Section 5

דרב אפ י אב ל לעול ם שינו י הו א וכיו ן דשינו י הו א פשיט א ל ן דהו י כקר ן ומשל ם ברה״ ר

לפחות רבי ע ובה א ליכ א בעי א כל ל ול א הו י הבעי א אל א בצרורו ת כ י אורחייה ו לבד ו
וזהו שכת ב ובעי א דר ׳ ירמי ה מר ׳ זיי א ל א בביעו ט הו א אל א בצרורו ת כ י אורהייה ו
כלומר בצרורו ת כ י אורמייה ו לב ד הי א הגעי א א ס פטורי ם ברה״ ר אב ל בצרורו ת מהמ ת
ביעוט ודח י דמייבי ס ברה״ ר וכ ך הי א עיק ר הנוסח א בהשג ת הר״ א ז״ ל לאפוק י מהגה״ ה
אחת שראית י שהגי ה בהשגת ו אפיל ו בצרורו ת כ י אורחי ה דמשמ ע לי ה למ י שהגי ה כ ן
דכוונח הראב״ ד הי א דהבעי א נמ י בצרורו ת מחמ ת ביעי ט ואי ן נ״ ל כ ן אל א כמ״ ש והשי ג
עליו דודא י דהו א שינו י ומפנ י כ ן אמרינ ן דמשל ם רבי ע נז ק דא י ל א הו י שינו י אי ך הי ה
משלם רבי ע ואי ן הבעי א די ש שינו י לומ ר א י הו י שינו י א ו ל א אל א א ם מועי ל השינו י
או אינ ו מועי ל כדכתיבנ א ז ו הי א השגת ו לס י דעתו ^ ובסו ף דברי ו משי ג עלי ו הפ ך מז ה

שכחג ולדידי ה נמ י דגרי ם בעיט ה ה א פש ט לי ה כלומ ר דלפ י הנחת ו הי ה ל ו לפטו ר

לגמרי דהר י פש ט לי ה דהו י חולד ה דרג ל וזה ו כפ י הנחת ו ש ל רבינ ו אב ל לפ י האמ ס
סובר הראב״ ד הפ ך מז ה דודא י בר״ ה חיי ב לפחו ת(חצי ) [רביע ] נז ק דליכ א בעי א א י הו י
שינוי א ו ל א כדכח ב רבינ ו אל א לעול ם הי א שינו י וצדד י הבעי א ה ס א ם מועי ל השינו י א ו
לא ודייק א לישנ א דבעי א ד ר,אמ ר י ש שינו י לרבי ע נז ק בלומ ר מועי ל השינו י לענ ץ הרבי ע א ו ל א דא ם כדבר י רבינ ו ז״ ל ל א הי ה ל ו לומ ר לעני ן הרבי ע אל א הי ה ל ו לשאו ל ביעו ט
בצרורות הו י שינו י א ו ל א הו י שינו י והיס ה היעי א לחר י מיל י לקול א וחומר א כמ ו שפיר ש ה״ ה ז״ ל ומדקאמ ר ה ך לישנ א משמ ע דל א הו י הבעי א אל א לעני ן רבי ע בלב ד ;

ט תרנגו ל שהושי ט ראש ו וכו ׳ . כח ב ה״ ה דדע ת רביג ו דכ י אקשינ ן וה א משונ ה הו א לסומכו ס בלב ד הו א דאקש ו דא י לרבנ ן מא ן לימ א ל ן וכו׳ . בהמ ת אי ן הכר ח ז ה מספי ק
לאפוקי שמעתה א נופשט ה דמשמ ע דפרי ך לרבנ ן וא י משו ס דהו י בעי א א י י ש שינו י לצרורו ת א י ל א גימ א דלתרה י ק א פרי ך לסומכו ש אמא י חיי כ נז ק של ם דע״ כ ל א
קאמר סומכו ס אל א בצרורו ח כ י אורחייה ו אב ל בצרורו ת משוני ם ודא י דל א הו י אל א חצ י נז ק וכדאמ ר בבעי א הח ם א ו דילמ א היה ה מבעט ח והזיק ה בביעוט ה א ו צרורו ת מחמ ת ביעו ט
חצי נז ק ה א כ י אורחי ה נז ק של ם ומנ י סומכו ס הו א וכו ׳ משמ ע דלסומכו ס בצרורו ת משוני ם חצ י נז ק וכ ן נמ י פרי ך לרבנ ן דחפשו ט נעיי ן דאי ן שינו י לצרורו ת דא י י ש שנו י לצרורו ת
ס״כ אמס י משל ם חצ י נז ק וה ך פירוש א עדיס א דהו י דמי א דסירכ א דלעי ל דפרי ך גב י בריית א דגהמ ה שהשיל ה גללי ם לעיס ה וה א מפונ ה הי א ומשנ י דדחי ק ל ה עלמ א דהת ם ודא י
פירושא כדכתענ א דנרי ך לסומכו ם ולרבנ ן דליכ א לפרוש י הת ם מא י דפרי ש הכ א ה״ ה וא ם כ ן מ י הכריח ו לרבינ ו של א לפר ש כא ן כמ ו שהו א צרי ך לפר ש ע״ כ בההי א דלעי ל ;

' הי ה מו ט ורצוע ה קשו ר ברגליה ם . בחידוש י לפר ק כיצ ד הרג ל כתבת י ש ם פירו ש הסוגי א לדע ת רבינ ו ;

והוא

מגדל עו ז

מוציאי! מידו . ס׳ ב דב״ ק והי א הבעי א שניי ה שרמזת י לך : כל * המשל ם נזי ן של ם כו ' מ ד נמ ו שביארנו .
ס׳ר, דנ׳ ק ובכתובו ת סרר , אל ו נערו ת ומבי א אות ם בכמ ה מקומו ת והביאו ר שהזכי ר הו א ש׳ א ש ל אל ו
ההלכות : ז ה הכל ל כ ל המשל ם מ ה שהזי ק כו ׳ ע ד מ ן הקנסו ת סטור . ס׳ר , דב׳ ק (ד ף ע׳ז ) וג ס בכתובו ת
פרק אל ו נטרו ח (ד ף מ׳א ) והרב ה מקומו ת : תרנגו א שהושי ט ראש ו לאוי ר כל י זכוכי ת ע ד בכ ל
הקנסות ; נת ב הראנ׳ ד ז׳ ל ז ה טעו ת הו א דה א צרורו ת ע׳ י שינו י הו א וכו ׳ : ואנ י אומ ר כב ר
הקדימני מור י הרשכ״ א בהצל ה זא ת צ׳ ל ה א דבע י רג א י ש העד ה א ו אי ן העד ה בי ן בכדרכ ה בי ן
על יד י שינו י בע י ל ה תד ע ל ך דמדק א מסי ק א ו דילמ א תולד ה דרג ל הי א משמ ע דבל א שינו י בע י
לה דה א חולדו ת ש ל רג ל כאורחייה ו ה ן וכ ן נמ י מדמיית י ל ה מהידו ס והידו ס כ י אורחי ה נסי ב לי ה
ובתר הכ י מיית י מבהמ ה שהטיל ה גללי ם וכ י מוק י ל ה בחר א זמנ א אקשינ ן וה א משונ ה הו א וכ ן נמ י
באידך דמיית י מדתנ י רמ י ג י יחזקא ל זדחינ ן לי ה גחד א זמג א אקשינ ן וה א משונ ה הו א משמ ע דא י

הוה יווקמינ ן לה ו בתלת א זמנ י ל א הו ה קשי א מיד י אלמ א געי א דיב א בי ן כדרכ ה ני ן בשינו י הו א
ולפיכך משמ ע דני ן גהני ן בי ן בהכי ן בע י ל ה עכ׳ ל . מעת ה אינ ו צרי ך להשי ב ז ה אח ר שדברי ו אל ו
מחלוקת חכמי ם בי ן ראשוני ם ואחרוני ם ר ק את ה צרי ך לדע ת כ י זא ת הניסק א רמ י ב ר יחזקא ל אמר ה
גמ׳ מתניתי ן קמיית א דפר ק כיצ ד הרג ל בב א קמ א (ד ף י׳ח; ) והכ י מסי ק ל ה כלשו ן ר׳ מ ז׳ ל ור׳ י
אלפס ז׳ ל ג' כ הני א בהלכו ת והי א הי א שרמז ה מור י הרשב״ א ז׳ ל גראיותי ו 1נסתלר, ו השג ת הראב׳ ד ז׳ ל
אף כ י הר׳ ז נע ל המאו ר ז׳ ל נחלר, ו ע ל ר׳ י אלפ ש כב ר השיג ו רבינ ו הגדו ל הרמב׳ ן ז׳ ל כהוג ן
כ:פ ר המלחנמ ת : וכ ן סו ס שצנ ף כו ׳ ע ד מ ש: ם ר,"נ . בת ר ההי א דרמ י ב ר יחזקא ל איהמר ה נש ם
אמרי דנ י ר ב דהיינ ו ר ב הונ א א ו ר ב המנונ א ואמרו ה משמי ה דר ב דהו א תנ א ופלי ג אבריית א
וקי׳ל כוותי ה וכ׳ כ ר׳ י אלפ ס ז׳ ל בהלכו ת : התרנגולי ן מועדיי ן כו ׳ הי ה מו ט א ו רצוע ה כו ׳ נד׳ ג

נשקשי(

מגיד משנ ה

נזיקין. הלכו ת נזק י ממו ן פ״ ב משנז י ג 5

נזק של ם ע״ כ בחידוש י הרשכ״ א ז״ ל
ואסרו דמאו ס בליש א פי ׳ שי ש ב ה עיס ה והו א
השישה לדע ת רבינ ו ז״ ל וכשדרכ ן לחס ע הו א
מאמרו ע ל הדר ך שכתבת י . ומ ה שאמ ר והו א
שנתגלגל הדל י לכוונ ה שנגע ו בגו ף הדל י וכ ן
דעת הרשב״ א ז״ ל :

טו הכל ב והגד י שקעצ ו וכו ׳ וכ ן א ס נפל ו
וכו׳. משנ ה וגמר א ש ם(ד ף כ״ח: )

חולק בי ן מלמעל ה למס ה ומלמכי ה למעל ה הו א
כסי גרס ת ההלכו ת ודי ן התרנגולי ן ש ם בריית א
וסוגיא :

■ בל ב

במה דברי ה אמורי ם כשקשר ו אד ם וכו ׳ . ז ה כח ב ע ל הסוגי א האמור ה ע ל משנ ה ץ , ואינ י יוד ע למ ס לפ י גרס ח ספרי ט וכב ר הוש ג סיז ס :
יב תרננוליי ן שהי ו מפרימי ן וכו ׳ הי ו מהדסי ן וכו ׳ . ברייתו ס ש ם (ד ף י״ז: ) :

יד הי ו מחמפי ן בחב ל ונפס ק החב ל . ומ״ ש וא ם ע ל החב ל וכו ׳ . בהשגו ת א״ א ל א נהי ר ול א צהי ר וכו ׳ . ול א כ ן פירש ו שא ר המפרשי ם ז״ ל אל א ה״ ק א י אמר ת כשלמ א אדל י קא י
משכחת ל ה בחב ל בלו י שדרכ ן לחש ש ב ו כד י להוצי א מע ש מי ס שבתוכ ו ובחש ש מע ש נפס ק החב ל והדל י טפ ל ונשב ר והתשלומי ן ל א ע ל החב ל שא ץ ל ו דמי ם אל א ע ל הדל י אל א
אי אמר ת אחב ל קא י וה א משונ ה הו א ואינ ו

חצי נז ק . במ ה דברי ם אמורי ם כשקשר ו אד ם אב ל א ם
נקשר ע ל רגליה ם מאלי ו בע ל התרננולי ן פטו ר . וא ם
היו לחו ט בעלי ם ול א הי ה החו ט הפק ר בע ל החו ט
חייב חצ י נז ק שהר י הו א כבו ר המתגלג ל : י א הצני ע
בעל החו ט א ת החו ט והתרנגולי ם דרס ו עלי ו והוציאוה ו
ונקשר ברגליה ן ושבר ו ב ו א ת
הכלים א ף בע ל החו ט פטו ר *שהר י
אנוס י׳וא ♦ י ב י'תרנגולי ן שהי ו
מפריחין ממקו ם למקו ם ושבר ו א ת
הכלים . א ם בכנפיה ם שבר ו משל ם
נזק של ם וא ם ברו ח שבכנפיה ם משל ם חצ י נז ק : י ג הי ו מהדסי ן ע ל
גבי עיס ה א ו ע ל גב י פירו ת וטנפ ו א ו נקר ו משלמי ן נז ק של ם . הזיק ו
כעפר א ו צרורו ת שהעל ו בכנ*'יי ו רשג ת רראר׳ ד

או ברגליה [ משלמי [ ת^ ' * יהי ! מחנינוי ( (כז ׳ . כח ג הלאכ׳ ד!' ל ל א <הי ר 1ל א

יך* *הי ו מחטטי ן בחב ל ונפס ק צהי ר ול א בהי ר דה א דמקשינ ן בגמר א וה א חב ל משונ ה

החבל ונשב ר הדל י משלמ ץ נ ק הו אאגופהדברייסאק אמקש י,גוכ׳ל :

שלם . והו א שנתגלג ל הדל י מחמת ן ע ד שנפ ל ונשב ר . וא ם הי ה ע ל החב ל אוכ ל ובע ת אכילת ן פסקוה ו משל ם ג ם ע ל החב ל
נזק של ם : ט ו הכל ב והגד י שקפצ ו מרא ש הג ג מלמעל ה למט ה ושבר ו א ת הכלי ם משלמי ן נז ק של ם מפנ י שמועדי ם ה ן
לדבר זה . וכ ן א ם נפל ו והזיק ו שעליית ן לרא ש הג ג פשיעה . יאע״ פ שנפילת ן אונ ס כ ל שתחילת ו בפשיע ה וסופ ו באונ ס חיי ב :
טז קפצ ו ממט ה למעל ה משלמי ן חצ י נזק . והו א שנתל ש דנד י ונםרך_וקפ ץ הכל ב אכ ל נסר ך הכל ב ודל ג הגד י בי ן מלמעל ה

א סמ״ ג טש ץ סי ׳ פ ז ועוח׳ מ סי ׳ תש צ ג " למט ת

לחם משנ ה

יד והו א שנתגלג ל הדל י וכו ׳ . הר ב בע ל המאיר י הקש ה ע ל הרי״ ף דפס ק תרת י הרמב״ ן ז״ ל בספ ר המלחמו ת ול ן הרא״ ש בפסקי ו חיי ז בש ם הלאב״ ד ורבי ט הל ך
דסחרן לפ י הנרא ה מהסוגי א דהו א פס ק ניב א דזר ק כלי ם מרא ש הג ג בשיט ת ההלכו ת ;

בא אמ ר ושב ר במק ל פשו ר וכש ב שינוי א דר ב ביב י דק א אזי ל מיני ה וכו ׳ וש ם תיר ן ט ו הכל ב והגד י שקפצ ו וכו ׳ . רבי ט גור ס כגירס ס ההלכו ת דגרי ס והתני א הכל ב

והגדי

מגדל עו ז

טז קפצ ו ממט ה למעל ה משלמי ן ח״ ג וכו ׳

^ אב ל נסר ך הכל ב ודל ג הגד י וכו '

משלם נז ק שג ס . נת ב הטו ר ול א נהיר א דהיא ך
יתחייבו ע״ י שינו י שפ י מכ י אורח א עכ״ ל .

ואני אומ ר שדברי ו של א בדקדו ק דה א משנ י
רב כפ א (ד ף כ״ב ) דאכי ך מיפ ך כל ב בזקיר ה
וגדי בסריכ ה משמ ע בהדי א דהורחי ה דכל ב
השגת הראב״ ד בסרינ א ואורחי ה דגד י בזקיר ה וכ ך ה ס דנר י
*שהיי אנו ס הוא . כח ב הראג׳ ד הרי״ ף והרא״ ש ;

ז׳ל דב ר ז ה אינ י יוד ע מה ו כל ב

דהא קשר ו אד ם דקאמ ר ודא י

בעל התרנגו ל הו א וה א דקאמ ר חצ י נז ק מפו ם דס״ ל כרב ה דמסופ ק לי ה דרס ה ע ל הכל י
ונתגלגל למקו ם אח ר ונשב ר צרורו ח הו ו א ו גופי ה דחו ע הקשו ר ב ו והי י הו א כשלי ף
שעליה מטת ה כשנחקש ר החו ט מאלי ו ונסתב ך ב ו הכל י ונתגלג ל ונשב ר אמא י פטו ר מ' מ
צרורות דתרנגו ל הו א ואפיל ו בחו ט ש ל הפק ר חיי ב . ומ״ ש עו ד שא ם הי ו להו ט בעלי ם
משלם חצ י נז ק של א מצינ ו כבו ר חצ י נז ק לא ו מילת א הי א דא י בת ר דניי ח אזי ק כע ל
החוט נז ק של ם הו א דמפל ם בור ו הו א ובע ל הרנגו ל פטו ר הו א אי ש כי י ול א שו ר בו ר
ואם ע׳ י גלגו ל נשב ר בט ל החו ט סטו ר דלא ו בו ר הו א אל א צרורו ת -דתרנגו ל וכה ו הו א ,
ומ׳ש א ף בע ל החו ט פטו ר אנו ס הו א דמשמ ע הו א הדי ן לתרנגו ל ה א ל א מתוקמ א אל א בשבר ו
כחד דניי ח ומשו ם דלא ו שו ר בו ר דא י בהד י דאזל י בט ל התרעו ל אמא י פטו ר , עכ׳ ל :

כשקשרו נ ו וא ם הי ה לחו ט כו ׳ הצני ט בט ל החו ט 5ו ׳ ט ד שהר י אנו ס הו א ; כז? ב הראב׳ ד ז׳ ל דב ר
זה אינ י יוד ע מה ו וכו ׳ ומ ה שאמ ר עו ד שא ם הי ו לחו ט בעלי ם משל ם ח׳ נ דהו ה בבור ו המתגלג ל
ומשמע לי ה דמרנגו ל נמ י משל ם ח׳ נ של א מצינ ו בבו ר ח״ ג לא ו מילת א הי א דא י בת ר דניי ח אזי ק
בעל המו ט נ״ ש הו א דמשל ם בור ו הו א וכע ל תרנגו ל פטו ר הו א אי ש בו ר ול א שו ר בו ר וא ם ע׳ י
גלגול נשב ר בע ל החו ט פטו ר אנו ס הו א ומ ה שאמ ר א ף בע ל החו ט פטו ר דמשמ ע וה״ ה לבע ל תרנגו ל
הא ל א מיתוקמ א אל א בשבי ו בת ר דניי ח ומשו ם דלא ו שו ר דא י בהד י דאזל י בע ל התרנגו ל אמא י
פטור 1א״ כ בע ל החו ט אמא י פטו ר עכ׳ ל : ואנ י אומ ר אנ י הו א שאינ י מני ן דעת ו ויר ד לסו ף
דבריו אב ל הו א מבי ן ויוד ע ותמ ה אנ י ע ל מעל ת חכמת ו מפנ י מ ה תול ה דבר י ר׳ מ ז׳ ל כאיל ו הי ו
ח׳ו דברי ו אש ר אי ן לה ס שח ר וז ו מחלוק ת ישנ ה הי א בפירו ש שמעתי ן דהתרנגולי ן מועדי ן פר ק כיצ ד
הרגל בי ן רש״ י ז״ ל ורבותינ ו בעל י התום ׳ ז׳ ל ור' מ ז״ ל הול ך כפירש׳ י ז׳ ל והראנ׳ ד ז׳ ל בשיט ת
רבותינו בעל י התוס ׳ ז׳ ל והננ י אובי ן לפני ך בא ר היט ב דע ת רש״ י ז׳ ל ור׳ מ ז׳ ל ע ל דר ך הגמר א