Section 532

ה שני ם שהי ו בעי ר ש ס וכו׳ . משנ ה ש ם פר ק
גט פשו ט ומכור ש סר ק י ש בכו ר
לנחלה שאפי ׳ קנ ה הסח ד נכס־ ס מחביר ו ואי ן

אחד

*3־׳ היניציא ה זשטר א אמרינ א

קנט 257

אחד יכו ל לגבו ת ממנ ו ממ ה נפש ך שיאמ ר ל ו א ם אה ה הו א ז ה שכח ב בשט ר חוב י
פרעני וא ם חבר ך הו א פרענ י מהנכסי ם שקני ת ממנ ו . והטע ם בז ה לפ י שכיו ן
שאינו יכו ל לחבו ע לאח ד מה ס אינ ו יכו ל לתבו ע לנכסיה ם כמ ו שמפור ש ש ס . ומ״ ש
אינן ינולי ן להוצי א שט ר חו ב ז ה ע ל ז ה הו א במפנ ה הנזכר ת ואמר ו בגמר א כש ם

שמוציאין שט ר חו ב ע ל אחרי ם כ ן מוציאי ן ז ה ע ל
זה ואמר ו במא י ק א מיפלג י נכוהבי ן פט ר ללו ה
אע״ס שאי ן מלו ה עמ ו ק א מי ס לג י חנ א דיד ן
סיר כותב ץ שט ר ללו ה אע״ פ שאי ן מלו ה עמ ו
והנא בר א סב ר אי ן טתבי ן שט ר ללו ה אא״ כ
מלוה עמ ו וכת ב הרשב״ א ז״ ל שמעינ ן מה א
דבשטרי דלא ו אקנייה א לכול י עלמ א מוציאי ן אפי ׳

זה ע ל ז ה דה א הוקימנ א מתני ׳ דכותכי ן שט ר
ללוה דוק א כשטר י אקגייה א ה א בשניר י דלא ו
כי ליכ א מלו ה בהדי ה ל א כסכינ ן
וכדאמרינן פ״ ק דמציע א הילכ ך אפיל ו לתנ א
דמחני/כל רי י ה א טו ן דאי ן כושבי ן רוציחי ן כ ן
נראה ל י עכ״ ל . ומ״ ש רבינ ו אל א א״ כ בא ו
עדי השט ר בעצמ ן י ש מ ן המפרשי ם ז״ ל אומרי ן
שאפילו בא ו עד י השט ר והעיד ו כ ן אי ן לז ה די ן
מלוה בשט ר לפ י שאינ ו מוכי ח מתוכ ו אל א די ן
מלוה ע ל פ ה . ומדכר י רבינ ו ז״ ל נרא ה שא ם
גאו עדי ם אחרי ם דינ ו כדי ן מלו ה ע ל פ ה אב ל
עדי השט ר עצמ ן דינ ו כדי ן שט ר והטע ם מפג י
שהרי אל ו יכולי ן לשל ש השמו ת שהר י ל א עש ו
גמר לפליחו ק : וב ן אי ן מגרשי ן נשוחיכ ן אל א
זה בפנ י זה . ז ו מימר א ש ם גב י כוסבי ן ג ט לאי ש
וכו׳ והנרא ה מתו ך הסוגי א שאי ן לחו ש אל א
כששמות נשותיה ן ג ס כ ן שוי ן ה א ל־ ו הכ י אינ ו
צריך שהר י העדי ם צריכי ם שיכיר ו פ ס האי ש
ושם האש ה כמ ו שנתבא ר למעל ה וכ ן כת ב רבינ ו
פרק כנ י מהלכו ת גירושי ן : וב ן א ס נמצ א לאח ד
בין שטרותי ו ונו׳ . משנ ה ואוקירת ח דגמר א ש ם
(ב״ב ד ף קע״ב ) והכיע ס בז ה מפנ י שי ד בע ל
השובר ע ל העליונ ה כמבוא ר פר ק שש ה פש ר
ובחדושי הרשב״ א זי׳ ל כתו ב ז״ ל כת ב הר ב רבינ ו
שמשון ז״ ל דא ם כוחבי ן הרשא ה ז ה לז ה גובי ן
ומיהו א י טעי ן לשניה ן פרעת י והשוב ר נכת ב
סתם ע ל שניה ם דטענ ה מעלי א הי א ומססבר א
כדברי הר ב ז״ ל דאיל ו הי ו יטלי ן לגנו ח עכ״ פ
על יד י הרשא ה לעול ם ל א הי ו שותקי ן בגמר א
מלומר כ ן וכ ן דר ך הגמר א לומ ר כ ן בכ״ מ
שהרשאה מועל ת עכ״ ל ; וביצ ר יעש ו אל ו
ששמותיהם שוי ן וכו׳ . מפנ ה ובריית א ש ם :

ט הוצי א עלי ו שט ר וכו׳ . מחלוק ת אמוראי ם
שם ופש ק כרב א דהו א בחר א דלנפיל ה
לא חיישינ ן וכ ן פסק ו ז״ל : וב ן שנ י יוס ף ק
שמעון הדרי ן וכו׳ . כ ך דקדק ו בגמר א ב ס מ ן
המפנה וכ ן הלכ ה דלנפיל ה ל א חיישינ ן וכ ן נתבא ר
ביבמות פר ק האש ה שלו ם (ד ף קיו ) וכרב א
דקיימא ל ן כוותי ה וכ ן נסק ו ז״ ל :

שנים

שיצא לפנינ ו ויטעו ן הלו ה ויאמ ר אינ י ח'י ב כלו ם ש^. א
רמאי אח ר העל ה שמ ו כשמ י והוד ה לז ה א ו שאמ ר ל א
לזה אנ י חיי ב כלו ם אל א לאח ר וז ה רמא י הו א והעל ה
שמו כש ם בע ל חוב י . מאח ר של א הוחז ק ש ם שני ם
ששמותיהן שוי ן אי ן חוששי ן לדברי ו שחזק ה הו א שאי ן
העדים חותמי ן ע ל השט ר אל א א״ כ מכירי ן אל ו הנזכרי ם
בו . וכ ן חזק ה שאי ן חותמי ן ע ל השט ר אל א א״ כ נוד ע
להם בודא י שאל ו שהעיד ו ע ל עצמ ן נדולי ם ובנ י דע ת .
ואין אהעדי ם חותמי ן ע ל השט ר אל א א ם כ ן יודעי ם
לקרות [ג ] ולחתו ם : ו עדי ם שאי ן יודעי ן לחתו ם וקרע ו
להן ניי ר חל ק וחתמ ו ע ל הרשו ם מכי ן אות ן מכ ת
[י] מרדו ת והשט ר פסי ל • ז *רא ש השג ת הראב״ ד
כיד שהי ה יוי ע עני ! השט י יקי א
השט׳ לפני ו הסופ ר של ו הואי ל והו א ג״ י עכ׳ ל :
מאמין [־ ] אות ו ואימת ו עלי ו הר י ז ה חות ם ע ל השט ר
אע״פ של א קראה ו הו א בעצמ ו ואי ן שא ר הע ם [י ] רשאי ן
לעשות כ ן ע ד שיקר א הע ד השט ר מל ה מל ה : ח שני ם
שהיו בעי ר ש ם כ ל אח ד מה ן יוס ף ב ן שמעו ן אינ ן יכולי ן
להוציא שט ר חו ב ז ה ע ל ז ה ול א אח ר יכו ל להוצי א
עליהן שט ר חו ב אל א א״ ב בא ו עד י השט ר בעצמ ן ואמר ו
זהו השט ר שהערנ ו עלי ו וזה ו שהערנ ו ל ו בהלוא ה .
וכן א ץ מגרשי ן נשותיה ן אל א ז ה בפנ י ז ה . וכ ן א ם
נמצא לאח ד בי ן שטרותי ו שוב ר ששטר ו ש ל יוס ף ב ן
שמעון פרו ע שטרו ת שניה ן שעלי ו פרועי ן . וכיצ ד יעש ו
אלו ששמותיה ן שוי ן ושמו ת אביה ן שוי ן ישלש ו . הי ו
שמות אבו ת אבותיה ן שוי ן יכתב ו סימניה ן . הי ו דומי ן
זה לז ה בצורת ן יכתב ו יחוסן . הי ו שניה ם לוי ם שניה ם
כהנים יכתב ו דורו ת • * ט הוצי א עלי ו שט ר שכתו ב ב ו
אני פלונ י ב ן פלונ י לוית י ממ ך [י ] מנ ה אע״ פ שאי ן ב ו
שם המלו ה כ ל מ י שיצ א שט ר ז ה מתח ת יד ו גוב ה ב ו
ואינו יכו ל לדחות ו ולומ ר ש ל אח ר הו א [״ ] ונפ ל . וכ ן
שני יוס ף בנ י שמעו ן הדרי ן בעי ר אח ת שהוצי א אה ד
מהן שט ר חו ב ע ל אח ד מבנ י העי ר אינ ו יכו ל לדחות ו
ולומר ל ו לפלונ י שהו א כשמ ך אנ י חיי ב וממנ ו נפ ל

השטר

1< טזמ״ ס סי ׳ פ ס ספ ג עשי ן קס ט : ב טח׳ מ סי ׳ מ ט ספ ג ש ס :

אקגייהא

משנה

שאני נויזנ ו לסלונ י פשיט א דלי ת לה ו לסהד י ליד ע א י קושט א קאמ ר ט ' ועיי ן גמ״ ש מי ן סי ׳ שע׳ ו
נבה ה״ ר יהוד א ג ן הרה׳ ש ז״ ל ודו׳ ק :

ה שני ם שהי ו נעי ר ש ם כ ל אח ד מה ם יוס ף נ ן שמעי ן ט ׳ . (*א״ ה עיי ן נמ׳ ש הר ג הממנ ר
לעיל 0ט' 1 מהלכו ס אל ו די ן ט׳ ) :

הגהות כיימוניו ת

ןג| כרב ן שמעו ן ב ן גמדיא ל דאט ר בגיט י נשי ם אב ל בשא ר שטרו ת א ם יודע ץ
דקרווז ולחתו ם חותמי ן וא ם לא ו אי ן חותמי ן ואמ ר רב א הלכ ה כרשב״ ג וכ ן בה״ ג וכ ן
םר״ח וכ ן ר ב א , פ ס הבי א ר ק דבר י רב א ול א דבר י ר ב גמר א שאמ ר משמי ה דר ב אי ו
הלבה כרש ב ו . וכ ן ראבי״ ה דבי א ר ק דבר י רב א ועיי ן בהלכו ת גירושי ן פ׳ א ע״ ב :
!ד] וכ ן פר״ ש דההו א דעב ד עוכד א בשא ר שטרו ת ונו.די ה ר ב כהנ א באי ן יודעי ן לחתו ם
והא דאמרי ׳ תרגמ א אקריא ה היינ ו לר ב גמר א שא ם יודיעי ם לחתו ם אע״ ם שאי ן יודעי ם

למלך

ט הוצי א עלי ו שט י פו ׳ . מיי ן מזשונ ח הרא׳ ש כל ל סייו ז סי ׳ ט ' נמ׳ ש הר י ל ך הראי ה היאשוג ה

מההיא דמשתעכמ א ל ך זכו ׳ קש ה מאמ ר שכנ ר דמ ה הר ה הראי ס הראבנ ה אי ך הז ג

יכתכה וננ ה אב ר הר ם :

שגיס

כגדל עו ז

עדים שאינ ן יודעי ם למהו ם ע ד זהשס ר סכו ל . ס״ כ דגינד ן(ד ף יס ) נ רא ש נ׳ ד שהי ה יוד ע טנ ץ

השטר ע ד מל ה מל ה נ כת ב היאכ׳ ד ז׳ ל שט ר מעשי • נ׳ ד עכ׳ ל : ואנ י אומ ר ג ם אנחנ ו כר' מ ז׳ ל

קנלנז א ף נהלכ ה ז י ס״ נ דגיטי ן (ד ף יט ) ומדע ת רנותינ ו נעל י התיששו ת ז״ ל ואמרינ ן מיד י הו א
טעמא אל א משו ם אימת א מ ה ל י ה א ומ ה ל י ה א : שני ם שהי ו נעי ר ובו ' ע ד לנסיל ה . סר ק ג ע

ןןרםב׳ס חי״ג ]

מגיד משנ ת

258 כס ף משנ ה משפטים . הלכו ת מלו ה ולו ה פפ ד פפ ה

פכ״ד הי ה לז ה עידי ת ובינוני ת וכו ׳ . הר ב המגי ד חמ ה ע ל דבר י רבינ ו

שכאן פס ק כר ב נחמ ן דסו ף כחובו ת ובפר ק י״ ם סס ק שמ י שי ש ל ו

בינונית וזיבורי ת שדי ן בע״ ח בבינוני ת והני ח הדב ר בצרי ך עיו ן ואע״ פ שדח ק עצמ ו

לומר דר ב נחמ ן דאמ ר ז ה גוב ה וז ה גוב ה אפיל ו תמצ א לומ ר דבש ל עול ם ה ם שמי ן י ס

בזה הועל ת וכו ׳

בשעת מת ן מעו ת וכו ׳

י שני ם שהוציא ו כ ל אח ד מה ן שס ר חו ב ע ל חביר ו וכו ׳ . ז ה מחצוק ח חכמי ם
ואדמון סר ק אחרו ן דכחובו ת (ד ף קי ) ופס ק כחכמי ם ומ״ מ כתב ו המפרשי ם
ז״ל שא ס המקו ם הו א שנותני ן המעו ת ואח ר כ ך כותבי ן השס ר והני ע זמ ן מלו ה
ראשונה קוד ם מלו ה שני ה יכו ל הל ה לומ ר הי ה ל ך ליסר ע כשלוי ת ממנ י ואפיל ו י ש

לאחד עידי ת ובינוני ת ולאח ר זיבורי ת והר י ז ה
כדין שיתבא ר לפנינ ו בשהל ה מוצי א שמכ ר ל ו
את השד ה כ ך כתב ו הרמב״ ן והרשב״ א ז״ ל וז ה
לא נזכ ר בהלכו ת ול א בדבר י רבינ ו ז׳ ל לס י
שלעולם הו א דר ך בהלוא ה לכתו ב השס ר קוד ם
נתינת המעו ת ולפיכ ך סתמ ו ז״ ל : הי ה ז ה
במאה וז ה במא ה וכו׳ , ז ה מבוא ר בגמ ' ומוסכ ם
שם וכתב ו הרמב״ ן ז״ ל והרשב״ א ז״ ל שא ס מ ת
אחד מה ם אפיל ו הני ח יתומי ם קסני ס שאינ ן
בני גוביינ א ע ד שיגדל ו ז ה עומ ד בתו ך של ו וז ם
עומד בתו ך של ו דכיו ן דתפ ס תפ ס :

היה לז ה עידי ת ובינוני ת ולז ה זיבורי ת וכו׳ . ז ה
מחלוקת בגמר א ש ם דר״ נ אמ ר ז ה גוב ה
וזה נוב ה ור ב שש ח אמ ר אפוכ י מסרת א למ ה
לי ואמרינ ן הח ם דמעמ א דר״ נ הו א משנ י
שכשיגבה בע ל זיבורי ת בינוני ת מז ה שי ש ל ו עידי ת
ובינונית ל א יוכ ל בע ל בינוני ת לגבות ה ממנ ו
מפני שתהי ה אצ ל ז ה עידי ת ובינוני ת שהר י
הוא אי ן ל ו מעול ה ממנ ה וכשאמר ו בע ל חו ב
בבינונית דעת ם שבשל ו ה ם שמי ן וניעמ א דר ב
ששת מפנ י שבש ל עול ם ה ן שמי ן ופס ק רבינ ו
ז״ל כר״ נ דהלכת א כוותי ה בדינ י וכ ן פסק ו
בהלכות אב ל י ש אצל י תימ ה בדברי ו ז״ ל שהר י
הוא פס ק פי״ ס במ י שהי ו ל ו * בינוני ת וזיבורי ת
שדין בע ל חו ב בבינוני ת וזה ו כדע ת ר ב שש ת
וצ״ע ואפש ר שאי ן גירס ח רבינ ו ש ם כגירס ת
ספרינו אל א ר״ נ דאמ ר ז ה גוב ה וז ה גוב ה
אפילו תמצ א לומ ר בש ל עול ם ה ן שמי ן וי ש בז ה
תועלת שיאמ ר בע ל הזיבורי ת אנ י רוצ ה
להגבות תחל ה ונמצא ו לאח ד עידי ת ובינוני ת
וזיבורית והו א יגב ה ממנ ו בינוני ת ונמצ א מרוי ח
ורב שש ה סוב ר שיאמ ר בע ל העידי ת אנ י רוצ ה
להגבות בינוני ת של י תחל ה ואח״ כ אחזו ר
וחגבנה בחוב י וקי״ ל כר״ נ וג ס ז ה צ״ ע וכתב ו
ז״ל דאפיל ו לז ה עידי ת ולז ה עידי ת א ם אי ן
זמנן שו ה ועדיי ן ל א הגי ע זמ ן שניה ן ז ה גוב ה
בזמנו וז ה גוב ה בזמנ ו ופשו ט הו א :

יא הוצי א שש ר חו ב ע ל חביר ו והלו ה מוצי א
וכו' . משנ ה וגמ ׳ ש ם ופס ק כחכמי ם
ונראה ל י שאפיל ו במקו ם שנותני ן מעו ת ואח״ כ
כוחבין שט ר אי ן טענ ת הלו ה טענ ה אל א
כשהגיע זמ ן ההלוא ה קוד ם מכיר ת השד ה ה א
לאו הכ י ל א שכיצ ד הי ה יכו ל המלו ה ליפר ע
ועדיין ל א הגי ע זמנ ו :

א טו ר ש ם סי ׳ ס״ ה : ג טמ' מ סי ׳ קנ ט 0מ נ עשי ! צ׳ י קע א ע״ ג : י פכ״ד ן א המלו ה א ח חביר ו בשט ר ואח ר

^ ^ , שהלוה ו וכו ׳ אמ ר ל ו

שת• בבו ת אל ו פס ק הלכ ה בגמר א ס״ ס ג ס פשו ט(ד ף קעו ) ופיר ש רגי מ ער ב דנ״ ד שער ב מי ד הב״דוכ ן עיק ר : ג הטלו ה א ת חביר ו ע״ י ער ב וכו ׳ .

זאת

כבר כת ב הר״ ן דכיו ן דבהדד י
אחו לבי ת די ן למיגב י יהב י ב״ ד בינוני ת לבע ל
זיבורית בריש א והד ר גב ו ל ה מיני ה וא״ כ אי ן
מקום לדברי ו והר י הו א בעצמ ו חז ר והניח ה
בצ״ע ועו ד קש ה לדברי ו דלהרי״ ף א״ א לתר ץ כ ן
שכתב בסו ף כתובו ת דר ב נחמ ן סב ר דבשל ו ה ס
שמין ופס ק כוותי ה וברי ש ב״ ק כת ב דמא ן
דאמר בע ל חו ב בבינוני ת אי ת לי ה דעול א
ומשמע דקיימ א ל ן הכ י והר״ ן בכתובו ת הרגי ש
בקושיא ז ו בי ן ע ל הרי״ ף בי ן ע ל רבינ ו והגי ח
הדבר בצ״ ע :