לראוכ ן כאומ ר מנ ה ל י ניד ן וז ה אומ ר אינ י יוד ע א ם
פרעתיך דחיי ב לשל ם אע׳׳ פ שהשמ א אינ ו גרו ע ול א כת ב הר ב ז ה אל א לגב י הער ב והדב ר צרי ־ הכר ע
בכוונת הר ב . וכ׳ ת היכ ן מצינ ו שהלו ה חיי ב והער ב סטו ר . י ש לנ ו כיוצ א נ ו המתחיי ב באסמכת א ונת ן
לו טר < שכת ב הלשב׳ א בתשוב ה דהלו ה פטו ר והער ב חיי ב ומינ ה די ש מקו ם שהלו ה חיי ב והער ב סטו ר
יאין כא ן מקו ם להארי ך עו ד . (*א׳ ה עיי ן לעי ל פנ״ ה די ן ג׳ ) :

סלייקו לה ו הלכו ת מלו ה ולו ה

לרב סא א ננ י מיענ ד מצו ה נינה ו וכב ר חמ ה הר ב כע ל המאו ר ז״ ל כ ן ופירט ה בקטני ם

מגדל עו ז

וכמו

ערב שקיד ם ופר ע לנ׳ ח ס״ ז חוז ר ונונ ה מ ן הלו ה וכו ׳ נד׳ א כשאמ ר ל ו לו ה וכו ׳ ע ד חיי נ לשל ם ל ו כלו ם :
כתב הראנ׳ ד ז׳ ל אל ו דברי ם שאי ן הדע ת מקבלת ן ואי ן השכ ל כונל ן עכ׳ ל ; ואנ י אומ ר דעתנ ו
מקבלתן ומישרת ! וראיית ; מפר ק בחר א דכתוני ת (ד ף קח ) גנ י מתני ׳ דהפוד ע שט ר חוב ו ש ל חניי ו כו '
דאסיקנא כחנ ן דאמ ר הני ח מעותי ו ע ל קר ן הצב י ונירוס ׳ נמ י בפור ע שט ר חוב ו ש ל חניר ו הכ י מייש י
לה ומ ה ל י ער ב פור ע ומ ה ל י איני ש אחרינ א מאח ר שפר ע של א ברפו ת וכ ן הסכי ם וכת ב הר״ מ ר ל
מקוצי מדע ת רבותינ ו בעל י החוכסו ח ז״ ל וג ס ר׳ י אלפ ס ז׳ ל הני א הירושלמ י ג' כ בהלכו ת ש ם ותד ע
שדעת רנינ ו מש ה ז׳ ל בכ ך שהר י סמכ ו עני ן לוי ן : וכ ן הפור ע שט ר חוב ו ש ל חביר ו ע ד ומוח ל ל ו .
היא הדב ר אש ר כתבת י ל ך מדע ת רנינ ו יצח ק אלפ ס ז׳ ל ומ ן הירושלמ י סו ף כהונו ת : מ ת הלו ם וקיי ס

העיב

264 ניפ ף משנ ה

משפטים. הלכו ת מלו ה ולו ה פ ב

מגיד משנ ה

היורשים ול א כח ב יהומי ס קסני ס וז ה דע ת רב ו זי ל והר ב אכ ן מע ש ז״ ל והטע ם בז ה שכ ל שהו א כור ע בצ א הודע ה נר:? ה שכב ר הי ה חסו ם צרר י בכשהגי ע זמ ן החו ב גהי י לוי ז
התפישם צרירו ת . וד ע שקצ ת המפרשי ם פירשו ה דוק א ביתומי ם קטני ם והראשו ן עיק ר וג ם כ ן רבינ ו ז״ ל מכר ש מ ה שאמר ו בבריית א שא ם כס ב ל ו מלו ה התקבלת י ממ ך
הרי ז ה גוב ה דוק א בדשמחי ה ומי ח בשמהי ה א ו באח ד מהדרכי ם האחרי ם וכ ן פיר ש רב ו ז״ ל אכ ל מדבר י הרמב״ ן ז״ ל נרא ה שאפיל ו אי ן כא ן אח ד מ ן הדרכי ם שהזכי ר רבי מ
ז״ל כ ל זמ ן שכת ב ל ו מלו ה לער ב התקבלת י הר י ז ה דינ ו כדי ן המלו ה וכש ם שאי ן טועני ן למלו ה טענ ת צרר י וגוב ה מ ן היתומי ם הגדולי ם כיו ן שי ש שט ר ביד ו כ ך אי ן טועני ן

לערב אע״ פ שפר ע מעצמ ו :

ז כ ל ער ג שב א ליטו ל מ ה שפר ע וכו ׳ הר י ז ה
צריך להבי א ראי ה שפר ע וכו ' . וה א
דאמרינן בפר ק חזק ת ההו א ערב א דאמ ר ללו ה
הב ל י ק ׳ זוז י דפרעי ת למלו ה עילו ך וה א שטר א
היה יכו ל לומ ר נפ ל ממנ י א ו הי ו ש ם עדי ם :

אבל

קודם שימו ת כגו ן שהוד ה ב ו קוד ם א ו שנדוה ו ומ ת
בנדויו א ו של א הגי ע [ה ] זמ ן המלו ה להגבו ת ה״ ז הוז ר
וגובה מ ן היורשי ן כ ל מ ה שפר ע . הי ה המלו ה עכי ם
אין היורשי ן חייב ץ לשל ם שמ א אביה ן נת ן לי ד הער ב
כל החו ב שהי ה עלי ו מפנ י שהעכר ם תוב ע א ת הער ב
תחילה ולפיכ ך פר ע ז ה מדעת ו קוד ם שיודי ע היתומים . אב ל א ם הודיע ן שהעכר ם תוב ע
אותו והר י הו א נות ן חייבי ן לשל ם : ז כ ל ער ב שב א ליטו ל מ ה שפר ע בי ן שב א להפר ע
מיורשי לו ה בי ן מלו ה עצמ ו ה״ ז צרי ך להבי א ראי ה שפר ע ואי ן מציא ת שט ר החו ב שעלי ו
ביד הער ב ראי ה שמ א [י ] נפ ל השט ר מי ד המלו ה ול א פר ע ז ה כלו ם * ח האומ ר להביר ו
ערבת ל י והו א אומ ר ל א ערבתי . א ו שאמ ר הער ב ללו ה את ה הרשיתנ י לערו ב אות ך ולית ן

והוא אומ ר מדעת ך ערב ת א ו ל א ערב ת כלל . א ו שאמ ר הער ב פרעת י המלו ה בפני ך

היה המלו ה טכו״ ם אי ן היורשי ן וכו ׳ . מפור ש
בגמרא ש ם עט״ ם כיו ן דדיני ה בת י
ערבא אזי ל א י לא ו דאחפסי ה צרר י מעיקר א ל א
הוה מקב ל לי ה ע״ כ ופירו ש אי ן די ; ז ה אל א
במקום שדי ן העכו״ ס כ ן :