Section 533

ולכן נ״ ל שגירס ת הרי״ ף ורבינ ו אינ ה כגירס ת הר״ן דגרי ס רבינ א אמ ר בש ל עול ם ה ס שמין אל א גירסח ם כגירס ת ספרינ ו דגרס י רבינא אמ ר בדעול א פליג י וכו ׳ וא ם תאמ ר סו ף סוף יקש ה דמשמ ע דבש ל עול ם ה ם שמי ן כיו ן דאע״ג דלי ת לי ה אל א בינוני ת וזיבורי ת גב י בעל חו ב בינוני ת מתו ך דבר י נמוק י יוס ף שכת ב בשם הרמ״ ה למדנ ו תירו ן קושי א ז ו שכת ב ע ל ההיא דרבינ א דמסתבר א דבהא י תירוצ א כשהי ה לו עידי ת ומכר ה עסקינ ן דומי א דאינ ך שינוי י דאיחא בגמ ׳ וכת ב בסו ף דברי ו ומיה ו א י ל א הויא לי ה עידי ת ללו ה בשע ה שלו ה נמצ א דעידי ת היא לגב י בינוני ת דעלמ א דקיימ א ל ן בשל ו ה ם שמין והשת א שנ י הפסקי ם אמ ת צדק ו יחד ו שבפרק ז ה פס ק כר ב נחמ ן ובפר ק י״ ט פס ק כרבינא דהיינ ו גשהי ה ל ו עידי ת ומכר ה ואזלינ ן בתר שיעבוד א דמעיקר א דאי ת לי ה תקנח א דעולא ותני א איד ך לי ת לי ה חקנת א דעול א אלא בת ר קר א אזי ל ואפיל ו הו״ ל עידי ת נמ י סבירא לי ה דלישקו ל בע״ ח מזיבורי ת וכ ן פירש״ י ורבינו כת ב הבריית א כצורת ה כמנהג ו וע ל כרחי ן ליישבה כמ ו שפירשת י ;
איזהו
השטר אל א הר י ז ה שיצ א מתח ת יד ו גוב ה וא' ן חוששי ן לנפילה : י שני ם אשהוציא ו כ ל אח ד [״ ] משניה ם שט ר חוב ע ל חביר ו אי ן האחרו ן יכו ל לומ ר לראשו ן איל ו הייתי חיי ב ל ך היא ך את ה לו ה ממנ י אל א ז ה גוב ה חוב ו וזה גוב ה חוב ו . הי ה ז ה במא ה וז ה במא ה וי ש לז ה עידית ולז ה עידי ת א ו לז ה בינוני ת ולז ה בינוני ת לז ה זיבורית ולז ה זיבורי ת אי ן נזקקי ן לה ן אל א כ ל אח ד ואחד עומ ד בשל ו . הי ה לז ה עידי ת ובינוני ת ולז ה זיבורית ז ה גוב ה מ ן הבינוני ת וז ה גוב ה מ ן הז י בירי ת : יא הוצי א שט ר חו ב ע ל חביר ו והל ה מוצי א שט ר שמכ ר לו השד ה א ם הי ו במקו ם שנות ן הלוק ח המעו ת ואח״ ב כותב ל ו המוכ ר א ת השט ר הר י שט ר חוב ו ש ל ז ה בטל שהר י אומ ר ל ו איל ו היית י חיי ב ל ך הי ה ל ך לפרו ע חובך . אב ל במקו ם שכותבי ן ואח ר כ ך נותני ן הר י שט ר החוב קיי ם שהר י ז ה אומ ר מכרת י ל ך א ת השד ה כד י שיהיה ל ך נכסי ם ידועי ם שאגב ה מה ן חו ב של י ;
פרק חמש ה ועשרי ם
א המלו ה בא ת חביר ו ואח ר שהלוה ו אמ ר ל ו אח ד אני ער ב . א ו שתב ע א ת הלו ה בדי ן ואמ ר לו אח ר הנ ח ואנ י ער ב . א ו שהי ה חונ ק א ת חביר ו בשו ק ליתן ל ו ואמ ר ל ו הנ ח ואנ י ער ב אי ן [א ] הער ב חיי ב כלו ם .
ואפילו אמ ר אנ י ער ב בפנ י בי ד , אב ל [ג ] א ם קנ ו מיד ו שהוא ער ב ממו ן ז ה כ ל אל ו הפני ם בי ן בפנ י ב׳ ד בי ן בינו לבי ן המלו ה נשתעב ד * * ב אמ ר ל ו בשע ת מת ן מעות הלוה ו ואנ י ער ב נשתעב ד הער ב [ג ] ואינ ו צרי ך קני ן . וכ ן א ם ב״ ד עש ו אות ו ערב נשתעב ד אע״ פ של א קנ ו מיד ו . כגו ן שהי ו ב׳ ד רוצי ן לגבו ת מ ן הלו ה ואמ ר לה ם הניחוהו ואנ י ער ב לכ ם הואי ל וי ש ל ו הנא ה שהאמינוה ו ב״ ד באות ה הניי ח שעב ד עצמו : ג המלו ה א ת חביר ו ע״ י ער ב אע״ פ שהער ב משתעב ד למלו ה ל א יתב ע א ת הער ב תחלה אל א תוב ע א ת הלו ה תחל ה [י ] א ם ל א נת ן ל ו חוז ר אצ ל הער ב ונפר ע ממנ ו . בד״ א
בשאין
פכ״ד י הי ה לז ה עידי ס ובינוני ס וכו ׳ . פיס ה למ ה שסי ח הר ג
לחם משנ ה
המגיד ז״ ל דאי ח לי ה
טל הסול ם ה ם שסי ן אל א משו ם דיכו ל לומ ר בע ל
משנה למל ך
* שני ם שהוציא ו כ ל אח ד משניה ם שט׳ ח פ ל חניר ו כו' . בסר ק נתר א דכהזבו ס . ועיי ן גתשונ ה הרא׳ ש ליסר ט כו י
כלל ע ׳ סימ ן א ׳ במ״ ש ירא ה ל י דלכ״ ע יצ א שט ר ז ה נז ה כו ׳ והרמנ״ ן חול ק נז ה וסוג ר דהלוקח גונ ה מהלו ה וחוז ר הלוק ח וגונ ה מנ׳ ח של ו דהיינ ו מהמוכ ר הני א דנרי ו הר ג נעה׳ ח שע ר ל״ ד ח׳נ . וחמי ה אנ י ששניה ם הניא ו סוגי א ז ו דשני ם שלו ו ז ה מז ה דז ה גונ ה ה ה גונ ה להכרי ח דינ ו . האמה דנר י הרמנ״ ן מוכרחי ם מסוגי א ז ו דא י לא ו הכ י מ ה טע ם נדכ ר י ש ני ן שי ש לז ה טידי ח ומרוו ח נגניה כיו ן שז ה חיי ג לז ה וז ה לז ה יוציא ו חו ג ז ה נחו ג ז ה ט' כ ש ל ז ה שרוצ ה להרוי ח ונ״ ט . ומ״ ש עוד פרא׳ ש אמנ ם בז ה צרי ך לדקד ק כיו ן שמ ש ראוב ן הר י נתחיי נ יהוד ה מלו ה ש ל יאונ ן שנוט ה א ם אין בשט ר נאממ ת כו ׳ ג ם ז ה שכת ב הר ג אינ ו , מוסכ ם דא ם מב ר חוב ו ואח׳ כ מ ת המלו ה נחיוק ן כל החו ב אצ ל הלוק ח ונט ל דברי ם ש ל לו ה הו א וא ם אח ר ז ם ט ח המלו ה לוק ח נשנ ט של א פקדנ ו וגוב ה וכ״כ הר״ ן בתשוב ה :
כתב הר ב בט ל לח ם ר ב סי ׳ ר׳ ל איבר א דש ם כת ב הטו ר נש ם הרמ״ ה דכינ א דמס א זמני ה ל א שנ א נאתיא דכהנ י שטר א זהי ר יהנ י זוז י ל א שנ א דיהנ י זוז י וכהנ י שטר א יכו ל לומ ר ל ו הי ה ל ו
הזיבוריח
רוצה
א
מגדל ע ח
פשוט (ד ף קטב ) ; שני ם שהוצי א כ ל אח ד וכו ׳ ט ד סו ף הסר ק . הכ ל פר ק מר א דמוס ס (ד ף ק״י ) : פכ״ה המליו ה א ת חמי ו וכו ׳ ט ד שיח ן . נננ א נסר א פר ק ג ט סשו ט (ד ף קמו ) :
הרעה
חבירו של א טדעת ו אכ ל מרעת ו כ׳ ע סוד ו רחיי ג לפורע ו כל א קניי ן '!נ׳ ב 1
ונראה דל א נאמר ו דיני ם אל ו אל א רשהמלו ה היח ה בשט ר דא ז איכ א למימ ר איל ו הייס י חייב ל ך למ ה ל א גבי ת א ת מונ ו אנ ל במלו ה ט ל ש ה ל א שיי ך טט ם ז ה כיו ן דהו ה מצ י למימ ר פרטת י או טטנ ה אחר ת ל א הי ה רוצ ה למיק ם טלי ה נדינ א ודיינ א וי ש לנ ו ראיו ת ט ל ז ס זכנ י כתו ב כ ל ז ה אצלי בהרחב ה . (*א״ ה חב ל ט ל דאבדין ) :
פכ״ה ב אמ ר ל ו בשט ח מת ן מטו ס כו ׳ . כת ב המרדנ י בפר ק ג ט פשו ט א ם ט ל פי ו החד ר השטר א ו משכו ן הו ה לי ה ער ב נשער , מח ן מטו ת הניא ו מי ן שימ ן קצ׳ ט וטיין בתשוב ת מור׳ ם סי ׳ ע״ נ ודו׳ ק . י ש מ י שאומ ר דקכל ן אפיל ו של א נשע ה מח ן מעו ת משחע מ וטיין במהי״ ש יונ ה בביאור ו שכת ב שא ס תפ ס המלו ה יכו ל לומ ר קי ם ל י דמשתענ ד אפיל ו :ל א , קי ן יע׳ ש :
נ המלו ה א ס חניר ו ע״ י ער ב נו ׳ . נרי׳- ה דע' כ ל א אמרינ ן דל א יתב ע א ת הער ב תחל ה אל א משו ם דיכול למיטט ן הער ב אנ י ל א נתחייבת י לפיו ט ל ך אל א כשאינ ן יכו ל להתפר ע מ ן הלו ה אבל כשאת ה יכו ל להתפר ע מ ן הלז ה ל א נהחייבח י ל ך נמצ א דחיוב ו הי ה ע ל תנא י וי ש ראי ה לדי ן ז ס
ממ׳ש
^ הנחו ת מיימוניו ח
על אחרי ם ! [ט ] עיי ן סי ׳ ל׳ א ו ל ׳ ד : [א ] א ם נת ן הלו ה דמ י הםרעו ן לער ב חמזי א בסי׳ ג ׳ : [כ ] אומ ר ר׳ י ה א דקי ׳ ל ער ב של א בשע ת מת ן מעו ת בע י קני ן הנ י מיל י להשתעבד הער ב למלו ה אב ל להשתעב ד הלו ה לער ב ל א בע י קני ן דהו י כאומ ר ל ו תפרע חוב י רע ד כא ן ל א פליג י בוזגי ח מעותי י ע ל קר ן הצב י אל א בפור ע חוב ו ש ל י [ג] ו ק ער ב קבל ן #י ׳ ר׳ ת דאי ן צרי ך קני ן ועיי ן כתשוב ה 8״ ז 1 [ד ] עיי ן לעי ל ר׳ ם ני ג ;
כת״ק
משנה
. הלכו ת מלו ה ולו ה פכ־ ה כפ ף משנ ה מ ל 259
זאת הבג א מוסכמ ה בגמר א : היו ז הלו ה אל ם ואי ן ב״ ד יכול ץ להוצי א מיד ו ונו ׳ . ז ה הדי ן הו א בהסכמ ה ממ ש הראשוני ם והאחרוני ם ז״ ל שכ ל שהלו ה אל ם כמ י שא ץ ל ו גפסי ס דמ י אס״פ שי ש חולקי ן ועו ד כת ב הרשב״ א ז״ ל וכ ן בפאי ן הלו ה עמ ו במדינ ה אע״ פ שנעש ה ל ו ער ב סת ם אי ן אומרי ם ל ו ל ך וחפ ש אחרי ו והוצי א מאתי ם ע ל מנ ה אל א ישתד ל הער ב ויבי א הלוה כד י שיעמו ד לדי ן ע ם המלו ה א ו יפר ע וכ ן אפיל ו בשי ש ל ו ללו ה נכסי ם ידועי ם במדינ ה אחר ת אי ן אומרי ם ל ו למלו ה שיוצי א מאתי ם ע ל מנ ה עכ״ ל :
ד התנ ה המלו ה ע ל הער ב ואמ ר ל ו ע״ מ וכו ׳ , ג ם ז ה ש ם בגמר א מוסכ ם . וא ם תשא ל מ ה חילו ק י ש בי ן ער ב סת ם לז ה שהתנ ה ומ ה הועי ל ל ו תנא ו חשובת ך שער ב סת ם אפיל ו
פכ״ה ה איזה ו ער ב וכו ׳ אב ל א ם אמ ר לו הלוה ו ואנ י ער ב ובו ׳
הלוהו ואנ י קבל ן כו ׳ ח ן ל ו ואנ י ער ב כול ה לפו ן ערבנות ה ם ואינ ו תובע ו תחיל ה . סעמ א מפו ם
מל
השגת הראב״ ד
*התנה המלו ה ע ם הער ב זכו ׳ ע ד שי ש נכסי ם ללוה ; א״ א שכו ש הז א שאע״ ס שאמ ר ע ל מנ ת שאפר ע ממי שארצ ה תחצ ה א ם י ש נכסי ם ללו ה ל א יפר ע מ ן הערב עכ״ ל :
אין ללו ה נכסי ם ידועי ם יכו ל הער ב לדהות המלו ה ולומ ר ל ו א י אפש ר ל ך ליפר ע ממני ע ד שתתב ע א ת הלו ה וא ס יתחיי ב בדי ן ואין ל ו בו א והפר ע ממנ י וכשהתנ ה שיפר ע ממ י שירצה אי ן הער ב יכו ל לדמות ו אא׳י כ י ם נכסי ם •וועיס ללו ה וחילו ק ז ה כתבוה ו המפרשי ם ז״ ל ולשון רבינ ו ז״ ל מור ה כ ן : אמ ר ע ל מנ ת שאפרע ממ י שארצ ה תחל ה וכו׳ . די ן ז ה ל א נזכ ר בגמרא בביאו ר באומ ר ע ל מנ ת שאפר ע ממ י שארצה תחל ה ודע ת רבינ ו שדינ ו כדי ן קבל ן לפי שכ ל תנא י שבממו ן קיי ס וז ה דע ת הרמב״ ן ז׳ל אב ל בהשגו י כחו ב א״ א שבו ש הו א שאע״ פ וכו׳ וז ה דע ת הרשב״ א ז״ ל וכת ב שאפיל ו התנ ה עמו בפירו ש בי ן שיהי ו ללו ה נכסי ם ידועי ם בי ן שלא יהי ו ל ו הרינ י נפר ע ממ י שארצ ה תחל ה א ס יש נכסי ס ללו ה ה״ ז ל א יפר ע ממנ ו דפנוומ י מילי בעלמ א נינה ו ולעול ם סמכ א דעתי ה שיפר ע מן הלו ה תחל ה כ ל זמ ן שי ש ל ו נכסי ם ואפש ר ל ו לגבותס עכ״ ל והבי א ראי ה לז ה ואינ ה מוכרחת : א ו שהי ה קבל ן וכו ׳ . די ן הקבל ן נתבאר בגמר א ש ם :
ה א י זה ו ער ב ואיזה ו קבל ן וכו ׳ . מ״ ש רבינ ו שאין בה ן לשו ן קבלנו ת אל א ח ן ל ו ואנ י נות ן לך הו א כדע ת ההלכו ת פס־ק ו כרב א דהו א בתרא וכ ן דע ת האחרוני ם ז״ ל וכ ן עיק ר וכת ב הרשב״א י ש מ י שאומ ר שא ס כחו ב בשנו ר ונעשיתי ל ו קבל ן גמו ר דני ן אות ו בקבל ן דכ ל שהודה שנעש ה קבל ן גמו ר סחמ א דמילת א קנל ז כדיניה הו א וכ ך אמ ר ל ו ח ן ל ו ואנ י נות ן וכע ק זה כחו ב בתוספי ת עכ״ ל . ומ״ ש רבינ ו ז״ ל ע ד
שיפרש ויאמ ר ממ י שארצ ה אפר ע רוצ ה לומ י שאמ ר מתל ה וצמ ו שנתבא ר בדעח ו ז״ל . ובהשגו ת א״ א א ף ז ה שבו ש ע״ כ . ודברי ו מהסענ ת הנזכר ת למעל ה נ ר ער ב ש ל כתוב ה וכו׳ . די ן ז ה מבוא ר בגמר א סו ף ג ט פשו ט שם . ובהשגו ת א״ א ז ה שבו ש ע״כ . ונתכוו ן למ ה שאמ ר רבינ ו אע״ פ שקנ ו מיד ו שז ה ל א נזכ ר בגמר א ודע ת הר״ א ז״ ל דכל שי ש קני ן נשתעב ד . ואנ י אומ ר שלדע ת רבינ ו ז״ ל שאמ ר פר ק אח ד עש ר מהלכו ת מכיר ה שאסמכת א הי א אפיל ו בקני ן וכמ ו שכתבת י פ ם דינ ו בכא ן ממוו ר שהר י ערב אסמכת א הי א אל א דמשו ס דאי ת לי ה הנא ה דק א מהימנ י לי ה גמ ר ומשעב ד נפשי ה כדאית א בגמר א ומשי ם הכ י בכתוב ה דלא ו מיד י מסרי ה בהימניחי ה ל א גמ ר ומשעב ד
נפשיה והוי א ל ה אסמכת א והי א אפיל ו בקני ן וקצ ת נרא ה כ ן ממ ה שהקש ו בכמ ה מקומו ת וה א ער ב דכתוב ה ל א משתעב ד ותירצ ו בקבל ן ול א תירצ ו בשקנ ו מיד ו שמ ע מינ ה שאי ן קני ן
מועיל ז ה נרא ה ל י בדע ת רבינ ו ז״ל . ודע ת הר״ א ז״ ל לומ ר דכ ל שי ש ש ם קני ן מועי ל א ו מפנ י שאי ן אסמכת א בקני ן א ו מפנ י דל א גר ע מער ב דלאח ר מח ן מעו ת שאע״ פ של א ע ל