Section 492

ה המלו ה א ת וכו ׳ , ז ה פשו ט ומבוא ר פי ק
דמכות (ד ף ג׳ ) שהמלו ה א ח חביר ו
לעשר שר ם אינ ו יכו ל לנוגש ו תו ך הזמ ן
ופטס הו א : וסת ם מלו ה שלשי ם יו ם וכו׳ . נ ם
זה ש ם המלו ה א ת חביר ו סת ם אינ ו רשא י
לתבעו פחו ת משלשי ם יו ם אח ד מלו ה בשט ר
ואחד מלו ה ע ל פה . ומ ה שכת ב ע ל המשכו ן כ ן
כתבו ז״ ל : וא ם התנ ה שיתב ע וכו ׳ . נ ס ז ה
פשוט ולפיכ ך אמר ו בגמר א המלו ה א ת חביר ו
סתם ובתוספת א בב א מציע א המלו ה א ת חניר ו

הואיל והו א נפר ע ממ ה שתח ת יד ו וכו ׳ ה״ ז
נשבע בנקיט ת חפ ן ונוט ל ואפיל ו מת ו הלו ה
והמלוה ואפיל ו מ ס לו ה תתל ה ואח״ כ מ ת
מלוה ל א הפסי ד חוב ו מפנ י שהו א ע ל המשכו ן :

זה

עד שיטי ל מ ה שטע ן : ד הטלו ה א ת חביר ו ע ל המשכו ן
ואבד א ו נגנ ב [י ] בל א אונ ם שהר י המלו ה חיי ב בדמ י
המשכון כמ ו שביארנ ו . ואמ ר 1״ ] המלו ה סל ע הלויתי ך
עליו ושנ י דינר ץ הי ה שו ה ולו ה אומ ר סל ע הלויתנ י
עליו ושק ל הי ה שו ה . הר י הטלו ה נשב ע תחל ה שבוע ת

השומרין שאינ ו ברשות ו והלו ה נשב ע היס ת שהי ה שו ה כנג ד החו ב [י ] ונפט ר . אמ ר
אהמלוה סל ע הלויתי ך עלי ו ושק ל הי ה שו ה והלו ה אומ ר סל ע הלויתנ י עלי ו ושלש ה
דינרין [י ] הי ה שו ה ישב ע המלו ה תחל ה שאינ ו ברשות ו ואח׳ כ ישב ע הלו ה כמ ה הי ה
שרה שהר י הוד ה במקצ ת וישל ם הדינ ר . אמ ר הלו ה סל ע הלויתנ י עלי ו [״ ] ושתי ם הי ה
שוה והמלו ה אומ ר סל ע הלויתי ך עלי ו וסל ע הי ה שו ה ישב ע המלו ה שאינ ו ברשות ו
וכולל בשבועת ו שהי ה המשכו ן כנג ד החו ב . אמ ר הלו ה סל ע הלויתנ י עלי ו ושתי ם הי ה
שוד. והמלו ה אומ ר סל ע הלויתי ך עלי ו וחמש ה דינרי ן הי ה שו ה ישב ע המלו ה שאינ ו
ברשותו ויכלו ל של א הי ה שוד . ית ר ע ל ה ׳ דינרי ם וישל ם הדינ ר . סל ע הלויתי ך עלי ו ושנ י
דינרין הי ה שו ה וד.לוד . אומ ר אינ י יוד ע דמי ו ישב ע מלו ה שאינ ו ברשות ו וכול ל בשבועת ו
ששני דינרי ן הי ה שו ה וישל ם הלו ה שא ר החו ב שהר י הו א יוד ע בודא י שהו א חיי ב ל ו
ואינו יוד ע א ם פרע ו א ם ל א פרע ו .[״ ] סל ע הלויתנ י עלי ו ושתי ם הי ה שו ה והמלו ח אומ ר
איני יוד ע דמי ו ישב ע המלו ה שאינ ו ברשות ו ויכלו ל
שאינו יוד ע שדמי ו ית ר ע ל החו ב אפיל ו פרוטד . אה ת
ויפטר שהר י ל א חיי ב עצמ ו בכלו ם . *אב ל א ם אמ ר
המלוה אנ י יוד ע שהי ה שו ה ית ר ע ל החו ב אב ל אינ י
יודע כמ ה ה״ ז משל ם כ ל מ ה שטע ן הלו ה בל א שבוע ה
כמי שאמ ר המשי ם י ש ל ך ביד י וחמשי ם אינ י יוד ע שד.ו א
מחוייב שבוע ה ואינ ו יכו ל להשב ע כמ ו שיתבא ר . וי ש ל ו להחרי ם על • מ י שטוע ן שק ר :
ה המלו ה א ת חביר ו וקב ע ל ו זמ ן לפרע י אע' פ של א קנ ו מיד ו אינ ו יכו ל לתבע ו ע ד סו ף
הזמן בי ן במלו ה ע ל פ ה בי ן בטלו ה בשט ר בי ן שהלוה ו ע ל המשכו ן בי ן שמ ת לו ה בי ן שמ ת
מלוה. וסת ם מלו ה ל ׳ יו ם [י ] בי ן בשט ר בי ן ע ל פ ה בי ן ע ל המשכון . וא ם התנ ה שיתב ע בכ ל

זמן

11 סגז״ מ סי ׳ פ״ ג סמ ג פשי ן צ״ ד

השגת הראב״ ד

•אבל א ם אמ ד המלו ה !?נ י יוד ע ונו ׳ ע ד ע ל פ י שטע ן
שקר : א׳ א ע ל שיטס ו הו א הול ך ואי ן אנ ו נסכמי ס
עמו לפ י של א ב א אינ י יוד ע ש ל ז ה ע ל בר י ש ל ז ה
שאינו אומ ר אש ־ יוד ע ששני ם הי ה שו ה אב ל ודא י א ש
אמר ל ו כ ן הדי ן כדברי ו עכ״ ל :

סתם אי ן פחו ת משלשי ם יו ס ובמדנ ה שנהג ו בסחו ס סכא ן א ו יזת ר מ ק א ץ סשנ ץ פפמ ג הסדנ ה ע״ < וכסג ה הרשב״ א ז״ ל ס״ ק דבב א בתר א

משנה למל ך

טען

נעל נ״ מ בש׳ ב מהלכו ה שנירול ז וכיז ב דכיו ן שהו א סוד ה שנפש ה שומ ר אל א שפוט ר עצמ ו מצ ד אמ ר
כגון שטוע ן החזית י ציי ן לישב ע כעי ן דאוריית א וא ף דה׳ ה פלי ג אה א וש׳ ל דבטענ ס החזרת י ישב ע
היסח לא ו אליב א דלנינ ו קאמ ר ל ה דה א רבינ ו כת ב בפירו ש בס׳ ו מהלכו ס שאל ה וסקדו ן דבטענ ס
החזרתי צרי ך לישב ע בנקיט ת חפ ן אל א אליב א דידי ה קאמ ר ל ה דאיה ו סלי ג ע ל רבינ ו וס״ ל כהראכ״ ד
שבשיג על־י ו כמ ו שיע׳ ש . וע ל כ ן כת ב רבינ ו דכיו ן שא ס י ש עדי ם שב א ליד ו בהור ה משכו ן שא ז
אינו יכו ל לטעו ן ל א הי ו דברי ם מעול ם ול א לקו ח הו א ביד י אל א החזרת י א״ כ צרי ו לישב ע בנקיט ס
יי^ז א ף גדליכ א עדי ם דא ז יכו ל למימ ר ל א הי ו דברי ם מעול ם א ו לקו ח שאינ ו נשב ע אל א סיס ת ל א
מהימנינןליה במג ו דל א הי ו דברי ם מעול ם ול א נמנ ו דלקו ח אל א נמג ו דהחזרת י וצרי ו לישב ע ננקיט ס
מפן דמג ו לאיפטור י משבוע ה ל א אמרינ ן :

הגהות מיימוניו ת

התם ע״ ש ע״כ : [ד ] מתו ך לשונ ו שבכא ן ׳שלמעל ה בהלכו ת שכירו ת מ״ י סשב ת דס״ ל
דאין הלב ה בשמוא ל דאמ ר אב ד קת א דטנל א אב ד אלפ א זוז י אל א לעול ם ל א הפסי ד
המלוה אל א דמ י המשבו ן והמות ר מ ן החו ב יפר ע ל ו הלו ה וב ן ראבי׳ ה וכ ן הראב״ ן
דאע״ג דמשנ י הת ם מתני ׳ גדפרי ש ודשמוא ל בדל א פדי ש שינוי י דחיר, י נינה ו ות ו
דאמרינן ליט א כתנא י בו ׳ ע ד דב״ ע לי ת לה ו דשמוא ל אב ל ר״ ת ור״ י פסק ו דהלכ ח
כ^ואל שהר י ר ב נחמ ן וגהרדע י סוגרי ם במות ו כדאית א הת ם ול א מצינ ו אמוראי ם
שיחלקו עלי ו וההי א דמתני ׳ דסל ע הלויתי ר עלי ו ושק ל הי ה שוד , וכו ׳ כבעמו ד אייר י
בדלא פרי ש ושמוא ל בדפרי ש שהו א מקבל ה באחריו ת ב ל החו ב בננב ה ואבד ה וב ן
כתבו ח״ ג ור״ ח וה א דאמרינ ן דכ״ ע לי ת לה ו רשמוא ל אי ן ז ו ראיי ה לפסו ק דל א בשמוא ל
דהא מוקמינ ן ל ה נמ י הת ם ר ב יוס ף בכ׳ ע ורב ה בתנא י ומיתוקמ א לפ י ז ה כר ׳ אליעז ר
ישטותי הו א ואעפ״ ב פוס ק ר׳ י הלכ ה ברב ה בדפי ׳ בהלכו ת גזיל ה ואביר ה פי׳ ג ורב ה
יאמר דרב י אליעז ר ורב י עקיב א בדשמוא ל קכדפלג י ולפ״ ז טיתוקמ א מילח א דשמוא ל
כרבי עקיב א שהלב ה במות ו דאמ ר אב ד המשכו ן אבד ו מעותי ו ודל א כרב י אליעז ר דאט ר
ישבע וימו ל מעותי ו בס״ ה כת ב ר ק דבר י התום ׳ וסו ף הבריית א דפלוגת א דרב י אליעז ר
ורבי עקיב א גרס י אב ל הלוה ו אל ף זו ז בשט ר והני ח ל ו משכו ן ד׳ד , אב ד המשכו ן אבד ו
נזעותיו שמאח ר שי ש שט ר א ם ב ן לא ו לזכרו ן דברי ם תפש ו כ י א ם לגבו ת ב ו ע״ ב ז
[ה] עיי ן בסימ ן ני ו : [ו ] וב ן מסי ק ר ב אש י כפר ק הטפקי ד ז [1 ] עיי ן בסימ ן י׳ ב :
[י!] משמ ע דסביר א לי ה דש׳ ש הו י ע ל כ ל המשכו ן אפיל ו יות ר מבד י דמי ו שהלוה ו
עליו דה א אאב ד א ו נגנ ב דלעי ל קא י וחיי ב בגניב ה ואביד ח א ף ע ל המות ר ופלי ג אתשוב ח שבסימ ן ני ו ע״ ש ע״ ב ן [ט ] פס ק ר ב אלפ ס שא ם אמ ר הלו ח סל ע הלויתנ י עלי ו ושתי ם
חיה שו ה והמלו ה אומ ר סל ע הלויתי ך וחזו י סל ע הי ה שוהנמצ א ז ח תוב ע וז ח תוב ע די ן הו א שישב ע חמלו ה שבוע ת התור ה שנאב ד המשכו ן ויגלג ל בשבועת ו של א הי ה שו ה יות ר
ססח שתלוה ו וישב ע חלו ת שא ק סשכו ט שו ח מוזו ת ס ן חהלוא ח ונלמ ד דב ג ז ח סשור ש חטע״ ה ס״ ח ; [י ] וכוזוס ׳ דכב א סזניע א מר ק בחר א המלו ח א ת חכיר ו אי ן פהו ת משלשי ב

*61

ד המלו ה א ס סניי ו ס ל סמשכו ן כז׳ . ז״ ל מר ן הב״ י סי ׳ ע׳ ב מחזדשי ן מ׳ י ובתשוב ה אחר ת כה נ
מל ראוב ן שמס ר משכו ן לשמעו ן שימשכ ן אוה ו בסל ע ואח ר זמ ן כשחב ע ראוב ן משכונ ו
משמעון השי ב שמשכונ ו בי י עכו״ ס ואות ו עכו׳ ם משכנ ו (יא׳ ה נ״ ב צ׳ ל מכרו ) של א ברשו ת ששמעו ן
פעול נו ׳ ובסי ׳ קפ״ ה מ״ ד הובא ה תשוב ה ז ו ועיי ן במ״ ב הר ב הנ׳ י ס ' המפקי ד בש ם הלי׳ ף על ה
דההוא גבר א דאפקי ד כיפ י ויו׳ ק היט ב :

ה המלו ה א ת חביר ו וקב ע ל ו זמ ן לפורע ו כו ׳ . מ י שנשב ע לפרו ע לחגיר ו ליו ם נוע ד ול א תגע ו
המלוה א ם עב י ט ל שבועת ו לכאור ה נרא ה שדי ן ז ה הו א מחלוק ת בי ן הרשב׳ א והרא״ ש
(*א״ה בתשוב ה שהני א סר ן הב״ י מ״ מ שי ׳ ע׳ג ) ועיי ן במהרלנ׳ ח סי ׳ קל׳ ו כמ״ ע סי ׳ ע׳ ג מהרשד״ ם
י׳ד סי ׳ ס׳ ס ס״ מ ס״ א סי ׳ מ״ ו ומי ץ בב״ ח שכת ב בסשיטו ס שכ ל של א תבע ו אינ ו עובר . מ י שנשב ע

לסיוע

סנדל עו ז

מסמס עמה ם ונ ם הר״ ס מקוצ י ז׳ ל ס ל דפ ת רבותינ ו בעל י התוספו ת ז׳ ל כ ן כת ב וא ם היאב״ ד ז׳ ל
דבריהם ניאי ן אלי ו שנושי ן ואינ ו כ א כראי ה וטענ ה ל א אוכ ל אנ י להשי ב נכונ ה והו א יטעו ם מתו ק
ליזנו : אב ל א ם אמ ר המלו ה אינ י יוד ע כו ׳ פ ד ע ל מ י שטע ן שק ר : כת ב היאב׳ ד ז״ ל ע ל שיטת ו
הוא הול ך זכו ׳ י . ואנ י אומ ר המ ה אנ י ע ל ז ה הלשו ן וכ י היכ ן מצינ ו תונ ע בר י שיטעו ן ויתב ע את ה יוד ט
שכך זנ ך את ה חיי ב ל י נשתקע , ז ה הדב ר מ ן כתלמו ד ול א נאמ ר וסבר א הי א כ י מ י הו א שיכו ל לומ ר
לחבירו בגר י את ה יוד ע ואפיל ו יד ע במחל ה שמ א שכ ח מח ה אל א ודא י טענ ת בר י הו א כשטוע ן אנ י
יודע שאת ה חיי ב ל י כ ן וכ ך והתחל ה זא ס הססק א כ ך הו א סל ע הלויתנ י עלי ו ושתי ם הי ה שו ה והמלו ה
אומר אינ י יוד ע כו ' מ ד אב ל א ם אמ ר המלו ה כו ׳ וזה ו נר י נכ׳ מ וכ ן הו א לשו ן הגמר א פ״ ק דמציע א
ונשנועויז פר ק שבוע ת הדייני ן ואי ן ספ ק אצל י שז ה טוע ן ספ ק ע ל טענ ת בר י ש ל ז ה וג ם הו א מוד ה ב ה
שהדין די ן אמ ת כר' מ ז׳ ל ורבותי ו נ׳ ע וג ם אי ן ספ ק בלב י שז ה הלשו ן שבהשגו ש ל א חכר ו ול א אמר ו
הראב״ד ז׳ ל ; המלו ה א ח חניר ו וקב ע ל ו זמ ן וכו ׳ ע ד שמ ת מלוה . כ ך משמ ע ס״ ק דבב א בחר א(ד ׳ ו׳ )
נשמעשין דאי ן אד ם עשו י לפרו ע בחז ך זמנ ו דאסקינ א שא ם אמ ר פרעתי ן בתו ך זמנ ו אינ ו נאמ ן וגרסינ ן
לה נסדי א נירזשלס י ש״ ק דמכו ס : סת ם מלו ה שלשי ם יו ם ע ד ויטו ל הפלו ס מי ד . ס״ ק דמסכ ת מכו ת
זהסכמס הראשוני ם זרבוסי ו נ״ ס ;

המלוח

220

בסף □שנ ת

משפטים . הלכו ת מלו ה ולו ה פי־ ג פי־ ד מל ד משנד ,

ו טע ן המלו ה וכו ׳ . ז ה ל א מצאת י מבוא ר אב ל דע ח הר ב ז״ ל שטענ ה ז ו כשא ר הטעגו ח :

ח הטלו ה ניתנ ה וכו ׳ . בהגוז ל ומאכי ל (ד ף קי״ח ) מבוא ר בארוכ ה בהלכו ת וכס ב הרמב״ ן ז״ ל בתשוב ה מ י שהלו ה א ת חביר ו במדב ר הר י ז ה מחזי ר ל ו במדב ר פ ;

כרמו ש ל מלו ה וכ ן מור ה לשו ן רבינ ו שכת ב כדר ך שנחת י ל ך בישו ב משמ ע שא ם כת ן ל ו במדב ר מחזי ר ל ו במדב ר ע ל כרס ו ש ל מלו ה :

פי״ד א הפוג ם א ס שטר ו א ו וכו ׳ . משנ ה סר ק כ ל הנשבעי ן (ד ף מ״ה ) ובכתונו ס סר ק סטס ג (ד ף ס״ ז פיב ) ובגמר א ש ם וסירו ש סוג ם שהל ה אומ ר התקבל ת סמנ י

מנה והו א אומ ר ל א התקבלת י אל א חמשים , ודי ן

זמן שירצ ה י ש ל ו לתבע ו ביומ ו שתנא י מטו ן הו א : ן טע ן
המלוה ואמ ר היו ם סו ף הזמ ן שקבעת י והלו ה אומ ר ע ד י ׳

ימים קבע ת הלו ה נשב ע הים ת . וא ם הי ה ש ם ע ד אח ד
שהיום סו ף זמנ ו ה״ ז נשב ע שבוע ת התור ה *כשא ר
הטענות . ז ה אומ ר ה ׳ ימי ם נשא ר מ ן הזמ ן וז ה אומ ר י ׳

אומרים למלו ה המת ן עו ד ע ד סו ף החמש ה וישב ע היס ת
שנשאר עו ד ה ׳ ימי ם ז ז הית ה המלו ה בשט ר וטע ן
הלוה שזמ ן קבע ת ל י . ירא ה ל י שישב ע בע ל חו ב היס ת
שלא קב ע ל ו זמ ן ויטו ל המלו ה מי ד • * ח המלו ה אנתנ ה
ליתבע בכ ל מקו ם כיצ ד יהמלו ה א ת חביר ו בישו ב
ותבעו במדב ר אינ ו יכו ל לדחות ו אל א חיי ב לפרו ע ל ו
בכל מקו ם שיתבענ ו . ב א הלו ה לפרע ו במדב ר הרשו ת
ביד המלו ה א ם רצ ה מהב ל וא ם רצ ה אומ ר ל ו אינ י