Section 534

אמונתו הלוה ו כשקנ ו מיד ו ח ל הערבות . וי ש לדחו ת טע ם ז ה דשאנ י הת ם דמ' מ היח ה ש ם הלוא ה וחסרו ן כי ם למלו ה מעיקר א ודע ת קצ ת הגאוני ם ז״ ל כדע ת רבינ ו ז״ ל ודע ת בע ל

העיטור כדבר י הר״ א ז״ ל ופירו ש דיני ן אל ו אינ ן אל א דוק א במנ ה מאתי ם שאי ן בה ן חסרו ן ממו ן אב ל נדוני א הר י הי א כחו ב דעלמ א וכ ן כתב ו ז״ ל וכ ן מור ה לשו ן רבינ ו ז״ ל : וא ם הי ה

האב

לחם

כשאין נכסי ם ללו ה . אב ל א ם י ש נכסי ם ללו ה ל א יפר ע
מן הער ב כל ל אל א מ ן הלו ה . הי ה הלו ה אל ם ואי ן ב״ ד
יכולין להוצי א מיד ו א ו של א ב א לדי ן ה״ ז נפר ע מ ן
הערב תחל ה ואח״ ב יעש ה הער ב די ן ע ם הלו ה א ם יכו ל
להוציאו מיד ו יוצי א א ו ישמתוה ו ב״ ד ע ד שית ן ל ו :
ד *התנ ה המלו ה ע ל הער ב ואמ ר ל ו ע ל מנ ת שאפר ע
ממי שארצ ה א ם י ש נכסי ם ללוד . ל א יפר ע מ ן הער ב .
אמר ע ל מנ ת שאפר ע ממ י שארצ ה תחל ה א י שהי ה
קבלן הר י ז ה יתב ע א ת הער ב הז ה א ו א ת הקבל ן תחל ה

ויפרע [־ 1 מה ן א ף ע ל פ י שי ש נכסי ם ללו ה י * ה איזה ו ער ב ואיזד. ו קבל ן אמ ר
לו ת ן ל ו ואנ י נות ן ל ך [י ] זה ו קבל ן שי ש למלו ה לחפר ע ממנ ו תחל ה אע״ פ של א פיר ש ול א
אמר ע ל מנ ת שאפר ע ממ י שארצה . *אב ל א ם אמ ר ל ו
הלוהו ואנ י ער ב הלוה ו ואנ י פור ע הלוה ו ואנ י חיי ב
הלוהו ואנ י נות ן הלוה ו ואנ י קבל ן . ת ן ל ו ואנ י קבל ן
תן ל ו ואנ י פור ע ת ן ל ו ואנ י חיי ב ת ן ל ו ואנ י ער ב .
כולן לשו ן ערבנו ת ה ן ואינ ו תובע ו תחל ה ול א נפר ע ממנ ו במקו ם שי ש נכסי ם ללו ה
עד שיפר ש ויאמ ר ממ י שארצ ה אפר ע : ו *ער ב ש ל
כתובה אע״ פ שקנ ו מיד ו פטו ר מלשל ם שהר י מצו ה
עשה ול א חס ר ש ממו ן . וא ם הי ה הא ב ער ב לכתוב ת

*אנל א ם אמ י
אפי־מ

השגת הראב״ ד

לו הלוה ! ואג י זכו ׳ ע ד ממ י שארצ ה
: א״ א א ף ז ה שגו ש עכ׳ ל :

השגת הראב״ ד

*ערג ש ל כסוג ה זכו ׳ ע ד וקגל ן ש ל נחוג ה חיי ג
א״א כ י הא ג אע׳ פ של א קנ ו מיד ו עכ׳ ל ;

רוצה להגבו ח חמל ה אמא י נק ס שהי ה לז ה טידי ח ובינוגי ח אפיל ו 'של א הי ה ל ו אל א
בינונית לב ד הדי ן כ ן דז ה גוב ה וז ה גוב ה מפנ י שיכו ל לומ ר ל ו 3ע ל הזיבורי ת אנ י רוצ ה
להנבותו תחיל ה :

פכ״ה י ער ב ש ל כחוב ה וכו ׳ . כת ב הר ב המגי ד ז״ ל וקצ ת נרא ה כ ן ממ ה שהקש ו
בגמרא בכמ ה מקומו ס וט ׳ ול א תירצ ו בשקנ ו מידו . אי ן להקשו ס ג ם

ממ״ש הישנ׳ א גתשוג ה סי ׳ אל ף ן ׳ ע ל יאונ ן שהשאי ל חס ן לשמעו ן והתנ ה עמ ו תנא י שהו א אסמכת א
ונתן ל ו ער ג שאע׳ פ שאינ ו יכו ל לסגו ע מהשוא ל לפ י שהו א אסמכת א תונ ע א ת הער ג . ה א קמ ן דח ל

חיוג הער ג אע׳ ג דל א ח ל חיו ג הלו ה ול א מצ י לומ ר העי ג אנ י ל א נחחיינת ׳ ל ך אל א כשאת ה יכו ל

לגנות מ ן הלו ה מצ ד הדי ן אל א שא ם ל א יפר ע ל ך סתפר ע ממנ י אכ ל נכא ן שאי ן את ה יכו ל לגנו ת מ ן
הלוה מצ ד הדי ן ל א תוכ ל לתנו ע ממנ י וכמ ו שאמר ו גנ י שנ י יוס ף נ ן שמעו ן והניא ו הטו ר סי ׳ מ׳ ט
סי׳ו . וטעמ א הו י משו ם דננדו ן הרשנ״ א מעול ם ל א ח ל החיו ג ע ל הלו ה זא' כ אינ ו יכו ל הער ג לפטז ר
עצמו מטעמ א דהער ג אינ ו משתענ ד אל א נמקז ם שיכו ל לתנו ע הלו ה עצמ ו משו ם דאעיקר א דדינ א ל א
הל החיו ג ע ל כלו ה ואעפ׳ כ נתער ג אג ל כנדו ן הטו ר החיו ג ח ל ע ל שניה ם מעיקר א אל א שאח׳ כ אינ ו
יכול לחנו ע מ ן הלו ה משו ם דזי ל הכ א ק א מדח י לי ה וזי ל הכ א ק א מדח י לי ה ומ ן הער ג ג׳ כ אינ ו
יכול לתנו ע משו ם דיט ל למימ ר אנ י ל א נחערנת י אל א כשאת ה יכו ל לגנו ת ס ן הלו ה זכיי ן שאי ן אס ם

הגהות מיימוניו ת

[ה] כת״ ק ודל א כרשב״ ג דאמ ר ל א יפר ע מה ן דאמ ר רב ה ב ר ב ר חנ ה א׳ו ■ יוחנ ן כ׳ מ

ששנה רשב״ ג במשנתנ ו הלכ ה כמות ו חו ץ מער ב וביד ן וראי ה אחרונ ה ור״ ח כת ב

דאפילו אתנ י א י אי ה לי ה ננסי ם ללו ה ל א יפר ע מ ן הער ב תחל ה ועיי ן בסי ׳ ט״ ז :
[ו| וכ ל שכ ן ח ן ל ו ואנ י קבל ן ם״ ה ועיי ן בסי ׳ ט״ ז ע״ ב : [ז ] נרא ה דהרת י בעינ ן
מצוה ולא ו מיד י הסרי ה וא ם נעש ה ער ב לאח ר נישואי ן אע״ ג דל א הסרי ה משתעב ד
דלאו מצו ה עבי ר וב ן א ס נת ן סעו ת לםוזצי ח שכ ר ונעש ה ער ב משתעב ד אע״ ג דלא ו

סירי

משנה

כן לדבר י רבינ ו כשאמ ר מעכשי ו דליכ א אסמכת א כמ ו שאמ ר בפי״ א מהלכו ת מכיר ה
דהאי ודא י הו י אוקימת א אב ל קנ ו מיד ו ל א הו י אוקימת א כ ל כך . עו ד כת ב וי ש לדחו ת טע ם
זה וכו ׳ . ה א דל א דח ה דשאנ י הת ם דליכ א מצו ה משו ם דהת ם אפיל ו בדאיכ א מצו ה אייר י
כדאמרינן בסו ף פר ק ג ט פ:ו ט הר י שהי ה חונ ק א ה חביר ו כו ׳ ובודא י דה ך מצו ה הו י
דהציל א ס מביר ו ול א מיד י חסרי ה דומ ה לכתוב ה וכ ן פירש ו ש ם בגמר א גב י חנו ק מ ה ל י

אמר

משנה למל ך

יכול לגנו ת מ ן הלו ה ממנ י ג׳ כ ל א תוכ ל לתנו ע ועיי ן בננה״ ג סי ׳ מ״ ט נהגה ת הטו ר או ח כ׳ ג .

(*א׳ה א ת ז ו דר ש הר ג היוחכ ר ז״ ל גמ׳ ש כמדר ש חזי ת נשע ה שעמד ו ישרא ל לקנ ל התור ה א״ ל הקכ׳ ה
הניאו ל י ערני ם טוני ם כו ' אמר ו הר י ננמ ו ערני ס אותנ ו . והדנ ר קש ה דלמא י מועי ל ערנו ת
הננים דה א לעול ם יכו ל הקנ׳ ה להתפר ע מ ן החוטאי ם עצמ ם וא ם כ ן ל א יוכ ל לתגו ע לנני ם שה ם ערני ם .

וניחא לי ה ע ל ס י הדי ן האמו ר לעי ל דהכ א נמ י אע' פ שיכו ל ליפר ע מ ן האנו ת יכו ל ליפר ע מ ן
הכניס משו ם דכיו ן דלעול ס יכו ל להתפר ע מ ן האכו ח וא ף ע ל פ י כ ן נתערנ ו פשיט א דערגות ם
היה א ף ע ל ס י שיכו ל לתנו ע ס ן החוטאי ם עצמ ן ודו ק אל ו דנרי ו ז״ ל ומיי ן לקמ ן פר ק כ׳ ו מהלכו ת

אלו די ן ה׳ ) :

1 וא ם הי ה הא ג ער ג כו ׳ . מ׳ ש ה״ ה ז״ ל והר י ז ה הא ג ער ג דאח ר מת ן מעו ת כו ׳ . טע ם
זה אינ ו סמו ר לפ י מא י דפרי ש לעי ל לדע ת רנינ ו דשאנ י קני ן דאח ר מת ן מעו ת שכנ ר

היתס

מגדל עו ז

התנה המלו ה ט ם הער ג ואמ ר ל ו ע״ ס שאפר ע וכו ׳ ע ד שי ש נכסי ם ללו ה : כת ב הראנ׳ ד ז׳ ל שנו ש
הוא שאע׳ פ וגז ׳ : ואנ י אומ ר חיי ו שאפיל ו אח ד מתלמידי ו ישתג ש והי א הלכ ה רווח ת סו ף בנ א
נתרא אל א גייס א ספרדי ת ישר ה היה ה ל ו שגורס ת אל א חכור י מיחסר א והכ י קחנ י גו ׳ ע ד תחל ה
כלשונו ממ ש נפסק א ז ו ומלשו ן אל א דייקינ א גכ ל דוכת א שחוז ר ממ ה שאמ ר תחל ה וג ם גור ם סחל ה
נין כנחג ע מ ן הער ג תחל ה כי ן גנפר ע מ ן הער ג תחל ה וסוג ר כרג ו דכ ל תנא י שגממו ן קיי ם והדי ן
עמו ועו ד דקיי״ ל דכ ל לישנ א יהיר א דאת י לעפוי י מילת א קאת י ואמז; ו אי ן לנ ו לשנ ש שכנגדנ ו א ם מ ה
סראו עיני ו ל א רא ו עינינ ו וכ ל שנ ן שאלמל א הו א ל א מצאנ ו ידינ ו ורגלינ ו כד״ ן ; אב ל א ם אמ ר
לו הלוה ו כו ׳ כול ן לשו ן ערנו ת ה ן כו ׳ ע ד ממ י שארצ ה אפר ע ; כת ב הראנ״ י ז״ ל א ף ז ה שנו ש
עכ״ל ן ואנ י אומ י אס״ ג דרנזוח א ססק ו סלמל ) כד ג הונל > דאס ר מל ן לשי ן קנלנו ס ס ן ר״ י אלפ ס ותלמיד ו רנ י יהוס ף הלו י אג ן מיג ש ורנותינ ו נעל י ההוספו ת ז״ ל ור״ מ והראנ״ ד ז״ ל נול ן פוסקי ; כרנ א
דנחרא הו א אמנ ם נמלק ו ננסחאו ח פר ק ג ט פשו ט כמ ו שכתנת י כ י מ ה שרא ה ז ה שמ א ל א רא ה ז ו וחשנ ה לשינו ש ; ער ב ש ל נתונ ה נו ׳ ע ד וקנל ן ש ל נתונ ה חיי ג : אע׳ ם שנרא״ ה שהדי ג השמי״ ט
השג״ס מיאיצ׳ ס סי״ א ננל״ ל ההי׳ א דלעי ל : כת ב הראנ׳ ד ז׳ ל כ י הא ג אע״ ס של א קנ ו מיד ו עכ׳י ל ; ואנ י אומ ר ר׳ י אלפ ס ורנזסינ ו כעל י התוספו ת ז׳ ל הור ו כר״ מ וי ל ואמר ו כ י כול ן צריכי ן קני ן חו ן מעי ב

מעת מח ן מעו ת ועיק ר א( ז הכלס ס נננ א נתר א פר ק ג ט פשו ט ונערכ ץ סר ק שו ם היתוסי ס : ייייג ו

260 כס ף משנ ה משפטי ם . הלכו ת מלו ה ולו ה פפ ה מגי ד טשנ ה

דכל הנ י ליפנ י סכמ ע אנ י אפר ע ל ך א ם ל א יפר ע ל ך הו א אב ל ח ן ל ו ואנ י אח ן ל ך
דשניהם לשו ן מהנ ה משמ ע קבלנו ת שבאות ו לשו ן שצוה ו למכו ר לז ה קיב ל עלי ו לפורע ו
דמפמע כאיל ו הו א עצמ ו קיב ל מי ד המלו ה :

ז ראוב ן שמכ ר שד ה לשמעו ן וכו׳ . כת ב ה״ ה די ן ז ה ל א ידעת י בשו ם מקו ם וכו ׳ ע ד
שאפילו בקני ן י ש אסמכת א ולפי ׳ ז ה
שכהב רבינ ו וא ם קנ ו מיד ו שהו א ער ב הר י ז ה
חייב הח ם לא ו אסמכת א הי א שהר י נתחיי ב
-לשלם כ ל ע ת שירצ ה שמעו ן לתבע ו והו י מעכשי ו
ולי נרא ה שטע ם רבינ ו דכפאד ם מלו ה לחביר ו
והלה נכנ ם ל ו ער ב בשביל ו כיו ן דמלו ה להוצא ה
ניהנה מע ת שנכנ ס ער ב נכנ ס אדעת א שיוצי א
זה הלואת ו ויפר ע הו א בעד ו הילכ ך ל א הוי א
אסמכתא אב ל בער ב דשד ה כיו ן שז ה רואה ו
מוכר שד ה ז ו ואי ן עלי ו ערעו ר כשנכנ ס ער ב
ודאי אדעח א דקי ם לי ה של א יוציאוה ו מתח ת י ד
זה נחי ת ואיל ו הי ה יוד ע שיוציאוה ו מהא ח יד ו
לא הי ה נכנ ם ער ב הלכ ך הו י אסמכת א :

ט שני ם שלו ו בשט ר אח ד וכו / הטו ר בסי ׳
ע״ז כת ב בלשו ן הז ה הרמב״ ם ז״ ל
כתב שני ם שלו ו בשט ר אח ד א ו שלקח ו מק ח אח ד
וכן פנ י פותפי ן שלו ה אח ד מה ם א ו שלק ח
בשוחפוה יק ח ממ י שירצ ה וא ס ל א הי ה לאח ד
כדי החו ב מוז ר ותוב ע מהשנ י השא ר עכ״ ל אלמ א
אע״פ שלכ ל אח ד י ש כד י החו ב יכו ל לגבו ת
מאחד כ ל החו ב א ם ירצ ה שהר י כת ב וא ם ל א
הי: כ ל החו ב לאח ד מה ם חוז ר ותוב ע א ת השנ י
עכ״ל הטור . ונסח א משובש ת נזדמנ ה לכו ר בדבר י
יבינו שהר י גירס ח הספרי ם שלנ ו בדבר י רבינ ו
כך הו א שני ם שלו ו בשט ר אח ד א ו שלקח ו מק ח
אחד ו ק השותפי ן שלו ה אח ד א ו שלק ח הר י ה ס ערבי ם ז ה לז ה אע״ ס של א פירש ו שני ם שערב ו
לאחד כשיב א המלו ה ליפר ע מ ן הער ב יפר ע מאיז ה מה ם שירצ ה וא ס ל א י ש לאח ד כד י החו ב
מוזר ותוב ע מהשנ י בשא ר החו ב וכת ב מהרי״ ק בשור ש קפ״ ג תימ ה גדול ה מ״ ש בטו ר שרבינ ו
משה כת ב שני ם שלו ו בשט ר אמ ד א ו שלקח ו מק ח כאח ד וכו ׳ שיפר ע מאיז ה שירצ ה והנ ה
כדקהי בהרב ה ספר י רבינ ו מש ה ול א מצאת י ־כת ב סת ם שנעש ו ערבי ם ז ה לז ה ודוק א
יכניס שנעש ו ערבי ם לאח ד הו א שכת ב כ ן ופשו ט דל א דמ ו כל ל דהת ס די ן הו א שיפר ע
ממי שירצ ה דכיו ן שאי ן נכסי ם ללו ה ואינ ו יכו ל להפר ע מ ן הלו ה עצמ ו אל א מ ן הער ב מ ה
לי ער ב ז ה מ ה ל י ער ב אמ ר הל א שניה ם בתור ת ערבו ת ירד ו ומשו ם כ ך יפר ע ממ י
שירצה אי ל שני ם שלו ו בשט ר אח ד י ש לומ ר שכ ל אח ד נעש ה לו ה בחצ י המעו ת וער ב
בחצי האח ר בעבו ר משיר ו כיו ן שלו ו בשע ר אח ד ומשו ס כ ך ל א יפר ע הכ ל מהאח ד כשי ש
ל־ני מ ה לפרו ע דכיו ן דכ ל אח ד לו ה מחצי ה המעו ת למ ה יני ח הלו ה עצמ ו כד י להפר ע
מן הער ב דהיינ ו מצ י האח ר שרוצ ה לגבו ת מז ה הל א שנינ ו המלו ה ע ל יד י ער ב ל א יפר ע
מן הער ב החל ה זה ו דע ת האומרי ם שכשי ש לשנ י מ ה לפרו ע שצרי ך לגבו ת משניה ם
ילא מהאח ד לבד ו וכ ן יוכ ל רבינ ו מפ ה לסבו ר ואדרב א כ ן נרא ה מדברי ו מדכת ב סת ם
כנעשין ערבי ן ז ה לז ה ול א פיר ש שיכו ל לגבו ת ממ י שירצ ה אל א דוק א גב י שני ם שנעש ו
ערבים עכ״ ל וג ס ה״ ה כת ב כ ן בש ם הרשב״ א וכ״ כ הנמוק י יוס ף בש ם הרפב״ א בפר ק
המפקיד שדע ת רבינ ו כמ ו שכתבת י ושדי ן יפ ה ד ן הר ב ומיל י דסבר א נינה ו :