Section 494

כשר

11 טמ' מ סי ׳ ס״ ג הני א כ ל הלש ץ וג ס הסמ״ ג הגיא ו גפש ץ סי ׳ פ״ ד : ג סלו" ■ סי * פ ג סמ ג מכי ן סי ׳ צ ד ן

לחם משנ ה

סרעון דא י ל א ר ב פפ א לשמעינ ן רבוה א דאפי ׳
בעוען בשס ר שהו א אמנ ה דשמר א לא ו להכ י
עביד וכ ל שכ ן בטוע ן טענ ח פרעו ן :

ד המוצי א שס ר חו ב ע ל חביר ו וכו ׳ . מימר א
סרק י ש נוחלי ן (ד ף קכ״ ח ע״ב )

וסבק הלכ ה ש ם . וכב ר האריכ ו המפרשי ם ז״ ל
בנהינס נוע ם לדי ן ז ה ופירש ו הלו ה נשב ע כד ץ
מודה מקצ ת :

ה הוצי א עלי ו שס ר חו ב וכו ' . מחלוק ס
תנאים ואמוראי ם בהרב ה מקומו ת
ומהם פר ק מ י שמ ת וש ם פסק ו רו ב המפרשי ם
זיל כמא ן דאמ ר מוד ה בשס ר שכתב ו צרי ך לקיימ ו
וכדברי רבינ ו זי ל וכ ן דע ת הרמב׳ ן ז״ ל והרשב״ א
וכן דע ת ההלכו ת ;

ו הוצי א עלי ו שס ר מקויי ם וכו ׳ . פר ק חזק ת
(דף ל״ב ) מעש ה ש ם ופירש ו רבינ ו
ז״ל במקויי ס וכ״ נ דע ת הגאוני ם ז״ ל וכ ן פיר ש
הרב רבינ ו יונ ה ז״ ל וסע ס לדי ן ז ה מפנ י מ ה אינ ו
נאמן במג ו נח^ק ו ב ו המפרשי ם ז״ ל אב ל דע ת
הרמב״ן והרשב״ א זי ל הו א ששס ר ז ה בשע ה
שהודה המלו ה שמזויי ף הו א ל א הי ה מקויי ם
ומחוך ז ה אפי ׳ קיימ ו אח ר מכא ן אינ ו גוב ה ב ו
שהרי בשע ת הודאת ו ל א הי ה ש ם מנ ו שהר י
עדיין ל א הי ה מקויי ם ושו ב אי ן נזקקי ן ל ו אב ל
אם קיימ ו ואח ר מכ ן הוד ה נאמ ן מדי ן מג ו
ומגבין אוח ו אל ו דבריה ם ז״ ל :

שטר

ג שיט ר מזוי ף הו א וכו ׳ . קש ה באמ ש לאל ו הגאוני ם שאמר ו שישב ע בהא י חלוק ה
דמזויף אמא י ישב ע כיו ן שנתקיי ם הפט ר בחותמי ו ושס ר מקויי ם מ א וצ״ ע .

כתב הר״ א ז״ ל בהשגו ת נרא ה דדוק א בטענ ת סרעו ן משביעי ן אוח ו שהסונמ ת כתובת ה
נשבעת והפיחת ת נוטל ת בל א שבוע ה שהשס ר מצו י יות ר בפרעו ן ע״ כ וק ׳ דאע* פ שכת ב
שהוא כדמו ח ראי ה אי ן כא ן ל א דמו ת ול א רי ח דטעמ א דפוגמ ת נשבע ת משו ם דמיפר ע
לא דיי ק ורמ ו רבנ ן שבוע ה עלי ה כ י היכ י דלידו ק מ ה שאי ן כ ן בסוחת ש ועו ד דהש ם

ג הוצי א מלי ו :כי ד סקויי ם יכו ׳ . כחו ג נהשגו ה הר ג ז״ ל ריז ג 01 נהשוג ס נו ׳ . פירו ש פהי ב כס ג
נסשוגה שחיי נ לישנ ע ע ל טעג ס הלו ה והיס ה השאל ה שהי ה טוע ן הלו ה שהוסי ף ע ל הסירו ס
יותר מדא י וכו י אב ק מי ס ול א סלמו ד מדבר י הר ג שככ ל הטענו ס חיי ב לישי ע דדוק א ננ׳ ד שהמלו ה
סכר דאי ן כא ן רבי ס דטרש א שר י וי ש גווני ם הרב ה די ש מה ס היס ר וי ש מה ס איסו ר ובנ י אד ם מססרצי ן
כזה להק ל אי ל כשא ל גוונ י כגו ן כטוע ן רכי ת כהדי א 16 כאב ק רכי ת כדר ך מסורס ס וב ן אמנ ה ומוויי ף
שכל אל ו ל א הוחזק ו ישרא ל ע ל כ ך לעכו ר כאיסור א א ף הר ב מוד ה דאי ן משכיעי ן למלו ה כסכמ ז יכותי ו
של רכינ ו . כת ב הרא״ ש כתשוב ה כל ל צ״ ו סי ׳ כ ׳ וו״ ל ומ ה ששאל ס א ם יטעו ן שמעו ן לישכ ע שאי ן
השעל מזויי ף וישכ ע אות ה שנוע ה אינ י רוא ה ככא ן שו ם שכוע ה א ס השט ר מקויי ס כ1 ׳ ואי ן כ ן דע ס

יכינו שכת ב כפרקי ן הוצי א עלי ו שט ר מקויי ם ואמ ר כלו ה שמ ר מזויי ף הו א כו ׳ די ש מ י שהור ה שחיי ב

לישכע נע ; השט ר דכטענ ת מוויי ף נמ י חייכ ו הגאוני ם שכוע ה ואי ן לומ ר דטע ם כרא׳ ש ז״ ל משו ם דס״ ל

כהכרעת רני מ דדוק ח נז ה הו א דחיי נ המלו ה לישנ ע דשטר א נסרעו ן קיימ א ל א נשא ר הטענו ת דא״ כ

לא הו׳ ל לכיא׳ ש למיתל י גיעמ א משו ם דהשט ר הו א מקויי ם ולו״ ק . כתו ב נסשוכ ת מהרש״ ן ח׳ ג סי ׳ ל ׳
יאונן ששכ ר כי ח משמעו ן וי ש לראונ ן שט ל ע ל שמעו ן אי ך נתחיי ב להעמי ד הני ס של ו כי ד יאונ ן ס י
ג׳ שני ם נשכנ י קיכ ל השכירו ת מכג ' שני ם ועס ה סוע ן שמעו ן אי ך לאקינ ל שכירו ס מי ד ראוכ ן ומ׳ ס

נין בפוחס ש ב ץ בפוגמ ת איי ד דהלו ה מע ן טענ ת סרעו ן לאס״ ה דפוהה ת ל א משתב ע וא' פ
כיון שלעול ם הו א טענ ת פרע ץ מ״ ס לומ ר דסענ ש פרעו ן מצו י יות ר . כת ב ה״ ה ז״ ל
וכן עיק ר באי ן נשבעי ם אל א ע ל טענ ת פרעו ן דא י ל א לשמעינ ן ר ב סס א רבות א .

וקשה דדילמ א נק ט ר ב פפ א הכ י משו ס ריש א דאפיל ו בטוע ן פרעו ן א י ל א טעי ן ל א
סענינן לי ה ול א משתב ע והו י ה א רבות א טפ י בריש א וי״ ל דהא י לא ו ר־ות א הי א כל ל
. דבמתני ׳ אמ ר סוג ם ישב ע משס ע דא ם אינ ו פוג ם ל א :

ואע׳ם

משנה למל ך

הגהות טיימוניו ת

דפוגם שטו ו דמיית י על ה וכ ן ר״ י אויפ ס ששבוע ה ז ו כעי ן של י תור ה עיי ן בסיט ן ?•" ח
ע״ב : [ו ] ד א סודקקינ ן די ה בדייני ם ואי ן משכיע ץ אות ו סשו ם שנרא ה כחשד ו ג ם אי ן
גובין ל ו מפנ י שו ה אומ ר אישתב ע ל י דל א פרעת י : [ח ] עיי ן בהלכו ת שמיט ה בהגה״ ח
ע״כ : [ט ] של ח לי ה רב י אב א לר ב יום! ? ב ר חמ א נו ׳ ז [י ] פיר ש רשב״ ם דקוד ם שהעיד ו
העדים טע ן הלו ה כ ך והוד ה כמחזי ה וכ ן ר״ י ועיי ן ש ם בתוספו ת ע״ ב : [כ ] תום ׳ פ״ ק
דב׳מ דקי׳ ל כר ׳ יוהנ ן דאמ ר מוד ה כשט ר שכתב ו צרי ך לקיימ ו וכ ן פר׳ ח וב ן ר ב אלפ ס
ובן פס ק ראבי״ ה וכ ן פר׳ י בפר ק מ י שט ת משו ם דר ב נחמ ן הכ י ס״ ל בפר ק שנ י דכתובו ת . .

דאמר ב י את ו לקמי ה אמ ר לה ו ויל ו וקיימ ו שטרייכ ו ובשב ת סר ק המוצי א משמ ע נם ♦ ר ק גלו י דע ת ו ה נלכ ד שב ה ו א

דצריך לקמ י דקאמ ר דכ״ ע מוד ה בשט ר שבתב ו צרי ך לקיימ ו אע״ ג רגב י מפקי ד לי ה סר ק י ש ממלי ן(ד ף קכס ) : ה

כו׳ כדלעי ל ודל א כרשב״ ם שכת ב וז׳ ל מסקנ א דשמעת א מוד ה בשט ר שבתב ו אי ן צרי ך 6נ1 ר פסויי ו

לקיימו בשמוא ל ורב י יוחנ ן ל א שנ א היב א דלו ה מר ע לי ה לשטר א לומ ר שט ר אמנ ת
או שט ר פסי ם הו א ל א שנ א רעדי ם אמר ו אנוסי ם חיינ ו ועיי ן בספ ר שופטי ם בסי ׳ י׳ ג
זדכי אג״ ן פס ק היכ א דלו ח םר ע לי ח אי ן צרי ך לקיים ! סדרכ י יוחנ ן ורי ש ל^י ש ואדןס ח למ ו סויגיז מ דג ר קסר א ומר ז חכ י גפר ק ס י שס ת נרבינ ו ע״ פ ; [ל ] עיי ן כתמ ר

נפטר סטומ י פיל י צפלמ א גינ& ו ופז ר פפ ן שא ס כזנר י שמעו ן דנע י להטי ל חר ס א ו שנוע ה לראונ ן
אם מס י א ו נת ן שכירו ת לשמעו ן ל א שנק ש חי י לכ ל הפרטונו ת והשוברו ת הנעשו ת ני ן אד ם לחניר ו וע ל
וה השי ב הר ב ז' ל ג ם וא ת הטענ ה מהכ ל ימע ט ואי ן נ ה ממ ש דכנ ה נהוצי א עלי ו שט ר מקויי ס והלו ם
אומי שס ר מזויי ף הו א וכו ׳ כח כ הרמנ״ ם פי׳ ד מהלכו ת מלו ה כלל ו ש ל דנ ר טוע ן טענ ה כא ם הוד ה
נעל השט ר הי ה השט ר נט ל והמלו ה עומ ד נפטר ו ואומ ר שו ס פק ר טוע ן ואומ ר הלו ה ישנ ע ל י ויטו ל
ה׳ז מחליק ת ני ן הגאוני ם כו ׳ יע׳ ש . וטמנ ת ראונ ן אינ ו כמ ו שחש ב הר ב שדחא ה נאמ ת מני ן שניד ו
אנל הי א טענ ה טונ ה ונריא ה שאמ ר :כת ב שקיב ל כ ל השכירו ת ש ל ג ׳ שני ם מ ה טוע ן ראוב ן של א קינ ל
אלא שתנא ס הי ה שידו ר נחנ ס והו י כסיר ה גמור ה לשע ר ראונ ן ואי ן שומעי ן לשמעו ן למסו ר ל ו שנוע ה
נגד מדו ת העדי ם שהוד ה שקינ ל כ ל השכירו ת . ומ ה דמו ת מצ א הר ב לההי ח דרני ת ואמנ ה שכת ב רכינ ו
דחייב המלו ה לישנ ע דהת ם י ש מקו ם לעדי ם לשבוע ה א י משו ם רני ת א ו אמנ ה שהאמינ ו ומס ר ל ו השט ר
אנל מדו ן ו ה ל א דמ י . ועו ד דבלא ו הכ י כנ ר כת ב רנינ ו משניעי ן לי ה למלו ה היינ ו להוצי א מ ן כלו ה
אנל להחזי ק ני ד המוחז ק שנוע ה נט י ל א נע י וו ה כלו ר וצ׳ ע ;

ה אב ל פרעתי ו א ו אמנ ה הו א כ1 ׳ . כת נ הטו ר ס׳ ו מ״ ו וא ם לאח ר שאמ ר אמנ ה סר ע לב׳ ח ונ א
צגנוס מ ן כלו ה רואי ן א ם כשנ א נ״ ח לגנו ת השט ר אמ י ששע ר אמנ ה הו א א ו ודא י ל א היס ס

כוונתו

מנדל עו ז

הוייי עלי ו שנו ר מקזיי ם כו ׳ ע ד הר י ז ה מחלוק ה בי ן הגאוני ם י ש מ י שהור ה כו ׳ ורמת י הור ו וכו ׳
אנל כ ל אל ו הטענו ת וס ׳ ס ד ולז ה דעת י נוט ה : כת ב הראב׳ ד ז׳ ל הר ב ו׳ ל כת ב ו ה נהשונ ה
וכו׳ : ואנ י אזמ ר איל ו ל א הי ה כות ב ר' מ ו״ ל תחל ה שהו א מחלוק ת ני ן הגאוד ם א ו הו א ל א הי ה
מתיחס מתלמי ד לר נ ו׳ ל אול י היית י אומ י כ ן הו א שנתל ה ע ל וא ת כתכונ ה אב ל מחלוק ת הגאוני ם ו׳ ל
קדם לרנותי ו ולר ג ו״ ל כמ ס שני ם ונכ ר חו ר ואמ ר שרנותי ו הור ו נו ׳ וכ ם ה ם דנר י סר ב ו״ ל ורנינ ו
יהוסף אנ ן מיג ש ז׳ ל אמו ר מעת ה מחלוק ת ישנ ה היח ה והתשונ ה נכונ ה לס י עניינ ה ואי ן כא ן כשג ם
ואינה צריכ ה עו ד תשונ ה : המוצי א שט ר חו ב ע ל מכיר ו ע ד נעל ו שט ר ז ה .

הוציא עלי ו שע ר חו ב פ ד כשא ר השטרו ת . ס׳ ב דנדקי ן : הוצי א עלי ז
8סר עקויי ם פ ד כחר ס הו א משו ב . נסר ק חזק ת הנתי ם (ד ף לג ) :

שסר

222

כסף משנד ו משפטים . הלכו ת מלו ה ולו ה פי־ ד מגי ד משני ן

ז שט ר שלו ה ב ו ופרע ו וכו ׳ . מימר א בהרב ה מקומו ת ואח ד מה ם סר ק שני ם אוחזי ן (ד ף י*ג ) וש ם מבוא ר שאפיל ו פרע ו כיו ם שנעש ה השנו ר אינ ו חוז ר ולו ה ב ו אפי ׳ נ ו כיו ם :
ח המוצי א שע ר חו ב מקויי ס וכו ׳ . מפור ש פר ק חזק ת(ד ף ל״ ב ע״ב ) בעובד א דערב א וכת ב הר ב רבינ ו יונ ה ז״ ל שאפיל ו הי ו המעו ת יוצאי ם ע ל יד י הדח ק אי ן שיעבו ד השס ר
בסל כיו ן שאיל ו הי ה מכי ר בה ם ל א הי ה מקבל ם ועיק ר :

ט הוצי א עלי ו שס ר מקויי ם וכו ׳ . מעש ה סר ק שבוע ת הדייני ן (ד ף מ״ב ) ולשו ן הגמר א איתר ם שסר א ופירש ו בהלכו ת שהכוונ ה איבסי ל לגמר י ו ק עיק ר :

בד״א כשהעיד ו שנת ן ל ו בתור ת סרעו ן וט ׳ .

כשר הי ה ל י ואב ד אע׳ פ שהמלו ה הו א ששב ר א ת
שטרו ואיל ו רצ ה אמ ר אינ ו מזוי ף שהר י נתקיי ם בב״ ד
אינו גוב ה ב ו כלו ם אל א נשב ע הלו ה היס ת ונפט ר
שהרי ז ה השט ר [״ ] כחר ם הו א חשו ב ז ז שט ר אשלו ה
בו ופרע ו אינ ו חוז ר ולו ה ב ו שכב ר נמח ל שעבוד ו
ונעשה כחר ם י * ח המוצי א שט ר חו ב מקויי ם ע ל חביר ו
ואמר הלו ה הל א פרעתי ך ואמ ר ל ו המלו ה כ ן הי ה אב ל
חזרתי והחזרת י ל ך המעו ת והלוית י אות ך פע ם שני ה
הרי בט ל השט ר שנפר ע והר י הו א כחר ם . אב ל א ם
אמר ל ו החזרת י ל ך המעו ת מפנ י של א הי ו טובו ת ע ד
שתחליפם ל א בט ל השט ר ועדיי ן שעבוד ו קיי ם :

ט הוצי א בעלי ו שט ר מקויי ם שי ש ל ו עלי ו מנ ה ואמ ר
לו הלו ה הל א פרעתי ך בפנ י פלונ י ופלונ י ובא ו אל ו
והעידו שפרע ו אב ל ל א הזכי ר ל ו א ת השט ר ואמ ר ל ו
המלוה כ ן הו א שפרע ת אב ל חו ב אח ר [י ] פרע ת שהי ה
לי אצל ך הר י בט ל [ס ] השט ר . בד א כשהעיד ו שנת ן
לו בתור ת פרעו ן אב ל א ם ראוה ו נות ן ל ו מעו ת ול א
ידעו א ם הו א בתור ת פרעו ן א ו בתור ת פקדו ן א ו
בתורת מתנ ה . א ם אמ ר בע ל השט ר ל א הי ו דברי ם
מעולם הר י הוחז ק כפר ן ובט ל השטר . וא ם אמ ר
פרעון ש ל חו ב אח ר הו א הר י ז ה נאמ ן ונשב ע ונוט ל
מה שבשט ר שהר י ל א פרע ו בעדי ם מתו ך שיכו ל לומ ר מתנ ה נתנ ם ל י נאמ ן לומ ר פרעו ן
של חו ב אח ר ה ן . אמ ר ל ו הלו ה והל א שט ר חו ב ז ה דמ י שו ר שלקחת י ממ ך הו א ואת ה
גבית דמ י בשר ו . ואמ ר ל ו בע ל השט ר כ ן אנ י גבית י א ת דמי ו מחו ב אח ר שהי ה ל י
אצלך הואי ל והוד ה מעצמ ו שדמ י השו ר הו א החו ב ומדמי ו נפר ע בט ל השט ר י ראד פ
שאין עלי ו עדי ם שפר ע מדמי ו ישב ע הלו ה הים ת שפרע ו וכ ן כ ל כיוצ א בזה : י הוצי א געלי ו
שטר חו ב בע ד אח ד ולו ה טע ן פרעת י הר י ז ה מחויי ב שבוע ה ואינ י יכו ל לישב ע ומשל ם .