NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 524

Section 524

ו הית ה השד ה אפותיק י וכו' . באמ ת שי ש להקשו ת ע ל דבר י רכינ ו דבגמר א מחל ק ב ץ
מסיק כי ה שיעו ר ארע א ושבח א לל א מפי ק בי ה אצ א שיעו ר ארע א לחו ד ורנינ ו

אינו

הגהות מיימוניו ת

כתב בס״ ח ועי ץ בהלכו ת נחלו ת ס״ ד ע״ ב : [ג ] וצב י זבונ א דנ ן וקבל • ע?'וד. י וה ן סר״ ח
דזכונא הו א הלוק ח ס״ ה וכ ן נרא ה לר׳ י פר״ ח ע״ ש בתום ׳ ע״ ב : [ד ] אנ א איקו ם ואשם •
ע״ב : [ה ] כ ן משמ ע דה א ם ׳ המקב ל גב י יתומי ם אומרי ם אנ ו השבתנ ו וב״ ח אומ ר אביכ ם
השביח ע ד מ י להבי א ראי ה משמ ע א ם השביח ו יתומי ם ל א יטו ל כ״ ח שב ח אב ל ר״ י
אומר אפיל ו מיתמ י גוב ה א ת השב ח כדמשמ ע בהדי א מר ק י ש ככו ר דתנ ן אי ן הבכוז י
נוטל בראו י ל א כשב ח ול א אשד . בכתובת ה ול א בנו ת במזונותיה ן ומשמ ע ראש ה
פכחוכתח ודי ט נדתס י דוסי א דבכו ר וכנו ת בסמנותיח ן וסרי ך עלד י והאס ר שמוא ל כי ח

4ו9ח

5!גיד משנ ה

משפטים. הלכו ת מלו ה ולוהפפ א פפ ב טגי ד טשנ ה קכ ה 249

יארגעיס נוה ן ל ו בע ל הו ב ארבעי ם ונוט ל א ש כול ה וטור ף הלוק ח מ ן המוכ ר במס ה
ולזה הסכימ ו הרמב״ ן והרשב״ א י״ ל ושיט ה אחר ה י ש לומ ר של א יפ ה כ ח האפוחיק י ליטו ל
יוחר משיעו ר חוב ו אל א שיכו ל לסל ק הלוק ח בדמי ם ואינ ו מחויי ב לח ח ל ו קרק ע . וד ע
שאפוחיקי ז ה הו א דוק א כשאמ ר ל ו ל א יה א ל ך סרעו ן אל א מז ו 'זה ו נקר א אפוחיק י
מפורש בלשו ן המפרשי ם ז״ ל :

ז בע ל חו ב שב א לטרו ף מ ן היחומי ם יחומי ם
וכו׳ , מפור ש בהמקב ל (ד ף ק״י )

ובהלכות ופירו ש מחלוק ח ז ה בי ן בע ל חו ב ליתומי ם
הוא בשב ח שמחמ ת הוצא ה וז ה פשו ט ודע ת
הרמב״ן ז״ ל והרשב״ א ז׳' ל של א אמר ו ע ל היתומי ם
להביא ראי ה אל א בדשויי ה ניהל ה אפותיק י
מפורש ה א לא ו הכ י ע ל הלוק ח להבי א ראי ה :
הביאו ראי ה שה ם השביח ו וכו ׳ . כב ר נתבא ר
למעלה שדי ן היתומי ם ומקב ל מחנ ה
שוים וכ ל מ ה שיב א בדי ן האפוחיק י ביתומי ם
הדין כ ן במתנ ה וכת ב רבינ ו ז״ ל שמי ן לה ם א ת
השבח וההוצא ה ונוטלי ן הפחו ת שבשניה ם ומעל ה
אותן בדמי ם והו א בשהשד ה אפוחיק י כמ ו
שנתבאר ולפיכ ך י ש ל ו די ן בשב ח ולדע ת רבינ ו
האיי וההלכו ת אפיל ו אינ ו נוש ה בה ם אל א
שיעור הקר ן בלב ד נוט ל הכ ל בפריע ת הפחו ת
שבשניהם כיו ן בה ם השביח ו ול א הא ב וע״ ז הצ ד
יפה כח ו כשהשביח ו היתומי ם מא ס השבי ה הא ב
והיתומים יאמר ו אבינ ו השבי ח וב״ ה יאמ ר את ם
השבחתם

השבחתם וכ ן כת ב הרמב״ ן ז״ ל וא ם הו א נוש ה בה ם שיעו ר השב ח •והקר ן א ז יפ ה
כהו כשהשבי ח הא ב שאי ן ל ו לפרו ע הוצא ה כל ל וע ל ז ה הצ ד הו א שיאמר ו ה ם אנ ו
השבחנו ובע ל חו ב יאמ ר אביכ ם השבי ח וכשהביא ו ראי ה שה ם השביח ו נוטלי ן הפחו ת
בדמים ואינ ן יכולי ן לטפ ו לת ת קרק ע והטע ם לפ י של א הי ו יכולי ן לסלק ו

במעות ומה א שמעינ ן דאפותיק י אפי ׳ יורשי ן
שהם במקו ם מוריש ן אינ ן יכולי ן לסלק ו במעו ת
שהרי הי א כמנור ה כיו ן של א פדא ה הא ב ול א
צוה לפדות ו וכ ן כתב ו הרחב״ ד והרשב״ א ז״ ל
ובשבח הב א מאילי ו כב ר נתבא ר שהו א טורפ ו
אפילו בל א אפותיק י וכשי ש ב ו אפוי/יק י יפ ה
כחו שנוטל ו ואפיל ו אינ ו נוש ה אל א בכד י הקר ן
וכשהשביהו יתומי ם וכפ י שיט ת רבינ ו הא י זי ל
וההלכות וא ם השבי ח הא ב חינ ו גוב ה אל א
שיעור חוב ו כמ ו שנתבא ר :

בד״א בשעש ה שד ה ז ו אפותיק י וכו ׳ . פירו ש
כבר נתבא ר למעל ה שבשב ח הב א מחמ ש
הוצאה אינ ו נוט ל מ ן היתומי ם כל ל כ ל של א
היתה השד ה אפותיק י ולפיכ ך כשהשביח י
היתומים א ו מסלקי ן המלו ה במעו ת א ו נוטלי ן
כל שבח ן בקרק ע וז ה פשו ט ש ם :

פכ״ב א סד ר גביי ת החו ב כ ך הו א וכו ׳ .

זה פשו ט שאומ ר ל ו קיי ס
שטרך וחו ת לדינ א כדאיח א פר ק האש ה
שנתארמלה (ד ף י״ט ) . ומ״ ש רבינ ו וא ס טע ה
הדיין וכו׳ . מעש ה מבוא ר פר ק ג ט פשו ט (ד ף
קע״ד)

מן הטור ף אל א דמ י חצ י השב ח וחוז ר וגוב ה מ ן
המובר חצ י השב ח שנטר ף בלב ד : ץ בע״ ח שב א לטרו ף
מן היתומי ן יתומי ם אומרי ם אנ ו השבחנ ו ובע ל חו ב אומ ר
שמא אביב ם השבי ח ע ל היתומי ם להבי א ראיה . הביא ו
ראיה שה ם השביח ו שמ ץ לה ן א ת השב ח וא ת ההוצא ה
ונוטלין הפחו ת שבשניה ן ומעל ה אות ן בדמי ם . [ו ] בד״ א
בשעשה שד ה ז ו אפותיק י אב ל א ם ל א עשה ו אפותיק י
אם רצ ו היתומי ן לסל ק בע ל חו ב בדמי ם מסלקי ן אות ו
ואם רצ ו נוטלי ן מ ן הקרק ע שיעו ר שב ח שלח ן :

פרק שד ם ועשרי ם

א סד ר •*גביי ת החו ב כ ך הו א כשיבי א המלו ה שטר ו
לבית ד ץ ויתקיי ם אומרי ם ללו ה של ם ואי ן
יורדין לנכסי ו תחל ה ע ד שיתבענ ו . וא ם טע ה הדי ץ
והוריד המלו ח לנכס י לו ח [א ] קוד ם שיתבענ ו מסלקי ן

* טמ׳ ס סי ׳ 5 מ המ ג טשי ! צ ד ; אות ו

לחם משנ ה

אינו מחל ק בכ ך והדיני ם האמורי ם בהלכו ת ה ם נראי ן מוכרחי ם מדגר י הגמר א ועו ד הקש ה
עליו הר״ א ז״ ל בהשגו ת הנ ס כ י לשונ ו בקצ ת הפר י דפו ס הו א קצ ר א ך כא ן בכס ף משנ ה
העתיק השגת ו בתור ך והכוונ ה לומ ר דהחצ י ההוצא ה כב ר פר ע הי* ח ללוק ח כשנוט ל מצ י
השבח דכפ י הורא ת הגאוני ם הגדולי ם נוני ל ההוצא ה תחיל ה ואח״ כ חולקי ם השב ח וא* כ
כבר פר ע ל ו חצ י ההוצא ה וח״ כ אי ך כת ב עת ה שנות ן ל ו כ ל ההוצא ה ה ם ירצ ה ליטו ל
מצי שב ח . ועו ד הקש ה ל ו דה א חצ י שב ח למ ה יפע ר הב״ ח בח ת ל ו ההוצא ה ית ן ל ו
החצי שב ח וההוצא ה בכל ל שהשב ח ית ר ע ל הוצא ה כיו ן דהחצ י שב ח של ו יח ן החצ י שב ח
ואם ישא ר החצ י שב ח ללוק ח אי ן ל ו ליגו ל הוצא ה מאח ר שכב ר נט ל החצ י הוצא ה מהחצ י
שבח שנט ל הב״ ח כדכתיבנ א זה ו כל ל דברי ו ובאמ ת ה״ ה ז״ ל תמ ה ע ל ככ ה דהא י דינ א
חדתא דנפק א לי ה לרבינ ו ה ם דברי ם היפ ך הסוגי א דפ״ ק דמציע א ול י נרא ה דרבינ ו טעמ ו
ונימוקו עמ ו דס״ ל דמא י דקאמ ר שמוא ל ב״ ח גוב ה א ת השב ח היינ ו חצ י שב ח וכדכח ב
הרא״ש ז״ ל בפסקי ו בפ״ ק דמציע א מכ ח ההי א דמ י שמ ה (ד ף קנ״ ז ע״ב ) דאמ ר דהלוק ח
והבעל חו ב הו י כלו ה ולו ה ואח״ כ קנ ה דיחלוק ו ה ך גוב ה א ח השב ח דקאמ ר שמוא ל
הוי מצ י שב ח . ומ״ ש בגמר א קשי א ריש א וסיפ א דאמ ר שמוא ל ב״ ח גוב ה א ח השב ח ה״ ק
דאמר שמוא ל ב״ ח גוב ה מצ י שב ח בל א הוצא ה כל ל ואי ך קאמ ר הכ א דאינ ו נוב ה כל ל
מהשבח אא״ כ נות ן הוצא ה וכשהעמיד ו בגמר א הבריית א כגו ן שעשא ו אפוחיק י סוב ר רבינ ו
ז״ל כפירו ש התוס ׳ ז״ ל שפירש ו דהו י אפיל ו מסי ק בי ה שיעו ר ארע א ושבח א נות ן ל ו
ההוצאה ואע״ ג דהיכ א של א עשא ו אפותיק י ומסי ק בי ה שיעו ר ארע א ושבח א נוב ה הכ ל
בלא הוצא ה וא״ כ גר ע היכ א שעשא ו אפותיק י מהיכ א דל א עשא י אפותיק י וכמ ו שהקש ו
החוס׳ ולפירו ש רבינ ו את י שפי ר ז ה דל א גר ע דהיכ א דל א עשא ו אפוחיק י גוב ה מצ י שב ח
לבד אב ל היכ א דעשא ו אפותיק י גוב ה חצ י שב ח בל א הוצא ה כל ל ואע״ ג דלפ י הורא ת
הגאונים הגדולי ם נוט ל הוצא ה מ״ מ בה א עדי ף כ ח אפוחיק י דגוב ה חצ י שב ח בל א
הוצאה כל ל והחצ י האח ר גוב ה אוח ו ונות ן הוצא ה ולפ׳ ז א״ ש דעדי ף האפותיק י ואי ן
חילוק בי ן מסי ק בי ה שיעו ר ארע א ושבח א לל א מסי ק ולכ ך ל א חיל ק רבינ ו ז״ ל בכ ך .
והרי״ף ז״ ל בפר ק קמ א דמציע א שכת ב דהיכ א דמסי ק בי ה שיעו ר ארע א ושבח א בי ן
שעשאו אפותיק י בי ן של א עשא ו גוב ה הכ ל ב״ ח והד ר לוק ח גב י ממוכ ר קש ה קצ ת עלי ו
למה ל א כת ב דדוק א חצ י שב ח גוב ה ול א כ ל השב ח וכדאמרינ ן בפר ק מ י שמ ת ואול י
סמך ע ל מ ה שכת ב בפר ק מ י שמ ת (ד ף רל״ג ) וה א דחני א לשב ח קרקעו ת וכו ׳ דמפר ש
שם דיחלוק ו אב ל דבר י רבינ ו ז״ ל נרא ה ל י שה ם נכוני ם יות ר ע״ פ דר ך ז ה . עו ד כת ב
ה״ה ז׳ ל ושיט ה אחר ת י ש לומ ר של א יפ ה כ ח האפותיק י וכו ׳ קש ה ע ל שיט ה זא ת דבריית א
דאוקמוה דל א מסי ק בי ה אל א שיעו ר ארע א ונות ן ל ו הוצא ה א׳׳ כ הר י גוב ה יות ר מחוב ו
שנותן ל ו הוצא ה ונוט ל כ ל השב ח הית ר ע ל ההוצא ה ואול י י ש לומ ר לפ י שיט ה ז ו דכדמשנ י
זעשאו אפוחיק י הד ר מסא י דקאמ ר דאייר י דל א פסי ק בי ה אל א שיעו ר ארע א אל א

מסיק בי ה שיעו ר ארע א ושבח א ולכ ך נות ן ל ו ההוצא ה ונוט ל השב ח הית ר אב ל א י ל א
מסיק בי ה אל א שיעו ר ארע א לחו ד אינ ו נוט ל מ ן השב ח כל ל :

ז בע ל חו ב שב א לטרו ף וכו ׳ . כת ב ה׳ ה ז״ ל דדע ת הרמב״ ן והרשב״ א ז״ ל של א אמר ו
על היתומי ם להבי א ראי ה אל א בדשויי ה אפותיק י כ ן משמ ע מ ן הסוגי א מפו ם
דהיכא דשויי ה אטתיק י ודא י דדמ י לאיל ן שקוצ ן ואינ ו נות ן דמי ם שאמר ו ש ם בגמר א משו ם
דע״כ הקרק ע של ו ואינ ו חיי ב אל א דמי ם אב ל כשל א עשא ו אפותיק י הר י י ש לה ם חל ק
בקרקע דא ם רצ ו יכולי ם ליטו ל השב ח מ ן הקרק ע ול א דמ י להת ם אב ל אינ ו נרא ה כ ן
דעת רבינ ו ז״ ל שכת ב אב ל א ס ל א עשא ו אפוחיק י א ס רצ ו היתומי ם וכו ׳ ול א כת ב ע ל
בעל חו ב להבי א ראי ה כשל א עשא ו אפותיק י משמ ע דאי ת לי ה דבעני ן הראי ה הכ ל שו ה
ועל היתומי ם להבי א ראי ה בכ ל גוונ א : הביא ו ראי ה שה ם השביח ו וכו ׳ . הר ב בי ת יוס ף
בהלכות אפוחיק י סימ ן קט״ ו חמ ה ע ל הר ב המגי ד שכת ב דדי ן הגמר א דאמר ו
היתומים אנ ו השבחנ ו ל א הו י אל א במסי ק בי ה שיעו ר ארע א ושבח א דה א מדבר י הגמר א
לא משמ ע הכ י דאוקימ ו ה א דשלש ה שמי ן לה ם א ת השב ח בדל א מסי ק בי ה שיעו ר ארע א
ושבחא אל א שיעו ר ארע א לחו ד ואמא י דאמר י יתומי ם אנ ו השבחנ ו איתמ ר דאי ן ז ו קושי א
דיתומים אומרי ם אנ ו השבחנ ו אייר י במסי ק בי ה שיעו ר ארע א ושבח א ■וההי א מימר א
דשלפה שמי ן לה ם א ת השב ח אייר י דל א מסי ק בי ה אל א שיעו ר ארע א ומא י דהביא ו מהת ם
לההיא דיתומי ם הו א דל א מסלקינ ן לה ו בקרק ע אל א בזוז י וא י הת ם אייר י בדל א מסי ק
ביה אל א שיעו ר ארע א הראי ה מכ״ ש הי א דהת ם דל א משי ק בי ה אל א שיעו ר ארע א לחו ד
אינו נות ן לה ם קרק ע אל א דמי ם כ״ ש היכ א דמסי ק בי ה שיעו ר ארע א ושבח א דאינ ו
נותן אל א דמי ם ומ ה שתיר ץ הו א דהד ר גמר א מה ך שינוי א כשתיר ן דשויי ה אפותיק י דב ר
תימה לומ ר כ ן חד א דא״ כ אי ך שנ י קושי א דשמוא ל דב״ ח גוב ה א ח השב ח וכ י תימ א
החס דל א פויי ה אפותיק י לכ ך נוב ה כ ל השב ח אב ל הכ א דפויי ה אפותיק י גר ע ונות ן
הוצאה וכדפירש ו התוס ׳ בפירו ש קמ א בפר ק שני ם אוחזי ן וה א א י אפש ר דאליב א דהרי״ ף
קיימינן ובהדי א כת ב הו א בפר ק שני ם אוחזי ן דהיכ א דמסי ק בי ה שיעו ר ארע א ושבח א
בין בעשא ו אפותיק י בי ן של א עשא ו גוב ה השב ח מלוק ח ועו ד דמא י שנ י דלפ י המסקנ א
הדר מחירוצ א דל א מסי ק בי ה וכו ׳ ה א לפ י מא י דס״ ד דאייר י דל א מסי ק בי ה כו ׳ קש ה
איך יתומי ם יאמר ו אנ ו השבחנ ו וב״ ח יאמ ר אביכ ם השבי ח ה א לדע ת ה״ ה ז״ ל היכ א
דלא מסי ק אל א שיעו ר ארע א יות ר טו ב הו א לב״ ח שישביח ו היתומי ם מהב״ ח ול א
ירדתי לסו ף דע ת הר ב ז״ ל ומ״ מ מ״ ש אח״ כ ויות ר נרא ה לומ ר וכו ׳ כ ן הו א האמ ת
כדכתיבנא דאי ן חילו ק גב י יתמ י בי ן היכ א דמסי ק שיעו ר ארע א ושבמ א לל א מסי ק

כלל :

פכ״ב א וא ם סע ה הדיי ן.מעש ה מבוא ר פר ק ג ט פשו ט (ד ף קע׳י ד ע״א ) וא ף ע״ ג
דבנוסחי דיד ן כסו ג ההו א דנחי ח לנכס י דערב א מקמ י דלתבעי ה ללו ה