Section 530

־4״״ ״א י ל ־ י א ־ ״- 1 ־'־ י י־י־ י י ק ״־■ 1 "י,•' ״ ־״־■ ת ־י־יי ־ ־־' י ב־ ; ־ ־ ־.־יי ־ ,־־ ל

פרעו א ו מחלו . ואפיל ו הי ה החו ב לזמ ן ואינ ו גוב ה
בעדים אל ו כלו ם אל א א ס הלו ה אומ ר ל א הי ו דברי ם
מעולם שז ה הוחז ק כפר ן בעדות ן כמ ו שיתבא ר :

יב *מ י שבל ה שט ר חוב ו רהי י דשד ח דד־.." .

הוא הול ך [״ ] להמח ה מעמי ד

^ ^ ^ < י ־ ^ מ ׳־׳<׳־ ' ׳ *" י שנל ה וכו ׳ ע ד שתהקיי ם

עליו עדי ם וב א [נ ] לב״ ד וה ם עושי ן עדות ן : א׳ א אינ י יוד ע מה ו

לו קיום . עלי ם הראשוני ם ומ ה יהי ה קס^ע ד

אין כות ב י ן ל ו שט ר אח ר אע״ פ

שנמחק בפניה ם . אב ל באי ן לבי ת די ן וב״ ד עושי ן ל ו קיו ם י י ג כיצ ד מקיימי ן שט ר ז ה
כיתבין שט ר אח ר ואומרי ם אנ ו בי ת די ן פלונ י ופלונ י ופלונ י הוצי א פלונ י ב ן פלונ י שט ר
נמחק לפנינ ו וזמנ ו ביו ם פלונ י ופלונ י ופלונ י עדי ו . וא ם כתב ו והוזקקנ ו לעדות ן ש ל
[ס] עדי ם ונמצא ת מכוונ ת גוב ה בשט ר ז ה שכתב ו ל ו ואי ן צרי ך קיו ם אח ר . וא ם ל א כתב ו
כן צרי ך להבי א ראי ה ע ל העדי ם הראשוני ם ע ד שתתקיי ם עדות ן * י ד שט ר [ע ] חו ב
אשנתקרע כש ר . נמח ק א ו נתטשט ש א ם רשומ ו ניכ ר כשר . נקר ע קר ע [־ ] ב״ ד ה״ ז פסו ל .

איזהו קר ע ב״ ד שת י וער ב " ט ו מ י שפר ^ במקצ ת הוג ו א ם רצ ה מחלי ח וכותבי ן ל ו
ב״ד שט ר אח ר בשא ר החו ב מזמ ן ראשו ן אב ל ל א עד י הישטר . וא ם רצ ה יכתו ב שוב ר :

חובו ואמ ר המלו ה אב ד ל י השט ר ה״ ז יכתו ב ל ו שוב ר [צ ] ויפר ע כ ל
חובו. וי ש ללו ה להחרי ם סת ם ע ל מ י שכוב ש שטר ו וטוע ן שאב ד . וא ם טע ו הלו ה
טענת ודא י ואמ ר השיט ר אצל ו ועת ה הניח ו בכיס ו היר ו רבות י שישב ע התלו ה היס ת
שאבד השט ר ואח״ ב יפר ע חוב ו ויכתו ב שוב ר : י ן מ י ־שהוצי א שט ר חו ב במנ ה ואמ ר
עשו ל י מטנ ו שני ם בחמשי ם המשי ם אי ן עושי ן שזכו ת הו א ללו ה להיו ת הכ ל בשט ר אה ד

שאם

•ו טו ר ש ם ס י נ ב סמ ג ש ס : ב טמ״ מ סי ׳ נ ד סמ ג עשי ן קע ט : ג טו ר ש ם סי ׳ נ ג המ ג ש ם. ׳

שעדי השט ר בא ו לפניה ם וחקרו ם ונמצא ת
עדותן מכוונ ת גוב ה ואינ ו צרי ך להבי א ראי ה
כלל והר י השט ר ז ה אלי ו כשט ר הראשו ן א ם
היה מקויי ם וא ם לא ו צרי ך להבי א ראי ה שהר י
זה כשט ר הראשו ן של א הי ה מקויי ם ויכו ל הלו ה
לטעון ל א הי ה דבלי ם מעול ם בטענ ת מזויי ף
זהו פי ׳ שמועו ת חל ו לדע ת רו ב המפרשי ם ז״ ל
וכן מוכי ח התוספת א וה ן ה ן דבר י רביג ו ורב ו
ז״ל ולראב״ ד ז״ ל שט ה אחר ת ש ם ר ש של א
נמחקו עד י השט ר ויכולי ן להתקיי ם ופירו ש
הוזקקנו לעדות ן ש ל עדי ם אות ן שדח ו השט ר
בעוד שהי ה רשומ ו ניכ ר וח ס לא ו צרי ך להבי א
ראיה שחוששי ן לב״ ד מועי ן שקיימ ו השט ר בל א
חקירת העדי ם ומתו ך כ ך כחו ב בהשגו ת א״ א
איני יוד ע מה ו העדי ם הראשוני ם וכו ׳ וכב ר
השיגו ע ל הפירו ש הז ה דודא י לב״ ד טועי ן אי ן
למוש ועו ד שהו א צרי ך לפר ש שנמח ק השט ר ול א
נמחקו העדי ם וז ה דוח ק ובהוספת ׳ נרא ה כפירו ש
שאר המפרשי ם ועיק ר :

יד שט ר חו ב וכו ׳ . ש ם בבריית א וש ם
אמרו היכ י דמ י קר ע ב״ ד א״ ר
יהודה אמ ר ר ב מקו ם עדי ם ומקו ם הזמ ן ומקו ם
הסורף אבי י אמ ר שת י וער ב ונרא ה בדע ת רבינ ו
שהוא סוב ר שה ם חולקי ם ופס ק כאבי י דהו א
בחרא וי ש מ י שכת ב דאבי י מוסי ף הו א ע ל ר ג
יהודה דל א מיבעי א א ס נהל ע במקומו ת אל ו
שפסול אל א אפיל ו נקר ע בכ ל מקו ם קר ע שס י
וערב פסו ל וכ״ נ מדבר י ההלכו ת שהביא ו שת י
האוק׳־מתוח ושמעת י שכ״ כ ר״ מ ז״ ל וכ ן השי ב
רבינו האי י בחשוב ה דחססי ן לחומר א כאבי י
וכרב יהוד ה דבי ן כ ך ובי ן כ ך פסו ל וז ה נרא ם
עיקר :

טו ט י שפי ע וט ׳ שי־ר א ד־ נ הו־ א א״ י י ש ש ־ ויוימ ה שא■ ״ ג־לט ־ : וא ש יל ז י־י ׳ • שסי ־ הל־ ־ ש ־ ד־ו־־ ז ־י־ י .

.. כשמוע ן טענ ת בר י י ש למלו ה לישב ע היס ח : 1 ^

ז ט י שהוצי א שמ ר חו ב בסנ ה וכו׳ . מימר א ש ם הדי ן והמע ש ופי ׳ אפיל ו נוד ע של א נפר ע ולו ה מוד ה כ ן דא י ל א סיפו ק לי ׳ דל א נר ע מדי ן הוצי א שמ ר חו ג במא ה ואמ ר קרעוה ו

, , ל י
ז;,!״ ״״/־י״־ ן ־1^ ״ א: ( ״־״ 1 ל י י־־י ה ״■ ־ ־וי־ ־ יל־ א י־־ ־

כוחנין צמ.ו ה שט י אח ר כדאיח א נפר ק ג ט פשו ט ת ר מ י שנ א ואמ י אנ ד סט ר מונ י כ1 ׳ . ונלסרח'• ׳
סי ס ו הקש ה ע ל ז ה מההי א דאמיינ ן בפר ק ג ט פשו ט עדי ם שעש ו שליהוה ן אינ ם חוזרי ם ועושי ם
ש יחות ם והני ח הדב ר כקושי א . וה ו איכ א למיד ק כדבר י הרא׳ ש הלל ו דה ן ל ו יה א שנאמ ר דעדי ס שעפ ו
שליחותן דחוזרי ם ועושי ם שליחוה ם אי ן הני א ראי ה לדי ן ז ה מההי א דם ׳ ג ט פשו ט דנוהח ם ליכ א
למילף דכשידו ע לעדי ם שנאנ ד דטדי ם כותני ס ל ו אח ר דמסתמיו ת הבריית א משמ ע דני ן כשידו ע לעדי ם
ובין כשאינ ו עו ע לעדי ם ככ ל גוונ א אי ן כוסני ן ונותני ן ל ו וא ם הדי ן ־שיט א לי ה להרא׳ ש מפנר א
דנפשיה ל א הו ל ל אל א וכ י חימ א ה א אמיינ ן נג ט פשו ט מ י שנ א ואמ ר כו ׳ וא ז הו׳ ל לחל ק ולמימ ר
דהתס מייד י כשאינ ו ידו ע לעדי ם וכו ' . ונ״ ל דהרא״ ש מייר י נדליכ א אחריו ת מש׳ ה יכולי ם העדי ם
לכתוב ל ו אח ר כדאמרינ ן נפר ק ג ט פשו ט על ה דההי א דטדי ס שעש ו שליחות ם וחוזרי ם ועושי ם נליהות ם
והקשו נגמר א ול א וה א אמ ר ר ב עדי ם כוהבי ן אשיל ו י ׳ שטרו ש ע ל שד ה אח ת ותירצ ו י ג יור ה אמ ר
"טר מתנ ה ורנ ה אמ ר בשט ר שאי ן ב ו אחריו ה משמ ע דהיכ א דליכ א אחריו ת ל א אמרינ ו עדי ם שעפ ו
שליחותם אינ ם חוזיי ם ועושי ם שליחות ם והרא׳ ש הכרי ע ז ה הדי ן מההי א דתני א הר י כב א כו ׳ אב ל
בשטרי מק ח וממכ ר כומני ן יוו ן מ ן האחריו ת דמשמ ע דהיכ א דליכ א אחייו ס כוחבי ן ל ו אח י ומ ל ז ס
הוקשה ל ו דה א גשמי י הלוא ה אי ן נופני ן אפיל ו בדליכ א אחייו ה ולז ה היי ן דהס ם בשאי ן ידו *

חנהות מייטוניו ת

ז [יי ] רזיב׳ ם פיד ש שנמח ק כב ר וע״ ש ז [נ ] ס י שנסח ס שט ר
חובו וב א לפ נ ב ד פירו ש דוק א ב״ ד דאלימ י לאשקוע י ממונ א ע״ ס ז 01 ] החתומי ם
בשטר כדם־ד ש רשב״ ם ,נרא ה לר׳ י שמזכירי ם ג ם ^^יי ם ש״עירדשרא\?שטר״שא ?
רדה הרו ה דפוסל ם היו ם א ו למח ר שיכו ל לפוסל ם ותימ ה א ם צרי ר לכותב ם
שאין התלמו ד מזכיר ן וד״ ע בתיקו ן שטרו ת תום ׳ : [ע ] עיי ן בסי ׳ ס׳ ב : !פ ] יביר^^זל ?
דפ״ב דגיטי ן גרסינ ן איזה ו קי ע ג״ ר בי ן כת ב לעדי ם : [צ ] כר ׳ יוס י דהלבת א כמת״ ה
לגבי רב י יהוד ה וי ׳ יוחנ ן ורי ש לקי ש ורכ א לגב י אבי י וכ ן שא ר אמור^ת ם ול א כר ב
ושמואל דפסק י הת ם אי ן כותבי ן וכ ן פסק ו התום ׳ ויל א 'כרש" * שנת ב בפרנ ז הכוג ב

התום׳ דהב י פיי ר שמ ע מינ ה כותבי ן שוב ר ומתני ׳ אתי א כמ ׳ ד והכ י משמ ט ?מ י
סוגיא יתלמיי א דכותבי ן שוב ר רקאמ ר סתט א דתלמוד א נמ י והאירנ א יכתבע ו תבר א
יו׳ ש״ מ דהכ י הילבת א וכ ן פיר ש ראגי״ ח ותיר ץ ה א דפרי ך בפ״ ב דבת?בו ת ופר ק

הכותג

מכל כ - . ו ע לעדי ם שאנ ד כוחני ! ל ו אח ר כמ ו נשטר י מק ח וממכ ר כלומ ד כ י היכ י דבשטר י מק ח
וממכר יכולי ן לכתו ב ל ו אח ר ננ א אחריו ת ה' נ כשידו ע לעדי ם שאג ד כותני ן ל ו אח ר גל א אחריו ת ול א
אמרינן עדי ם שעש ו שליחות ם אינ ם חוזרי ן ועושי ן שליחות ם . וה א דל א מיית י ראי ה מתירוצ א דרנ ה
דאמר בשט ר שאי ן ב ו אחריו ת משו ם דאלימ א לי ה כברייתא • 5י י י"'" 'ליי ת ז׳ ל סי ׳ מ׳ א ענ ה
דההיא שכת ב הטו ר אנל _ עדי ם בל א נ׳ ד ל א שכת• : נש ם הראנ״ ד דהטע ם משו ם דעדי ם שעש ו שליחות ה
חינם חוויי ן ועושי ם שליחות ם וכת ב וז ה של א כדנר י הרא׳ ש כו ׳ ולפ י מ״ ש בכוונ ת דני י הרא״ פ
דמיייי נדליכ א אחריו ת א׳ כ ל א פלי ג אהראב׳ ד ז׳ ל :

ודע דה א דכת נ כטו ר סי ׳ מ״ א ס׳ ב אב ל עדי ם כל א ב׳ ד ל א יעש ו פט ר אפי ׳ מזמ ן שנמח ק ואיל ו
גסי נ ד ס״ א כת ב אב ל טד י השט ר אינ ן יכולי ן לעפו ת ל ו שט י מזמ ן ראשו ן דמשמ ע דמזמ ן
בני יכולי ם נעשו ת ל ו שט ר , הטע ם הו א דבשלמ א בנמח ק שט ר חוב ו שכותבי ן אוח ו של א בפנ י הלו :
חינם יכולי ם העדי ם לכתו ב אפיל ו מזמ ן שנ י אב ל מ י שפר ע מקצ ת חוב ו דכתנ ו מדע ת שניה ם דוק א
מזמן ראשו ן אינ ם יכולי ם לכתו ב משו ס דאינ ו ניד ו לשעב ד הלקוחו ת למפר ע אב ל מזמ ן שנ י יכולי ם
לכתוב ועיי ן נמ״ ש התוס ׳ על ה דההי א דמ י שפר ע מקצ ת חוב ו יע׳ ש בד״ ה אי ן הלכ ה ;

טז הב א לפרו ע חוב ו וכו' . כשכותני ן שוב ר א ם זוכרי ן זמ ן כשט ר יכתב ו שוב י ע ל שט ר שזמנ ו
נוי7 כ׳כהטו ר סי ׳ נ׳י , וכת ב הישב״ א מ׳ ב סי ׳ שמ״ ב ואפיל ו א ם בא ו עדי ם והעיד ו

מל

מגדל עו ז

דהלכות סופ ן ונטמ ן ; מ י שכל ה שמ י חוב ו וכו ׳ כיצ ד מקיימי ! ל ו סט ר בו ׳ וא ס ל א כהנ ו כ ן נו ׳ ע ד
שתתקיים עדות ! : כת ב הראב״ ד ז׳ ל אינ י יוד ע מה ו וכו ׳ : ואנ י אומ ר כ ל זמ ן של א כתב ו נ׳ ד
שהוזקקו לעדוה ן ש ל עדי ם הר י ב׳ ד עדי ם אחרי ם וה ם אחרוני ם שהר י ל א נתקיי ם עדות ן ש ל ראשוני ם
שהם החתומי ם נאע״ פ שנתקיי ם עדות ן ש ל נ״ ד אינ ו מועי ל לה ם שה ם ל א רא ו ההלוא ה ולכ ו קור א
אותן ראשוני ם שכ ל זמ ן שצ א נתקיי ם עדות ; הו י לי ה שטר א חספ א בעלמ א וכדאסיקנ א פר ק שנ י כר ב
נחמן דאמר ■ אמרינ ן לה ו קיימ ו שטרייכ ו וחוח ו לדינ א אכ ל היכ א דל א איקיי ם ההו א שטר א חסנז א
נעלמא הוא . שו ב מצאת י לר' מ מקוצ י ז׳ ל שכת ב מדע ה רבותי ו נעל י התוספו ת ז׳ ל כלשו ן ר״ מ ז׳ ל או ת
באות ; שט ר חו ב בנחקר ע כו ׳ ע ד וא ם רצ ה יכתו ב שוב ר . בננ א נחר א פר ק ג ט פשו ט (ד ף קס׳ח ) ;
הבא לפרו ע כ ל הונ ו ע ד ויכתו ב שוב ר . פ׳ ק דכחובז ת ונננ א בחר א סר ק ג ט פשו ט (ד ף קעא ) :
מי שהוצי א שט ר חו ב במנ ה כו ׳ ע ד סו ף הפר ק . פר ק ג ט פשו ט (ד ף קענ ) ;

כבד■

256 מני ד מש ״ משפטי ם . הלט ת מלל ה וא ה פכ׳ ג פפ ד טג־דטשנ ח

לי וכחב ו שט ר אח ר בחמשי ס שיסכא ר לשנינ ו שאי ן עושי ן כ ן מחמ ס חש ש שוכ ר אל א ודא י
כאן אפיל ו בחיי כ מוד ה של ח נפר ע ואפיל ו נמודיעי ן הדנ ר אלי ו אי ן טושי ן אל א כרצונ ו
וכן פיר ש הרמכ״ ן ז״ ל : ונ ן א ם הוצי א שנ י שטרו ח וכו ׳ . נ״ ז מימר א ש ם הדי ן והטע ם
הובאה כהלכו ח פר ק נער ה שנחפחח ה והי א ג" כ אפיל ו כנוד ע של א נפר ע :

יח הוצי א שמ ר חו ב במא ה ואמ ר וכו' . מימר א
שם הדי ן והטע ם :

פכ״דא כב ר ביארנ ו ששט ר חו ב שי ש ב ו
קנין וכו ׳ וכ ן כוחבי ן שמ ר
למוכר וכו׳ . מתו ך דבר י רבינ ו נרא ה שאפיל ו
שטר מכיר ה בל א קני ן כוסבי ן למוכ ר בל א לוק ח
דלא בעינ ן קני ן אל א בחו ב ובאמ ת מוקימת א דר ב
אסי פ״ ק דמציע א (ד ף יג ) דאוק י מחניחי ן
בשטרי אקנייח א ל א נזכר ה אל א גב י ריש א
דכוחבין שט ר ללו ה אב ל רש״ י ז״ ל והרמב״ ן
והרשב״א ז״ ל ומפרשי ם אחרי ם פירש ו דא ף
אכותבין שט ר למוכ ר קא י דיעינ ן קני ן דא י ל א
הוה לי ה מוקד ם ופסו ל ובאמ ת אי ן טע ם ברו ר
לסלק בי ן מכ ר להלוא ה בדי ן ז ה וצ״ ע :
ושובר לאפ ה אע״ ס שאי ן בעל ה וכו׳ . די ן השוב ר
והגט במשנ ה ש ם : אי ן כוחבי ן שטר י
אירוסין וכו׳ . מפנ ה ש ם (ד ף קס ז ע״ב ) ופירו ש
שטרי אירוסי ן שטר י פסיקת א כמ ה את ה נות ן
לבנך כ ך וכ ך כמ ה את ה נות ן לבת ך כ ך וכ ך וכ ל
באר הדברי ם מבוארי ם במשנ ה ובגמר א ש ם :
ב ומ י נות ן שכ ר הסופ ר בשכר י הלוח ה וכו׳ .