Section 531

כל זא ת הבב א מפורש ת ומוסכמ ת במשנ ה
ובגמ׳ חו ן משכ ר מענו ת הבעל י דיני ן שנחל ק רשב״ ג
(ד׳קסח) ואמ ר כותבי ן פני ם לז ה בפנ י עצמ ו ולז ה
בפני ענמ ו ואמר ו בגמר א לימ א בכופ ץ ע ל מד ת
סדום ק א מיפלנ י דרשב״ ג סב ר אי ן כופי ן ויכו ל
האחד לומ ר אינ י פור ע בשל ך ג ם את ה ל א
תפרע בשל י ותירצ ו ל א דכ״ ע כופי ן והכ א היינ ו
טעמ׳ דרשב״ ג דאמ ר ל א ניח א ל י דתיהו י זכות ך גב י
זכותי שאת ה דומ ה על י כאר י אור ב שתחפ ש כ ל
עילה בזכות י בראות ך אוח ו והקש ו המפרשי ם ז״ ל
ומאי טעמייה ו דרבנ ן א ם ז ה רוצ ה שיהי ו זכיותי ו
בידו ותירצ ו הכ א כגו ן שחביר ו אומ ר ל ו נכתו ב שנינ ו
ביחד ויעמו ד השט ר ביד ך ולכשאצטר ך תראה ו
לי והלכ ה כחכמי ם וכת ב הרשב״ א ז״ צ ע״ כ ל א
נחלקו חכמי ם אל א היכ א שתובעי ן דאיכ א
פסידא כגו ן ז ה אב ל היכ א דליכ א פסיד א אפיל ו
רבנן מוד ו ונפק א מיני ה לבעל י דיני ן שתבע ו
הטפסת שט ר שבע ל די ן מוצי א עליה ן שאי ן מ ן
הדין לית ן לה ן שיכו ל לומ ר פע ל השט ר אינ י
נותן ל ך הטפס ה שאת ה דומ ה ל י כאר י אור ב
כך נרא ה ל י ע ד כא ן לשונ ו . ומ ה שאמר ו
שהבעל נות ן שכ ר השוב ר כת ב הרשב״ א ז״ ל אינ א
למימר דוק א במקו ם שאי ן כותבי ן כתוב ה שגופ ה
היא כתובת ה לעול ם בעד י מית ה ובעד י גירושי ן
וא״נ במקו ם שכותפי ן והביא ה ראי ה של א כת ב
לה ה א בעלמ א שכת ב ל ה ואבד ה כחובת ה הי א
תתן שכ ר השוב ר דה א לדידי ה איצטרי ך דהו ה ל ה
לאהדורי כתובת ה ואינ ה ביד ה עכ״ ל וכ ן הד י
בשאר שטרו ת :

ג אח ד השטרו ת הנכתבי ן לאח ד של א בפנ י
חבירו וכו' . מפור ש במשנ ה גב י ג ט
ושופר ובלב ד שיהי ו מכירי ן ואמר ו בגמ ׳ שצרי ך
שיכירו

שיכירו ש ם האי ש וש ם האט ה פי ן בג ס בי ן בשובי • ואינ ו ד י בהכר ח מ י שכוהבי ן ל ו
בלא חביר ו שמ א י ש בנ ס ששמ ו כשמ ו ואי ן ש ם אשת ו כש ם אשת ו והו א מזיי ף ש ם

אשתו ומעל ה ל ה ש ם אש ת חביר ו וכ ן הד ץ בשוב ר שי ש לחו ש לכ ך שי ש ששמ ה כשמ ה

ואין ש ם בעל ה כש ם בעל ה כ ך מפור ש בגמר א לפ י פירו ש המפרשי ם ז ' ל ומכא ן

למד רבינ ו לכ ל השטרו ת שצרי ך הכר ת שניה ם
ודברי תימ ה ה ם בלוק ח ומלו ה למ ה צרי ך הכר ס
שמותם בשטר י קני ן ואינ ו דומ ה לג ט ושוב ר
שבאין להפקי ע ול א להתחיי ב אפ ל בלו ה
ומוכר א י ז ו חשש א י ש אח ר שמכירי ן אות ם וה א
קי״ל דשנ י יוס ף ב ן שמעו ן אי ן מוציאי ן עליה ן
שטר חו ב וכ ל שכ ן שט ר מכ ר . ועו ד דא ם ל א
כן בהכר ת המלו ה והלוק ח מ ה יועי ל . ולפיכ ך
נ״ל דל א בעינ ן אל א הכר ת ש ם המוכ ר והלו ה
וזהו שמשנתנ ו ל א אמר ה ובלב ד שיה ו מכירי ן

אלא בג ט ושוב ר לפ י בש ם אנ ו צריכי ן הכר ת

שניהם והי ה צרי ך להשמיענ ו כ ן שנחו ש למ י ששמ ו
כשמו . אב ל בלו ה ומוכ ר ל א צרי ך אל א הכר ת
שמותן. ולפיכ ך ל א דבר ה בה ן המשנ ה לפ י
שפשוט הו א שצרי ך שיכיר ו ש ם המלו ה וש ם
המוכר שמ א יעל ו שמות ן בשמו ת אחרי ם וא ם
היינו צריכי ן להכר ת שמו ח המלו ה והלוק ח הי ה
להם להשמיענ ו רבות א ז ו כנ״ ל . ודבר י רבינ ו
כפשטן תמוהי ם וצ״ ע . ושמ א י ש להו ש כשהמלו ה
עומד ש ם ומשנ ה שמ ו בש ם אח ר שמ א היו ם
ומחר הלו ה יפרענ ו ויכתו ב ל ו שוב ר בש ם אח ר
שיש ל ו והלו ה ל א ישגי ח א ם העל ה שמ ו כ ן
בשטר החו ב ויקב ל שוב ר ז ה ויב א האח ר ויתבענ ו
בשטר ז ה וכשיוצי א השוב ר יאמ ר ל א ע ל שמ י
נכתב וכיוצ א בז ה י ש לחו ש פמק ח א ם יחזו ר
ויקח ממנ ו ועדיי ן אנ י אומ ר כיו ן שאי ן חש ש
פסידא אל א ללו ה ולמוכ ר ה ם יחוש ו ע ל עצמ ם
והמשנה מוכרח ת כ ן ומדבר י בע ל העיטו ר נרא ה
דאפילו ש ם הלו ה והמוכ ר אי ן צריכי ן להכי ר
דלא חצי ף איני ש לשנו ת שמ ו ודב ר תימ ה כת ב
ויש ל י לומ ר של א כיו ן רבינ ו באמר ו שצרי ך
להכיר ש ם הלו ה והלוק ח אל א בשטרו ת שאי ן
בהם קני ן שאי ן כוחבי ן אות ן ללו ה ולמוכ ר בל א
מלוה ולוק ח והילכ ך צרי ך שיכיר ו שה ן אל ו שא ם
לא כ ן שמ א אינ ן אל ו ונמצא ו כו ח בי ן ללו ה ולמוכ ר
בלא המלו ה והלוק ח אפ ל בשכירו ת שי ש בה ן קני ן
כיון שכוחבי ן אות ן בל א ראיי ת מלו ה ולוק ח אפי ׳

רבינו ז״ ל יוד ה שאינ ו צרי ך הכר ת שמות ן אל א
שיש לתמו ה של א הצרי ך רבינ ו קני ן בשט ר
מכר :

ד ב ל מ י שהוחז ק שמ ו בעי ר וכו׳ . מפור ש בגמ ׳

מימרא ש ם ונזכ ר ש ם מעש ה משוב ר
אחד שהי ה חתו ם עלי ו רב ה ב ר ר ב חנ ן וכו ׳

וכתב הרשב״ א ז״ ל שמעינ ן מהכ א דלהכר ח ש ם
איש ואש ה אפי ׳ ע״ פ חש ה וע ל פ י קרו ב ואפיל ו
ע״פ ע ד אח ד סומכי ם דמילח א דעביד א לאיגלוי י
היא וכו ׳ וכב ר ביא ר ז ה רבינ ו ז״ ל פ ׳ רביע י
מהלכות יבו ס וחליצ ה :

ה כ ל שש ר שיצ א לפנינ ו וכו ׳ . ז ה פשו ט וכ ן
כתבו המפרשי ם ז״ ל ומבוא ר סו ף י ש
נוחלין (ד ף קל ח ע״ב ) כ ל שאי ן כותבי ן אא״ כ
מכירין אי ן צרי ך ראי ה אחר ת והקש ה הרמב״ ן

ז״ל

שאם יפרענ ו מקצ ת נמצ א שטר ו פגו ם . וכ ן א ם הוצי א
שני שטרו ת בחמשי ם המשי ם ואמ ר עש ו ל י אות ן במא ה
אין עושי ן ל ו אל א עושי ן ל ו קיו ם לכ ל אה ד ואה ד
שזכות הו א ללו ה להיו ת שני ם של א יכו ף אות ו בדי ן
בפעם אח ת לגבו ת הכ ל י י ח הוצי א שט ר הו ב במא ה
ואמר קרעוה ו וכתב ו ל י שט ר אה ר בחטשי ם אי ן שומעי ן
לו שמ א פרע ו הכ ל וכת ב ל ו שוב ר ע ל שט ר ש ל מא ה
וכשיחזור ויוצי א קיו ם ז ה ע ל שט ר המשי ם ויוצי א הלו ה
השובר יאמ ר ל ו ז ה שט ר אח ר הו א :

פרק ארבע ה ועשרי ם

א כב ר ייביארנ ו ששט ר חו ב שי ש ב ו קני ן כותבי ן
אותו ללוד ׳ אע״ פ שאי ן המלו ה עמ ו . וכ ן
כותבין שט ר למוכ ר אעי פ שאי ן הלוק ח עמו . וכ ן כותבי ן
שובר למלו ה אע״ פ שאי ן הלו ה עמ ו ושוב ר לאש ה א ף
על פ י שאי ן בעל ה עמ ה וג ט לאי ש אע״ פ שאי ן אשת ו
עמו. 1א ] אב ל אי ן כותבי ן שטר י אירוםי ן ונישיאי ן ושטר י
אריסות וקבלנו ת ושט ר בריר ת הדייני ן א ו שט ר טענ ת
בעלי דיני ן וכ ל מעש ה ב״ ד אל א מדע ת שניהם . וכ ל
השטרות האל ו צריכי ן להזה ר בתקונ ן כשא ר השטרו ת :
ב ומ י נות ן שכ ר הסופר . בשטר י הלוא ה הלו ה נות ן שכר .
ובשטרי מק ח וממכ ר הלוק ח נות ן שכ ר . והאש ה נותנ ת
שכר [נ ] הג ט . והחת ן נות ן שכ ר שט ר האירוסי ן א ו
הנישואין . והמקב ל וכ ן הארי ס א ו השכי ר נות ן שכ ר
השטר . אב ל שט ר בריר ת הדייני ן א ו טענו ת בעל י דיני ן
שניהם נותני ן שכ ר : ג אח ד השטרו ת הנכתבי ן לאח ד
שלא בפנ י חביר ו ואח ד נהשטרו ת שאי ן כותבי ן אות ן
אלא מדע ת שניה ם ושניה ן עומדי ן כגו ן שט ר שכותבי ן
למלוה א ו ללוק ח כול ן צריכי ן שיהי ו העדי ם מכירי ן
השמות שבשט ר שז ה הו א פלונ י ב ן פלונ י וזה ו פלונ י
בן פלונ י שמ א יבוא ו שני ם ויעש ו קנוני א וישנ ו שמותיה ן
בשמות אחרי ם ויוד ו ז ה לז ה ז ד כ ל מ י שהוחז ק שמ ו
בעיר שלשי ם יו ם אי ן חוששי ן ל ו שמ א ש ם אח ר י ש
לו והו א שינה ו כד י לרמו ת ולעשו ת קנוני א שא ם את ה
אומר כ ן אי ן לדב ר סו ף . לפיכ ך מ י של א הוחז ק שמ ו
בעיר שלשי ם יו ם וב א ואמ ר כתב ו על י שט ר שאנ י
חייב לפלונ י א ו לז ה כ ך וכ ך דינרי ן . אי ן כותבי ן ל ו
עד שיבי א ראי ה שז ה שמ ו א ו יוחז ק • ה כ ל שט ר

שיצא

א סמ י ש ם סי ׳ ל ט סמ ג ש ם : ב טו ר ש ם סי ׳ מ ח שמ ג ס ם :

משנה למל ך

על זמ ן הסונ ר ונמצ א פהו א קוד ם זמ ן השט ר ל א מהנ י משו ס דח״שינ ן דשט ל מאומ ר הו 6 ומש״ ה טזג ו
הסונר סת ם (*־אי ה עיי ן לעי ל סי״ ד מהלכו ס אל ו ד ן ט׳ ) :

פכ״ד ג צריכי ן שיהי ו העדי ם מכירי ן השמו ת סנשט ר נו׳ . כת י מר ן סי ׳ רל׳ ח וז״ ל כס ג המרדנ י
נס״ס המוכ ר סירו ת מא ן דאת א קמ י סהד י וא׳ ל ני ח ► ש ל י נמקו ם סלונ י נתנ ו

שאגי

מגדל עו ז

סב׳ד כב ד ניארנ ו ששע ר חו ג ע ד לקרו ת ולחתו ם . הכ ל כננ א נתר א סר ק ג ט סשז ט (ד ף קס ז קסת ) :

רבינו חיי ם כה ן זצ״ ל וכ ן פס ק בע ל העיטו ר ע׳ כ :

לחם משנ ה

יז של א יכו ף אות ו בדי ! בפע ם אח ת לגבו ת הכ ל . בפר ק ג ט פשו ט (ד ף קט״ ב
ע״א) אמר ו וניח א לי ה ללו ה כד י של א יכו ף לפרע ו ופירש״ י ז״ ל כשיפרענ ו
לוה למלו ה חצ י חוב ו ׳כופנ ו מלו ה לפרו ע ל ו השא ר כ י ידא ג הלו ה פ ן יפסי ד שובר ו
ויתבענו כ ל חוב ו ע" כ . ורבינ ו ז״ ל מפר ש בעגי ן אח ר ופירו ש רשב״ ס ז״ ל מוכי ח יות ר :

היה

הגהות מיימוניו ת

הכותב ום׳ ק דסוט ה ש״ מ כותבי ן שוכ ר היינ ו דוק א בכתוב ה רכ״ ע מוד ו בד . דאי ן כותני ן
שוכר דליכ א למימ ר עב ד לו ה לאי ש מלו ה כדאמרינ ן הב א וסע ד מצ א לדברי ו בתשוב ת
[א] עיי ן בסי ׳ ל״ ט : [3 ] עיי ן בהל ׳ גירושי ן ם״ ב ע־ כ :

כרבן

מדד משנ ה

מגיד מ^טנד !

משפטים. הלכו ת מלו ה ולו ה פכ׳ ד

י״ל בעמל י הלוא ה נחו ש שמ א יכחו ב שני ר כשמ ו ששמ ו יוס ף ב ן שמע ץ ד ש בעי ר

,־_ אחר ח אד ם אח ר ששמ ו כ ך ונוה ן למלו ה שבשט ר ועושי ץ קנוני א ע ל ז ה דה א ודא י

• בשכיר י הל ו ז ה ל א בעינ ן ש ם עיר ו י״ ל שא ס אה ה חוש ש לקנוני א כזא ת אי ן לדב ר סו ף

• אפי ׳ תאמ ר שסי ן טסכי ן שני ר ללו ה אל א מלו ה עמ ו עדיי ן שניה ם עושי ן קנוני א פ ל
יוסף ב ן שמעו ן שבעי ר אחר ת אל א לכ ל ז ה אי ן
הוששין ע ד כא ן וכ ן כת ב הרשב״ א ז״ ל בשמ ו :

וכן חזק ה באי ן העדי ם חוחמי ן וכו׳ . בפר ק מ י

שמת מסקנ א דסוגי א ש ם וכ ן פסק ו ז״ ל :

ו ואי ן העדי ם מותמי ן ע ל השמ ד וכו / מבוא ר
פרק המבי א הני ן (ד ף יט ) בריית א
כרפב״ג דהמ ר הכי ן דל א מכשרינ ן כ ן בפא ר
שטרות אב ל בנ ט הקל ו מבו ס עעונ א כמבוא ר
פרק ראשו ן מהלכו ת גירושי ן ואע״ ג דבגמר א
אמרינן אי ן הלכ ה ^כרשב״ ג אל א כ ל הפשרו ת
שויס אוקימנ א ל ה לעני ן קריא ה שיכולי ן לקרו ת
בכניהן וחותמי ן י ש לומ ר דהיינ ו דוק א באנשי ם
באינן חושפי ם כיזיי ף אד ם לה ם כדאמרינ ן הה ם
דוקא ר ב נחמ ן וספר י דדיינ י וכו ׳ וכ ן עיק ר :
עדים שאינ ן יודעי ם לחתו ם וכו׳ . מעפ ה ש ם
ההוא דעב ד עובד א בשא ר שטרו ת ונגדי ה
רב כהנ א ואוקימנ א ל ה לעני ן חתימ ה שקרע ו
להם ניי ר וחתמ ו וזה ו הפי ׳ הנכו ן . ומ״ ש רבינ ו
והפטר פכו ל הו א דע ת קצ ת המפרשי ם ז״ ל
והרשב״א ז״ ל כת ב דע ת ז ו וכת ב עו ד ואיכ א מ״ ד
מדאמרינן נגדי ה ר ב כהנ א ול א קאמ ר נגדי ה
ופסיל לי ה לשטר א פ״ מ דשט ר כש ר הו א
וכדאמרינן בעלמ א ר ב מננ ד אמא ן דמקד ש
בביאה נגוד י מנג ד לי ה וקידושי ו קידושי ן וכ ן
הדעת נוט ה דכיו ן דבגיטי ן שר י לה ו חהימת ן
חת מ ה הי א וכיו ן ש ק בדיעב ד בשא ר שטרו ת
אמאי פסלינ ן לי ה לשטר א עכ״ל . ואנ י אומ ר א ם
היה השט ר כפ ר אמא י נגדי ה ר ב כהנ א ונ י כ ל
מי שעב ר ע ל ל א תעש ה ש ל דבריה ם מכי ן אות ו
מכת מרדו ת אל א ודא י הפט ר פסו ל מתו ך כ ך
הוא ב ן מרדו ת לפ י שהי ה אפש ר שתאר ע תקל ת
על יד ו כ י ברו ב הימי ם יגב ה המלו ה ע ס השט ר
ההוא ואי ן זיו ף ז ה ניכ ר משו ך השט ר ונמצ א
גובה בפנ ל פסו ל וגיטי ן שאנ י דמשו ס עיגונ א
הקלו דה ם אמר ו וה ם אמר ו כ ך נרא ה ל י :

1 רא ש בי ס די ן וכו ׳ . מבוא ר ש ם ר ב נחמ ן קר ו
קמיה ספר י דדיינ י וחסי ם ודוק א ר׳׳ נ
וספרי דדיינ י [דאי ת לה ו אימהא ] אב ל ר ב
נחמן וספר י אמרינ י א״ נ ספר י דדיינ י ואיני ש
אחרינא ל א ע״ כ לשו ן הגמר א . ובהשגו ת אמ ר
אברהס שט ר מעש ה ב״ ד ע״כ . לומ ר של א הכשיר ו
אלא בשט ר מעש ה ב״ ד ואי ן הלשו ן מוכי ח ק
שאמרו א״ ג ספר י דדיינ י ואיני ש אמרינ א ל א ול א
אמרו *ודיינ א אמרינ א ;