Section 493

ו ז ה אומ ר ממש ה ימי ם נשא ר מהזמ ן וכו ׳
אומרים למלו ה המת ן עו ד וכו ' . הטע ם
שכיון שעדיי ן ל א הגי ע זמנ ו ואפיל ו לדבר י
המלוה ל א ישב ע עכשי ו :

ז הית ה המלו ה בשט ר וכו ׳ . נרא ה דה״ ה
אם הלו ה ע ל המשכו ן וכ ן כת ב בטו ר
מ״ס סימ ן ע״ ג : וס״ ש וישב ע היש ת (*שנשא ר
עוד חמש ה ימים ) בטו ר ח״ מ סי ' ע״ ג העתי ק
לשון רבינ ו ואי ן ש ם תיב ת היס ת וכ ן נרא ה ל י
דתיכת היס ת ט״ ם הי א דמ ה עני ן היס ת לכא ן
דאין היס ח אל א בנשב ע לסטו ר עצמ ו והכ א
במלוה ע ל המשכו ן הו א נשב ע שבוע ה כעי ן
דאורייתא ובמלו ז בשט ר א ם נדמה ו לאומ ר
סרעתיך הי ה לנ ו לומ ר פר ע מי ד וא ם יאמ ר
השבע ל י של א קבע ה ל י זמ ן א ז ישב ע ל ו ואיפש ר
לקיים הגירס א משו ם דאיכ א למימ ר דל א דמ י
לאומר פרעתי ך כיו ן כמוד ה שהו א חיי ב ל ו
אלא הו י כאיל ו מוב ע הלו ה למלו ה חיי ב את ה
להמתין ל י כ ך וכ ך ימי ם ולפיכ ך חיי ב המלו ה
לישבע היס ס :

הוציא

•(#י׳ כמציפ )

נפרע אל א בישו ב כדר ך שנתת י ל ך בישו ב והר י ה ן
ברשותו ע ד שיפרענ ו בישו ב :

פרק ארבע ה עש ר

א הפוג ם נא ת שטרו . א ו שע ד אח ד מעי ד ע ל שטר ו שהו א פרוע . והב א ליפר ע של א בפנ י
הלוה. והטור ף מי ד הלוקח . והנפרעי ם מ ן היור ש בי ן קט ן בי ן [א ] גדו ל ל א
יפרע אל א בשבוע ה כעי ן ש ל [נ ] תור ה (*ואומר ) ל ו כשיתב ע השב ע ואח״ כ תטו ל . וא ם
היה [ג ] החו ב לזמ ן ותב ע ני ] בזמנ ו יפר ע של א בשבוע ה . עב ר זמנ ו ל א יגב ה אל א
בשבועה י ב התוב ע א ת חביר ו לפרע ו וטע ן הלו ה שפר ע שט ר ז ה א ו מקצת ו ובע ל
השטר אומ ר ל א פרע ת כלו ם אומרי ם ל ו של ם ל ו . טע ן הלו ה ואמ ר ישב ע ל י של א
פרעתיו וימו ל [ה ] משביעי ן אות ו בנקיט ת [י ] חפ ץ של א פרע ו כלו ם א ו של א פרע ו אל א

כך

• סו ר ש ם סי ׳ ע״ ד סמ ג ש ם : ג עיי ן ש ם נטו י דע ס הרפנ׳ ן : ג סי ׳ סי ד סס׳ ג משי ן ס״ י : *(עי ׳ מל״# )

היתומים בי ן גדולי ם בי ן קטני ם מפור ש בגמר א
בהניזקין(ד ף נ׳ ) וה״ ה לכ ל יור ש וכ ן מוכי ח
סרק כ ל הנשבעי ן ולז ה כת ב רבינ ו זי ל יור ש
נראה [שר״ל ] א י ז ה יור ש : וא ם הי ה וכו ׳ .
פ״ק דבב א בחר א (ד ף ה ׳ ע״ב ) נתבא ר בגמר א
שאם מ ת לו ה תו ך זמ ן נוב ה מ ן היתומי ם של א
בשבועה ודע ת רבינ ו ז״ ל שהו א הדי ן לכ ל השא ר
וראיתי מ י שחול ק בדי ן הפ א ליפר ע מ ן הלקוחו ת
שאפילו תו ך זמ ן אינ ו נפר ע אל א בשבוע ה דה א
היכא דאוד י פשע ת מית ה דל א פרעי ה גב י
מיתמי בל א שפוע ה וממשועפדי ם צרי ך שבוע ה
הכא נמ י ל א שנ א וכ ן מצו י בתשוב ה לרבינ ו
האיי גאו ן ז״ ל ע״ כ דבריה ם ואנ י אומ ר שאי ן
הנדון דומ ה לראי ה דהת ס בדי ן הו א של א תועי ל
הודאה אצ ל לקוחו ת משו ם חש ש קנוני א ואי ן
בידו להפקי ע הלקוחו ת אב ל גב י יורשי ם אי ן
למוש לקנוני א שהר י ביד ו להפקי ע ירושת ם
בלאו הכ י אפ ל בתו ך זמנ ו משו ס חזק ה הי א
שאין אד ם פור ע חו ך זמ ן הילכ ך לקוחו ת
ויתומים שוי ם ודברי ם נראי ם ה ן אב ל אנ י
חוכך בדי ן סוג ם א ת שטר ו דה א איבטיל א ל ה
חזקה דאי ן אד ם פור ע לגב י הא י שהר י פר ע
והלה מוד ה ל ו במקצ ת וצ״ ע :

ב התוב ע א ת וכו ׳ , מימר א פר ק שבוע ת
הדיינים (ד ף מ״א ) ומבוא ר כ ה
שזה החילו ק י ש בי ן פוג ם שטר ו לאינ ו פינ ס
שפפוגם אפיל ו ל א טע ן לו ה טועני ן ל ו וא ס אי ן
מלוה פוג ם שטר ו א ס ל א טע ן לו ה אי ן טועני ן
לו כדבר י רבינ ו ז״ ל . ומ״ ש משביעי ן אוח י
בנקיטת חס ן כ ך פירש ה רבינ ו ז״ ל ובהלכו ת דה ך
שבועה דומי א דסוג ס א ת שטר ו הי א בנקיט ת
חפן וכ ן מוכר ח ש ם , ודי ן התלמי ד חכ ם מסור :
שם וא י צורב א מרבנ ן וט ׳ ל א מזדקקינ ן לי ה
ופירש״י

משנה למל ך

לפרוע נשו ה נט ף ורוצ ה לפרו ע ככ ף עיי ן בשכונ ת מהרשד״ ם מה' מ סי ׳ תכ״ נ ודנרי ו ה ם מגומגמי ם נעי ר :
ז טע ן כמלו ה ואמ ר היו ם סו ף הזמ ן נו ׳ . (*א׳ ה עיי ן נמ׳ ש הר ג המחנ ר פט״ ו מה ׳ טוע ן ונטע ן
דין י״א ) : ויישב ע היס ת שנבא ר עו ד ה ׳ ימי ם . מ״ ש נכ׳ מ נטח׳ ע סי ׳ ע״ ג העתי ק כו ׳

נראה דט׳ ם י ש כא ן דל א קא י הר ב נריש א אל א בסיפ א נהית ה המלו ה נשט ר וכו ׳ ירא ה ל י שישב ע ב׳ ח
היסת על ה קא י הר 3 :

פי״ד א הפוג ם א ת שער ו וכו ׳ ואומ ר ל ו כשיתב ע השב ע ואס״ ה הטול . צ׳ ל ואומרי ם ואב״ ד קא י
דבכני א י ל א טעי ן אנ ן עענינ ן לי ה . מ׳ ש ה׳ ה ז״ ל אב ל אנ י תוכ ו בדי ן פוג ם
פטיו כו ׳ א ם פסק ו ש ל ה׳ ה לחיי ב בבוע ה למלו ה ניח א וא ם לפטי ו במלו ה ע״ ס ללו ה בשבועת ו קשי א
ליס סוג ם שטר ו אמא י נשב ע וניט ל ה א איגטי ל חזק ה דשטי ך ביד י מא י גע י דה א כ י היכ י דאיבטי ל

חזקה דאי ן אד ם פור ע בתו ך זמנ ו ה׳ נ אינטי ל שטר ך ביד י מא י בע י דה א פר ע ול א כת ב ואפש ר לדחו ת

דההם גו ף רסיעו ן מנט ל החזק ה דאי ן אד ם פור ע בסי ך זמנ ו דכ א פר ע אי ל גב י פוג ם אפש ר דפל ע
אדעתא לכתו ב מי ד שוב ר ונטרפ ה כשע ה מאיז ו סיב ה ול א כת ב והמשכי ל יבי ן ודו׳ ק . ומ״ ש 3כ״ מ ואנ י
אומר שאי ן נרא ה כ ן מפש ט דבר י רבינ ו ג ם ה׳ ה כת ב אב ל דע ת הרמב׳ ן כו ׳ להודי ע שאי ן כ ן דע ה
רביני . כת ב כרא׳ ש נחשיב ה כל ל פ׳ ז סי ׳ ה ' וה א דהנ ן הפוג ה א ת שטר ו ל א יפר ע אל א בשבוע ה היינ ו

שטר שאי ן ב ז נאמנו ת כו ' ועו ד אנ י אומ ר דאפיל ו בשט ר שאי ן ב ו נאמנו ת א ס הפרעו ן כת ב בינ י שיט י

אין ז ה נקר א פוג ם שער ו כו ׳ יע״ ש . ומדבר י נעה ׳ ת שע ר נ׳ א ח״ ד נרא ה שחונ ק ע ל ז ה זס׳ ל דאשי '
שיש ללו ה שוב ר נפרעו ן השט ר קרינ ן בי ה סוג ם ומהראי ה שהני א ש ם נרא ה דאי ן נמל ק ני ן פלפו ן גונ י
שיטי לשוב ר שבי ד הלו ה יע״ ש :

חוגיא

להם משנ ה

ירצה יכו ל לומ ר לקו ח הו א ביד י וכיו ן שכ ן הרשו ח ביד ו למכו ר י ש להאמיצ ו צד3 ר :
פי״ד א והגפרעי ן מ ן היור ש וכו׳ . מ ה שאמ ר בי ן קט ן הי א כתוב ח חש ה בנול ה
אפילו בעוד ן קטני ם משו ם חינ א דא י בע ל חו ב ל א הפש ר ממ' נ
אי מלו ה ע ל ס ה ל א מצינ ו שיפר ע מ ן היור ש אל א בג ׳ דברי ם בכת ב בפר ק י״ א ובאות ם
השלשה דברי ם גוב ה בל א שבוע ה כמ ו שכת ב הו א ז״ ל וא י במלו ה בשט ר אי ך אמ ר בי ן
שהוא קט ן שהר י הו א ז״ ל כת ב לעי ל שאי ן מקבלי ן עדו ת בעוד ו קט ן ואי ן נגבי ן מה ם אל א
כשהרביש אוכל ת בה ן א״ ו שהו א דוק א כהוב ת אש ה : והנפרעי ן מ ן היור ש בי ן קט ן בי ו
גדול וכו ׳ . וא״ ת וה א רבינ ו כת ב בפר ק י״ ב דאי ן נפרעי ן מ ן היורשי ם כשה ם קטנ- ס אל א
בכתובת אש ה והכ א משמ ע דבכ ל חו ב אייר י כדאמ ר בח ר הכ י וא ס הי ה החו ב לזמ ן וכו ׳
וי״ל דמ״ ש רבינ ו ז״ ל בי ן קט ן ל א אייר י אל א בכתוב ה דוק א אב ל כ ל השא ר אייר י בכ ל
חוב . ומ״ ש רבינ ו וא ס הי ה החו ב לזמ ן וכו ׳ הו א משו ס דבכ ל שא ר הדיני ם אייר י בכ ל
חוב : וא ם הי ה ונו ׳ . כת ב ה״ ה ז״ ל אב ל אנ י חוכ ך בדי ן פוג ם א ת שטר ו וכו ׳ כ'' כ
הטור בהלכו ת מוע ן בש ם רבינ ו ז״ ל דפוג ס שט ח אפיל ו הי ה החו ב לזמ ן ל א יפר ע מל א
בשבועה וקש ה דח״ כ לימ א בגמר א חילו ק ז ה דאיכ א בי ן פוג ם לשאינ ו סוג ם דפוג ם אפיל ו
תוך הזמ ן ל א יפר ע אל א בשבוע ה מ ה שאי ן כ ן כשאינ ו פוג ם :

ב א ו של א פרע ו אל א כ ך וכ ך וכו׳ . היינ ו פוג ם א ת שטר ו וקש ה הר י כת ב די ן ז ה לעי ל
דאפילו ל א טע ן טענינ ן לי ה ולמ ה כתב ו רבינ ו ז״ ל כא ן ויי ל דאח א לומ ר דאפיל ו
בדין סוג ם א ס הי ה המלו ה ת״ ח אי ן נזקקי ן לשבועת ו ולכ ך כת ב רבינ ו די ן ז ה כא ן לאחוי י

עליה די ן א ם הי ה המלו ה ת׳ ח אב ל אי ן נרא ה ק מדב ד הסו ר ז״ ל דכהלכו ח סוע ן ונסע ן בדי ן פוג ם ל א חיל ק בי ן ח״ ח לאינ ו ת״ ח ובדי ן גביי ת מלו ה חיל ק בי ן ת״ ח לאינ ו ת״ ח סשמ ע

דם״ל דסילו ק ס״ ח ל א קא י אסוג ם ;

מגדל עו ז

הסאיד. נתנ ה להתב ט בכ׳ מ כי ׳ ס ד סו ף הפד ק . בניזקי ן פר ק הגוז ל ומאט ל (ד ף קייז ) :

פי״ד הםוו. מ שטי ו כו ׳ ע ד תלמי ד חכ ם אי ן נזקקי ! לפנועת ו . בכתובו ת פר ק הכות ב (ד ף ס״ו ) :

הוציא

שטר

הגהות מינמוניו ת

יום וכמדינ ה שהי א נוהג ת פחו ת מב ן א ו ית ר ע ל כ ן אי ן משני ן ממנה ג המדינ ה . עי ץ
לעיל בפר ק אח ד עש ר די ן שאל ה בז ה תמצ א לעי ל הלבו ת שאל ה פר ק ראשו ן ע׳ ב ;
[א] כדתנ י אני י קשיש א פר ק שבוע ת הדייני ם יתומי ם שאמר ו גדולי ם ואצ״ ל קטני ם בי ן
לשבועה בי ן לזיבודי ת ופס ק כוותי ה סר ק הניזקי ן וכמ ה ברייתו ת מקש ה מה ן בפר ק

!מגיד משנד !

משפטים הלכו ת מלו ה ולו ה פי ' ף כס ף משנ ה מי א 221

ליה ול א להגכו מ אל א א ם נשנ ע מאלי ו מגכינ ן לי ה (?ל ו דגריה ס ז״ ל וד ץ ז ה
פ״א מהלכו ס סו ק ונטע ן שאפיל ו במלו ה ע ל פ ה א ס הלו ה טוע ן פמ א בסרעו !
חה פשו ט

ובהשגות א״ א הר נ ז״ ל כה ב ז ה כחשוכ ה וכו ׳ וכ ן

פי״ד ו הוצי א עלי ו שס ר מקויי ס וכו׳ . נת ב
ה״ה פר ק חזק ת מעש ה וט ׳

אבל דע ת הרמב״ ן והרשב״ א הי א ששט ר ז ס
בשעת שהוד ה המלו ה וכו ׳ ע ד אל ו דבריה ם .
ואני אומ ר שאי ן נרא ה כ ן מפש ט דבר י רבינ ו :

הוציא

*הוציא עלי ו שט ר מקויי ם פ ד
1ה מחלוק ת ני ן הגאוני ם י ש מ י
שהורה וכו ׳ ורנוס י הור ו ונו ׳
עד ולז ה דעס י נוט ה : א׳ א הר ב
ז׳ל כח כ ז ה נסשונ ה ופית ה
השאלה שטע ן הלו ה העלא ה לזמ ן

ואפשר של א אמ ר הר ב ז״ ל אל א מ ל אות ה הטמנ ה נלכ ד לפ י שכנ י אד ה מחפרצי ן נז ה
וסומכים ע ל מ ה שרא ו דמ ר אמ י טרש א פר י ומ ר אמ ר טרש א דיד י ודא י שר י אכ ל ע ל שא ר
הטענוש ל א אמ ר הר ג וי ש דמו ת ראי ה לז ה כ י הפוגמ ת נתונח ס נשבע ת והפומת ת נוטל ס
כלא שטע ה לס י שהשט ר מצו י יות ר נפרעו ! עכ׳ ל :

ופירש״י ולבינ ו מאי ר ז״ ל ל א מזדקקינ ן לי ה [לא ] להשביע ו משו ם דמיחז י נמא ן דמשדינ ן
אינו אל א בטו ק לו ה טענ ת בר י אב ל בטענ ת שמ א א ץ סשביעי ן א ת המלו ה כל ל שהר י יתבא ר

נוטל מלו ה בל א שבוע ה .

נ הוצי א עלי ו וכו ׳ . כב ר ביא ר רבינ ו ז״ ל שדב ר ז ה מחלוק ת בי ן הגאוני ם זי ל והכרעת ו מכרע ת ו ק הסכימ ו האחרוני ם ז״ ל
סיקר דאי ן נשבעי ן אל א ע ל טענ ת

כך וכ ך ואח ר כ ך יטו ל . וא ם הי ה השג ת הראב״ ד
המלוה תלמי ד חכ ם אי ן [י ] נזקק ץ
לשבועתו • * ג *הוצי א *•עלי ו שט ר
מקויים והלו ה טוע ן ואומ ר שט ר
מזויף הו א ומעול ם ל א כתבת י שט ר
זה . א ו שטע ן שחו ב ז ה [י ] רבי ת
הוא א ו אב ק רבי ת . א ו שטע ן
שהוא שט ר אמנ ה א ו שאמ ר כתבת י
ללוות ול א לוית י . כלל ו ש ל דב ר

טוען טענ ה שא ם הוד ה בע ל השט ר הי ה השט ר בטל . והמלו ה עומ ד בשטר ו ואומ ר שז ה
שקר טוע ן ואמ ר הלו ה ישב ע ל י וימו ל ה״ ז מחלוק ת בי ן הנאוני ם י ש מ י שהור ה שחיי ב
בעל השט ר להשבי ע כעי ן ש ל תור ה כמ י שטע ן עלי ו שפרע ו . ורבות י הור ו של א ישב ע
המלוה אל א א ם טע ן עלי ו הלו ה שפרע ו בלב ד . שהר י הוד ה בשט ר ולפרעו ן הו א עומ ד .

אבל כ ל אל ו הטענו ת לאב ל הימנ ו לבט ל שטרמקויי ם אל א ישל ם ואח ר כ ך יטעו ן ע ל המלו ה
במה שירצ ה שא ם יוד ה יחזי ר ל ו וא ם כפ ר ישב ע היס ת ולז ה דעת י נוט ה י * ד [״ ] המוצי א
שטר חו ב ע ל חביר ו מלו ה אומ ר ל א נפרעת י כלו ם ולו ה אומ ר פרעת י [י ] מחצ ה והעדי ם
מעידים שפרע ו כול ו נשב ע הלו ה ונות ן מחצ ה שהר י הוד ה במקצ ת ואינ ו כמשי ב אביר ה
מפני שאימ ת השט ר עליו . ואי ן המלו ה נוב ה המחצ ה אל א מבנ י חורי ן שהר י הלקוחו ת אומרי ם
אנו ע ל העדי ם נסמו ך והר י בטל ו שט ר ז ה ♦ * ה הוצי א עלי ו שט ר חו ב שאינ ו יכו ל
לקיימו ואמ ר הלו ה אמ ת שאנ י כתבת י שט ר ז ה אב ל פרעתי ו א ו אמנ ה הו א א ו כתבת י
ללוות ועדיי ן ל א לוית י וכ ל כיוצ א בז ה הואי ל וא ם רצ ה אמ ר ל א הי ו דברי ם מעול ם
והרי מפי ו נתקיי ם הר י ז ה נאמ ן וישב ע [כ ] הים ת ויפט ר . וא ם קיימ ו המלו ה אח״ ב בבי ר הר י הי א כשא ר השטרו ת : ו הוצי א
נעליו שט ר מקויי ם ואמ ר הלו ה מזוי ף הו א ומעול ם ל א כתבתי ו א ו שט ר אמנ ה הו א [ל ] ואמ ר המלו ה כ ן הדברי ם אב ל שט ר