Chapter 495
Section 495
טען
וו ט0י מ סי ׳ נ ׳ סמ ג ש ס ; ב ט1 י פ ס סי ׳ נ׳ ס סמ ג ש ם : ג מ י 8 ם סי ׳ נ 6 :
י הוצי א עלי ו שט״ ח בע ד אח ד וכו ׳ הר י ז ה
ממוייב שבוע ה ואינ ו יכו ל לישב ע
ומשלם . כה ב הרשב״ א בחשוב ה מסחבר א ל י
שאינו נעש ה ככ ק ע״ ס ע ד אח ד וא ם חאמ ר
והא כלל א כיי ל שמוא ל כ״ מ ששני ם מחייבי ם
אוחו ממו ן ע״ א מחייב ו שבוע ה וכיו ן שהוחז ק
כפרן לאוח ו ממו ן א ם כ ן א ף ע״ א מחייב ו
שבועה ל א הי א דל א אמר ו אל א כשהעדי ם
מחייבין אוח ו ממו ן בעדות ן ממ ש אב ל כא ן אי ן
העדים מחייבי ן אוח ו שהמלו ה א ח חביר ו בעדי ם
אין צרי ך לפורע ו בעדי ם אל א כפרנוח ו הו א
שמחייבחו וכ ל שנעש ה כפר ן ע ל פ י שני ם והי ה
חייב לפרו ע ממו ן ע ל פיה ם הוחז ק ז ה כפר ן
גמור משא״ כ כשהוחז ק בע״ א שאיל ו רצ ה הי ה
פוסר עצמ ו ממנ ו בשבוע ה ולפיכ ך אינ ו כפר ן
גמור א״ נ חזק ה הי א שכ ל שהוכח ש בעדי ם הוחז ק
כפרן גמו ר לשל ם ממו ן חזק ה ל א הי ה פורע ו
אלא בעדי ם משאי כ בע״ א שאיל ו רצ ה הי ה עומ ד
בכפרנוהו ונשב ע ונפט ר וכיו ן שכ ן בוט ח בעצמ ו
לפורעו בינ ו לבי ן עצמ ו ולפ י שא י אפש ר להחקיי ם
בממון ע ל פ ה . ומ״ ש הרמב״ ם בפי״ ד מהלכו ת
מלוה הכופ ר במלו ה ע״ פ בבי ת די ן וב א ע״ א
ואמר פרעתי ו הו י מחויי ב שבוע ה שאינ ו יכו ל
לישבע ומשל ם ההו א בשכפ ר בבי ת די ן ואמ ר
שלא לו ה וב א ע״ א והכחיש ו וחז ר וטע ן קוד ם
שיצא מב״ ד אי ן לויח י ופרעת י וכ ן העמיד ה הר״ א
בהשגוח ש ס וחז ר וכת ב כ ן בפ״ ד מהלכו ת מוע ן :
וכז
בגמרא וה״ מ דסרעי ה באפי ה סהד י
ולא אדכ ר לי ה שטר א אב ל פרעי ה בי ן דידי ה
לדידיה מג ו דיכו ל למימ ר ל א הי ו דברי ם
מעולם כ י אמ ר סיטרא י נינה ו מהימ ן . ופיר ש
הרב אב ן מיג ש ז״ ל דדוק א כשהעדי ם מעידי ם
שבתורת פרעו ן נתנ ם ל ו ולפיכ ך בט ל השט ר
אבל א ם אינ ן מעידי ם אל א שבפניה ם מנ ה ל ו
מנה ואינ ם יודעי ם א ם נתנ ם ל ו בתור ת פרעו ן
או בתור ת מחנ ה אי ן השט ר בט ל בכ ך אא״ כ
כפר המלו ה בעיק ר הדב ר וכמ״ ש רבינ ו ז״ ל .
ונסמכו ע ל הדי ן שיתבא ר פ׳ ו מהלכו ת טוע ן
ונטען התחלת ו ראה ו עדי ם שמנ ה וכו ׳ והו א
פרק שבוע ת העדו ת , ז ה דע ת רבינ ו מאי ר
זיל . מדבריה ם למדנ ו שאע״ פ שהו א חיי ב ל ו
נאמן לומ ר במתנ ה קבלתי ם . והרמב׳י ן ז״ ל
חלוק בז ה ואומ ר שכ ל זמ ן שהו א מחוי ב ל ו אינ ו
נאמן לומ ר במחנ ה קבלתי ם ולהוצי א ממנ ו חוב ו
ולא אמר ו נאמ ן אל א כשהל ה תובע ו ואומ ר ל ו
הלויחיך ולפיכ ך כ ל זמ ן שי ש עדי ם שמנ ה ל ו
מעות אעפ״ י של א הזכי ר פרעו ן איתר ע שטר א
זה דעת ו ז״ ל ולשו ן הגמר א מסיי ע לדבר י הראשוני ם
ז״ל דאמ ר דפרעי ה באפ י סהד י דאלמ א בעד י
פרעון ק א מייר י : אמ ר ל ו וכו׳ . מפור ש ש ם
איתרע שטר א ופירש ו בהלכו ת דאיבסי ל לי ה
לגמרי וכ ן עיק ר :
' הוצי א עלי ו שט ר חו ב בע ד אח ד וכו ׳ . דע ת
קצת המפרשי ם ז״ ל שע ד אח ד בשט ר
אינו כלו ם ומ ה שאמ ר בגמר א בפר ק ג ט פשו ט
דעד אח ד בכת ב מצטר ף ע ם ע ד אמ ד ע ל פ ה
היינו דוק א בשי ש שנ י עדי ם חתומי ם בשט ר ול א
מצאי לקיי ם אל א אח ד מה ם וא ז הע ד שבע ל
פה שרא ה ההלוא ה מצטר ף ע ם ע ד שבכת ב
שנמצא לקיי ם אב ל ע ד אח ד בכס ב לבד ו ל א
כלום הו א . אב ל דע ת הגאוני ם ז״ ל הו א שע ד
אחד בכת ב זוק ק לשבוע ה כדר ך ששני ם מחייבי ן
אותו ממו ן . וכ ן דע ת בע ל הלכו ת גדולו ת מש ם
רבני קמא י דקמי ה . וז ה דע ת הרשב״ א ז״ ל .
ורבינו ז״ ל סוב ר כ ן . ובודא י א ם אמ ר ל א
היה דברי ם מעול ם הי ה נשב ע להכחי ש הע ד
והיה נסט ר אב ל עכשי ו שמוד ה שלו ה אל א
שסופן שפר ע דע ת רבינ ו ז״ ל שה״ ז ססויי ב
שבועה שאינ ו יכו ל לישב ע דימ ה הר ב ז״ ל די ן ז ה לדי ן נסכ א דרב י אב א דאס ר א ץ מטפ י ודיד י חספ י וגסבא ר סר ק רביע י מהלכו ח גדל ה התחלת ו מעש ה באח ד שחט ף לשו ן כס ף
וכו׳ וש ם כת ב רבינ ו ז״ ל וכדי ן ז ה דני ן בכ ל כיוצ א בז ה בכ״ מ ודעת ו בכא ן להשוות ם . וא ף כ ן נרא ה מדבר י קצ ת מפרשי ם ז״ ל שכ ל מ י שב א לפטו ר עצמ ו מדבר י ע ד
אחד בטענ ה אסר ת שאינ ו מכחי ש ב ה הע ד קרו י מחויי ב שבוע ה שאינ ו יט ל לישב ע ומשל ם ואצל י הו א דב ר תימ ה בדי ן ז ה היא ך יפ ה כ ח ע ד אח ד בשט ר משני ם בע ל פ ה וא ם לו ה
בפני
משנה למל ך
כוונתו אל א לדחו ח נ״ר ז כז ' . ועיי ן נהרשג׳ א ח׳ ג כי ׳ ס׳ ז הניא ה מר ן הב׳ י א״ ה סי ׳ צ ׳ ומיי ן פ״ מ
ח׳ב סי ׳ ק׳ א ודו׳ ק היט ב נדברי ו שה ם מגומגמי ם נעינ י ודו ק . כת ב הטו ר סי ' פ״ נ א ס הוד ה המלו ה
שנעשה ט ל תנא י אל א שאומ ר שעדיי ן ל א קיימ ו הלו ה ע ל המלו ה להני א ראי ה ואינ ו נאמ ן במג ו שאי ן
אומרי׳ מג ו להוצי א ממו ן כו ' וכת ב מלי ו מהרש׳ ן ח׳ ב ס״ ס רכ״ ח וו' ל ואומ ר דירא ה דאיכ א למ י ד ק
עליה כ י הנ ה נתנ ו התוספו ת ד אפיל ו למא ן דס״ ל דל א אמרינ ן מג ו להוצי א היינ ו היכ א דליכ א שט ר
אבל היכ א דאיכ א שט ר אמרינ ן מיג ו להוצי א כו ׳ . ונרא ה שנעל ם מהממנ ר שדבר י הטו ר ה ן ה ם דנ מ
געק״ת שע ר נ״ א וש ם ביא ר דדמ י הא י שטר א לההו א דאמ ר שטר א זייפ א הו א מיה ו שטר א מעלי א
הול זאירכ ם דאע׳ ג דאי ת לי ה מיג ו למלו ה ל א מהני א דאמרינ ן הא י שטר א חכפ א בעלמ א הו א ול א
דמי לאומ ר סטרא י נינה ו דמהימ ן המלו ה היכ א דאי ת לי ה מיג ו ג ם בשע ר י׳ ז ח׳ ב הרחי ב הר ב מ ה
ומה נעש ה לסמחב ר ז״ ל שאינ ו מדקד ק בתלמוד ו וכות ב לפו ס ריהט א וצ׳ ע :
ז שט ר שלו ה ב ו ופרט ו אינ ו חוו ר ולו ה ב ו וכו ׳ . א ס נמח ל מקצ ת השט ר שלו ה מנ ה ופר ע ממצ ה
ומור הלו ה ולו ה אות ו מחנ ה ע ל סמ ך השט ר גוב ה המלו ה שארי ת חוב ו של א נמח ל שעבוד ו
אפילו ממשעבד י כ ן מצאת י בתשוב ה כ״ י להרדב׳ ז סי ׳ קעי א :
ט הוצי א עלי ו פט ר מקויי ם כו׳ , נרא ה דא ם ל א זכר ו העדי ם זמ ן הסרמו ן ואפש ר לומ ר שקד ם לחו ג
השטר
לחם משנ ה
ט ואע״ ם שא ץ עלי ו עדי ם כו ׳ . סוב ר רבינ ו דל א מהימ ן משו ם מיג ו דל א הי ו דברי ם
מעולם דהו י כמינ ו במקו ם עדי ם דאנ ן סהד י דכי ץ דשו ר מכ ר ל ו ודמי ו
גבה שמאות ו החו ב הי ה והמקש ה בגמר א דהקש ה מר ב ספ א לר ב פפ א של א על ה בדעת ו
חילוק ז ה דכיו ן דהי ו דמ י השו ר ודא י שמאות ו החו ב הי ה צרי ך לומ ר דהי ה סבו ר דהמעש ה
יתיב אמסחה א וכו ׳ הי ה בל א פדי ם דא י לא ו ליהמני ה במיג ו :
י הוצי א עלי ו בשט ר חו ב וכו ׳ . כח ב הר ב המגי ד דע ת קצ ח מפרשי ם ז* ל שע ד אח ד
בשטר וכו ׳ אי ן להקשו ת לדע ת אל ו המפרשי ם אמא י מוק י בגמר א בפר ק ג ט
כשוט הא י ע ד אח ד בפשו ט בע״ א בכת ב וע״ א ע״ פ לשמעינ ן מתניתי ן דאפיל ו ע ד אח ד בשט ר
דלאו כלו ם הו ש דז ה אי ן נלא ה לה ם מדו ש דפשיט א לה ו ואפיל ו דאי ת לי ה דאפיל ו לשבוע ה
אינו זוק ק מ״ מ ה א נמ י פשיט א ומ'׳ ש שדע ת הרשב״ א כיבינ ו היינ ו דע ד אמ ד בשט ר
זוקק לשבוע ה אב ל לחיי ב הרשב״ א ז״ ל מלו ק ע ל רבינ ו וכדכח ב הר ב המגי ד פר ק ד ׳
מהלכות מוע ן :
האומר
הגהות מיימוניו ח
בסי׳ כ׳ ו ע׳ כ : [מ ] היליכוז א כוותי ה דר ב יוס ף בזוז י דאטו • אמא י ק א סמכ ת אהא י שטר א
חספא בעלמ א הו א ופי ׳ בקונטר ס דליב א למימ ר להימני ה במיג ו דא י בע י אמ ר שטר א
מגדל עו ז
שטר שלו ה נ ו ופרע ו וכו ׳ ע ד זנעכ ה כחר ס . פ׳ ק דמציע א (ד ף י ג פ״ב ) : המוצי א שט ר מו ג ע ד
'״יי* =״״ ״ יי״ ״ ־ י;״; ״ !1' ' " י מדלל א*־דניק־דפ^ו ל דז׳־ייפא" 'ד״ א־דמ ; למיגו־במקו ם עדי ם'דהודא ת בע ל די ן כמא ה עדי ם
כוס . פי ק שבוע ת הדייני ( ־ ^ ^ ׳ ״ ' ע״ ב וא ס תאמ ר ניהמני ה במא י דקאמ ר שטר א סעלי א הו ה ליד . ואידכ ם במיג ו וי״ ל כיו ן
הי-אינים יי״״' ' י״י״י * = שמתחל ה ל א ב א אל א מכ ת ז ה השט ר ועת ה חוז ר ב ו ואומ ר זייפ א ורוצ ה לב א מנ ח
יג! שט ר אח ר הו ה לי ה כטוע ן וחוז ר וטוע ן וריב״ ם תיר ץ דל א אמרינ ן מיג ו ראפוק י ממונ א
אלא לאוקוט י ממונ א וכו ' בתום ׳ ול׳ ג לר׳ י מדל א מפרש א טעמ א דר ב יוס ף הב י בהדי א
אלא נרא ר כדפירש״ י וטיי ז בהלכו ת טוע ז ונטע ן נ1ם״ ו ע״ ב ן [ג ] הנח ו ססרא י נינה ו ועיי ן בסי ׳ ס״ ג ע׳ ב : [ם ] כר ב נחמ ן דאמ ר איתר ע שטר א דהלכת א נווחי ה בדינ י ודל א
^רב ־2 א ואמ ר ל א ייי^י ע וטיקי ק י״ ת טיקאט י ייי׳י ע יייי * ?ייט י **'״'י * "״'י ' ״**'" י יי" ״ יי " "" " יי " '"י י ה^ב ר
השגת הראב״ ד
*וק הור ו
ומש;ם ונו ׳
רנותי ונו ׳ פ ד
א׳א אנ י אפר ש
׳מני־רמשנה משפטי ם,הלכו ת ממהומ ה פי־ ד כסףטשנ ה קי ב 223
5םני פדי ם נאמ ן לומ ר סרפח י ואי ך ל א יהי ה נאמ ן בפ ד אמ ד בכה ב , וא״ ח שאנ י הב א דמצ י אמ ר לי ה שסר ך ביד י מא י בפ י א״ פ א ף נהוצי א עלי ו כח ב יד ו ל א יה א נאמ ן
לומר ארעח י אל א מא י אי ח ל ך למימ ר פיו ן דא י מוד ה אינ ו נוב ה אל א מבנ י מר י ל א חש ש להניח ו ביד ו דה א א י בע י יהי ב ומזבי ן לה ו לכולה ו נכס י ול א סיי ף מיד י הכ י נמ י בפ ד
אחד ודא י ואפיל ו מוד ה אינ ו סור ף ממשעבד י ולמ ה ל א יהי ה נאמ ן לומ ר פרעת י ובהדי א מוכ ח הר ק המגר ש דלפני ן גנ ו נופ י עדי ף כת ב יד ו ממחימ ח פ ד אמ ד בל א כת ב יד ו וכ י
אמריק בע ד אח ד בפר ק חזק ת ובפר ק כ ל הנשבעי ן הו ה לי ה מחויי ב שבוע ה וכו ׳ הנ י מיל י במקו ם שא ס הי ו שני ם מעידי ן כ ן ל א הי ה נאמ ן עכשי ו נמ י כיו ן שאינ ו מכחי ש הע ד אינ ו
נאמן אב ל כא ן הר י במקו ם שני ם יע ל פ ה נאמ ן
טען ואמ ר ישב ע ל י של א פרעתי ו ה״ ז נשב ע שאפיל ו
היו בשט ר שנ י עדי ם ואמ ר ישב ע
לי של א פרעתי ו הר י ז ה נשב ע כמ ו
שביארנו : י א *וכ ן [ע ] הור ו
רבותי שהכופ ר בטלו ה ע ל פ ה
בבית די ן וב א ע ד אח ד שלו ה ה״ ז
ישבע שבוע ת התור ה . חז ר ואמ ר
כן הי ה לוית י ופרעת י א ו מח ל ל י
או נתחיי ב ל י ממקו ם אח ר ה״ ז
מחוייב שבוע ה ואינ ו יכו ל לישב ע
ומשלם • י ב מ י'*•שטע ן שפר ע
השטר ואמ ר ישב ע המלו ה ויטו ל
אומרים ל ו הב א מעותי ו ואח ר כ ך
ישבע ויטול . א ם אי ן ל ו כלו ם לשל ם
משביעין אות ו כתקנ ת [ס ] הגאוני ם שאי ן ל ו ולכשתשי ג יד ו ית ן לבע ל חוב ו וישביע ו של א פר ע
ואח״ב ית ן ל ו ג ע *מ י שהי ה ל ו ^הו ב ע ל חביר ו בשט ר
ואבד השט ר והר י העדי ם קיימי ן אע״ פ שקנ ו מיד ו וטע ן
שפרע ה״ ז נשב ע היס ת . והור ו רבות י שאפיל ו [צ ] הי ה
החוב לזמ ן ועדיי ן ל א הני ע זמנ ו לחפר ע הואי ל וכתב ו
לו השט ר ואי ן ביד ו שמ ר והלו ה טוע ן פרעת י נאמ ן
ונשבע היס ת שפרע ו שאנ ו חוששי ן שמ א פרע ו ולפיכ ך
קרע השט ר א ו שרפ ו . *וכ ן הור ו רבות י שאפיל ו הי ה
השטר יוצ א מתח ת יד י אח ר והלו ה טוע ן ממנ י נפ ל
אחר שפרעת י אע״ פ שהו א בתו ך זמנ ו נשב ע היפ ת
ונפטר שכיו ן שאי ן השט ר בי ד המלו ה אי ן ש ם חזק ה :
שנים
א סו ר ש ם סי ׳ ס׳ ג סמ ג פ6י ן פ ס : כ סח׳ ס סי ׳ פ״ א פמ ג עשי ן סי ׳ צ י
מכיזן שאמ ר נהחל ה ל א
לויחי כאיל ו אמ ר ל א
סרעתי ואיל ו ל א חו ר והוד ה
היה נשנ ע להכחי ש א ת הט ד
וטכשיו םח1 י והוד ה לט ד שלו ה
שוכ אינ ו יכו ל לח1ו ר ולהכחי ש
ולומר שפר ט שהר י הוד ה ל ו
כראשונה בל א פר ע ואיל ו ל א
הכחישו הט ד נתחל ה ל א כיינ ו
אומרים כנ ר הוד ה של א פר ע
הואיל ויכו ל לעמו ד כטענת ו כל א
שמעה וטכשי ו שנתהיי כ שכוע ה
