Section 490

ט כשכותבי ן האדרכת א ע ל נכס י יתומי ם

וכו׳, מעש ה סו ף סר ק הנוש א

בכתובות . כמ ה פ ה רב׳-מ ה הר א שרמ ה ומפנ י מ ה רוציי ם למכר ה

י בי ת ד ץ ־מני ו סל א ־הרח ה יכו ׳ . "-־ר א א ם להנבו ת לב־ ח א ו לכתוב ת אש ה לפ י שי ש מ י

שמכרו האחריו ת ע ל היתומים . צ ה ל ת ן ל ב ח ר ש מ י שרוצ ה להגכר ת לאש ה

שאס נמצא ת שד ה שאינ ה שלה ם חוז ר לוק ח ע ל
היתומים ;

יא ובי ת די ן שהכריז ו כראו י וכו ׳ . משנ ה ש ם
וכתב הרמכ״ ן ז״ ל דוק א מאתי ם
במנה אב ל בפחו ת ממנ ה ל א : אב ל א ס ל א
בדקו בשומ א וכו ' . פירו ש כגו ן במקו ם שאי ן
טכריזין א ו דברי ם שאי ן מכריז ץ א ו בע ת שאי ן
מכריזין כמ ו שיחבא ר בסמו ך שא ם ל א הי ה ש ם
אחד מאל ו אפיל ו שו ה בשו ה א ם מכר ו של א
בהכרזה מכר ן במ ל וכמ ו שכת ב למעל ה שנעש ו
כמי שמע ו בדב ר משנ ה ומוזרי ן ומבוא ר כ ל ז ה
בגמרא ש ם : וכ ן א ס מכר ו קרק ע וכו ׳ , דברי ו
ז׳ל כשימ ח ההלכו ת שכ ל זמ ן שאינ ן צריכי ן הכרז ה
אפילו עש ו אות ה א ם סע ו בשהו ת חי ן מכר ן
קייס והכרז ה בזמ ן שאינ ה צריכ ה ל א מעל ת ול א
מורידה ולז ה הסכי ם הרמב״ ן ז״ ל אב ל רש״ י
ז״ל גור ס גירס א אחר ת ולדברי ו כ ל זמ ן שהכריז ו
בין לצור ך בי ן של א לצור ך אפיל ו שו ה מנ ה
במאתיס מכר ן קיי ם ולז ה הסכי ם הרשב״ א זי ל :

ורבינא דאקש י לי ה ט אי ל א ק משו ם חינ א מהניצ ן לי ה שחי ק לי ה והכ י נקסינ ו •
בית די ן שמכר ו של א בהכרז ה וכו ׳ . נרא ה דאפיל ו ביתומי ם גדולי ם מייד י והו א
הדין לנכס י כ ל אד ם א ס מכר ו בי ת די ן של א בהכרז ה וראי ה ממ ה שכת ב רבינ ו
והרג המגי ד ני״ ב מהלכו ת אישו ת :

יא ובי ת די ן שהכריז ו כראו י וכו ׳ . כת ב הר ב
המגיד וכת ב הרמבי׳ ן דוק א מאתי ם
במנה אב ל בפחו ת ממנ ה ל א עכ״ ל איפש ר שז ה
כדעת הסוברי ם דה א דבקרקעו ת אי ן לה ס אונא ה
היינו ע ד מחצ ת דוק א : אב ל א ם ל א בדק ו
בשומא וכו׳ . כ ׳ ה״ ה פירו ש במקו ם שאי ן מכריזי !

וט'. ק״ ל א״ כ מא י וכ ן א ם מכר ו קרק ע בעע -
שאינם צריכי ן להכרי ז עלי ה וכו ׳ שכת ב בסמו ך
היא הי א לכ ך נ״ ל שמ ה שכת ב אב ל א ם ל א
בדקו בשומ א וכי ' לא ו למימר א של א הכריז ו
עליה אל א הכריז ו עלי ה אב ל ל א דקדק ו בשומ א
והכרזה כמשס ס ודברי ם אל ו ה ם מבוארי ם פ ה
בדברי רבינ ו ובפירו ש המשנ ה פר ק אלמנ ה
ניזונח :

פי״ג א מלו ה שב א להסר ע וכו ׳ וא ס א״ א
להודיעו במהר ה . בסמו ך
יתבאר כמ ה שיעו ר מהר ה ז ה . ומ״ ש אומרי ם

לסלוה שישבע . בסמו ך יתבא ר דהיינ ו בשאי ן בשס ר

נהמנות

וכשכותבין האדרכת א ע ל נכס י יתומי ם בי ן גדולי ם
בין קטני ם כותבי ן ב ה והכרנ ו שהנכסי ם האל ו ה ן ש ל
פלוני המת . וא ם ל א כתב ו כ ך הר י אדרכת א ז ו פסול ה
ואין אוכלי ן ב ה פירו ת אפיל ו לאח ר ששלט ו ההכרזו ת :

י בי ת די ן שמכר ו של א בהכרז ה נעש ו כמ י שטע ו בדב ר
משנה וחוזרי ם ומיכרי ן בהכרזה . וב״ ד שמכר ו האחריו ת
על היתומי ם : י א ובי ת די ן שהכריז ו כראו י ובדק ו
יפה יפ ה ודקדק ו בשומ א אע״ פ שטע ו ומכר ו שו ה מנ ה
במאתים א ו מאתי ם במנ ה הר י מבר ן קיים . אב ל א ם ל א
בדקו בשומ א ול א כתב ו אגר ת בקור ת שהי א דקדו ק
השומא וההכרז ה ומע ו והותיר ו שתו ת א ו פחת ו שתו ת
מכרן בט ל פחו ת משתו ת סכר ן קיי ם . וב ן א ם מכר ו קרק ע בע ת שאינ ו צר, "

ע ה מ י שתו ת א ו הותיר ו שתי ת סבר ן במ ל אע־ פ שהכרתו . 4, ת משתו ת מכ ר ת״י ם

. ־ . אעי פ של א הכריז ו שאינ ו צריכי ו הררד ה ראויר־ ר ז-יי " "/.ונח * ק ם

אי זה ו הע ת שאי ן צרי5, ן ן ! כ ז ה באות ו הע ת . א .ה ו הע ת שאינ ן צריכי ן הכרז ה

וכו׳. מימר א ש ס(ד ף ק ׳ ע״ב)לכרג א, ל ע ש כר ו קרק ע לקביר ה א ו למזו ן האש ה והבנו ת א ו לית ן מנ ת המל ך א ץ צריכ ץ

ולקבורה מזבנינ ן כל א אכרזת א ופימ ש ק5ןך, ן הכרז ה ל פ שהדב ר נחו ץ . וכ ן ב״ ד שמכר ו דברי ם שאינ ו טצונ ץ דררזד ־ רוי׳ליזו •

והקשו המפרשי ם ז״ ל פשיס א ינ י יה א מיט ל והשטרו ת , י . ס^י ו ק ם . ואל ו ה ן הדברי ם שאי ן מכריזי ן עליה ם העבדי ם
שלשים יו ^ ,,.,,5 , ו ת המטלטל ! . העב ד ם שמ א ישמע ו ויברח ו . והשטרו ת והמטלטלי ן שמ א יגנבו .

לפיבך שטי ן אות ן בבי ת ד ץ יטוברי ן אות ן מיד . וא ם השו ק קרו ב ^^די ^ שליב י

אותן לשו ק : ^

פרק שלש ה עש ר

א מלו ה •שב א להפר ע [* ] בשט ר שביד ו של א בפנ י לו ה א ם יבולי ו כ׳ ד לשלו ת א־יי ו
ול״דיעיי ע ד שיעמו ד עט ו ביי ן שולתי ן [־ ] וסוייעי ן ל ו . וא ם א י אפש ר

■■י•.י י מ״ ג ־־ ז ^ להודיע ו

עושין ובעל י התוספו ת פירש ו דאפיל ו לו ו לצו ^
דברים אל ו כשרוצי ן לפרו ע אות ו רו ב אי ן משה ץ
אותו ע ד דמכרז י חלט ן יומי ן כד י של א תנש ל דל ת
בפני גומל י חסדי ם המלוי ן לד ך : וכ ן בי ת ד ץ
שמכרו דברי ם שאי ן צריכי ן הכרזה . פירו ש אפיל ו
הכריזו א ם סע ו בשהו ת מכר ן בט ל וכפ י שימ ס
ההלכות שה ל הכרז ה שאינ ה צריכ ה אינ ה מקיימ ה
מעשיהם • ואל ו דברי ם שאי ן מכריזי ן עליה ם
וכו׳ ע ד סו ף הפרק . מבוא ר ש ם :

2*'*ג א טלו ה שב א להפר ע בשס ר וכו *
ספלוקת אמוראי ם בהפס נ
(דף

קושיית החום ׳ דהקש ו דאמא י ל א תירצ ו בגמר א דשא ר הת ם דבפ ל השד ה מוחז ק בשד ה
^ של א כדבר י ה״ ה דבסזק ח קמצי ם דקאמ ר ר״ ל בחזק ת אביה ם והו י

,׳.זקת קס נ ס כאיל ו אמ ר בחזק ת אביה ם ש ל קסני ס ל א פלי ג רבינ ו ע ל דבר י התום ׳
יס ^ ונסתלק ה ממנ ו הקושי א :

יז אב ל א ם ל א בד ק בשומ א ול א כתב ו אגר ת בקור ת וכו ׳ . מדבר י הר ב כ״ מ נרא ה
דמסרש דבר י רבינ ו דחע׳ ג דשמ ו והכריז ו א ם ל א דקדק ו בשומ א והכרז ה
״•י״״ ״־ ח ־ ^ ״־ ל 6 ־ יקירו י ״־ ח יר ם י ק ״יי ־ ל־י , י־י־ י ־0 , ,־־.,, ־

1 -־ ' !*׳■ ך

המשנה אב_ ל תימ ה ע ל ז ה הטוגי א שבפר ק אלמנ ה ניזונ ת שהקשוימ ן המשנ ה לאמימ ר
_^ו!מ ל י .,ו ס הדייני ן שפחת ו שחו ת ח ו הוסיפ ו שתו ת מכר ן במ ל ה א שו ה בשו ה מכ ח

א־ריו ימ ח יל א איי " ל א ייאיי " י א יייסי־ א גיא־יי ׳ ייש א גד 5

,״ס ■ 10״ ^ "'," א י־״נ י איי ־ נקיי ־ ידקלק י נ־ימ א א־־ פ מממ ,

~ ן ־ י ״״״? ' " ?

לחם משנ ח

איירי אל א במקו ם שאי ן מכריזי ן דאיד ך הר י כב ר הזכיר ם למס ה ;

אע פ שהכריז ו וכו ׳ . גירמ ת רבינ ו בהלכו ת ריש א וסיפ א בדאכרו ז ומש״ ה מוק י סיפ א
בדברים שמכריזי ן דוק א דא י דברי ם שאי ן מכריזי ן אפיל ו כתב ו אנר ת בהור ת ל א
י־ז ־־י׳ ־ "י־י•! ־ ־אי״ ן הד־ד ם א־ ל א ־ ־"־ י ־ימיי ־ ־־א ד

^^^^^^^^^לאל״לם־ילאא־י״־ק־ל־ן:־־מ־,.,ךי;^׳;^

כא! בדברי ם שמכריזי ן למילחי ה דאמימ ר דהייר י בה א אב ל ל א מפרש י כה ן בדברי ם
"מכדידן דהיינ ו סיפ א הל א הכ י מפרש י כא ן דהיינ ו מילתי ה דאמימ ר בדברי ם שמכריזי ן

מכ^ו י . ^ וא ^ ל א הכריז ו בשתו ת מכי ן במ ל אב ל הרח״ ש גרי ם ריפ א וסיפ א בדהכרו ז
ומפרש נ, ן וכא ן דהיינ ו ריש א וסיפ א כפירו ש הרי״ ף זי ל ומ^ מ פלי נ ע ל הרי״ ף וסוב ר
.הכרז^ל^ מועל ה אפ/ ו במקו ם שחי ן מכריזי ן ולדידי ה צ״ ל דמא י דמוק י סיפ א בדברי ם
שמכייזיחילא ^יי^ א יייייל י בדברי ם שאי ן מכריזי ן דוק א :

3 א וא ם א אפש ר להודיע ו במהר ה וכו ׳ . בכא ן נסספק ו המפרשי ם דהרא׳ ש

משנה למל ך

^ ^ ס ^ ^ רמ מ ס ח י ר״ ח . א ך הר ג מ״ ת בע ר ס ׳ ח׳ א ד ף של׳ ו מ״ א הכרי ח ממר י הטו ר

הלזה נסי ע של א נענ י יוישי ו כ ל שמר ע מכס י הצי ה ק מהנא ר *טוכס^סריג״ פ • ם מ ת הלו ה אינ ו נסי ע פל א ככנ י יורשי ו ונניי ן נספ ר מור ה צד ק סי ׳ קי ו נש ם

ן מסנא י ״טיכ ס סיינ״י ו סייענ׳ א יעיי ן נתשזנ ס הישנ״ א שהני א מר ן י׳ ס קי' . ידו׳ ק סיס ב . ומי ץ מטינ ס הישנ׳ א ס׳ ג

דמדדת םיימוגייו ת . סי ׳

מגדל

יד סקזסזד ק

״ יהלכ ו מנה ג כם״י ס הי א יאי ן טפ ס ליזל ק טניס ס זח״ ס :

פ ג א טלו ה שנ א ליסר ט נ י . סלוגח א דאמייא י נסי ק הכוח נ ולמד ן דהי ׳

״יף בטנ י הבעי י די ן כדאיח א בהלכו ת עדי ת סס״ ג י [א ] עי ץ כסיס ! יי״ ט פי ״ ״יי״ , מגד ל ע ח

^ ׳ [נ ] כי ה נ^חמ ן דאט ר הב י סר ק ^ ק ל^1 ם . •וו ן ז> ם סיממי ם(ד ף כא ) : כשכותב ץ האדרכח א פ ל נכס י יהימי ם כו ׳

בחובת א״ ח אב ל ב־ ה ל א וכייישלט י מסר• ־ וב י נסיעי ן ^*לאר ״ סר ק אלמנ ה ני״נ ת (ד ף ק׳ ) :

פי׳צ סלו ח שג א ליגר ע כשע ר0־ ׳ ע ד שמכפי ם האל ו ש ל סלונ י סלו ס כס . נ ו

(רסג״ם^ כ ח

נפסכס כסונו ת ־ר ן

סטסג

218 כס ף משנ ה

משפטים. הלכו ת מלו ה ולו ה פיי ג טגי ד טשנד ,

נאמנוח . ומ ה שנה ג וא ץ חושש ץ לשוכר . נ״ ז יחבא ר גסמו ך :

ב של ש ראיו ח צרי ך להבי א ונו׳ . כהו ב נמשוכו ס הרא״ ש כל ל פ״ נ ילמדנ ו ה א
דאמרינן שמלו ה שב א לגנו ח מנכס י לו ה ואיננ ו ס ה שצרי ך להודיע ו א ס
הוא כ ך מר ם לכת ו הי ה מצס ה בכ ל יו ם לביא ח המלו ה ליר ד לנכסי ם כ י ^
היה ל ו ממ ה ל&רו ע ושו ב הרחי ק הלו ה כ ׳
פרפשוח א ו שלשי ם ואח ר זמ ן ב א המלו ה
לירד לנכסי ו א ס בי ח די ן צד ך להודיע ו בז ה
וכשמודיעין אוח ו בכ ר השלי ח ע ל מ י ורבינ ו
משה כת ב של ש ראיו ח צרי ך להבי א לבי ס די ן
וכו׳ ומ ה ראי ה צרי ך ה א לית א קמ ן ומ ה שיעו ר
המרחק שיה א קרו י אינ ו מצו י לעמו ד בדי ן
שלישיח שאל ו הנכסי ם ש ל סלונ י הלו ה ה ס א ם
ראינו שהלו ה ד ר בה ם כמ ה שני ם אמנ ם אי ן
כאן עדו ת ברור ה א ס לקח ם א ו ירש ם והיא ך
באו ליד ו מ ה ראי ה אחר ת צרי ך כ ל זמ ן שאי ן
מערער. חשוב ה ראית י בדבר י גאו ן א ס יכולי ם
לשלוח ללו ה שיל ך ויחזו ר תו ך שלשי ם יו ם ע ל
ידי יציא ת הלו ה והראי ה שכס ב רבינ ו מש ה
שהב״ח במדינ ה אחר ת היינ ו כגו ן שטוע ן המלו ה
שאין שלי ח יכו ל ליל ך אלי ו ולחזו ר תו ך שלשי ם
יום א ם יבי א מז ה ראי ה יורדי ן לנכסי ו מי ד
בשטר מקויי ס משו ם נעיל ת דל ת והנכסי ם שה ם
בחזקת הלו ה ע ד היו ם הז ה אע״ ס שאי ן ידו ע
היאך בא ו ליד ו בי ס די ן יורדי ן לה ם ומגבי ן אות ם
למלוה וא ם יב א שו ם אח ד אמ ר כ ך בשט ר א ו
בראיה מוקדמ ת לשט ר המלו ה יוצי א הנכסי ם
מתחת יד ו וכת ב עו ד ראית י הירושלמ י שהבי א
בעל העיטו ר שצרי ך להודיע ו תלח א זימנ י בכ ל
חלתין יומי ן חד א זימנ א ולפ י הירושלמ י אי ן
יורדין לנכסי ו של א בפני ו אא״ כ עמ ד בבי ס
דין ובר ח הילכ ך מסתב ר א ם יכו ל להודיע ו
בתוך שלשי ם יו ם שהו א זמ ן בי ת די ן יודיעוה ו
אבל מא י ז ה טע ם יצטר ך שיודיע ו ג״ ס כיו ן
שאין ההודע ה אל א כד י שיב א מיד י דהו ה
אחזקה למ״ ד שא ם הו א באספמי א כד י שיחזי ק
שנה ויודיעוה ו שנ ה ויב א לשנ ה אמר ח אלמ א
כל מיד י דמשו ס הודע ה ד י בהודע ה אח ת ש ל
פלשים יו ם וכ ן ראית י דני ם ומסתב ר דל א
חיישינן לשוב ר דא ס כ ן כ ל אד ם יה א לוק ח
ממון חביר ו ויל ך למדה׳ י דכיו ן דחייש ת ל א ירד ו
לנכסיו לעול ם וא ם י ם בפט ר נאמנו ת מאח ר
שאם הי ה כא ן ל א הי ה יכו ל להשביע ו למ ה
ישביעוהו עת ה עכ״ ל :

נ מלו ה שב א לבי ת די ן והבי א וט ׳ . מדבר י
הטור בסימ ן ע״ ג נרא ה שסוב ר
דרבינו מייר י אפיל ו א ם הלו ה בעי ר והרינ״ ש
כתב בסימ ן פצ״ ו לדע ת הרמב״ ס איפש ר
שאף א ס הלו ה בעי ר אי ן צרי ך להזמינ ו לד ץ
זלא להודיע ו ואפש ר שדברי ו בשאי ן הלו ה בעי ר

(דף ס״ח ) א ם נפרעי ן מ ן האד ם בחו ב של א בפני ו ופס ק כר ב נחמ ן ומבוא ר בארוכ ה
בהלכות : ודי ן ז ה תקנ ח חכמי ם הו א כד י של א יהי ה וכו׳ . מבוא ר ש ם :

כ של ש ראיו ת צרי ך להבי א לבי ת די ן וכו ׳ . ד ע שכ ל דב ר שנאמ ן עלי ו הנתב ע לומ ר פרעת י
בלא ראי ה אע״ פ שצרי ך שבוע ה אי ן גובי ן אוח ו של א בפני ו שמ א יב א ויטעו ן