Section 537

ערב לאומ ר ופלונ י ער ב מבוא ר בנח ׳ ובהלכו ת .
ומ׳ש רבינ ו וקנ ו מיד ו ש ל ער ב ואח״ כ חתמ ו
שנראה מדברי ו שהו א מצרי ך קני ן לערבו ת ז ה
הוא מפנ י שרבינ ו מפר ש כ ל ז ה אח ר מת ן
מעות וקוד ם חתימ ה ודעת ו שכיו ן שנמסר ו לי ד
לוה המעו ת א ף ע ל ס י שהו א ער ב בשט ר צרי ך
קנין וכב ר כתבת י דע ת הר ב רמב״ ן ז״ ל והר ב
רשב׳א ז״ ל :

ב מלו ה שתב ע א ת הלו ה וכו ׳ . כב ר נתבא ר
פרק שני ם ועשרי ם כמ ה זמ ן נותני ן
ללוה ודוק א כשאי ן ל ו מעו ת ח ו מטלטלי ן וכב ר
כתבתי ש ם דעו ת המפרשי ם והורא ת המורי ם ז״ ל
להשוות הער ב ללו ה נכונ ה הי א בטע ם . ומ׳ ש
רבינו וא ם החנ ה הכ ל לפ י תנא ו . ה״ ה ודא י
בלוה עצמ ו וז ה פשו ט :

ג מלו ה שב א לתבו ע א ת הלו ה ול א מצ א ל ו
נכסים ידועי ם וכו׳ . ז ה מבוא ר בגמ ׳

לא מיסט ר לו ה מיני ה דמלו ה ע ד סיש א וית ן
גיד ומשמ ו ש ל רבינ ו ח ם ז״ ל אמר ו בתוספו ת
שאפילו נש א ונת ן בי ד א ם אי ן נכסי ם לער ב
חוזר המלו ה אצ ל הלו ה וגוב ה ממנ ו מדרב י נת ן
וכן כח ב הרמב״ ן ז״ ל וכת ב הרשב׳ א ז״ ל כ ל
שבא מלו ה להפר ע מ ן הקבל ן א י אפש ר ל ו ליסר ע
ממגו אל א ממ ה שיהי ה אפש ר ליפר ע מ ן הלו ה
כלומר שאיל ו אי ן ללו ה אל א זיבורי ת אע״ פ שי ם
לקבלן עידי ת ובינוני ת וזיבורי ת אינ ו נפר ע מ ן
הקבלן

•1 מי י ש ם סי ׳ מ״ ח סמ״ ג פ ס :

מי

עד שישג ע הלו ה שא ץ ל ו מ ה לפרו ע הביא ו ער ג שב ח ג ץ השמשו ת ובמוצא י שב ח בר ח
לא נפני ר הער ב כלומ ר דא ס הגיא ו ול א תבע ו גב״ ד שישב ע שאי ן ל ו מ ה לפרו ע ודא י
דהערב פטו ר ע ד שישב ע שיאמ ר ל ו הער ב הי ה ל ך להשביע ו בב״ ד וכיו ן של א נשב ע אינ ו
חייב אב ל הביא ו ער ב שב ת ב ץ השמשו ת א ז ל א נפט ר הער ב וא ף ע* פ של א נשב ע הלו ה

הערב חיי ב :

פכ״ן א אע״ פ שקנ ו מיד ו וכו ׳ . מ ה שדקד ק ה״ ה ז״ ל מכא ן דאי ח לי ה לרבינ ו ?" ל
דערג היוצ א לאח ר חיתו ם שטרו ת בע י קני ן ל א דקד ק כ ן מלשו ן אע״ ס
דהיה אפש ר לומ ר דלעול ם ל א בע י קני ן והח י דנק ט אע״ פ לרבות א נקטי ה אל א מפנ י
שכתב ונשתעב ד לשל ם כמ ו שביארנ ו משמ ע דבה ך קני ן איכ א שיעבו ד לשל ם וז ה שאמ ר
כמו בביארנ ו כלומ ר שביא ר בסר ק שקוד ם ז ה דמהנ י קני ן לאח ר מח ן המעו ת דח י אפיל ו

בלא קני ן מא י שיעבו ד טפ י איכ א השת א . ומסוגי א דפר ק הנוש א (ד ף ק״ ב ע״א ) שהשו ו

וזייב אנ י ל ך מנ ה בשט ר לה א דער ג היוצ א לאח ר היתו ם שטרו ת קש ה לדבר י רגינ ו ז״ ל
כיון דער ג לאח ר חיתו ם שטרו ת תייר י בקני ן היכ י קאמ ר דמא ן דמחיי ג נב י ער ב היוצ א
לאחר חיתו ם מחיי ב נמ י הכ א נב י אומ ר חיי ג אנ י ל ך מנ ה בשט ר שאנ י גג י ער ב דאיכ א
קנץ . וי״ ל דרבינ ו ז״ ל מפר ש פי׳ א מהלכו ת מכיר ה האומ ר חיי ב אנ י ל ך מנ ה בשט ר
שהזכיר מל ת שט ר בפי ו וכיו ן שהזכי ר מל ס שט ר בפי ו הו י כאומ ר את ם עד י והו י כ י קנ ץ
דהכא ואע״ ג דכח ב ש ם כמ ו שמשתעב ד הער ב אי ן פירוש ו ד בער ב משתעב ד בלאקני ן כמ ו
שמשתעבד הכ א אל א שמל ת שט ר שהזכי ר ש ם הו י כ י קני ן דהכ א וע ם אל ו המדרגו ת
תתיישב הסוני א דפר ק הנוש א לדע ת רבינ ו זי ל שנרא ה שהקש ו עלי ו הרמג״ ן והרשב״ א ז״ל .
וא״ח עדיי ן קש ה דש ם כת ב רבינ ו דא ס כת ב ל ו בשט ר אנ י חיי ב ל ך מנ ה דמהנ י משמ ע
אפילו בל א קנ ץ ומ״ ש מער ב היוצ א לאח ר חיתו ם שטרו ת דבע י קני ן וי״ ל דמ״ מ הח ם אייר י
דמוסר ל ו השט ר א ו גפנ י עדי ם א ו גינ ו לבינ ו כדכח ב ה״ ה ז״ ל וכא ן אי ן הער ב מוס ר
לו השט ר ומסיר ח השט ר דהח ם הו י במקי ס קני ן דהכ א : הי ה הער ב בגופ ו ש ל שט ר

וכו׳. נרא ה מלשו ן ה״ ה ז״ ל דסוג ר רגינ ו ז״ ל דער ג היוצ א קוד ם חיתו ם שטרו ת ל א מהנ י

כלל אפיל ו לנגו ח מבנ י חר י א י ליכ א קני ן וקש ה עלי ו דהי ה ל ו לרבינ ו זי ל לומ ר בחלוק ה
קמייתא פלונ י ער ב בל א וא״ ו וקנ ו מיד ו כדחמ ר בחלוק ה אחרית י וקנ ו מיד ו כיו ן דחלוק ה
קמייתא ע״ כ בקנ ו מיד ו איי ד דא י ל א אפיל ו מבנ י חר י ל א גב י כיו ן דליכ א קני ן וי״ ל
דאין הכ י נמ י אל א משו ם דרבינ ו ל א נחי ת בחלוק ה קמ א לומ ר דגג י סבנ י מר י אל א

משנה

הצזכי בש ה חשוב ת הרי״ ף והביא ו ה״ ה נפכ״ ה מהלכו ח מלו ה ונה ג דהיינ ו דוק א כשער ב לנופ ו ש ל
לוה . ודבר י מהריק״ א קשי ם שהכי א ע ל דבר י הטו ר שכ״ כ נעהי ח וכת ב עלי ו מ״ ש ה״ ה דהיינ ו
דוקא כשער ב לגופ ו ש ל לוה . ובעינ י קש ה לזווג ם להעי ר ע ם ה״ ה גסייו ש דבר י ר ב נחש ץ דגש י

מנדל עו ז

#כ״י המלו ה א ש מניר ו ע ד אי ן הלו ה מצו י . סר ק ג ט פשו ט (ד ף קעה ) : מל״ו ה ששב ע א ש הלו ה
עד ואנ י אשל ם לן ־ . סו ף מסכ ת כשובו ש (ד ף קח ) ובירושלמ י :

ערג

לחם משנ ה

דלא גב י ממשעבזי י וה ך דינ א דל א גב י ממשעבד י בכ ל גוונ א הו י בי ן דאיכ א קנ ץ ג ץ
דליכא קני ן לכ ן ל א הזכיר ו רגינ ו ז״ל . ז ה דע ת רבינ ו ז״ל . והטו ר ז״ ל בסימ ן קצ״ ט דער ב
היוצא לאח ר חיתו ם שטרו ת כע י קנ ץ וכת ב כ ן בש ם הרא״ ה ז״ ל וכת ב עלי ו והכ י מסתב ר
ומ מ כת ג ש ם גג י ער ב דקוד ם חיתו ם וז״ ל ואפיל ו שכתב ו לפנ י חתימ ת העדי ם דוק א
שכתב סלונ י לו ה מפלונ י ופלונ י ער ב בוא״ ו שא ז חוז ר ע ל כ ל מ ה שלמעל ה והקני ן חוז ר
על הכ ל אב ל א ם כס ב פלונ י ער ב בל א וא״ ו א ז הו א תחיל ת דב ר ואינ ו מוז ר ע ל הקני ן
שלמעלה והו ה לי ה כער ב בשט ר כל א קל ץ ע״ה . משמ ע דאי ת לי ה למו ר ז״ ל דער ב קוד ם
חיתום הו י בל א קנ ץ כשל א כת ב גוא״ ו ומ״ מ גב י מבנ י חר י ואע״ ג דלאח ר חיתו ם א י ליכ א
קנין אפיל ו מבנ י חר י ל א נב י מ״ מ כיו ן דהו י קוד ם חיתו ם מעלינ ן לי ה דרג א זה ו דע ת
הטור ז״ ל ואפש ר להסכי ם דבר י רגינ ו ז״ ל ע ם דברי ו ולומ ר דגחלוק ה קמ א דפלול י ער ב
כלא וא״ ו ל א בע י קנ ץ ואת י שפי ר דל א הזכיר ו משו ם דס״ ל כדבר י הטו ר ז״ ל דאפיל ו בל א

קנין גב י מבניחר י משו ס דאי ת לי ה עילוי ׳ ח ד דרג א ע ל ער ג היוצ א לאח ר חיתו ם ומ״ ש

בחלוקה דופלונ י ער ג וקנ ו מיד ו הו א דבו ק ע ם לשו ן שלמעל ה והכ י קאמ ר שהר י ערב ו
לוה ע ם הער ב בשט ר וכיו ן דערב ו ודא י דקנ ו מיד ו ש ל ער ב דהוא״ ו קא י אכ ל מא י
דכתוכ לעי ל ולעי ל כחו ב קני ן וא״ כ ע״ כ קנ ו מיד ו וא ף ע ל פ י שלשו ן ז ה דחו ק קצ ת

מ״מ את י שפי ר דבחלוק ה קמ א ל א הזכי ר קני ן ועו ד דדברי ו ה ם כדבר י הטו ר ז״ ל •

ג מלו ה שב א לתבו ע וכו ׳ . כת ב ה״ ה ז״ ל בש ם הרשב״ א דכשב א ליפר ע מ ן הקבל ן
אינו יכו ל לפרו ע אל א זיבורי ת מ ה שהי ה יכו ל להתפר ע מ ן הלו ה אב ל הרמב״ ן
ז״ל נרא ה דאינ ו סוב ר ק וכדכח ב הרב״ י ז״ ל סי ׳ קכ״ ט אל א שכת ב ש ם שא ם רוצנ -
י'"^ לפרו ע מ ן הזיבורי ת שאינ ו יכו ל לגבו ת מהקבל ן בינוני ת ולכאור ה קש ה דהרשב״ א
בתשובותיו סי ׳ חתנ״ ב כת ב בסו ף החשוב ה ומ״ מ איל ו הי ו נכסי ם ללו ה ואפיל ו זיבורי ת
ורצה הלו ה לפרו ע מ ן הזיבורי ת אע״ פ שנעש ה וכו ׳ אינ ו יכו ל לפרו ע מבינוני ת ש ל
קבלן ע״ כ ודברי ם אל ו נראי ם כסבר ת הרמב״ ן ז״ ל דדוק א היכ א שרצ ה הלו ה לפרו ע
זיבורית א ז אינ ו נוג ה מהקבל ן מ ן הבינוני ת אב ל א ם ל א רצ ה לפרו ע א ז יכו ל
לנבוח מ ן הקבל ן בינוני ת אע* פ שא ץ ללו ה אל א זיבורי ת והו א היפ ך הנאמ ר כא ן
אלא שי ש לומ ר שמ״ ש ש ם ורצ ה הלו ה לא ו למימר א דא ם ל א רצ ה נוג ה מ ן הקב ל
בינונית א ם י ש ל ו זיבורי ת אל א הכ י קאמ ר כשרוצ ה הלו ה לפרו ע ל א יפר ע מ ן הקבל ן
אבל אי ן רוצ ה הלו ה לפורע ו יפר ע מהקבל ן בינוני ת א ס אי ן ל ו זיבורי ת אב ל א ם

למלך "

מראה הטו ר סוק י לר ג נחשו ן דמייי י גטר ב דעלמ א שהר י סיי ם דמשיביאנ ו לנ׳ ד יפט ר הער ב מ ד
שישנע הלו ה שאי ן ל ו ס ס לסיו ע ונטר ב לגופ ו ל א שיי ך ז ה דמשמסר ו נפט ר כער ב לגמר י וה׳ ה ז׳ ל
מוקי ל ה נער ב לגופ ו וצ״ ע :

וזיח

הגהות מיימוניל ת

כ״ג ז [א ] אע״ פ שקיד ם רג י ישמעא ל א ת ב ן ננ ס דאמ ר שאינ ו נוג ה א ח מבנ י חורי ו
הלכה כרב י ישמעא ל ע״ כ ; [נ ] עיי ן סי ׳ ל׳ ו 1

גירושלסי

פכ״ו ג הי ה הלו ה כמדינ ה אחר ת שאינ ו יכו ל
להודיעו וכו ׳ ה״ ז תונ ע א ת
הפרג תחלה . היינ ו דוק א במלו ה כשט ר אג ל ל א
במלוה ע ל פ ה כמ״ ש לקמ ן כסמו ך :
וכתב בע ל התרומו ת כשע ר ל״ ה הור ו המורי ם
שלא נאמר ו דבר י הרמכ״ ם שיתחיי ב
הערב א ם אי ן הלו ה כמדינ ה ז ו אל א כשאי ן
ללוה נכסי ם ידועי ם במדינ ה ז ו אב ל א ם י ש ל ו
הרי ז ה יור ד ככ״ ד כאות ם נכסי ם כמ ו שאנ ו
דנים שנפרעי ן מ ן האד ם של א כפני ו ולפיכ ך אי ן
לו לתבו ע מהער ב ע ד שידי ן כב״ ד בנכס י הלו ה
עכ״ל :

כל

מיי טשני ־ משפטים . הלכו ת מלו ה ולו ה פב־ ו בס ף טשנ ר קל ב 263

הקבלן אל א ק הזיבורי ת וכ ן א ס רצ ה לו ה לפרע ו א י אפש ר ל ו לתבו ע מ ן הקבל ן תחל ה וכדמוכ ח ברי ש פר ק הניזקי ן מכ״ ל : הי ה הלו ה במדינ ה אחר ת וכו ׳ א ו שמ ת !הני ח
בנים קטני ם וכו׳ . כב ר כתבת י פר ק כ״ ה לשו ן הרשב״ א ז״ ל שכת ב בדי ן לו ה שהו א כמדינ ה אחר ת והו א מסכי ם לדע ת רבינ ו ז״ ל ודי ן מ ת הלו ה והגי ח בני ס קטני ם נמלק ו כ ו
המפרשים ז״ ל שהרמב״ ן ז״ ל אמ ר שאפיל ו מהקבל ן א ץ גסרע ץ ע ד שיגדל ו היתומי ם והרשב״ א ז״ ל מסכי ם לדבר י רבינ ו שאפיל ו ס ן הער ב נפרעי ן וכ״ ש מ ן הקבל ן וז ה

דעס הראשוני ם זכרונ ס לברכ ה ועיק ר ;

ד מלו ה שתב ע א ת הלו ה וכו׳ , תקנ ת האחרוני ׳
ז״ל בשכוע ה ז ו ככ ר נתבאר ה פר ק
שני וה ס אמר ו להשבי ע א ת הלו ה וה ם אמר ו
שלא יהי ה הער ב מחויי ב קוד ם שכוע ה ז ו מפנ י
חשש קנוני א ונכו ן הו א :

ה ט י שהי ה ער ב לחכיר ו כמלו ה ע״ ס וכו׳ . ד ץ
זה אינ ו מכוא ר כגמר א אכ ל פשו ט הו א
שאפילו מנכסי ו אי ן גוכי ן במלו ה ע ל פ ה כמ ו
שנתבאר פר ק שלש ה עש ר וכ ן נרא ה מדבר י
הרמב״ן ז״ ל פר ק שנ י דיינ י גזילו ת ופשו ט הו א
כמו שכתכת י ש ם וכ״ ש מער ב שאי ן נפרעי ן ואנ י
אומר שאפיל ו מ ן הקבל ן אי ן נפרעי ן אל א בראי ה
אא״כ נש א ונת ן בי ד לפ י שכ ל זמ ן שי ש תביע ה
למלוה ע ל הלו ה ואי ן כא ן שט ר י ש לחו ש לפרע ק
כיון שהלו ה הי ה נאמ ן בשבועת ו בל א שוב ר
וטוענין לער ב שמ א נפר ע המלו ה וג ס ז ה נרא ה
לי פשו ט :

ו ער ב שקיד ם ונת ן לבע״ ח א ת חוכ ו וכו׳ . ז ה
פשוט ומוכי ח בכרייח א פר ק ג ט פשו ט :

בד״א כשאמ ר ל ו הלו ה וכו ׳ ערבנ י ושל ם אכ ל
אם עמ ד ברשו ת עצמ ו וכו׳ . מדקדו ק
לשון רבינ ו ז״ ל הו א שא ם אמ ר ל ו הלו ה הכנ ס
קבלן בעבור י א ף ע ל פ י של א הרשה ו לשל ם
אס עמ ד הקבל ן ופר ע מדעת ו חיי ב הלו ה לשל ם
לו והטע ם בז ה שכיו ן שהו א נכנ ס קבל ן
מחמת דבר י הלו ה והמלו ה הי ה יכו ל לתובע ו
ולנוגשו תחל ה א ס פרע ו ול א המתי ן שיגשה ו
הרי ז ה מוז ר וגוב ה מ ן הלו ה אב ל א ס אמ ר
לו להכנ ס ער ב ול א הרשה ו לשל ם כיו ן שהמלו ה
לא הי ה יכו ל לנוגש ו אל א אח ר העמד ת הלו ה
בדין וז ה קיד ם ופרע ו הר י די ן הער ב כדי ן אי ש
אחר שפר ע חוב ו ש ל חביר ו שאינ ו חיי ב לשל ם