Section 503

על
משנה
ההיא סוגי א דהפירו ש כב ׳ הברייתו ת ורבינ ו נ״ ל דסוב ר דכפי ׳ שפיר ש רש״ י זי ל בסר ק ז ה בורר שז ה כ ך ונרא ה ל ו לת ת טע ם לרש״ י ז״ ל בחילו ף הפירו ש דהעיק ר דאי ן עלי ו עדי ם הוי אי ן עלי ו עדי ם כל ל ושלי ש מהימ ן משו ם דהשט ר יוצ א מתח ת יד ו ג״ כ וכמ ו שפירש ו
ולא נת ן שט ר ז ה נשב ע היס ת ונפט ר . ח שט ר שהי ה [י] בי ד שלי ש והוצי א מתח ת יד ו בבי ת ד ץ ואמ ר פרוע הו א נאמ ן אע״ פ שהשט ר מקויי ם שאיל ו רצ ה היה שורפ ו א ו קורע ו . וכ ן א ם מ ת השלי ש ונמצ א כת ב יוצא מתח ת יד י שלי ש ששט ר ז ה המונ ח אצל ו פרו ע הוא ה״ ז פרו ע אע״ פ שאי ן עדי ם ע ל הכת ב . אב ל כת ב שיצ א מתח ת ידי4 ; מלו ה ששט ר פלוני פרו ע אפיל ו הי ה בכת ב יד י המלו ה אינ ו אל א כמשח ק י ט הי ו עדי ם ע ל הכת ב א ם הי ו מקויימין הר י השט ר פרו ע . וא ם אי ן עלי ו קיו ם ישאל ו העדי ם החתומי ן ע ל ז ה השובר . א ם לא ידע ו א ו שא ץ העדי ם מצויי ן הואי ל ומתח ת יד י המלו ה א ו מתח ת יד י יורשי ו יצ א אין השוב ר כלו ם : י נמצ א השט ר בי ן שטרו ת פרועי ן ה״ ז פרו ע ואע״ פ שאי ן עדי ם ע ל הכתב הנמצא . וכ ן א ם נמצ א כתו ב בגופ ו ש ל שט ר בי ן מפני ו בי ן מאחורי ו ואפיל ו במקצת ו שטר ז ה פרו ע א ו נפר ע ממנ ו כ ך וכ ך עושי ן ע״ פ הכת ב ואע״ פ שאי ן ע ל הכת ב עדי ם ואע״ פ שיצא מתח ת יד י המלו ה שאיל ו ל א נפר ע ל א הי ה כות ב ע ל [״ ] השט ר : י א המוצ א ״שטר בי ן שטרותי ו ואי ן יוד ע מ ה טיב ו יהי ה מונ ח ע ד שיב א אליה ו : י ב האומ ר לבני ו
שטר
א טו ר ש ם סי ׳ ס״ ה סמ ג ש ס :
לחם
אבל דברי ו ברורי ם ונכוחי ם כפ י הפירו ש שכחבח י , ומכ״ ם י ש לחמו ה קצ ה פ ל ה״ ה דהי ה לו להכרי ח דאי ן מאמיני ם לומ ר שהי ה פרו ע קוד ם המכיר ה משו ם דזי ל בח ר טעמ א דמ״ ט אנו מאתיני ס ללו י לומ ר פרו ע א י משו ם דא י בע י מחי ל דהיינ ו טעמ א קמ א דכח ב ה״ ה א״כ אי ן ליפו ת כח ו בזא ת הטענ ה יוח ר מטענ ה המיג ו וכיו ן דא ם הי ה מוח ל הי ה משל ם בל מ ה שבשט ר הו א הדי ן והו א הטע ם כשאמ ר שנפר ע קוד ם וא י משו ם טעמ א אחרינ א שכתב ה״ ה בש ם י ש מ י שכת ב דהר י הו א כמוחל ו עכשי ו א״ כ כשמוחל ו עכשי ו ודא י שחיי ב לפרוע ל ו כ ל מ ה שבשט ר וצ״ ע :
ח וכ ן א ם מ ת השלי ש ונמצ א וכו ׳ . ובס״ ס ז ה בור ר גב י עובד א דההי א איחת א דנס ק שטרא מתות י יד ה וכו ׳ ול א הימנ ה ר״ נ והקש ה ל ו רב א מבריית א דקאמר ה סמפו ן שיש עלי ו עדי ם יתקיי ם בחותמי ו אי ן עלי ו עדי ם ויוצ א מתמ ח יד י שלי ש א ו שיצ א אח ר ח׳־תוס שטרו ת כו ׳ אלמ א שלי ש מהימ ן חיובח א ופירש״ י ז״ ל ש ם א ץ עלי ו עדי ם והר י הו א
יוצא מתח ת י ד שלי ש ול א מתח ת י ד הלו ה הואי ל ושניה ם מודי ם שז ה מינה ו להיו ת שלי ש ביניהן כש ר ע״ כ ובסו ף פירק א קמ א דמציע א הביא ו בריית א זא ת ופיר ש רש״ י ז״ ל ש ם באופן אח ר אי ן עלי ו עדי ם עד י קיו ם אב ל עדי ם חתומי ס עלי ו ע״ כ . ונרא ה דל א פיר ש כן בפר ק ז ה בור ר משו ס דא״ כ ל א הו ה מקש ה רב א לר״ נ מיד י דנימ א דהת ה שלי ש נאמ ן משום דאי ת לי ה מיג ו דא י בע י יהי ב לי ה ללו ה והו א יקיי ם אות ו בעדי ו ולהכ י מהימ ן אב ל בההיא איחח א ליכ א מיג ו משו ם דא׳תחז ק בב י דינ א כמ ו שאמר ו ש ם ולכ ך פיר ש דאי ן עלי ו עדים כל ל ובספ״ ק דמציע א פירש״ י ז״ ל כ ן משו ם דהו א נמש ך ש ם לפ י הסוגי א האמור ה שם דש ם פירש ו בבריית א אחר ת דאמר ה אי ן עלי ו עדי ם פסו ל דהיינ ו עד י קיו ם דא י ל א פשיטא דפסו ל ומשמ ע לי ה לפ י אות ה הסוגי א ג ס בה ך בריית א ה ך אי ן על ץ עדי ם הו י עדי קיו ם וא ף ע״ ג דאי ן כא ן ההכר ח שהי ה לג ו בבריית א אחר ת דא״ כ פשיט א דטוב א אשמעיק דשלי ש מהימ ן אפ״ ס שא ץ מלי ו עדי ם כל ל מ״ מ משמ ע לי ה לרש״ י ז״ ל לס י
ט הי ו עדי ם ע ל הנה ג מ ׳ . כתו ב נחשזג ת היא״ ש כל ל ע׳ ז סי ׳ א ׳ וז״ ל השזב ר נש ר אמ׳ ס של א הוזכר ב ו ל א עד י השט ר ול א זמנ ו נ־ו ן שסכו ם המעזי ! ש ל השט ר והשונ ר שוי ם , ומ׳ ש הל״ נ כיון שסכו ם השט ר והשוב ר שוי ם ניזבט ל השט ר לא ו למימר א שצרי ך להזכי ר סכו ם החו ב בשוב ר אל א נמעוטי של א יהי ה סכי ס השוב ר יות ר ע ל חו ב השט ר והראי ה שהבי א הכ י מוכח א שבאומ ר שט״ ח ש ל יוסף ב ן כמעו ן פרו ע די ו . וכ ן מצאת י בתשוב ה כ״ י למהר׳ ר יחיא ל באסא ן ז״ ל שפיר ש כ ן דבר י הרא׳ ש אלא שמצאת י להר״ ב התרומו ת שע י כ״ ו ח״ א סימ ן ג ׳ היפ ך מז ה דהצרי ך הר ב שסכו ם המעו ת שיהי ו שוין בשט ר ובשוב ר וא י ל א ל א מהנ י שטר א יע׳ ש . שו ב דקדקת י עו ד בדבר י השוא ל ומשמ ע דנשוב ר נמ י לא הוזכ ר זמנ ו . אמרת י אפש ר דכיו ן דאיכ א לספוק י בשוב ר עצמ ו א ם נכת ב קוד ם זמ ן השט ר ואת׳ ל אחר ומ ן השט ר נכת ב שמ א ע ל שט ר אח ר נכת ב בה א הו א שהצרי ך הר ב שיה א סכו ם כשוב ר והשט ר שוים אל א שראיית ו מההי א דשנ י יוס ף ב ן שמעו ן ל א סלק א כהוג ן וי ש לדחות ה דמש׳ ה ל א איצטרי ו כחם זמ ן השט ר וש ם העדי ם משו ס דז ק השוב ר מוכי ח שנטש ה אח ר שלו ה משניה ם סו ף דב י הר ב ז״ ל
מגדל עו ז
בסנהדרין פר ק ז ה גור י (ד ף לא ) ובמציע א ה״ ק (ד פ נא ) :
מרור.
*סר שהי ה ני ד שלי ש פ ד סו ף הפר ק
שפירשו
התוספות ש ם בפירו ש קמ א ובה א הו א דלי ת לי ה לרבינ ו כרש״ י ז״ ל דנרא ה מדברי ו ש ם שאפילו אי ן השט ר יוצ א מתח ת י ד השלי ש הו א נאמ ן כיו ן שמינ ו אוח ו שלי ש ביניה ם אב ל רבינו אי ת לי ה כפירו ש התוספו ת דהשט ר ג״ כ אינ ו יוצ א מתח ת יד ו והסוגי א שבפר ק קמ א דמציעא יפר ש כ ן בריית א זא ת ואע״ ג דאי ן עלי ו עדי ם דברייח א אחר ת הו י אי ן עלי ו עד י קיום היינ ו משו ם דא י לא ו פשיט א וקושי א ז ו לית א בה ך בריית א כדכתיבנ א ומכא ן נ״ ל שיצא ל ו לרבינ ו ד ץ ז ה שכת ב כא ן אב ל ה״ ה ז״ ל ראית י שכת ב שיוצ א ל ו ממ ה שאמר ו בסוף פ״ ק דבב א מציע א וא ס י ש עמה ם סמפו ן וכו ׳ ואנ י מ ה שנרא ה לע״ ד כתבת י .
ודע דבפי״ ח מהלכו ת גזיל ה כת ב רבינ ו ז״ ל מצ א שטרו ת קרועי ן ושט ר חו ב ביניה ם ל א יחזיר וא ם י ש עמה ם שוב ר וכו ׳ נרא ה מדברי ו ש ם שמפר ש ההי א משנ ה דסו ף פ״ ק דמציעא מצ א שט ר וכו ׳ דאייר י באח ד המוצ א בשו ק וא י אפש ר לומ ר כ ן מדהקש ו ש ם לר ב האומר סמפו ן היוצ א מתח ת י ד מלו ה פסו ל ממסני ׳ דא ס י ש עמה ס סמפונו ת משמ ע דבמלוה אייר י ונרא ה ודא י דרכינ ו אע״ פ שמפרש ה במלו ה וכ ן משמ ע מחנית ץ דקאמ ר מצא שט ר בי ן שטרותי ו וכו ׳ מ״ מ למ ד רבינ ו הדי ן מש ם לאח ד המוצ א בשו ק :
י נמצ א השט ר בי ן שטרו ת פרועי ן וכו ׳ . מ״ ש רבינ ו בסכ״ ד וכ ן א ם נמצ א לאח ד בי ן שטרותיו שוב ר ששט ר ש ל יוס ף ב ן שמעו ן פרו ע וכו ׳ אוקמו ה בסו ף פ״ ק דמציע א כשנמצאו השטרו ת בי ן שטרו ת הפרועי ן כמ״ ש כא ן ורבינ ו ל א ביא ר ש ם דאפש ר שסמ ך ע ל מ״ש כא ן וכ ן ברי ש פי״ ז גב י של א מציג ו וכו ׳ אייר י בכ י הא י גוונ א וכמ״ ש ש ם ה״ ה ז״ ל ול א כתבו רבינ ו ש ם ג״ כ וכת ב ש ם ה״ ה דנרא ה הדב ר כ ן ממ״ ש כא ן משמ ע דכוונ ח רבינ ו היא לסמו ך ע ל דברי ו שבכא ן ומ" מ סס ס הדברי ם יות ר מדא י :
אסר
משנה למל ך
הכניס לנ ו מנוכ ה גדול ה בלננ ו נכוזנ ת דנרי ו ומצאת י ל ו ו׳ ל נכל ל ס׳ ח סי ׳ י״ ט שכח ג נענ ץ כיוצ א נזה וז״ ל הלכ ך כ ל שט ר היוצ א נש ם יאונ ן עליכ ם מחזיקנ ן לי ה לפרו ע ע״ כ . משמ ע דקפי ד הר נ שיהא השונ ר מוכי ח שנכת נ אח ר שט ל הכלוא ה ואי ן כא ן מקו ס להארי ך עו ד ונמקו ם אח ר הארכת י ודו״ק . (*א״ ה חנ ל ע ל דאנדי ן ר ק א ח ז ה מצאת י להר ב המחנ ר שכת ב ע ל ד5ר י היא׳ ש נכל ל ם׳ מ וזיל) נרא ה מדנר י הר ב ז׳ ל שצרי ך שיעיד ו העדי ם ננירו ר שזמ ן העדאר. ס הו א אח י זמ ן השט ר ה א א ם לא זכר ו העדי ם זמ ן הודא ת המנו ה תלינ ן שהשט ר נכת ב אח י השונ י משו ם דאיכ א חר י ססיק י ספ ק אם קד ם השינ י לשט ר ואח׳ ל שנכת ב אח ר השט ר שמ א כהודא ה הי א ע ל חו ג אח ר וז ה השט ר ל א נפר ע וחשיג שסי ר חר י ססיק י כההיא . דאמרינ ן נאומ ר פ׳ ם מצאת י דא ס אש ת ישרא ל הי א מותר ת דאיכ א ספ ק תחתיו ספ ק אינ ה תחתי ו ואס״ ל סחסי ו ספ ק באונ ס ספ ק נרצו ן ענ׳ ל (ועיי ן לפי ל פי״ ד מהלכו ת אל ו
דין ט׳ ) :
סוו
הנחות מיימוניו ת
סי״א ובהג״ ח נחנינו ת גזילד ו 8* 1 : [ז ] עיי ן בסי ׳ ט׳ ד ו6׳ ק דג׳ ט ע׳ ב : [ח ] דא י ל* ו
דסדיע
מג״ד משנ ה משפטים . הלכו ת מלו ה ולו ה פט״ ז היי־ ן מני ד משני . קט ז
231
•5 החחחונ ה ומספ ר, א ל ן ככ ל ח ד דילמ א הא י ניה ו : נמצ א לאח ד וכו ׳ . ש ם *משנה ופירו ש נמצ א ללו ה אח ד ש ם בני ת המ ס שנ י שטרו ת שלו ה ממנ ו שת י הלואו ת מ־ןטן אינ ו פרו ע דשט ר ני ן שטרותי ו קאמ ר דמשמ ע אח ד ול א שני ם עכ״ ל : אפר לחביר ו וכו ׳ . מימר א ש ם ומכא ן שי ד בע ל שוב ר ע ל העליונ ה על התחתונ ה והטע ם לפ י שהשט ר ב א להוצי א והמוציא עלי ו הראי ה והשוב ר ב א להפטר , ומכא ן ששובר שכתו ב ב ו דינרי ן סת ם מבט ל כ ל חו ב ויכול לטעו ן כ ל מ ה שירצ ה אב ל א ם הי ה כתו ב בו ס ך ונמח ק א ו שכת ב ב ו תיב ה של א נתקיימ ה אין דני ן ב ו אל א כפחו ת שבלשונו ת כד י של א יבואו להערי ם ואי ן דני ן נמח ק אל א להורע ת כח ו של מוצי א כ ך השי ב הרמב״ ן ז״ ל : חו ב ל ך ביד י פרוע וכו ׳ . באות ה מימר א ש ם וסי ׳ אב ן מיג ש ז״ל לשו ן חו ב משמ ע שט ר אח ד ומשמ ע נמ י ע ל כל שמ ר בי ש ל ו עלי ו לפ י שכול ן חו ב אח ד מיקר י וכיון דאיכ א למימ ר הכ י ואיכ א למימ ל הכ י י ד בעל השט ר ע ל התחתונ ה וכ ל שטרו ת שי ש ל ו נחזיק עליה ן שה ן פרועי ן עכ״ ל וא ף כא ן ראי ה גמורה שי ד בע ל השוב ר ע ל העליונ ה : פי״ז א מלו ה שמ ת וב א היור ש לתבו ע א ת הלוה וכו ׳ : אפ ר ישב ע ל י וכו׳ . ז ו הי א שבוע ת היורשי ן המוזכר ת במשנ ה פרק כ ל הנשבעי ן (ד ף מ״ה ) שהיתומי ם ל א יפרעו אל א בשבוע ה ז ו וע״ כ ל א אמרינ ן בגמר א ממאן אילימ א מלו ה השת א אבוהו ן שקי ל בל א שבועה ואינה ו שקל י בשבוע ה בתמיה א ואוקימנ א בבאין ליפר ע מ ן היחומי ן כדאיח א הת ם ובהלכו ת אלמא מ ן הלו ה עצמ ו נפרעי ן בל א שבוע ה ה״ מ בדלא טעי ן לישתבע ו ל י אל א דאמ ר פרו ע הו א דכיוצא בז ה הא ב נוט ל של א בשבוע ה ול א הור ע כח היתומי ם מכח ו אב ל בדטעי ן לישתבע ו ל י כיון דא י הו ה מעי ן הכ י לאבוהו ן הי ה נשב ע כמ ו שנתבאר למעל ה פי״ ד אינה ו נמ י נשבעי ן שבוע ת היורשין וכ״ כ רבינ ו האי י ור ב אלפס י ז״ ל בתשובה וכ ן עיק ר וא ם תשא ל למ ה ל א העמיד ו משנתנו בבאי ן ליפר ע מ ן הלו ה עצמ ו ובשטוע ן ישבעו ל י נ״ ל שלשו ן המשנ ה הכרי ח שהכוונ ה היא של א יפרע ו אל א בשבוע ה ואע״ ג דל א ק א טעין איד ך דה א דומי א דפוגמ ת כתובת ה ודומי א דשבועח הב א ליפר ע מ ן המשועבדי ן ומנכס י יתומים קחנ י ל ה כדאית א הת ם כש ם שאמר ו הפוגמת וכו ׳ ומ ה שבועו ת אל ו אע״ ג דל א טענ ו לישחבעו א ף שבוע ה ז ו דיחומי ם הבאי ם ליפר ע היא אע״ ג דל א מענ ו אינ ך וא״ א אל א בבאי ן ליפרע