Section 501

יש ש ם ספ ק בדב ר ע ל שמעו ן להני א ראי ה
כמ״ש הו א זי ל דל א עדי ף משוב ר שאומרי ם
לו קיי ם שובר ך והפט ר אב ל במלו ת ע ל פ ה
אחר שהו א נאמ ן לומ ר פרעת י בשבוע ת היס ס
נראה ודא י שנאמ ן לומ ר עשי ר הי ה והענ י מדי ן
מגו כ ל זמ ן של א נד ע היפ ך ובודא י במלו ה ע ל
פה א ס הבי א שוב ר לב״ ד אי ן אומרי ם ל ו קיי ם
שוברך אא״ כ רצ ה כד י להפט ר משבוע ת היס ח
אבל א ם רצ ה לישב ע ודא י אי ן נזקקי ן ל ו ליות ר
מכן כ ך נרא ה ל י ;

ד כב ר בארנ ו וכו ׳ . פ״ ו מהלכו ת מכיר ה
נתבאר די ן ז ה והו א בהלכו ת בהמקב ל
מהכרח שמועו ת :

ה חנונ י שהי ה וכו ׳ . מפנ ה פר ק כ ל הנשבע ץ
(דף מ״ה ) בשבועו ת ומבוא ר בגמר א
במסקנא דהלכת א דשניה ם נשבעי ן ז ה במעמ ד
זה וכתב ו דה״ ה דכ ל שבוע ה שמ ן הד ץ הו א
בפני הל ה שכנגד ו ומ ה שהוסיפ ו בכא ן הו א
שאע״ס

לן דל א לימ א משט ה אנ י ב ך מ״ מ א י מפר ש בהדי א כ ן משמ ע לי ה להרשב״ א דודא י אינ ו
משטה כיו ן דמפרש ו בהדי א ומדסת ם רבינ ו וכת ב כלשו ן הגמר א משמ ע לי ה לה״ ה שדעת ו
כדעת הרשב״ א ז״ ל :

ב שניה ם חייגי ן באחריות ו וכו ׳ . הטו ר ז״ ל בהלכו ת עוש ה שלי ח לגבו ת חו ב א ו פקדו ן
סימן קכ״ ה כת ג וא ם החזי ר לו י המנ ה לראוב ן והענ י אמ״ כ ול א הי ה ל ו

דימה אזמ ר נו א ואכו ל פמ י לאומ ר כמת י אימ א יפאנ י אומ י לתגיר ו 9ו א ואכו ל ממ י ואפש ר מתור ת
יותנה גוח ן ראפש ר דקד ס ל ו איז ה דנ ר ומש׳ ה רוצ ה לת ת ל ו מחג ה אל א ודא י ומשמ ע דאי ת לי ס דאי ן
נחלק כמ ו שחילקנ ו ומיה ו אפש ר לומ ר וס״ ל להרי״ ח דכ ל שי ש הנא ה לשלי ח בונ י פשיט א דחיי כ ול א
הניא אות ה ראי ה אל א לזמ ר דאי ן יתכ ן לומ ר שיתחיי ב האוכ ל מאח ר שאכ ל ברשו ת המאכי ל לז ה הני א
ראיה מקר ע א ת כשות י וסבו ר א ש כו י דאע׳ ב דהשלי ח שב ר בישו ת המשל ח כ ל של א אמ ר ל ו וססט י
חייב משי ה דאיכ א אומדנ א ואמיינ ן וכוונת ו הי א קר ע ותשל ם 9״ נ באומ ר נ א ואכו ל עמ י שי ש ל ו
תועלת לשלי ח בדב ר ז ה אמרינ ן דכוונת ו הי א אכו ל ותשל ם ולפ״ ז אי ן צור ן למ ה פנוח ק מהר׳ ח אלגאו י
לומר דהרי׳ ח אי ת לי ה כסבר ת הרז״ ה דה א סבר א הלז ו הי א סבר א יחידי ת וכמבוא ר בדבר י הפוסקי ם
אלא ככוונ ת הרי״ ח נרא ה דס״ ל דנאומ ר בו א ואכו ל עמ י כיו ן שי ש ל ו הנא ה באכיל ה ל א פטר ו אל א
שהוקשה ל ו דהיכ א מצינ ו שהשלי ח יעש ה שליחו ת המשל ח וימחיי ג לז ה הסי ב דמצינ ו ובאומ ר קר ע כסות י
חייב השלי ח וא ן דהת ם מייר י נבא ו ליד ו בתור ת שליחו ת מ״ ס למונ ו מיה א דמצינ ו שיעש ה השלי ח
שליחות המשל ח ויתחיי ב ה׳ נ באומ ר ב א ואכו ל עמ י שי ש כנא ה לשלי ח א ף של א ב א ליו ו בתור ת שמיר ה
חייב ואמרינ ן דכוונת ו הי א בו א ואכו ל ושל ם באופ ן שעדיי ן י ש מקו ם למ״ ש ובאומ ר מחו ל לפר ש דליכ א
הנאה לשלי ח ואיכ א למימ ר והמשל ח ניח א לי ה בהכ י משו ה איז ו טונ ה שקיב ל מהב׳ ח דהשלי ח פטו ר ,
אך קש ה מאות ה שכתב ו הגהו ת דשייכ י לספ ר נזיקי ן סימ ן י׳ ב בש ם מהר״ ם דמ י שהל ך ופט ר א ת הנ׳ ח
בשליחות המלו ה והמלו ה מכחיש ו דאי ן הלו ה נאמ ן אפיל ו שי ש ל ו מג ו משו ם דהו י כמג ו במקו ם עדי ם
ומדמה ל ה לאומ ר את ה אמר ת לקצ ן דקי׳ ל דאינ ו נאמ ן אפיל ו במקו ם מג ו וא י אית א למ ה שחילקנ ו ל א
דמי כל ל דשאנ י בקיצ ן נטיעותי ו דמבתמ א ל א אמ ר ל ו לקצ ן דמש׳ ה אמרינ ן דאינ ו נאמ ן הקוצ ן אפיל ו
במקום מג ו אב ל במוח ל דאפש ר דניח א לי ה במחיל ה משו ם דשמ א קיב ל טוב ת הנא ה ממנ ו אימ א דמהימ ן
היכא די ש ל ו מג ו וכיוצ א בתשוב ה ז ו כת ב היא״ ש בתשוב ה כל ל נ׳ . שו ב זכורנ י שכת ב המרדכ י נפר ק
החובל בש ם מהר״ ם מ ה שתעש ה בשל ך עש ה בשל י ומט י על ה דכיו ן דהכתיב ו ע ל שמ ו הו י כבא י ליד ו
בתורת שמיר ה דבעינ ן דלימ א והפט ר ולבסו ף כת ב דאי ן בלשו ן ז ה לשו ן מחיל ה וכמ׳ ש הרשב״ א ונרא ה
דלא פליג י מהר״ ם והרשב״ א מייר י נשל א הכתיב ו וא' כ ל א נ א ליד ו בתור ת שמיר ה וס״ ל דכ ל של א נ א
לידו בתור ת שמיר ה ל א בעינ ן דלימ א והפט ר ומש״ ה ל א מט י על ס אל א מטעמ א דאי ן בלשו ן ז ה לשו ן

לפרוע וכו ׳ פטו ר והרמב״ ם ז״ ל בח ב החזיר ו ל ו שגיה ס חייבי ן באחריות ו נלא ה שהבי ן
בדבריו שחייבי ם באחריות ו ר״ ל רצ ה מז ה גוב ה רצ ה מז ה נוב ה אע״ ס של א הענ י ראוב ן
ולכך כת ב והרמב״ ס כת ב וכו ׳ כלומ ר דפלי ג אמא י דכת ב ראשונ ה דדוק א היכ א שהענ י
ראובן חוז ר שמעו ן ע ל לו י אב ל א ס ל א הענ י אינ ו חוז ר אב ל ה״ ה כת ב וכ ן מצאת ■

תשובה להרי׳ ף ז׳ ל שא ם הענ י הלו ה השלי ח חיי ב וכ ן עיק ר ששניה ם חייבי ם גאחריוה ו

כדברי

משנה למל ך

מחילה א ך מהרי ם ז׳ ל דמיי ד שהכתיב ו עלי ו החי ג ומט י על ה מתי י טעמ י וכדכהיננא . עו ד זכורנ י
במרדכי בש ס מהר׳ ם דמ י שהי ו ניד ו מעו ת כתור ת הלוא ה ושי ב אמ ר המלו ה שיהי ו למחצי ת שכ ר ונאנס ו
דחייכ הלו ה בכ ל ומט י כ ס מה ן דקר ע כסות י דאמרינ ן דב ל שנא ו ליד ו בתור ת שמיר ה אינ ו מסתל ק
מחיוכו ע ד דנימ א והפט ר ולש י מ ה שחילקנ ו סי ס מ ן סדי ן דנאזמ ר יהי ו למחצי ת שכ ר של א יהי ה נאחייי ת
הלוה פלג א סקדו ן דניח א לי ס למלו ה נסכ י כ י הינ י דליסז י לי ה חל ק נשכ ר אלמ א דס׳ ל דכ ל דאיכ א
איזה צ ד (*א׳ ה חנ ל ע ל דאנדי ן ועיי ן לעי ל נסמוך ) :

כ ה' ה ראוב ן חיי ג לשמעו ן מנ ס כו׳ . ככ ר כת ב רנינ ו די ן ז ה נס׳ א מהלכו ת שכירו ת גב י פקדו ן דא ה נ א
לחזור חוז ר מטע ם דאי ן רצונ ו שיהי ה פקדונ ו ני ד אח ר וכת ב ש ם ה׳ ה רא ם הי ה רגי ל נע ל
הפקדון להפקי ד אצ ל השלי ח שנפט ר הנפק ד א ם נ א לחזו ר אפיל ו נפקדו ן אינ ו חוז ר ודברי ם תמוהי ם
הם בעינ י סרנ ה רמ ס עני ן רגי ל להפקי ד נז ה דה א פש ע לשלז ח פקדו ! ש ל אחרי ם נדרכי ם דכ ל סדרכי ס
בחזקת סננ ה ס ם ואיה ו גופי ה הנפק ד א ם הולי ך הפקדו ן ונאנ ס בדר ך חיי ב דהחלת ו בפסיע ה וסופ ו
באונם מחמ ת הפשיע ה חיי ב לכ״ע . אח ר זמ ן ר ב מצאת י להרא׳ ם בתשובו ת ח׳ ב סימ ן ז ׳ מסכי ם

לדברי וצ׳ ע :

נ טע ן לו י שהי ה ראוב ן ענ י כ1 ׳ . ראיס י נתשזב ת שאל ה באח ד מגדול י הדו ר שלפנינ ו(*א׳ ה הו א
מהריט׳ן בחשוב ה סימ ן י׳ ט יע׳יש ) שכת ב שא ם הדב ר ספ ק בי ן לטלו ה בי ן ללו ה א ם הי ה
עשיר והענ י א ו ענ י מעיקר ו כיו ן שהו א מלו ה בשט ר נמ׳ ם ה׳ ה עלי ו דלו ה לבר ר שכי ס עשי ר והענ י
ואם ל א ביר ר משל ם . ודיי ק דבר י ה׳ ה שנת ב וא ס י ש ספ ק נדב ר ע ל כמעי ן להני א ראי ס ופיר ש
שכוונתו שי ש ספ ק לנ״ ד מחמ ת עצמ ו ש ל דב ר ל א מחמ ת טענ ת הלו ה והמלו ה וטע ן לו י שנת ב רנינ ו
ל׳ד . עו ד הברי ח פירו ש ז ה דא י נטע ן ל ד הז י טענ ת בר י נדוק א לר ה ל א חיי ב שנוט ה ללו י ליטו ל וניח א
ליה דאפיל י בטענ ת שמ א נוט ל לו י ולכ ך נטענ ת נר י אינ ו זקו ק לשביע ה אב ל דינ ו לדעת י אינ ו לדע ת
רנינו ז׳ ל שהר י סיי ם < א יה א אל א שוב ר ט ׳ וגב י שוב ר ע׳' כ הלו ה והמלו ה טועני ן נר י . ודיוק ו כ ל
ה׳ה אינ י כלו ם שהר ב ל א חיד ש בדבר י רנינ ו אל א שהחו נ הו א כשט ר ודו׳ ק . ומ ס שהכרי ח מדצ א כת ב
ישבע לו י י ש לדחו ס של א נ א רנינ ו ללמ ד אל א ע ל מ י מוט ל הראי ס אכ ל לפני ן שנוע ה אי ן אנ ו צריכי ם
למודעי דה״ ו כאזמ ר פרעתי ך השט ר וז ה אומ ר ל א פרעתנ י דחיי ב המלז ה לישנ ע וככ ר כתנ ו רנינ ו

כמקומו

הגהות מיימוניו ת

[א] כרבדחני א גוותיהע׳ כ ן [ב ] דינ י מעמ ד שלשת ן בהל׳כו ת מכיר ה פ״וונחייט ת זכיי ה
ומתנה ם״ ג ע״ כ ז [ג ] עיי ן בהלכו ת נזזוע ן ספ׳ ב :

כתנא

מגדל ע ה

היה ראונ ן חיי ג לשמעו ן מנ ס ואמ ר ללו י הול ך לשמעו ן וכו ׳ ע ד 0יגי פ לי ד סמפו ן כ ל חזי ז :
כחב סראנ״ ד ז׳ ל אחריו ה לו י השלי ח וכו ׳ : ואנ י אומ ר עיק ר הלכ ה ז ו סו ף פ״ ק דגיסי ן (ד ׳ יט )
והיא פלוגח א דר ב ושמוא ל ותני א כוותי ס רי ב דאמ ר הול ך כזכ ה וא ם נ א לחזו ר אינ ו חוז ר וכ ן פסק ו כ ל
כפוסקים וכת ב ר׳ י אלפ ס ז״ ל כ י נמלו ס זפקדו ן הול ך כזכ ה וא ם נ א לחזו ר אינ ו מוז ר לפיכ ך א ם מחזיר ו

בלא דע ת המלו ה פש ע וא ם הטנ י ואי ן צ ו ממ ה שיגנ ה ממנ ו השלי ח חיי ב מז׳ ש ר׳ מ ז״ ל נעצמ ו בסמו ך ואצ י מוסי ף א ם כפ י א ו מ ס א ו הל ן לסדה׳ י וטוצ א מ ס נמצ א השלי ח חיי ג גאחריות ו : ראוכ ן סהי ס
חויב לשמעו ן פנ ס וכו ׳ וז י קיי ם סוני ן וספט י . פי ק פ י שמ ח בנל י וירושלמ י : ככ ר כיארנ ו כהלכו ת מק ח וממכ ר וכו ׳ ע ד השא ר מראוב ן . הביאו ר פ״ ו טס ׳ מטר ה ועיק ר ההלכ ה בירושלמ י : חנונ י שסי ס

עד 0ניה פ ליטו ל , שבועו ת פר ק כ ל הגשמי ן(ד ף מס ) : לסינ ך

מגיד מש ״ מ^כפטי ם . הלכו ת מלו ה ולו ה פט־ ן כס ף משנ ה קט ו

229

ש6ע״ס שני ן החנונ י והפועלי ם אי ן שו ס תניע ה נעול ם נשנעי ם האח ד נמעמ ד חניר ו כד י שיכלמ ו ז ה מז ה לנ י שה ם יודעי ם האמ ת ונע ל הני ח אינ ו יוד ע נ ו דנ ר :
לפיכך א ם וכו ׳ . ז ה ל א נתכא ר נגמר א אנ ל הו א סנר ח רנינ ו וקצ ת מ ן הראשוני ם ז״ ל והטע ם לפ י שאי ן נע״ ה מפשי ד כלו ם כמ״ ש רנינ ז אנ ל קצ ת המפרשי ם ז׳י ל
מודים נדי ן פועלי ם כשמ ת חנונ י שנוטלי ם נל א שנוע ה והטע ם לפ י שנע״ ה מצל ם נר י נחיונ ם וספ ק נחזר ה ר״ ל א ס נפרע ו א ס נא ו ויתכא ר פ״ א מהלכו ת
מוען ונטע ן שכ ל כיוצ א נז ה נוט ל הל ה נל א שנוע ה וכדי ן הי ה שישל ו כל א שנוע ה אל א מפנ י שנע״ ה נפס ד אמר ו שישנע ו לפיכ ך כ ל זמ ן של א נפס ד נעה״ י נעמיד ם ע ל דינ ם ונחלק ו
כדין חנונ י כשימות ו פועלי ם ואמר ו שאינ ו ניט ל

הכל ופור ע ל ו ואמ ר ל ו בע ל הבי ת ת ן לפועלי ם סל ע
או לבע ל חוב י מנ ה שי ש ל ו אצל י ואנ י את ן ל ך
והרי החנונ י אומ ר נתת י והפוע ל א ו בע ל ח ׳ ב ו אומ ר ל א
לקחתי הר י הפוע ל א ו בע ל חו ב נשב ע ונוט ל מבע ל
הבית חוב ו [י ] וכ ן החנונ י נשב ע ונוט ל מבע ל הבי ת
מה שטע ן שנת ן שהר י הו א אמ ר ל ו ליתן . והפוע ל
נס] נשב ע במעמ ד החנונ י וכ ן החנונ י במעמ ד הפוע ל א ו
בעל חו ב כד י שיכלמ ו ז ה מז ה וכ ן כ ל כיוצ א בז ה
ושבועה ז ו תקנ ת חכמי ם הי א בנקיט ת חפ ץ [י ] מפנ י
שבאין שניה ן ליטול . לפיכ ך א ם מ ת החנונ י נוט ל בע ל
חוב בל א שבוע ה וכ ן א ם מ ת פוע ל א ו בע ל חו ב החנונ י
נוטל בל א שבוע ה שהר י אי ן בע ל הבי ת ספסי ד כלו ם
ואינו משל ם אל א תשלו ם אח ד : ו החנונ י אומ ר את ה
אמרת לית ן לז ה מנ ה א ו צוי ת ואמר ת ל י א ם יב א פלונ י

תן ל ו ובע ל הבי ת אומ ר ל א אמרת י ל ך הר י בע ל הבי ת נשב ע היס ת ונפט ר והחנונ י עוש ה
דין ע ם ז ה שנת ן ל ו . וכ ן א ם אמ ר החנונ י לבע ל הבי ת המקיפ ו כתו ב בפנקס י שי ש ל י
אצלך מנ ה ובע ל הבי ת אומ ר אינ י יוד ע נשב ע בע ל הבי ת היס ת שאינ ו יוד ע ונפט ר כדי ן
כל טוע ן ע ל חביר ו לכ ל דב ר ואי ן בז ה תקנ ת חכמי ם י * ז ראוב ן שהוצי א שט ר חו ב
שיש ללו י ע ל שמעו ן וטע ן שלו י נתנ ו ל ו בכתיב ה ומסיר ה ואב ד השט ר שהקנה ו ב ו א ו
שטען שהקנה ו ל ו ע ל ג ב הקרק ע הר י ז ה נוב ה אות ו משמעו ן הואי ל ויוצ א מתח ת
ידו . טע ן "שמעו ן שפר ע ללו י ואמ ר ישב ע ל י ישב ע לו י לשמעו ן ואח״ כ יגב ה
ראובן . הוד ה ל ו שפר ע ישל ם לו י לראוב ן . טע ן לו י של א מכ ר ול א