Section 491

להודיעו במהר ה אומרי ם למלו ח שישב ע ריטו ל
מנכסיו בי ן מ ן הקרק ע בי ן מ ן ןג ] המטלטלי ם וא ץ
חוששין לשוב ר . ודי ן ז ה תקנ ת חכמי ם הו א כד י
שלא יהי ה כ ל אח ד ואח ד נוט ל מעותי ו ש ל חביר ו
והולך ויוש ב ל ו במדינ ה אחר ת ונמצ א נוע ל דל ת בפנ י
לרן • ב של ש ייראיו ת צרי ך להבי א לב״ ד ואח ר כ ך
יפרע של א בפניו . ראי ה ראשונ ה לקיי ם השט ר שביד ו
ראיה שני ה שבע ל חוב ו במדינ ה אחר ת ואינ ו מצו י
בכאן לעמו ד עמ ו בדי ן . ראי ה שלישי ת שאל ו נכסי ם
של פלונ י הלו ה ה ס ג *מלו ה השג ת הראב״ ד

! *מנו ם פר א לנ׳ ד וכו ' מ ד מ ם

שבא לב״ ד והבי א משכו [ ביי י יאט י ־״ מ : א׳ א י ש כא ן שני "
זה משכונ ו ש ל פלונ י הו א ואנ י מכ׳ ל :

רוצה למכר ו ולהפר ע חוב י אי ן ב״ ד נזקקי ן לומ ר ל ו
המתן ע ד שיב א לו ה ויטעו ן שא ם רוצ ה לומ ר לקו ח
הוא ביד י אומ ר ומשיאי ן ל ו עצ ה למכר ו בפנ י עדי ם
כדי שיד ע לו ה בכמ ה נמב ר . וכ ן בהמלו ה א ת חביר ו
על המשכו ן ומ ת הלו ה והמלו ה בי ן שמ ת הלו ה תחל ה
בין שמ ת מלו ה תחל ה הואי ל והו א נפר ע ממ ה שתח ת
ידו ואיל ו רצ ה לומ ר לקו ח הו א ביד י אומ ר ה״ ז נשב ע
בנקיטת חפ ץ ונוט ל כדר ך כ ל הנשבעי ן ונוטלי ן .
ומפני מ ה אינ ו נשב ע היס ת לפ י שאינ ו נשב ע ע ל עצמ ו
של משכו ן אל א ע ל הממו ן שלוק ח שאיל ו אמ ר ע ל עצמ ו
של חפ ץ ז ה את ה מכרת ו ל י את ה נתת ו ל י הי ה נשב ע
היסת ונפט ר . אב ל א ם הי ו ש ם עדי ם שחפ ץ ז ה משכו ן
בידו ול א ידע ו ע ל כמ ה וכמ ה אינ ו יכו ל ליטו ל אל א
בשבועה והואי ל ואי ן ש ם עדי ם ויכו ל לומ ר של י הו א
נאמן לומ ר י ש ל י עלי ו כ ך וכ ך בשבוע ה עצמ ה שהי ה
נשבע א ם הי ו ש ם עדי ם שהו א משכו ן שאי ן אומרי ן מג ו
לפטרו משבוע ה אל א לפטר ו מממו ן של א יחזי ר המשכו ן

עד

א סו ר ש ם 01 הלשו ן ופ׳ ש גדע ס הרא״ ש סמ״ ג ש ס כ ל כלשו ן : ב טו ר ש ם סי ׳ פי ב
סמ״ג ש ם :

פרעתי וזה ו שכת ב רבינ ו פט ר בדוק א וכ ן
מוכיח בגמר א בערכי ן דדוק א לשוב ר אי ן מוששי ן
מפני התקנ ה אב ל א ם הי ה נאמ ן בל א שוב ר
ודאי אי ן גובי ן ממנ ו וז ה פשו ט והראיו ת שכת ב
הרב זכרונ ו לברכ ה כול ן פשוטות , לקיי ס השכי ר
ידאמרינן בעלמ א קיימ ו שכירייכ ו והות ו לדינ א
ואע״ס שי ש חולקי ן בז ה ואמר ו שאינ ו צרי ך קיו ם
אלא כשהבע ל דב ר טוע ן בבר י מזויי ף הו א
ודברי רבינ ו עיק ר וכ ן העל ו מקצ ת המפרשי ם
זכרונס לברכה , ושבע ל חו ב במדינ ת אמר ח שא ס
לא הי ו יודעי ן כ ן בי ה די ן ל א הי ו יכולי ן להזק ק
לנכסיו בל א ידיעת ו , ושאל ו הנכסי ם ה ס ש ל לו ה
נ״כ פשו ט הו א :

נ טלו ה שב א לבי ת די ; וכו ׳ . די ן ז ה נרא ה
פשוט בעצמ ו ול א מצאח ץ מבוא ר
והגאון ז״ ל כת ב כ ן בשע ר שש י אל א שאמ ר
שצריך להודיע ו א ס הלו ה באות ו מקו ם ל ט
שאס רוצ ה לפדות ו הו א ראו י במשכונ ו יוס ר
מאמרים ועו ד כת ב שאינ ו רשא י מלו ה ללוקח ו
לעצמו וכ ל ז ה אמ ס : וכ ן המלו ה א ס חביר ו
על המשכו ן וכו ׳ . יתבא ר פ ׳ י* ז ששט ר חו ב
שמח לו ה תחל ה ואח״ כ מ ת מלו ה אי ן יורש י
מלוה נוטלי ן מיורש י לו ה כלו ם וכת ב הר ב זי ל
בכאן שאי ן הדי ן כ ן במשכו ן ופשו ט הו א . ומ״ ש
שבועה בנקיט ח חפ ץ כ ך הי א הסכמ ת כ ל
הגאונים ז״ ל שכיו ן שאינ ו מוע ן בגו ף המשכ ץ
שיהיה של ו צרי ך לישב ע בנקיט ת חפ ץ ורבינ ו
הקשה לדבריה ם ז״ ל למ ה בבוע ה בנקיט ת חס !
וישבע היס ח מנ ו שא ס הי ה טוע ן לקומ ה הי א
בידי ל א הי ה נשב ע אל א היס ת ומסר ץ הר ב ז״ ל
שכיון שא ס הי ו ש ם עדי ם שהו א משכו ן ביד ו
כמו שהו א אומ ר ול א הי ו יודעי ם בכמ ה הי ה
צריך מלו ה שבוע ת התור ה דכיו ן שי ש ש ם עדי ם
שבמשכון בא ס ליד ו נרא ה דאי ן כא ן מג ו דלקו ח
הוא ביד י נ ם בשאי ן ש ם עדי ם שהו א ביד ו
במשכון אע״ פ שהי ה נאמ ן בלקו ח בהיס ח א ץ
אומרים מג ו ויהי ה נאמ ן בהיס ח דל א אמרינ ן
מנו לאיפטור י משבוע ה וכמ״ ש אב ן מינ ש ז׳ ל ז ו
היא כוונת ו ז״ ל . וי ש שבו ש בלשו ן הספרי ם ו ק
כסוב בהשגו ת א״ א י ש כא ן שבושי ן ע ד כא ן :

הטלוה

וזה נרא ה יות ר עכ״ ל וכתו ב בספ ר המק ח שמ י שי ש ביד ו משמ ן ש ל חביר ו ל א ימכרנ ו של א בבי ת די ן כדהנ ן ומשלשי ם ולהל ן מוכר ו בבי ת ד ץ וביא ר פ ל פ י ז ה דבר י רבינ ו פ ה
שכתב ומשיאי ן ל ו עצ ה למכר ו בפנ י עדי ם של א הוצר ך רבינ ו להזכי ר המכיר ה בבי ת די ן שכב ר הזכי ר בפ״ ג די ן משלשי ם יו ם ולהל ן מוכר ו בב״ ד וג ם ז ה בב״ ד מוכר ו ר״ ל בי ת
דין הדיוטו ת שה ם בקיאי ם בשומ א ואפיל ו בשומ ת בי ס די ן משיאי ; ל ו עצ ה למוכר ו בעדי ם כשיב א הלו ה יד ע בכמ ה נמכ ר כ י אע״ פ שז ה מכר ו ברשו ת בי ת די ן ובשומח ן אול י [ימכור ]
ביותר מהשומ א וכד י של א יתעצמ ו ע ל ז ה בדי ן ול א יר\ ו צריכ ץ לשבוע ה משיאי ן אוח ו עצ ה להזמי ן עדי ם ע ל המכיר ה עכ״ ל ואינ י יוד ע מ י דחק ו לומ ר כ ן דפשט א דמילה א
ה־ינו לומ ר שימכרנ ו ברשו ת בי ת די ן אב ל מני ן לנ ו שיצטר ך שישומ ו בשומ ת בי ת די ן ועו ד שומ א ז ו מא י עבידח ה מג ע עצמ ך שישומ ו במנ ה ול א נמצ א מ י שיקנה ו אל א בתשעי ם אי ך
יעלה ע ל הדע ת שיפסי ד ז ה פשר ה אל א ודא י אי ן כא ן שומ א אל א ימכ ר ע״ פ ב״ ד במ ה שימצ א מ י שיקגה ו כ ך נ״ ל והכ י הו א סוגיי ן דעלמ א ומעול ם ל א ראית י מ י שהצרי ך שומ א למשכו ן :
וכן המלז ה וכו ׳ . לט ן ז ה צרי ך סיקו ן שא ס סח ו הלו ה והמלו ה היא ך כח ג שנשב ע בנקיט ס חפ ץ שהיורשי ן א ץ לה ם לישב ע אל א של א פקדנ ו אב א ונ״ ל דה״ ק המלו ה ע ל המשכו ן

משנה למל ך

סי׳ שנ״ ט זניזשוכ ת סרשנ׳׳ א שהר א מר ן ס׳ ס של׳ ה ונחכונ ת הלשג״ א סי ׳ אל ף ע״ ד סביא ס מי ן
סי׳ ק' כ מ׳ ג ונח׳ נ סי ׳ רס׳ ט למני׳ ט וז׳ א כי ׳ רכ״ ט מהרש׳ ך ח״ נ סי ׳ ק׳ ף ומ׳ ג סי ׳ מ״ ס .
ומדנרי הר ג נע ל התרומו ת שסני א מר ן ס״ ס קי״ ז משמ ע קצ ת של א כדנר י הריב׳ ש ומיי ן גסור ס חיי ם

ר,' נ פי ׳ נ ׳ :

ג ומפנ י מ ה אינ ו נשנ ע היס ת כו ׳ . י ש מ ן התימ ה נוכר י רנינ ו נמ׳ ש שא ם י ש עדי ם שאינ ו נוט ל
אלא נשנזע ה דנמא י עסקינ ן א י נדליכ א ראי ה כדמשמ ע מסש ט דנרי ו ה א מהימ ן נמנ ו
דאי נע י אמ ר החזרת י וא י דאיכ א ראי ה אטיל ו נשנוע ה אינ ו נוט ל כיו ן דלי ת לי ה מג ו דה א כיו ן
דאיכא עדי ם וראי ס ל א יכו ל למימ ר ל א הי ה דנרי ם מעול ם ול א סחורת י . ונרא ה דרנינ ו ז׳ ל אזי ל
לשיטתיה דס׳ ל דנטענ ת החזרת י צרי ך נישנ ע ננקיט ת חט ן וכמ׳ ש נפ״ ו מהלכו ת כאל ה וסקדו ן מעש ה
נאחד שהפסי ד שומשס ץ כו ׳ וכת ג נסו ף דנרי ו ישנ ע הכומ ר ננקיט ס מס ן . וכנ ר הטע ם כר כ

נמל

מגדל ע ח

הכותי (ד ף סח ) זנהלכו ס : מל*ו ה שנ א לני ס די ן וכו ׳ פ ד מ ה שטפן : בח ב הראנ״ י ו׳ ל
ז׳ל י ש כא ן שנושי ן טכ׳ ל : ואנ י אומ ר כ ל ו ם מתשונ ס הנאק ׳ ז״ ל הו א ונרא ם מלשו ן ר׳ ח ז׳ ל שהו א

מסכים

הואיל

לחם משנ ה

ו״צ ססר ש סהר ה תו ך שלשי ם יו ם והרשב״ א נרא ה דהי ה מפר ש לפ י מ ה שכת ב
רבינו ירוח ם ז״ ל בשמ ו מהל ך יו ם אח ד אע״ נ דבתשוב ה אחר ת כת ב בהיפ ך וכדכח ב
הרב ב״ י בחי מ סימ ן קי״ ז וכה ב ש ם הר ב ב״ י בש ם הרשב״ א דהרי״ ף דפר ק הגוז ל דקאמ ר
יום א ו יומי ס אייר י אפיל ו דל ה האריכ ו ל ו צ ' יו ם דא ם האריכ ו הר י כב ר יד ע ול א
מודעינן לי ה ואנ י חמ ה על ץ דיגי ד ע ל הרי״ ף ז״ ל תלמיד ו רבינ ו בפר ק כ״ ב מהלכו י
אלו שכת ב והו א שהי ה קרו ב לב״ ד מהל ך ל ימי ם בד״ א כשהי ה כ ל תשעי ם יופ ו
ושמס משמ ע דאי ת לי ה דאפיל ו שהאריכ ו ל ו חשעי ס יו ם צרי ך הודע ה והו א הדי ן דר ב
הרי״ף סוב ר כ ן :

ג אי ן ב׳י ד נזקקי ן לומ ר ל ו וט ׳ . א ץ נזקקי ן לעכ ב ביד ו של א ימכו ר שה ד א ה

ירצה

הגהות מיימוניו ת

ירמיה ח ן כשרבי ת אוכל ת בה ן ומסקינ ן דמשלחי ן בתרי ה תרת י תל ת איגרי ן א ם את י ה א
טבות וא י ל א מחלטינ ן נכסי ה ופיר ש ר ב אלט ס דמשמ ע מתו ך הירושלמ י דפשיט א לי ה
דאין נפרעי ז לאד ם של א בפני ו מכ ל מקו ם ל א עדי1 ש ירושל ' מתלמו ד שלנ ו דא״ ר יזנח ק
נפחא ל א שנ ו אל א כתוב ת אשד . אב ל בע ל חו ב ל א ודה ה ר ב נהס ן הילכ ך א ם א י

אפשר להודיע ו זובדינ ו כר ב נחמ ו וכ ו פס ש ר ב הא י בשערי ם ם״ ה וכ ן כת ב מהר" □ זןי״ ל כדאית א רפ״ א מהלכו ת ת״ ת ול א כפר״ ח שכת ב לי ת דח ש לה א דר ב בהס ן אל א סטכינ ן
אי,הי א דירושלמ י ומעשי ם בכ ל יו ם שאי ן יורדי ן של א בפני ו רב׳ ח ע״ ב פר׳ ח והתוספו ת ל א הביא ו בפר ק הבות ב אל א דבר י ר״ ח ואש ת אי ש שתבע ה מזונו ת השי ב רכינ ו משול ם
מרבונ׳א דל א סשהינ ן ל ה ע ד דטודעינ ן לי ה והתשוב ה נאביאס ף בסיס ן רל־ ו ע־־ כ • [ג ] כדאית א בפר ק שו ם היחומי ם ומש ס ראי ה סנ ד דקיימ א ל ן כר ב נחמ ן ^רי ך מיני ה

מגי1 משנו }

משפטים. הלכו ת מלו ה ולו ה פ ע הס ף טשנ ת ק י 219

ד המלו ה א ח חכיי ו פ ל המשכו ן . ד ץ חיו ג המלו ה גגרנ ה ואכד ה ופסו ר האונס ץ נמכא ר פר ק עשיר י מהלכו ס שכירו ס והד ץ האמו ר נכא ן זשנ ה פר ק שנוע מ
הדיינין (ד ף מ״ג) . ומ״ ש הר י המלו ה נשכ ע וכו / מימר א פרר , המפקי ד (ד ף ל״ד ) ונחבא ר פר ק שש י מהלט ח שאל ה ופ ר,דו ן שאפיל ו שומ ר המשל ם נשב ע שאינ ה
צרשוחו וע ל הדר ך הנזכ ר שם . ושכוע ת היס ח ללו ה כדי ן כופ ר ככ ל ופשו ט הו א נ אמ ר המלו ה וכו ' . ג ס ז ה נאות ה משנ ה ש ם (ד ף מ״ג ) ולמדנ ו ממשנ ה ז ו שא ם המשכו ן הו א כעי ן
ואינו שו ה שיעו ר מעותי ו שיכו ל לטפ ו המלו ה לפרו ע מעוחי ו שא ם ל א היא ך יפ ה כח ו נשאכ ד ואינ ו שו ה שיעו ר חוכ ו שיה א הלי ־ מיי ב לפרע ו . וכ ן כחנ ו ז״ ל : אכ ר הלו ה סל ע וכו׳ .
כמשנה ש ם המלו ה פטו ר ומ״ מ העמידו ה

כגמרא פרר , המפקי ד (ד ף ל״ד ) דוק א נמאמינ ו
הלוה שאכד ה ה א לא ו הכ י ממו ך שי ש למלו ה
לישכע שנאכד ה נשכ ע כמ ה הית ה שו ה . וזה ו
שכתכ הו א ז״ ל . ול א כמ כ די ן מאמינ ו לפ י
שהוא פשו ט : אמ ר הלו ה וכו ׳ . מכוא ר כמשנ ה
וגמרא ש ם נהמפר,י ד (ד ף ל״ד ) : סל ע הלויתי ך
עליו וכו ' . די ן ז ה כשהלו ה אומ ר אינ י יוד ע
לא נמכא ר ש ם כגמר א נעני ן המשכו ן אכ ל
פשוט הו א ומנוא ר בהגוז ל ומאכי ל הלויתנ י ואינ י
יודע א ם החזרת י ל ך שמיי ב כשמנע ו מלו ה
ויחנאר פר ק ראשו ן מהלכו ת טוע ן ונטע ן .
ובדין הי ה שימו ל מלו ה כל א שנוע ה אכ ל מתו ך
שיש ל ו לישב ע שאינ ה ברשות ו מדי ן גלגו ל י ש
לו לישב ע כמ ה היח ה שו ה : סל ע הלויתנ י
עציו וכו ׳ . די ן ז ה כשהמלו ה אינ ו מחיי כ עצמ ו
ככלוס פשו ט הו א דהו״ ל כמנ ה ל י ביד ך והל ה
אומר אינ י יוד ע שפטו ר אב ל מדי ן גלגו ל שי ש ל ו
לישבע שאינ ו ברשות ו יכלו ל שחינ ו יוד ע וא ם
היתה שבוע ה שאינ ה ברשות ו מחמ ת טענ ת בר י
אם הי ה טוע ן ע ל הגלגו ל אינ י יוד ע הי ה חיי ב
לשלם אב ל כיו ן שאינ ה אל א מחמ ת ספ ק נשב ע
על הגלגו ל שאינ ו יוד ע ונפט ר ובפר ק ראשו ן
מהלכות מוע ן ונטע ן אבא ר דיני ן אל ו :
אבל א ס אמ ר המלו ה אנ י יוד ע שהי ה שו ה
יתר וכו ׳ . ז ו סבר ת הר ב אב ן מיג ש ז״ ל
שם פר ק שבוע ת הדייני ן ובהשגו ת אמ ר אברה ם
על שיטת ו הו א הול ך וכו ׳ וכב ר הארכת י בביאו ר
מחלוקתן פר ק חמיש י מהלכו ת שאל ה ופקדו ן
ודעת הרמב״ ן ז״ ל נוט ה לדבר י רבינ ו :