Section 529

שססוכץ

מנדל עו ז

■יי שוסנ ז גווו ג גסג ת ט ד יל א ייישי ז . 9ג צ גמ א <תד ^ ■י / ג ט טשז ט :

מגיד משנ ה

254 יס ף מש ״ משפטי ם . הלכו ת מלו ה ולו ה פכי ג

י לפיכ ך אי ן כוחבי ן שנ י שטר י מכ ר וכו׳ . כח ב
ה״ה למדנ י שהמלו ה א ו הלוק ח
שטרפו ממנ ו מקח ו והל ך ל ו אצ ל הלקוחו ת
וכו׳ ע ד כנמוק י הרמב״ ן ז״ ל . וי ש לחמו ה ע ל מ״ ש
שיכול לכו ף ללקוחו ה לדו ן עמ ו וב״ ד נזקקי ;
לטענותיהם ומחייכי ן אוח ו ואי ן הלקוחו ת יכולי ם
• לומ ר ל ך אצ ל הלו ה וכשיתחיי ב בדי ן ויהי ה ביד ך
טירפא הר י אנ ו פורעי ן שמאח ר שאינ ו יכו ל
לטרוף לקוחו ת ע ד שישב ע הלו ה שאי ן ל ו ממ ה
לפרוע היא ך אפש ר לחייב ם מכל י שיהי ה ש ם
הלוה וי״ ל שא ם אי ן הלו ה עמ ו כמדינ ה אי ן
מעכביןתרעון החו ב בשבי ל שכוע ה וכדמשמ ע
מדברי רבינ ו בסר ק ז ה :

שטר

פלוני וכתבנ ו במקו ם פנונ י אב ל כשכוחבי ן מקו ם שנמסר ו הדברי ם ש ם כותבי ן אמ ר לנ ו פלונ י א ו קנינ ו מפלונ י במקו ם סלונ י וכתבנ ו וחתמנ ו ונתננ ו לסלונ י וכ ן מ ה שאמר ו כשטר י
הקנאה בשכותבי ן יו ם שקנ ו ב ו סומכי ן הקניי ה לאות ו יו ם וכותבי ; קנינ ו מפלונ י ביו ם סלונ י וכתבנ ו ונתננ ו לפלונ י וכשכוחבי ן יו ם שעומדי ן ב ו סומכי ן הכתיב ה לאות ו יו ם

וכותבי; קנינ ו מפלונ י וכתבנ ו וחתמנ ו ביו ם פלונ י ונתננ ו לפלונ י וא י ל א מיחז י כשיקר א עכ״ ל :

ז שטר י מק ח וממכ ר של א נכתב ו וכו׳ . מימר א דר ב המנונ א סר ק ג ט פשו ט (ד ף קע א ע״ב ) הדי ן והטע ם : ולמ ה ל א נחו ש כ ן וכו׳ . ג ס ז ה מבוא ר בגמר א וכת ב הרמב״ ן ז״ ל וא ם

תאמר בשטר י מק ח וממכ ר יתקנ ו כ ן י״ ל שא״ א

טזכירץ בשט ר מקו ם שנמסר ה ב ו העדו ת אל א מקו ם
שכתבו ב ו חתימ ת יד ן 5 ז שטר י מק ח וממכ ר של א
[י] נכתב ו בזמנ ן אפיל ו המאוחרי ן פסולי ן שהר י

אפשר לטרו ף בה ן של א כדי ן . כיצ ד כגו ן שחז ר המיכ ר
וקנה השד ה מי ד הלוק ח קוד ם שיגי ע זמ ן השט ר

המאוחר ויוצי א הל ה השט ר המאוח ר ויאמ ר חזדת י
ולקחתיה פע ם שני ה ממ ך ונמצ א טור ף של א כדי ן .

ולמה ל א נחו ש כ ן לשט ר חו ב המאוח ר שמ א יפרענ ו
קודם שיגי ע זמנ ו ויכתו ב שוב ר ויחזו ר ויוצי א השט ר
המאוהר ויטרו ף ב ו של א כדי ן לפ י שכ ל הכות ב שט ר
מאוחר תקנת ו שיכתו ב השוב ר סת ם שכ ל זמ ן שיצ א
השטר ישבו ר אות ו ז ה השוב ר . וא ם ל א עש ה כ ן וכת ב השוב ר בזמ ן הפרעו ן הו א הפסי ד
על עצמ י • * ח [כ ] מ י שמכ ר שדה ו באונ ם ומס ר מודעא . א ו שקד ם ומכ ר א ו נת ן לאח ר
קודם שימכו ר לאנ ס . הר י המעו ת ש ל אנ ם אצ ל המוכ ר כמלו ה ע ל פ ה ואינ ו טור ף בשט ר

מכר שביד ו כלו ם מפנ י שאי ן די ן שט ר ז ה שיכתו ב ול א נכת ב אל א מפנ י האונ ס וכ ן כ ל

כיוצא בז ה ז ם אפש ר לטור ף שיטרו ף בל א שט ר אל א בעדו ת ע ל פה . כיצ ד כגו ן שי ש
לו עדו ת שז ו גזול ה מאבי ו הר י י ש ל ו להוצי א בעדי ם אל ו ואי ן כא ן שט ר . וכ ן א ם העיד ו
לו שנגמ ר הדי ן לאבי ו לטרו ף מנכס י פלונ י בכ ך וכ ך מזמ ן פלונ י ומ ת אבי ו ועדיי ן ל א
טרף הר י הב ן טור ף בעדו ת ז ו : י לפיכ ך אאי ן כותבי ן שנ י שטרו ת מכ ר ע ל שד ה אח ת
שמא יעש ה הלוק ח קנוני א ע ם בע ל חו ב ויטרו ף של א כדי ן . כיצ ד יב א ז ה ויטרו ף שד ה
זו בעדו ת שהעיד ו ל ו מחמ ת אבי ו ויחזו ר הלוק ח ויטרו ף בשט ר המכ ר שביד ו מ ן
הלקיחות שלקח ו אחרי ו ויקר ע שט ר המכ ר שביד ו ויחזו ר בקנוני א ויעמו ד בשד ה
שנטרפה ממנ ו ויב א הו א שטרפ ה בעצמ ה ויטרו ף אות ה פע ם אחר ת בעדו ת עדי ו ויוצי א
הלה שט ר המכ ר השנ י ויטרו ף ב ו לקוחו ת אחרי ם של א כדי ן . א ם כ ן מ י שנאב ד ל ו שט ר
המכר ועדי ו קיימי ן כיצ ד יעש ה יכתב ו [ל ] שט ר שנ י ויאמר ו ב ו שט ר ז ה אי ן גובי ן
בו ל א מנכסי ם משועבדי ם ול א מנכסי ם בנ י חורי ן ול א כתבנוה ו אל א להעמי ד שד ה ז ו
ביד פלונ י הלוק ח כד י של א יוציא ה מיד ו המוכ ר ול א
יורשיו : י א *בשטר י החובו ת אינ ו כ ן אע״ פ שעדי ו
קיימין וקנ ו מיד ו וחז ר בשעת ו ואמ ר שט ר שכתבת ם ל י
עתה אב ד א ו נשר ף אי ן כותבי ן ל ו שט ר שנ י שמ א

פרעו

א סוו״ פ סי ׳ פ א סמ ג עשי ן קע ס ;

כשקנה בינתיי ם שיכתו ב סח ם בל א זמ ן מפנ י
שהרי י ש ל ו אחריו ת עלי ו וטור ף ממנ ו א ס
נטרפה מחמת ו ואפיל ו של א באחריו ת שמ א
מכרה א ו נחנ ה לאח ר וא ם כת ב סת ם יד ו ע ל
התחתונה הילכ ך צרי ך להיו ת ב ו זמ ן מפור ש
ולפיכך פסל ו המאוחרי ן ומ״ מ א ף שטר י מק ח
וממכר פשרי ; כ ל היכ א דמפור ש בה ן שה ן
מאוחרין דליע א למיח ש למיד י ע ד כא ן . וא ף
בעיטור כתו ב כ ן ומסתבר א דהו א הדי ; בשטר י
מקח וממכ ר א י כתי ב בי ה אחרנוה ו וכר.בנוה ו
כשרין ע ד כא ן :

ח מ י שמכ ר פדה ו באונ ס וכו׳ . מעש ה פ ׳ איזה ו
נשך ופרב א דאמ ר הכי ן ומבוא ר בהלכו ׳ :

ט אפש ר לטור ף שיטרו ף וכו ׳ . זה ו מבוא ר
פרק ג ט פשו ט (ד ף קסט ) בסוגי א :

י לפיכ ך אי ן כותבי ; שנ י שטר י מכ ר וכו׳ . מפור ש
שם בגמר א (ד ף קס ח קסט ) הדי ן
והטעם בבריית א ובסוגי א ש ם בגמר א הקש ו
ונכתוב ל ו שט ר שנ י ע ם אחריו ת והו א יכתו ב
למוכר שוב ר שכ ל שטרו ת שיבא ו ע ל שד ה ז ו
פסולין חו ן מז ה שנכת ב בזמ ן פלונ י ותירצ ו שמ א
יטרוף הו א שת י פעמי ם מ ן הלקוחו ת ושוב ר ז ה
אינו ביד ם והקש ו סו ף סו ף הלקוחו ת ילכ ו אצ ל
המוכר מחמ ש אחריות ם והו א ירא ה השוב ר
וישיבו לה ם הקרק ע ותירצ ו בינתי ס יאכ ל הו א
פירות וקש ה גז ל הנאכ ל א ו שמ א יטרו ף
מלקוחות בל א באחריו ת והקש ו א י הכ י גב י
שכירי הלוא ה למ ה אמר ו כותבי ; בוב ר שמ א
יטרוף מ ן הלקוחו ת שאי ן ביד ם השוב ר ותירצ ו
דשטרי הלוא ה תיכ ף ילכ ו הלקוחו ת אצ ל לו ה כיו ן
דידעי דזוז י מסי ק ולפרעו ן קא י ע ד כא ן כוונ ת
הגמרא ובחידוש י הרבב״ א ז״ ל מה א דאמרינ ן
בנתיים יאכ ל הו א פירו ח למדנ ו שהמלו ה א ו
הלוקח שטרפ ו ממנ ו מקמ ו והל ך ל ו אצ ל
הלקוחות יכו ל הו א לכוס ס בדי ן לדו ן עמ ו ובי ד
נזקקי; למענותיה ס ומחייבי ; אוה ו ואי ן הלקוחו ת
יכולין לומ ר ל ך אצ ל לו ה וכשיתחיי ב בדי ן ויהי ה
בידך טירפ א שיכתב ו ל ך ע ל הלקוחו ת של ו הר י
אנו פורעי ; אל א ילכ ו ה ם א ס ירצ ו ויזקיקוה ו
לבא לב״ ד שא ם ל א תאמ ר כ ן היא ך אמר ו שיאכ ל
פירות בינתיי ם והר י אי ן ב״ ד מחייבי ! ללקוחו ת
מד שיעמו ד מוכ ר בבי ת די ן ויתחיי ב בדי ן אל א
שמע מינ ה לקוחו ת כמוכ ר וכ ן ה ם כלו ה ממ ה
סהקשו א י הכ י גב י שטר י הלוא ה וכו ׳ והשיב ו
דחיכף ילכ ו אצ ל הלקוחו ת מיה ו היכ א דאיחי ה

ודאי מודיעי ן ל ו כגו ן שיהי ה במקו ם קרו ב כמ ו שעושי ; בבנ י חורי ן קוד ם אדרכת א כנזכ ר פר ק הנוז ל וא ם צריכי ן לקוחו ת זמ ן לחז ר אחרי ו נוחני ן לה ם ע ד ל ׳ יו ם שהו א זמ ן

ב״ד ובלב ד להוצי א הדי ן לאמת ו ושל א לב א בעקיפי ן שכ ל זמ ן ב״ ד אינ ו מ ן הדי ן אל א מד ת רחמי ם נהנ ו חכמי ם ע ם בעל י דיני ; של א לדחו ק יות ר מדא י בנמוק י הרמב״ ן ז״ ל ע״ כ :

יא בשטר י החובו ת אינ ו כ ן וכו ׳ . בריית א ש ם . ומ״ ש רבינ ו ואפיל ו הי ה החו ב לזמ ן כ ך הו א עיק ר ובריית א להכ י איצטריכ א וכ״ כ הרשב״ א ז״ ל ז ה לשונ ו פירו ש ואפיל ו הו א תו ך

זמן ומפנ י בנ י דברי ם חד א דשמ א פרע ו דכ ל שאי ן שט ר ביד ו חוששי ן שמ א נפר ע ואפיל ו תו ך זמנ ו ועו ד דשמ א יגב ה ויחזו ר ויגב ה עכ״ ל . בהשגו ת א״ א זה ו תימ ה וכו ׳

ואין ז ה כלו ם דכ ל שאי ן השט ר ביד ו ואי ן הלו ה מכחיש ו וטוע ן טענ ת פרעו ! רגלי ם לדב ר שהו א כדברי ו דא י ל א תימ א הכ י שט ר חו ב שנפ ל והו א תו ך זמנ ו נחזירה ו למלו ה וכמ ה
ראיות י ש בגמר א דאפיל ו חיי ב מוד ה אי ן מחזירי ן וכ ל שכ ן כא ן וכב ר כתבת י בכיוצ א בז ה פר ק י״ ד ודי ן הכפר ן שכת ב רבינ ו יתבא ר פר ק שש י מהלכו ת טוע ן ונטע ן ;

מי

השגת הראב״ ר

*נשטרי החונו ה ונו ' ע ד כמ ו שיהנא ר : א״ א זה ו
סימה מאח י שהו א תו ך זמ ן נמ ה ל א יגב ה ויכתו ב
שובר עכ׳ ל :

משנה למל ך

י לפיכ ך אי ן כותב ץ שנ י שטרו ת מכ י ט ל שד ה אח ת וכו ׳ . כת ב הריב״ ש בחשוב ה סי ׳ תי׳ ג וז״ ל א ף
דנימא דבהתפס ה נמ י צרי ך שיאמר ו בסירו ש בל א אחריו ת וא ס הי ה ברצו ן המתחיי ב נותבי ן
ולדבריו ה א דאמרינ ו דמכ ר אי ן כותני ן וחוזיי ן וכותבי ן הו א של א מדע ת המתחיי ב אב ל מדעת ו כותבי ה
ואף דאינ א למיח ש לפסיד א דלקוחו ת דטרי ף והד ר טרי ף . ודי ן ז ה הו א פל א בעינ י שיהי ה ביד ו
להזיק ללקוחו ת של א כדי ן והר י גנ י נאמנו ת אצ ל לקוחו ת כמ ה דיו ת נשהפכ ו א י מהנ י וצ״ ע . עו ד כת ב
גסי׳ הנזכ ר דמטע ם מנה ג מתפיסי ם אות ו ע ס האחריו ת ואי ן לחו ש א י טרי ף והד י טרי ף דלקוחו ה
אינהו דאסניד ו אנפשייה ו יעי ש וג ם גז ה אנ י מהס ם :

סי

לחם משנ ה

רקושיא זא ת ונת ב דשסר י חו ב המוקדמי ם היינ ו כגו ן שלו ה ראוב ן משמעו ן ממו ן וכת ב ל ו
שטר ואח״ ב החזי ר ראוב ן לשמעו ן ממונ ו שהלוה ו וכה ב ל ו שמעו ן מחיל ה ונשא ר השט ר
בידו א ו הניח ו אצל ו רקוב ; ע ל דר ך פקדו ן ואמונ ה נאמ ר דהשמ ר ההו א נמח ל שיעבוד ו
ונעשה חספ א בעלמ א כשפר ע חוב ו בע ל השט ר ואח ר כ ך לו ה ראוב ן משמעו ן ממו ן שנ י
ואמר ל ו ראוב ן א ל הצריכנ י לכתיב ת שט ר אח ר שהשט ר הראשו ן שהי ה ל ך על י יהי ה ביד ך
וכו׳ ועו ד הארי ך ש ם וע ם ז ה תיר ן ז ה ודא י שאי ן העדי ם פסולי ם אב ל אנ י ממ ה מא ד
על פירו ש ז ה דבפ״ ק דמציע א (ד ף י״ ז ע״א ) אמר ו שש ר שלזי ה ב ו אינ ו חוז ר ולו ה ב ו
שכבר גמח ל שיעבוד ו ואמר ו ש ם דאפיל ו יזי ף ביומי ה דאינ ו מוקד ם אסו ר וא״ כ א ס פירו ש
מוקדמין הו א ז ה למ ה אמר ו סר ק אחה ו נש ך (ד ף ע״ ב ע״א ) הסע ם גזיר ה שמ א יגנ ה מזמ ן ראשו ן אפיל ו שיגב ה מזמ ן שנ י אינ ו יכו ל דכב ר נמח ל שימבוד ו וכמ ו שאמר ו ש ם אפיל ו

יויף ביומי ה וצרי ך עיו ן :

שלא

מנדל עו ז חגדוו ת מייימוניו ת

בשטרי החוכו ח אינ ו כ ן ונו ׳ פ ד כמ ו שיחגא ד : נת ב הראנ׳ ד ז׳ ל זה ו הימ ה וכו ׳ ! שסמוכי ן ז ח לז ה ועיי ן בהליכו ת אישו ת פר ק עשיר י ע״ ב ; [י ] עיי ן בסי * ס״ ח גתיטובו א

ואני אומ ר התימ ה הז ה אינ ו ט ל ר' מ ז״ ל כ״ א ע ל התלמו ד פר ק ג ט פשו ט ומרגל א נפומנ א למרוצ י ע׳ כ ; [כ ] מרא ש הפר ק ע״ כ כתו ב בס׳ ה כלשונ ו ומכא ן דילי ג ע ד ליקמ ן מ י שאב ד לי ו

בהאי קושי ׳ בכ״ מ דאמ ר לו ה ל א בעינ א לנטור י שוב ר דילמ א מיססי ד א ו מגני ב א ו דאכל י לי ה עכבר י וג ע,; א שט ר המכ ר ע״ כ : [ל ] דכותני ן מזמ ן ראשו ן דא י מזימנ א האידג א שמ א חז ר ומכר ה

עצוס* 4ימנ א אחרית י סד ן עמ , אל א ,יכ א ול א אשש , ק,ס ,, ן ן, " "("" א,ן, ;,א " ע, ק למוכ ר ויוצי א אח ר כ ן שט ר עלי ה ויאמ ר האידנ א ח א זנינת ח טס ך והדר ^ צר- ף ל ה

■יי 1;ל;ו ת

שלא

מגיד משנד ו

משפטים . הלכו ת מלו ה ולו ה פצ־ ג גפףט״ ־ סכ ח 255

יד שט ר מו ג שנחקר: ! . כח ב ה״ ה וכ״ נ ממר י
ההלכות שהביא ו שת י האוקימתו ת ואנ י
אומר של י נרא ה שאי ן ז ה הכר ע שכב ר אפש ר
שההלכות סמכ ו דמסהמ א הלכ ה כאבי י שהו א
בתרא וכתב ו דבר י ר״ י א״ ר לגלו ת ע ל דבר י
אכיי דבכ ל מקו ם בעינ ן שת י וער ב ;

היה

׳והן אנ ל צרי ו להני א ראי ה שנחקר ו העדי ם ונמצ א טדזח ן
מכוונה ע ל מ ה שרא ו נפש ר עכ״ ל :

ט שבל . ו ט . משנ ה ובריחאש ם ולש ץ המשל ה (ד ף קסח ) מ י שנמח ק שט ר חוב ו מעמי ד עלי ו עדי ם וב א לפנ י ב״ ד וה ן עושי ן ל ו קיומ ו ובבריית א איזה ו קיומ ו אי ש פלונ י ב ן אי ש
.וצ ח שט י מ.וו ק ק ם פלונ י ופ.ונ י ופלונ י עדי ו וא ם כחו ב ב ו הוזקקנ ו לעמת ן ש ל עדי ם ונמצא ת עדות ן מכוונ ת גוב ה ואינ ו צרי ך להבי א ראי ה וא ם לא ו צרי ו להבי א ראי ה
. ך מ שנמח ק קט ב לימח ק אב ל עדיי ן רישומ ו ניכ ר וסתיר א שמ א ימח ק לגמר י ולפיכ ך מעמי ד עלי ו עדי ם שיראוה ו פ ן ימח ק בטר ם הראות ו אות ו לב״ ד ואח ר כ ן