Section 535

היה

האב ער ב לכתוב ת בנ ו וקנ ו מיד ו וכו ׳ . כלישנ א בחר א שאמר ו כ ל לגב י ברי ה שעבו ד
משעבד נפשי ה וכ ן פסק ו בהלכו ת . ומ״ ש רבינ ו וקנ ו מיד י הו א לכ י שדעת ו ז״ ל דכ ל שאי :
שם מת ן מעו ת שאי ן לומ ר ע ל אמונת ו הלוה ו צרי ך קגי ן וה״ ז הא ב ער ב דהח ר מת ן
מעות דעלמ א דבע י קני ן , ובהשגו ת א״ א אע" פ של א קנ ו מיד ו ע״ כ :

וקבלן ש ל כתוב ה חייב . כ ך נתבא ר בגמר א ש ם
ובגיטין פר ק הניזקי ן ופירש׳ י זי ל
בקבלן שהתפיס ה מטלטלי ן לכתוב ה והי א מסרת ן
ביד הא ב בתור ת קבלנו ת . וכת ב הרשב״ א ז׳ ל
נראה ל י של א ב א רש״ י לפר ש שתש א וחת ן בי ד
ממש אצ א לומ ר דת ן ל ו ואנ י נות ן צרי ך וכמ ו
שפסק ג ס הרי״ ף ז״ ל ואיל ו בכתוב ה שהי א אינ ה
נותנת כלו ם ל א שיי ך קבלנו ת אא״ כ ית ן ל ה
הבעל כס ף כתובת ה ויחזו ר הקבל ן ויאמ ר ל ה
חן ל ו ואנ י קבלן . ומדבר י רבינ ׳ נלמו ד למחיי ב
עצמו לית ן מנ ה לחביר ו ונת ן ל ו קכל ן עליה ם
שאין ל ו די ן קבל ן ע ד שיח ן ל ו המתחיי ב ממו ן
החיוב וחז ר ואמ ר ל ו הקבל ן ה ן ל ו ■אנ י קבל ן
עכ״ל. ואנ י אומ ר דלפ י דברי ם אל ו כ ל אח ר מח ן
מעות ל א שיי ך בי ה די ן קבלנו ת מל א ע ל הצ ד
הזה ודי ן ז ה צ׳' ע ואי ן נרא ה כ ן בדע ת רבינ ו
לפי מ ה שכת ב פר ק י״ ז מהלכו ת אישו ת בדי ן
קבלן בכתוב ה ;

ז ראוב ן שמכ ר לשמעו ן שד ה וב א לו י וכו׳ . די ן
זה במוכ ר ונות ן ער ב לאחריו ת ל א
ידעתיו בשו ם מקו ם מ ן הגמר א חב ל הנרא ה
בדעת רבינ ו ורבותי ו ז״ ל הו א שערמ ת כיוצ א
בזה אינ ו כשא ר ערבו ת שהו א ע ל דע ת שהמעו ת
יגבו ויגב ם מ ן המלו ה א ו מ ן הלו ה א ו מ ן הער ב
אבל ערגו ת דמכ ר כש:ותני ן המעי ת ע ל דע ת
להשתקע נוחני ן ואי ן האחריו ת ע ל הדמי ם אל א ע ל הקרק ע א ס יטרפו : ממנ ו ותד ע
לך דודא י א ם הוקר ה א ו הוזל ה וטרפ ה בע״ ח דמוכ ר מנבי ן ללוק ח כפ י מ ה
שהיא שו ה בשע ת טריפ ה ל א כפ י הדמי ם שקנא ה ולפיכ ך אי ן כא ן ערבו ת ע ל
המעוח אל א ע ל הקרק ע והו א ע ל תנא י א ס יוציאו ה מיד ו ואינ ו כער ב דהלוא ה שהמלו ה
מוציא המעו ת מתח ת יד ו וכא ן הלוק ח מחזי ק בקרק ע ואי ן לומ ר כא ן ע ל אמונת ו
הלוהו וי ש בערבו ת אסמכת א וכב ר כתבת י שדע ת רבינ ו שאפיל ו בקני ן י ש די ן
אסמכתא. ובהשגו ת א״ א שבו ש הו א ז ה שא ס אמ ר בשע ת ־מח ן מעו ת משתעב ד ואי ן
בערבות משו ם אסמכת א ע״כ . וכב ר הראית י פני ם לדע ת רבינ ו ז״ ל :

ואם קנ ו מיד ו וכו׳ . ז ה מוסכ ם בודא י והצרי ך רבינ ו ז״ ל קני ן לפ י שהו א אצל ו כער ב
דאחר מח ן מעו ת לפ י שהמעו ת אל ו ל א ;יתנ ו ע ל דע ת לגבו ת ;

ח וכ ן הער ב א ו הקבל ן וכו׳ . כב ר נתבא ר ז ה :

ט שני ם שלו ו בשט ר אח ד וכו׳ . ירושלמ י פר ק שבוע ת הפקדו ן הוב א בהלכו ת וכת ב
הרמב״ן ז״ ל פר ק המפקי ד י ש לפר ש ולומ ר ששני ם שלו ו מאח ד א ו
שהפקיד אח ד אצל ם אי ן אח ד מה ם חיי ב לפרו ע הכ ל אל א מדי ו פר ב שא ס אי ן נכסי ם
לשותפו יגב ה ממנ ו אב ל בזמ ן שי ש ל ו נכסי ם ל א יתב ע העי ב ההג ה וגוב ה מכ ל אח ד ואח ד
החצי שהו א מוט ל עלי ו וכ ן הור ו מקצ ת המורי ם ודבר י הרמב״ ן זי ל נראי ן כ ן עכ״ ל
והביא ראי ה לז ה וכ ן הסכי ם הרשב״ א ז״ ל :

שנים

לחם משנ ה

השגת הראב״ ד

*ראונן שמכ ר לשמעו ן וכו ׳ ע ד
וס־ הור ו רמש י : א״ א שמ ש
הוא ז ה שא ם אמ ר כשע ה מה ן
מעוה משתעכ ד ואי ן נערגו ת
משום אסמכה א עכ״ ל :

בנו 1״ ] וקנ ו מיד ו חייב . וקבל ן ש ל
כתובה חיי ב : ז *ראוב ן שמב ר
לשמעון שד ה וב א לו י וקיב ל
אחריות עלי ו ל א נשתעב ד לו י שז ו
אסמכתא הי א . וא ם קנ ו מיד ו
שהוא ער ב לשל ם דמ י מכ ר ז ה כ ל
עת שירצ ה שיתבענ ו לשמעו ן הר י ז ה חיי ב וכז ה הור ו
רבותי י ח וכ ן הער ב א ו הקבל ן שחייב ו עצמ ן ע ל תנא י
אע׳פ שקנ ו מיד ו ל א נשתעב ד מפנ י שהו א אסמכת א .
כיצד כגו ן שאמ ר ל ו ת ן ל ו ואנ י את ן ל ך א ם יהי ה כ ך
וכך א ו א ם ל א יהיה . שכ ל התול ה שיעבו ד שאינ ו חיי ב
בו בא ם יהי ה וא ם ל א יהי ה ל א גמ ר והקנ ה קני ן של ם
ולפיכך ל א נשתעבד : ט שני ם אשלו ו בשט ר אח ד א ו
שלקחו מק ח אח ד . וכ ן השותפי ן שלו ה אח ד מה ן א ו
לקח בשותפו ת הר י ה ן ערבאי ן ז ה [״ ] לז ה אע״ פ של א

פירש

א טמ' מ שי ׳ ע ז סמ׳ ג עשי ן כי ׳ צ״ ד :

אנלר ר ' ישמעא ל וכו ׳ : וקבל ן ש ל כחוב ה חיי ב . כת ג ה״ ה ז ה לשו ן הרשב״ א שכת ב
שצריך שיאמ ר ל ה ח ן ל ו ואנ י קבלן . קפ ה דלעי ל כת ב רבינ ו ז״ ל דח ן ל ו ואנ י קבל ן הו י
ערב ומלשו ן ה״ ה שהבי א עלי ו ב ם דבר י הרשב״ א ז״ ל י ש מ י שאומ ר שא ס כת ב בשט ר
ופו׳ משמ ע למוד ה הרשב״ א לעני ן הדי ן לרבינ ו ז״ ל ואי ך כת ב כא ן דהו י קבל ן ואול י י״ ל
דהך לישנ א לס ו בדיוק א נקטי : ור״ ל שאמ ר ח ן ל ו ואנ י את ן לך . כ ל ז ה כתבת י לפ י
הנסמא אש ר לנ ו בכס ף משנ ה בדבר י רבינ ו דת ן ל ו ואנ י קבל ן הו י ער ב אב ל בשא ר
נוסחאות אי ן כתו ב בספר י רבינ ו ת ן ל ו ואנ י קבל ן הו י ער ב וכ ן נרא ה שנסתפ ק בדי ן
ו זפש ר דסביר א לי ה לה" : דלדבר י רבינ ו ח ; ל ו ואנ י קבל ן הו י קבל ן וב״ י גרי ס בדבר י רבינ ו
לוי ער ב ולפ י הנוסח א ההי א קבל ן כדע־ ! הרה״ ש וכ״ נ פי״ ז מהלכו ת אישו ת בדבר י
ה״ה ז״ ל עיי ן ש ס . עו ד כת ב ה״ ה ואנ י אומ ר דלפ י דברי ם אל ו וכו ׳ וחי ן נרא ה כ ן
בדעת רבינו . משמ ע דאי ת לי ה דלרבינ ו אפיל ו לאח ר מס ן מעו ת שיי ך קבלנו ת ממ״ ש פי״ ז

מהלכות אישו ת וקש ה קצ ת דנרא ה דרבינ ו מוד ה לז ה דש ס כח נ א י זה ו קיל ן זה ו שאמ ר
לאנה הנשא י לז ה ואנ י נות ן כתוב ה זו . נרא ה דנ־בואי ן הו י כמת ן מעו ת דבע ה הנישואי ן
ולכך אהנ י לשו ן קבלנו ת אב ל את ר הנישותי ; דהו י כאח ר מת ן מעו ת משמ ע לשון׳רבינ ו ז״ ל
דהוי כמ״ ש הרשב״ א ז " ל :

ז ראוב ן שמכ ר לשמעו ן וכו ׳ . כת ב ה״ ה והו א ע ל תנא י א ס יוציאנ ה מיד ו . אי ן כוונ ת
ה״ה לחל ק דז ה ערבו ת הו א ע ל תנא י והו י כמ ו מ״ ש אמ״ כ וכ ן הער ב א ו קבל ן
שחייבו עצמ ן ע ל חנא י וכו ׳ אל א מונח ו ל־מ ר דאי ן כא ן ע ל אמונח ו הלוה ו ולשו ן ז ה בכח ב
הכי פירוש ו ה״ ז כער ב דעלמ א דבעלמ א הו י אסמכת א מכו ס דל א נשתעב ד אל א א ם ל א
יפרע ל ו האח ר וכ ן נמ י כא ן הו א ע ל ז ה הדר ך אל א דהטע ס דבעלמ א ל א הו י אסמכת א
משום דע ל אמונת ו הלוה ו והכ א הו י אסמכת א דהו א ע ל חנא י וחי ן כת ן טעמ א דע ל אמונח ו
הלוהו : וא ם קנ ו מיד ו שהו א ער ב וכו ׳ . הר ב בי ת יוס ף בח״ מ סי ׳ קל״ ב פיר ש הטע ם

מפני

משנה

היתה פ ס הלוא : וחסרו ן ניס . ועו ד דבגמ ׳ העריכ ו שיעבו ד הא ב מפו ם דאנ א לגנ י נר א מפתענ ד
יוה־ יושא ר תיגש י א״ כ קני ן ז ה למ ה . וראית י נסת ר נתינו ת משס ע נתי ב נ״ ג ח״ ג השי ב ע ל
דנרי ה״ ה מקי;', ■ ד ;:ע ת רנינ ו ל א בע י קני ן וז ו דר ן עקומ ה שלק ח הקושי א של א כדרכ ה (:משכי ל

יבין וצ׳ ע :

? ראוב ן שמכ ר לשננעו ן כו ׳ . (*א״ ה כר. ב הר ג המגי ד ותד ע ל ן דודא י א ם הוקר ה א ו הוזל ה וערפ ה

למלך

בעל ח1 נ דהמוכ י מגבי ן ללוק ח כפ י מ ה שהי א כו ה וכו ׳ . ועיי ן נמ׳ ש הר ג המר.ב ר לעי ל סר ק
כ״א מהלכו ח אלו ) :

ט שני ם שלו ו בשט ר אח ד כו ׳ . כתו ב בתשוב ת הרינ״ ש סי ' ר׳י ז זז״ ל הג ע עצמ ן כשמעו ן ולו י
נתחייבו בשט ר אח ד ליהוד ה וכ ל אח ד פור ע הגאי ם מיוחדי ם בחיוב ו ונשו ף כחנ ו וציקיי ס
נל הכתו ב לעי ל קנינ ו משמעו ן ולו י היספ ק שו ס אד ם שיהי ה קני ן כמעו ן ח ל ע ל חיוב ו ש ל לו י כז ׳ ועיי ן

בתשובת

מנד^ עו ז

ראובן שמכ ר לשמעו ן שד ה וב א לו י וכו ׳ ע ד וכז ה הוד ו רנות י : נת ב הראב״ ד ז״ ל שבו ש הו א ז ה שא ם
אמר בכע ת מח ן מעו ת משתעב ד ואי ן בערנו ת מכו ס אשמכח א ענ׳ ל : ואנ י אומ ר שמ א המקר א
לפניו השמי ע א ו נתמה ר בקריאת ו ע ד כל א החנוגנ ו מרי ו ששר י ר/׳ ג ז׳ ל עצמ ו כת ב בתחל ח ז ה הפר ק
חמר ל ו בשע ת מת ן מעי ה הלוה ו ואנ י ער ב נכתעי ר ואיג ו ציין ־ קצי ן טכ״ ל וצסיכ ך צרי ך לומ ר כ י ז ה
הדי; אינ ו בשע ת מח ן מעו ת וג ס מ ה שכת ב כאי ן בערבו ת אשמכת א המ ה אנ י א ס יצ א מפי ו שהר י כ ל
השמיעה יכ ל הכוגי א בדינ א דאכמנת א אזל א וסוגי א דגר ס אמ ר אמימ ר ער ב משתעב ד מחלוק ת י '
יהודה ור ' יונ י לר ׳ יוס י דאמ ר אסמכת א קני א מר ב משתעב ד לר ' יהוד ה ואמ ר אבמכת א ל א קני א
ערב ! ' .•!;זעי ר ט ' אל א ודא י ל א אמרה ; וכ ן הער ב א ו הקבל ן ע ד ולפינ ן ל א נשתעבד . כתשוב ת

הגהות מיימוניו ת

מידי חסדי ה ורשב״ ם פיר ש ל א מיד י חסרי ה דט ב למיח ב ט ן ד ו ול^פיכ ך נרא ה דער ב
דנדוניא משתעב ד דל א שיי ך הא י טעמ א מצאת י ועיי ן בתשובו ת ספ ר קני ן בסי ׳ כ״ ה
ובהל׳ אישו ת פי״ ד ע״ ב : [רז ] מש ה ב ר עצר י ער ב בכתוב ה דכלתי ה הוד . ר ב הונ א
בדיד. צורב א מרבנ ן כו ׳ : [ט ] ובע ל ס״ ה אומ ר כ י הדב ר במחלוק ת רשב״ ג וחכמי ם
כדתניא בשבועו ת ה ׳ שלו ו כשט ר אח ד כ ל מ י שי ש ל ו קרק ע כות ב פרוובו ל וב ל מ י

שאין

:יס ז׳ ל : שני ם שלו ו בשט ר אח ד ע ד של א פיר ש . ירושלמ י במסכ ת שבועו ת והניא ו ר״ י אלס ש

בהלכות

מדד משנ ה

♦

מלוה

ולוה פכ״ף , הגי ד טשנ ה קל א 201

' ש-י ס שערכ ו לאה ד ונו / י ש -לדי ן ז ה ראי ה ממ ה שאמר ו פר ק כי ת כי ר (ד ף קז )
שלשה אחי ן שמלק ו ונ א נ״ ח ונע ל חלק ו ש ל אח ד מה ם וא ף ע ל ג ב דיוי״ ל
נככוהי דכ ר איני ש אינו ן ערכי ן כי ה אלמ א המלו ה ע ל יד י שנ י ערכי ם נפר ע מאיז ה
מהן שירצ ה וי ש שדחק ו והעמיד ו ז ו כשאי ן לשא ר האמי ן כינוני ת א ׳ נ שהי ה חלק ו
של ז ה אפותיק י מפור ש וכתוספת א ככ א כחר א
הניא המלו ה א ת מכיר ו ע״ י שנ י

שאין ז ה הער כ מיי כ כלו ם וכו ׳ . ככ ר נחכא ר פי״ א

אף

על

סרק אחרו ן הני ח המנו ה ח ת מכיר ו
ערכים ל א יפר ע מאח ד מה ן וא ם אמ ר ע״ מ
שאפרע מאח ד מה ם שארצ ה הר י ז ה נפר ע ממ י
שירצה ופירו ש ל א יפר ע מאח ד מה ם תחל ה
אלא כשהו א כ א לנכו ת מה ן כשאי ן נכפי ם ללו ה
נפרע מז ה מחצ ת ומז ה מחצ ה אי ן ל ו נוכ ה מ ן
השני וזה ו כדי ן שני ם שלו ו מ ן האח ד וז ה דע ת
הרמכ״ן ז״ ל אכ ל הרשכ״ א זי ל ההכי ם לדכר י
רכינו וחל ק כי ן שנ י ערכי ם לשני ם שלו ו לפ י
שכיון שהמלו ה אח ד הערנו ת אינ ו מ ל לחצאי ן
או יתחיי כ כ ל אח ד ככ ל א ו ל א יתחיי כ כל ל דמ י
חלקו לה ן שהר י ה ן ל א נחחייכ ו מהמ ת שו ס
דכר שלקח ו ממנ ו שנאמ ר לכ ל אח ד נת ן חצי ו
או הפקי ד חצי ו אל א ללו ה הלו ה הכ ל והערכי ן
לככיחו; כעי ן משכו ן ואי ן השיעכו ד מ ל לחצאי ן
עכ״ל. וכהשנו ת א״ א ז ה אינ ו מחוו ר אל א לפ י
המנ:נ ולמדי ן מ ן העכו״ ם לישרא ל ע" כ . ואי ן
לדכריס אל ו עיק ר ועו ד מקו ם שאי ן ש ם מנה ג
מת יה א דינ ו :

יא ואח ד שער ב לשני ם כשיפר ע כו ׳ כד י שיחזו ר
עליו ז ה דכ ר פכופ י ול א מצאתי ו
מכואר :

יב האומ ר למכיר ו ערו כ לפלונ י כ ך וכ ך ואנ י
ערכ וכו׳ . ג״ ז ל א מצאת י מכוא ר
אכל קצ ת סמ ך י ש לז ה ממ״ ש פר ק אל ו נאמרי ן
ערכא וערכ א דערכ א והפע ם כז ה שאע״ ס שער כ
ראשון אינ ו נות ן מעו ת אי ן השנ י צרי ך קני ן
משום דשע ת ש־עכוד ו ש ל ז ה כשע ת מת ן מעו ת
• דמלו ה דמ י וכ ן עיק ר :