Section 499

)1 ט1מ״ מ סי ׳ ע׳־ א סמ ג עשי ו צ״ ד :

לחם משנ ה

עדים שבעול ם שהר י מלו ה אומ ר ל א נסרעי !

וזה דע ת הר״ ז והרמב״ ן ז״ ל :

ה הר י שפרע ו וכו ׳ . ז ה דע ת רבינ ו ז״ ל וכ ן
עיקר דא י ל א הסוכ י מטרת א למ ה לי :

ו התנ ה הלו ה שיהי ה וכו ׳ . די ן ז ה ל א נזכ ר
בגמרא ול א נמצ א ב ו די ן נאמנו ת ללו ה
לסי שהו א דב ר שאינ ו מצו י מ״ מ כתב ו הגאוני ם
ז״ל שהתנא י קיי ם ומבוא ר בהלכו ת פר ק הכות ב
וכיון שכ ן סשו ט הו א שאינ ו גוב ה ל א מ ן היור ש
ולא מ ן הלוק ח לס י שטועני ן לה ם כ ל מ ה שהי ה
הלוה יכו ל לטעו ן וראית י לקצ ת מסרשי ם ז״ ל
שאמרו אפיל ו מ ת הלו ה תו ך זמ ן אינ ו נוב ה מ ן
היורשין ואפיל ו חיי ב מוד ה אינ ו גוב ה מלקוחו ת
דחיישינן לקנוני א וה״ ז כמלו ה ע ל פ ה ובודא י
לא עדי ף שט ר ז ה משט ר אח ר שנפ ל דאסי ׳ חיי ב
מודה ל א יחזי ר : טע ן הלו ה ונו ' . מ״ ש רבינ ו
נשבע שבוע ת היס ת ל א תימ א מפנ י שהוד ה
במקצת הו א נשב ע אב ל א ם אמ ר פרעת י כול ו
לא יה א נשב ע אל א ודא י אפיל ו אמ ר פרעת י כול ו
נשבע היס ת וכ ן מפור ש בהלכו ת בארוכ ה והכר ח
הוא דא י מדי ן הודא ה מקצ ת שבוע ת התור ה
היה ל ו לישב ע אל א רבינ ו ז״ ל לרבות א כת ב
הודה במקצ ת ללמדנ ו שאפיל ו הוד ה במקצ ת אינ ו
נשבע אל א היס ת וגר ע מטוענ ו מלו ה ע ל פ ה
והטעם מפנ י שהאמינ ו וכ ן עיק ר : וא ם החנ ה
וכו׳ . מבוא ר בהלט ת ומדבר י רבינ ו זי ל י ש
ללמוד דנאמנו ת סת ם מועי ל בי ן בכול ו בי ן
במקצתו וכ ן כתב ו ז״ ל בי ן בנאמנו ת לו ה בי ן
בנאמנות מלו ה :

התנה

בגמרא כלומ ר אפיל ו לגירס א דגרי ם בגמר א אינ ו נאמ ן איכ א לאקשוי י לשמוא ל דאמ ר
יכול לומ ר פרעחי ך בפנ י פלונ י ופלונ י והלכ ו למדינ ת הי ם למ ה ל א יהי ה נאמ ן לומ ר
פרעתי בינ י לבינ ך מיג ו דפרעחי ך בפנ י פלונ י ופלונ י ונו ׳ ז ו הי א כוונת ו ואי ן ז ה
מוכרח דאפש ר לפר ש לאות ה הגירס א כדפירש ו התוס ׳ ז״ ל בפירו ש קמ א דשמוא ל אי ח לי ה
דאפילו פרעת י בינ י לבינ ך נאמ ן במיג ו דפרעתי ך בפנ י פלונ י ופלונ י והלכ ו למדינ ת הי ם
ורב אש י פלי ג בחרת י לשמוא ל דבי ן כרעהי ך בינ י לבינ ך בי ן פרעתי ך בפנ י פלונ י ופלונ י
והלכו למדינ ת הי ם אינ ו נאמ ן ואפש ר שז ו הי א סבר ת המקשי ם לגירס ת רבינ ו דלגירסת ם
ניחא כדכתיבנ א :

ג התנ ה המלו ה ע ל הלו ה כו׳ . כת ב ה״ ה ז״ ל לדע ת רבינ ו דאפיל ו במלו ה ע ל פ ה נוט ל
בלא שבוע ת היס ה דסה ם נאמנו ת בל א שבוע ה משמ ע ותימ ה ע ל ז ה מתנא י
שכתב רבינ ו לקמ ן גב י נאמנו ת שהאמי ן המלו ה ללו ה בנשב ע הלו ה היס ח וטעמ א כדכהב ו
ההלכות דמא י נאמ ן נאמ ן ובשבוע ה יכמ ו שהאריכ ו ש ם וכיו ן שסוב ר ש ם רבינ ו כדבר י
ההלכות אי ך כת ב ה״ ה לדעת ו דסח ם נאמנו ת בל א שבוע ה משמ ע ואול י י ש לחל ק מפנ י
שהתם לגרו ע שטר ו ש ל מלו ה ולבטל ו ד י שנאמ ר שיבטלנ ו בשבוע ה ועדיי ן אי ן כ ל ז ה מספי ק
וצ״ע , ובמ״ ש רבינ ו למט ה דצרי ך הלו ה לישב ע היס ח נת ן הרי״ ף ש ם מע ם מפנ י שי ד
בעל השט ר ע ל התחתונ ה וכ ן הטו ר בהלכו ת נאמנו ת סימ ן ע״ א כת ב די ן ז ה ונת ן טע ם
זה ג״ כ וקש ה דאדרב ה בע ל השט ר שהו א המלו ה שהו א המוצי א ראו י להיו ת ע ל

ג התנ ה המלו ה ע ל הלז ה שיהי ה נאמ ן כ1׳ . מ׳ ש ה׳ ה ונ ן טיק ר דסס ם נאמנו ס כל א שנוט ה משמ ס
כו׳ י ש לדקד ק דמ ה ני ן נאמנו ת המלו ה לנאמנו ת הלו ה שהי י כח נ רנינ ו נסמו ך דא ם
האמין המלו ה ללו ה במלו ה נשט ר וטע ן פרעת י דנאמ ן נשבוט ה וגב י לו ה שהאמי ן למלו ה כח נ כא ן
שנוטל המלו ה נצ א שטע ה דהר י כמ ו שנל א נאמנות ו ל א הי ה נוט ל אפיל ו נשנוע ה נ ן הלו ה ל א הי ה

נאמן אפיל ו נשנוע ה וי ש לחר ן וק ל להבי ן ועיי ן ננעה׳ ת שע ר ג׳ ז ח׳ א עיי ן נתשונ ת הרא׳ ש כל ל ע׳ א

כי׳ ה ׳ נמ׳ ש אנ ל א ם טוע ן שמעי ן ע ל יהוד ה נתת י ל ן ו ׳ זהוני ם כו ' שדניי ם מגומגמי ם ה ם ג ם מ׳ ש
למטלה כעני ן סטרא י וג ס מ״ ש לעי ל אפי ׳ הוד ה יהוד ה אינ ם מונני ם כעינ י :

ד התנ ה עלי ו שיהי ה המלו ה נאמ ן נו׳ . ל א ידעת י מ ה ז ה שכת ב רבינ ו א ו יעי ד ע ל עצמ ו של א

כפני הלו ה כו ׳ דמא י אירי א של א בפנ י הלו ה א ו בענ י הלו ה דכ ל עצמ ו ל א נ א אצ א צומ י

מגדל עו ז

התנה סמלי ה <נ ל הלו ה כו ׳ ע ד אצ ל סלונ י . פר ק שביע ת הדייני ן(ד ף מג ) ונהלכמ ו סר ק הכות נ :
הרי שפרע ו וטע ן המלו ה ע ד וכ ן כ ל כיוצ א נוה . כהורא ת הגאו ן ז׳ ל : התנ ה הלו ה שיהי ה נאמ ן ע ד
נלא שבוע ת היס ח אינ ו נשנ ע . כהלכו ת הר ב אלפס י ז״ ל סר ק הכות ב :

החחהונה והלו ה מוציאין ■ ממנ ו ואפש ר הי ה לומ ר בז ה מ* ש מהר״ י קולו ן בשור ש ז ׳

דאע״ג דראוב ן מוחז ק אי ן חזקת ו מועל ת מאח ר שמכ ח השט ר ב א להפקי ע ולהסי ע ח
חורה והבי א ראי ה מפר ק הכוח ב דהקש ו אמחני ׳ ואימ א מכ ל מיל י סלי ק נפשי ה ומש ר
אביי די ד בע ל השט ר ע ל התחתונ ה וקר י לאש ה בע ל השט ר ואע״ ג שהי א מוחזק ת
בנכסים כיו ן דהבע ל ב א לזכו ת בה ם מכ ח הדי ן והו א רוצ ה להפקיע ו מכ ת השט ר אב ל
קשה ל י ע ל דבר י מהר״ י קולו ן שהטו ר בסימ ן נ״ ד כת ב דשוב ר שנכת ב סת ם פלונ י פר ע
לפלוני מבט ל כ ל שט ר שי ש ל ו עלי ו וכ ן א ס כתו ב דינרי ם מבט ל כ ל שט ר שי ש ל ו עלי ו
וכן הבי א ש ם הרב״ י כמ ה תשובו ת מהרא״ ש והרשב״ א , מוכיחו ת די ד בע ל השוב ר ע ל
העליונה וי ד מלו ה בע ל השט ר ע ל התחתונ ה וכ ן הריב״ ש בסימ ן ת״ ד כח ב כ ן ודח ה
ראייתו ש ל מהר״ י קולו ן שכת ב ש ם ואע״ ס דבפר ק הכות ב לאשת ו די ן ודברי ם אי ן ל י
בנכסיך שהו א כמ ו מחיל ה מזכו ת שי ש ל ו בנכסי ם אמרינ ן ע ל האש ה י ד בע ל השט ר
על התחתונ ה הח ס הו א לפ י שהבע ל נקר א מוחז ק בחקנ ת חכמי ם והי א שבא ה
להפקיע זכות ו בשט ר יד ה ע ל התחתונ ה אב ל בע ל חו ב אינ ו מוחז ק דל א קיימ א ל ן
כג״ש דאמר י שס ר העומ ד לגבו ת כגבו י דמ י ע״ כ ולכ ן נתקש ו אצל י דבר י הטו ר ודנ ד
הרי״ף ז״ ל וצ״ ע :

ה הר י שפרע ו וטע ן וכו ׳ . מ״ ש ה״ ה דא י ל א אפוכ י מטרת א ל״ ל ונו ׳ עיי ן בהר״ ן ז״ ל
כי ש ם גחבא ר ז ה בפר ק שבוע ת הדייני ן ;

וזרקו

משנה למל ך

דהודאה מילח א אחיית י הי א ול א נכנ ס בתנא י הנאמנו ת ודו״ ק . וי ש לייש ב בדוח ק שהכוונ ה אסיל ו
שלא בפנ י הלו ה ול א אמיינ ן של א להשבי ע אי ז עצמ ו הוד ה של א נאמ ר אל א גב י נתב ע אכ ל ל א ג ט

תובע ודו׳ ק :

ה הר י שפרע ו וטע ן המלו ה כו׳ . עיי ן בש׳ ו מהלכו ת טוע ן בב א המתחל ח מנ ה הלויתי ך וכס ר ס ׳
ובמ׳ש ש ם ה׳ ה שנרא ה שי ש סתיר ה לדברי ו ממ׳ ש רנינ ו כא ן וש ם יישנת י דכרי ו
ודו״ק . ומ׳ ש ה׳ ה י ה דע ת רנינ ו וכ ן עיק ר דא י ל א הפוכ י מטרח א למ ה ל י פירו ש דברי ו הו א
דאיכא מ״ ד דחוז ר אח ר שסרט ו ותובע ו הלו ה בעדי ם אל ו ונפר ע מ ן המלו ה והכרי ח ה׳ ה כדכר י
רניט דאי ן כא ן אל א עש ק שבוע ה דא י מהנ י עדות ם להוצי א מ ן המלו ה אח' כ הו י הפיכ י מטרת א

ודו׳ק

וובנ>

הגהות טיימוניו ת

ן3] אמ ר ר ב פפ א נח י דהיטני ה טפ י מנפשי ה טת י מסהד י ל א חימני ה ! [ג ] חכ י אסי ק
רב הוב א ברי ח דר ב יהוש ע הת ם ע׳ כ : [ד ] עיי ן כתשו ׳ ספ ר שופטי ם גסי ׳ י׳ ב ע׳ ב נ
[ה] וכ ן נת ב ר ב הא י דלכמ ל כ ח השט ר כח ב כ ן ול א לפטר ו משבוע ה ס׳ ה ע״ כ ז

השגת הראב״ ד

*הסנה המלו ה שיהי ה גונ ה ו:ו ׳
עד לאנ ד ממו ן הניר ו : א׳ א אל ו
הם דנר י הר ג 1' ל ול א הסכמנ ו
עסו וי ש לנ ו ראיו ת גדולו ת
לדנרינו שמאח ר שה ם לקח ו
ממנו אח ר הסנא י אינס ו

ז התנ ה המלו ה שיהי ה גוב ה בל א שנוע ה
וכו׳ אב ל א ם ב א לגבו ה מיורשי ו
וכו׳. דוק א ביורשי ם גדולי ם אב ל ביורשי ם קסני ס
אינו גוב ה מה ם כל ל כמבוא ר רי ש פ״ י ;

ראובן

מגיי מעני ׳ משפטי ם . הלכו ת מלו ה ימ ה פטי ל פט־ ן כס ף טשנו ז קי ד 227

! התנ ה המלו ה וכ ל . ז ה דע ה ההלכו ה פר ק הכוה ב : וא ם החנ ה וכו ׳ . ג ס ז ה כדע ת ההלכו ח : וכ ן א ם ההג ה וכו ׳ . פירו ש שההג ה בי ן ממנ ו ובי ן מיורשי ו בהירו ש
דומיא דשבוע ה והדי ן ז ה מחלוק ה בגמר א בגיטי ן פר ק הניזקי ן (ד ף נ׳ ) ופס ק הר ב כר ב נחמ ן דאמ ר שע ר חו ב היוצ א ע ל היהומי ם אע״ פ שכהו ב ב ו שב ח אינ ו גוב ה
אלא מ ן הזיבורי ת וכ ן פסק ו ז״ ל וכת ב הרמב״ ן ז״ ל דדוק א בשכת ב ל ו סה ם גוב ה מ ן העידי ה ומ ן הדי ן הי ה גוב ה מ ן העידי ה בי ן ממנ ו בי ן מיורשי ו אב ל מכיו ן שחיקנ ו חכמי ם מ ן הזיבורי ס
ליתומים אי ן עוקרי ן תקנ ח חכמי ם בסה ם אא* כ פיר ש ואמ ר גב ה מ ן העידי ת בי ן ממנ י בי ן מיורש י וגמרינ ן לה א מילה א מדי ן שבוע ה וכו ׳ . וכ ן מצאת י בחבו ר הר ב ר ׳ מש ה
הספרדי ז״ ל עכ״ ל ומז ה את ה למ ד כוונ ת רבינ ו
וזה דע ת הר ב רבי ׳ יונ ה והרשב״ א ז״ ל :

בא לגבו ת וכו ׳ . פירו ש אפיל ו החנ ה בפירו ש
על הלקוחו ת אי ן תנא ו מועי ל אצל ם וכ ן
דעת ההלכו ת פר ק הכות ב ובהשגו ת א״ א אל ו
דברי הר ב ז״ ל וכו ׳ ודב ר ז ה מחלוק ת ישנ ה בי ן
הגאונים ז״ ל כתב ה ר׳ ח ז״ ל בפירושי ו ובהלכו ת
הכריעו שתנא י מועי ל אצ ל היורשי ם בשפיר ש
ואינו מועי ל אצ ל הלקוחו ת והאריכ ו בטע ם דב ר
זה וא ף רבינ ו חננא ל ז״ ל כת ב ומעשי ם בכ ל יו ם
ואין נפרעי ן מ ן המשועבדי ם אל א בשבוע ה אע״ פ
שיש לה ן נאמנו ת ודע ת בע ל העיטו ר והרמב״ ן
ז*ל כדבר י רבינ ו וקצ ת מ ן האחרוני ם כדבר י
הר״א ז״ ל :

פט״ז א החו ב באחריו ת הלו ה ע ד וכו ׳ ,
זה פשו ט בכמ ה מקומו ת :

אמר ל ו המלו ה זרו ק ל י חוב י והפט ר וכו ׳ .

בגיטין פר ק הזור ק (ד ף ע״ ח ע״ב ) אמ ר
ר״י לגיטי ן [ולקידושץ ] אמר ו ול א לדב ר אח ר פי ׳
לגיטין [ולקידושין ] אמר ו שא ם זר ק קרו ב ל ה
ולא לדב ר

הוא דאססיד ו אנסשייה ו ;

מקודשת ומגורש ת ול א לדב ר אח ר איתיבי ה
ולענין החו ב אמ ר ל ו זרו ק ל י חוב י וזר ק ל ו
חובו קרו ב למלו ה זכ ה לו ה קרו ב ללו ה לו ה חיי ב
מחצה ע ל מחצ ה שניה ם יחלוק ו ותירצ ו הכ א במא י עסקינ ן דאמ ר ל ו זרו ק

נשבע* ז *התנ ה המלו ה שידד ה
גובה בל א שבוע ה ה״ ז גוב ה ממנ ו
בלא שבוע ה . אב ל א ם ב א לגבו ת
מיורשיו ישב ע ואח ר כ ך יגב ה .
ואם התנ ה שיגב ה א ף מ ן היור ש
בלא שבוע ה גוב ה בל א שבוע ה .
וכן א ם התג ה שיגב ה מ ן העידי ת גוב ה מ ן העידי ת א ף מ ן היורשי ן שכ ל תנא י שבממו ן קיי ם
בא לגבו ת מ ן הלוק ח ל א יטרו ף אל א *בשבוע ה שאי ן ז ה מתנ ה לאב ד ממו ן חבירו :

פרק שש ה עש ר

א החו ב ייבאחריו ת הלו ה ע ד שיפרענ ו לי ד המלוד י א ו לי ד שלוח ו . אמ ר ל ו המלו ה
זרוק ל י חוב י והפט ר וזרק ו ואב ד א ו נשר ף קוד ם שיגי ע לי ד המלו ה פטו ר .

אמר ל ו זרו ק ל י חוב י בתור ת גיטי ן הי ו הטעו ת קרובו ת ללו ה הר י עדיי ן באחריות ו 0

היו

19 סיז״ מ סי ׳ ק״ כ סמ ג סשי ן צ״ ד

לי

... . חוב י והפט ר והקש ו א י הכ י מא י למימר א ותירצ ו דא״ ל זרו ק ל י בתור ת גיט ץ והקש ו ואכת י

מאי למימר א ותירצ ו מה ו דתימ א מצ י אמ ר לי ה משט ה אנ י ב ך קמ״ ל ע״ כ בגמר א והקש ה הרשב״ א ז״ ל לאוקימח א דזרו ק ל י חוב י והפט ר א״ כ קרו ב ללו ה אמא י חיי ב ותיר ץ דכ י קאמ ר
ליה זרו ק ל י חוב י בתו ך רשות י קאמ ר וכ ל שקרו ב ללו ה ל א ב א לרשו ת המלו ה והכ י איח א בירושלמ י ואפש ר שדע ה רבינ ו ז״ ל וכוונת ו בשכת ב וזרק ו ל ו ואב ד וכו ׳ ר״ ל וזרק ו
לרשותו : אט ר ל ו וכו ׳ . כב ר נתבא ר ז ה ופיר ש הרשב״ א ז״ ל דבלשו ן הז ה ממ ש קאמ ר לי ה והיינ ו חידו ש דא י מפרש י שאמ ר ל ו זרו ק ל י חוב י בתור ת גיטי ן שיה א דינ ך כדי ן