Section 488

טניי משנ ה משפטים . הלכו ת מלו ה ולו ה פי־ א פי־ ב כס ף

משנה

זיל ופו ד הועיל ו נז ה שנהג ו לכסו ב שאפיל ו י ש ש ם קרק ע גוב ה פסלטלי ן ס ל יחומי ם
זחקגח הגאוני ם אינ ה אל א כשאי ן ש ם קרק ע אנ ל כשי ש ש ם קרק ע אמ ר שא ץ מלו ה סססי ד
מעמי די ן אוח ו ע ל די ן הגמר א וכ״ כ קצ ת המפרשי ם ז״ ל ;

פי״ב א אי ן נפרעי ן מ ן היורשי ן אא״ כ הי ו גדולי ם וכו׳ . ד ע שכ״ ז שחיי ב מוד ה א ו שנדוה ו
ומס בנדוי ו כמ ו שנזכ ר

־;״ " ג ץ אח י טית י ינטצ א ניב ה ע ל תנא י י ה יית ר מ ן התקנה .

וזה מוסכ ם מכ ל המפרשי ם שראית י דבריה ס וסיי ג גדו ל עש ו בדב ר שמ א ל א יד ע הלו ה בתקנ ה ז ו
ובאמת גחו ך זמנ ו נמלק ו דאיכ א מ״ ד שאע״ ס ונמצ א ממו ן יתומי ם יוצ א של א כדי ו שאי ו כ ח בתסנ ת

צרורות כס ף במשכי ן ובעוד ן קטני ם ל א ידע ו
למצוא ראיי ה ולפיכ ך ימתי ן ע ד שיגדל ו ול א
אמרו שגובי ן במ ת חו ך זמ ן מ ן היתומי ם בל א

הה

215

שכותבין בכתוב ה שיעבו ד מטלטלי ן ובז ה י״ ל כיו ן שמנה ג המקו ם לכתו ב וז ה ל א
כתב בכתוב ה שיעבו ד מסלטלי ן נרא ה של א נשתעב ד אל א כדי ן הגמר א אל א א ם כ ן
היה יוד ע תקנת ם ש ל גאוני ם שא ז י״ ל שע ל תקנת ם הו א סומ ך וא ם ל א יד ע ב ה
י״ל של א תגב ה ממטלסל י - ' ׳

שבועה אל א מ ן הגדולי ם אב ל ל א מ ן הקטני ם
אפילו בשבוע ה ודע ת הרמב״ ן והרשב״ א ז״ ל
שאפילו מ ן הקטני ם גובי ן במ ת תו ך זמ ן ורבינ ו
ז׳ל ל א ביא ר דיני ן אל ו בבירו ר אל א שסמ ך ל ו
על מ״ ש למעל ה וכ ל אל ו גובי ן מ ן היורשי ן בל א
שבועה ול א כת ב מיורשי ן גדולי ם אל א סת ם בי ן
קטנים בי ן גדולי ם ודברי ו בכא ן ה ס בשט ר חו ב
שגובה מ ן הגדולי ם ואי ן נזקקי ן ל ו בעוד ן קטני ם
אבל כ ל זמ ן שמלו ה ע ל פ ה גוב ה מה ם קטני ם
וגדולים שוי ן :

ב ואפיל ו הי ה ב ו כ ל סנא י שבעול ם וכו ׳

אחרונים לחיי ב ב ה יתומי ם

פרק שני ם עש ר

א א ץ *יינפרעי ן מ ן [א ] היורשי ן
אלא א״ ב הי ו גדולי ם אב ל

השגת הראב״ ד

♦אין נסרנני ן מ ן היוישי ן וכו ׳
פד א ה השט י : א׳ א הר ג ז׳ ל
אומר שא ס האמינ ו עלי ו וע ל
יורשיו שמועי ל נ ו נאמנו ת וא ם
כתג נ ו שיה א נאמ ן אפיל ו ע ל
שוכר ואפיל ו ע ל מא ה עדי ם
למה אינ ו גונ ה אל א לפ י הקושיו ת
שהקשו ע ל ר ב אש י נמס ׳ ערכי ן
ולא תירצ ו ו ה התיכו ן כשט ר

יורשין קטני ם אי ן נפרעי ן מה ן
ש״ח* י ואפיל ו הי ה ב ו כ ל תנא י
שבעולם ל א יפר ע ב ו המלו ח כלו ם
עד ני ] שיגדיל ו היתומי ם שמ א י ש

, לה ן ראי ה ששוברי ן ב ו א ת השטרי * זנ ח תירצ ו ו ה החייו ן בשט ר

בהשגות א א הר ב ז״ ל אומ ר שא ם ג הית ה המלו ה יבי ת ש ל עכו״ב ן שי ש נ ו נאמנו ת ש׳ מ אי ן שו ס
האמיני עלי ו וע ל יורשי ו וכו ׳ ואי ן צור ך להשי ^ שהר י הררי ת נאמנו ש מועי ל לקטני ם עכ״ ל :

בזה אח ר שהו א בעצמ ו ה כ, א , א,, ן ל,3, , ,3,, , שה ר הר ב ת אוכל ת בנכסיה ן

ואני מוד ה בדי ן לפ י שאפיל ו י ש כ ו כ ל קנא , מעמידי ן לה ם אפוטרופו ס ונזקקי ן לנכסיה ן ומוכרי ן

5; -י ן י־ייע ץ ה״יב . נ־ןאש ה שתבע ה כתיבת ה ־' 1 אלטנ ה

דכי היכ י דל א אמ ר שמחו ה,", ק 3.ןןן,ן,, ן בי ן גרוש ה מעמידי ם לה ם אפוטרופו ס ונזקקי ן משו ם

שאיני מצו י ל א אמ ר נאמנו ת וכ״ ש של א הי י ח ן האש ה כד י שיהי ה ל ה כלו ם שתנש א ב ו האשד ,
מורגלים 63כ1ל'ה ס לע8ו ת כה ס נ()מנו ת 5כג ל

פדי^ לאחר . לפיכ ך א ם קפצ ה האש ה ונשא ת ואח ר כ ך בא ת

מקומוח : לתבו ע כתובת ה מנכס י יתומי ם אי ן נזקקי ן ל ה ע ד

ג חית ה המלו ת רבי ח וט ׳ . ש ם בערכי ן
פרק שו ם היתומי ם מבוא ר :

וכן חס ה שתבע ה כתובת ה וכו׳ . כר״ י וכאמימ ר

דמבד עובד א ואגב י כתוב ה דגרוש ה מיסמ י משו ם חינ א וכת ב הר ב ז״ ל כד י שיהי ה ל ה
כלום וכו ׳ וכ ך פירש ו בהלכו ת פר ק אלמנ ה ניזונ ת וכ ן עיק ר : לפיכ ך א ם קפצ ה וכו ׳ .
פירש שכיו ן שנשא ת גמ ל מינ א ומכא ן יצ א לה ם ז״ ל ו ק כת ט מ ן המפרשי ם ז״ ל :

הורו

א טמ״י ו סי ׳ ^ ז סמ״ נ עשי ז סי ׳ צ״ ד

שיגדלו

דיחמי כיו ן של א כת ב כמנה ג המקו ם וכ״ נ מלשונ ו שכת ב
הרי של א כת ב כ ן בשט ר הכתוב ה אלמ א כתוב ה
כתב ל ה אל א של א כת ב כדר ך שכותבי ם האוזרי ס
ועוד נרא ה מדברי ו שתקנ ת הכתוב ה ל א פשט ה
•בימיו בכ ל ישרא ל כ י ר, ס ברו ב ישרא ל אב ל
תקנת המלו ה בכ ל ישרא ל פשט ה ועת ה נ״ כ אנ ו
רואים שדני ן ב ה והכ ל יודעי ן שכ ל נכס י הלו ה
בין קרקעו ת בי ן מקילטלי ן משועבדי ם לב״ ח בי ן
ממנו בי ן מיורשי ו ודי ן הגמר א אינ ו נוד ע לה ם
דלא כ״ ע דינ א גמיר י עכ״ ל :

פי״ב א אי ן נפרעי ן מ ן היורשי ם וכו׳ . כפ י
מ״ש ה״ ה כוונ ת רבינ ו דפמלו ה
על פ ה היכ א דנוב ה מיורשי ם גדולי ם דהיינ ו
היכא שהי ה אח ד מג ׳ תנאי ם אל ו הנזכדי ס גוב ה
גס מיורשי ם קטני ם וכ ל שאינ ו גוב ה מיורשי ן
דהיינו היכ א של א הי ה אמ ד משלש ה תנאי ם אל ו
הנזכרים א ף מגדולי ם אינ ו נוב ה ובמלו ה בשט ר
אס י ש ב ו אח ד משלש ה חנאי ם אל ו נוב ה אפיל ו
מיורשים קטני ם דל א גר ע ממלו ה ע״ ס אב ל
כשאין שו ם אח ד משלש ה תנאי ם אל ו אע״ פ שגוב ה
מיורשים גדולי ם אינ ו גוב ה מיורשי ם קטני ם :

ג וכ ן אש ה שתבע ה כחובת ה וכו ' מעמידי ן
להם אפוטרופו ס ונזקקים . כת ב הרשב״ א
דאפילו הי א זקנ ה שאינ ה ראוי ה לינש א נזקקי ן
לה. ומ״ ש רבינ ו ונזקקי ם משו ם ח ן האש ה וכו ׳

לפי מ ה שאכתו ב בסמו ך בש ם הרשב״ א ור״ י
דלא נק ט טעמ א דמזונ י משו ס גרוש ה ועו ד
לאשמועיק באלמנ ת נמ י דאפיל ו היכ א דאיכ א
טעמא דמזונ י וכגו ן של א הי ו הנכסי ם יות ר
מכתובתה אפ״ ה נזקקי ם ל ה משו ס חינ א ולאפוק י
מהוראת קצ ת הגאוני ם שכת ב בסמו ך :

כתב הרשב״ א בתשוב ה שמדבר י רבינ ו בפר ק
זה נרא ה שהו א סבו ר ששת י לשונו ת
שנאמרו בפר ק שו ס הדייני ם בכתוב ת אש ה

לחם משנ ה

גפי״ו דלגבו ס מ ן הלו ה צרי ך לאי ה אב ל לגב י המלו ה שאס ר של א גח ן ל ו השט ר נאמ ן
ואינו צרי ך ראי ה ויכו ל לומ ר שנת ן ל ו בכתיב ה ובמסיר ה א״ כ ה״ ג אסא י ל א מהימ ן לגב י
יורשין משו ם דיכו ל לומ ר לקו ח הו א ביד י דלגב י דידה ו ודא י נאמ ן כ י היכ י מאמ ן לגב י
מלוה גופי ה וי״ ל דכיו ן דכוונח ו לגבו ת הלואת ו מ ן הלוי ם א״ כ בטענ ה ז ו ל א הי ה יכו ל
לנבוח דהי ו אומרי ם ל ו לא ו בע ל דברי ם דיד י א ח מפנ י כ ך ל א רצ ה לאומר ה :

יא ונמצ א גוב ה ע ל תנא י ז ה יוס ר מ ן התקנ ה . מדבר י הריב״ ש נרא ה כוונ ת רבינ ו
שגובה יות ר משו ם דמ ן התקנ ה איג ו גוב ה אל א כשאי ן ש ם קרק ע כדכת ב
ה״ה בש ם קצ ת מפרשי ם אב ל מלשו ן ה״ ה שכת ב אח ר וה ן ה ן דבר י רבינ ו ועו ד הועיל ו
בזה כו ׳ משמ ע דסוב ר דאי ן כוונ ת רבינ ו במ״ ש ונמצ א נוב ה ע ל תנא י ז ה יות ר מ ן
התקנה מ״ ש המפרשי ם דא״ כ היל״ ל נ״ כ כא ן דה ם דבר י רבינ ו אל א לס י דבר י המפרשי ם
הוא שנמצ א גוב ה ע ל פ י ז ה התנא י נוס ף ע ל התקנ ה כלומ ר מב ׳ צדדי ם יכו ל לגבו ת
אם מצ ד התנא י וא ס מצ ד התקנ ה וכ י תימ א כיו ן דאיכ א תקנ ה תנא י למ ה ל י לז ה תיר ץ
וסייג גדו ל וכו ׳ ;

פי״ב א אי ן נפרעי ן מ ן היורש ץ וכו ׳ . כת ב המ״ מ דרכינ ו ז״ ל ל א ביא ר דיני ם אל ו

משו ס ר״ י ח ד משו ם מזונ י ומרימ ר מתנ י ל ה

משום מינ א ששניה ם אמ ת מכ״ ל ולע״ ד נרא ה שרבינ ו מפר ש דמ״ ד משו ס מזונ י לי ח לי ה
משום חינ א אב ל מ״ ד משו ס חינ א ל א סלי ג אטעמ א דמזונ י אל א דאת א למימ ר דאפיל ו
היכא דניכ א סעס א ומזונ י נזקק ץ ל ה משו ס חינ א וכיו ן למרימ ר עב ד ב ה עובד ה

ורבינא

(אה עיי ן נתשונ ת הר כ הממכ ר לקמ ן סכ״ א מהלכו ת אלוכאויו ) :

טי כ א אי ן נפיעי ן מ ן היורבי ם אא׳ כ הי ו גדולי ם כו׳ . (*א׳ ה עיי ן מ״ ש כ ׳ פמחנ י לעי ל פי״ א
מהלנויז אל ו יי ן (׳ ) ;

הגהות מיימוניו ת

נט פשו ט יכ ן הי י ינ ץ יבינ ו יוא ל וכנ י יאבי״ ה ודלי א כר״ ת "כת ג כו ׳ בהליכו ת נזק י טמו ן

סוף פ ה וב ם ה בת ב כב ל דבר י העמו ד ולשונ ו ע ד סו ף הפר ק זעיי ן בה ׳ נזיל ה רי ש פ״ ה 5

[א] פר ק שו ר שנג ח ד ׳ וה ׳ פר״ י דנכ ל עני ן קאס ר ר׳ י דאיןינוקקי ם בי ן ימלו ה הבא ה

מחטת עוומ ח משו ם דאי ן מקבלי ן עדו ת של א כפנ י בע ל ד י ויתומי ם של א ב ם"ה ם רט ^

כדמוכח בהגוו ל בחר א גב י ב ר חסו ה דר ׳ ירמי ה ובי ן בטלי ג הבא ה מחמ ת אגיה ן אפיל ו

בשטר מקויי ם אי ן נזקקי ן משו ם זירר י א ו משו ם שוב ר תום ׳ בהלנ ת שו ר ש ל חש׳ ו כו ׳ •

|נ] בתו ם משמ ע דאסיל ו א ם הית ה הל ו א ה לזמ ן ועדיי ן ל א הגי ע דסב ר ר״ י דאי ו נורס י
מדהוצרי , ^ , 1 ן 7־ ״ ה ג ע דסב ר ר רא ן נוקקי ן

בביאור ונרא ה שהי ה יכו ל להבי א ראי ה שרכינ ו סוב ר שבתו ך זמ ן נפרעי ם מה ם אפיל ו

קטנים שהר י בפירו ש כת ב ברא ש הפר ק וא ם הי ה החו ב לזמ ן ותב ע בזמנ ו יפרע ו בל א

פכועה: אי ! נסיע ץ מ ן היורשי ן וכו׳ . לסמ״ ש ה״ ה ז״לדבמ ת תו ך זמ ן גוב ה מ ן היורש ץ
אפילו קטני ם א כ אמא י ל א תירצ ו בגמר א כ ן במסכ ת ערכי ן כשהקש ו לר ב אש י ובשלמ ה
נחמנות אינ ו מורג ל לכתו ב בשטרו ת שלה ן וכ ן שמתוה ו ומ ת בשמתי ה אינ ו מצו י אב ל

מת בתו ך זמנ ו אמא י ל א אוקמו ה בגמר א ואול י דג ם ז ה אינ י מצו י כ ל כ ך ;

ב ואפיל ו כ ל תנא י שבעול ם וט ׳ . ס״ ש ה״ ה ז״ ל של א אמ ר שמתוה ו ומ ת בשמחי ה משו ם

שאינ ו מצו י נרא ה דאינ ו מפר ש כפירו ש רש״ י ז״ ל שפיר ש בערכ ץ שלח ו מת ם

שמחוהו ומ ת בשמתי ה מיחוקמ א כ ל הג י מתני ׳ ולס״ ז הר י כב ר אוקמו ה בגמר א בהכ י
ואפשר כסיר ה ז ה שפיר ש הראב״ ד אב ל ה״ ה ז״ ל נרא ה דמפר ש דשלח ו מת ם דשמתו ה הו י
בחי ב מוד ה חב ל ל א דהג י מתניח א אייר י בהכ י : שמ א י ש לה ם ראי ה ששוברי ם ב ו א ת
השטר ו ט . היינ ו כינ ה דאמ ר בגמר א דסעמ א דאי ן נזקקי ן לנכס י יחומי ס משו ס שוב ר
ואע ג דר ב נ ו א ת לי ה דבמ ת תו ך זמנ ו ל א גב י מנכס י יתומי ם אל א משו ס שמ א
התפיסו צרר י וכדכס ב הגהו ת מיימונ י מא ן דאמ ר שוב ר חי ת לי ה כמ י טעמ א דצרר י ;

משנה למל ך

נ לפיכ ך א ם קפצ ה האש ם ונשא ה כו ׳ . י ש ליקי ק ימי י רנינ ו כיו ן דהו א ז״ ל ס׳ ל דטעמ א ומזונ י

נמיעיקר כ י נשא ה נמ י אמא י אינ ן נזקקי ן שהי י לי׳ י דתל ה טעמ א דכת\ג ת אש ה סכו ם

מזו; אסר ו כגמר א ואפיל ו הנע ה כשזכת ה נכ״דשאי ן ל ה מזונ י ניקקי ן ומטעמ א דא י א י י ת דא י סנט ה

ואין

מגדל עו ז

פי ב אי ן נפיעי ן מ ן היורשי ם אל א א׳ כ הי י גדולי ם ע ד א ת השטר : כת ב היאכ׳ ד ז״ ל מ־ נ ז׳ ל

״י״י ייי " : ואנ י אומ ר עיק ר הדי ן הז ה כערכי ן פי ק שו ס היתומי ם (ד ף כ״ר ) והטע ם

שכחכ הרא כ ד ז ל נחלק ו נז ה הדי ן הרנ ה ומחלוק ת ישנ ה הי א ותלי א נאשל י רורנ י והמחלוקו ת כזל ן
רוכן סנרו ת : הית ה המלו ה רני ת ע ד לאח ר . כערכי ן סר ק שו ם היתומי ם ; ל*ם'ר. ך א ס קפצ ה ע ד והר י
נשאת. זא ת הית ה הורא ת הגאוני ם הראשוני ם ז״ ל שהור ו מככר א ההי א דטיט ן ילעי ל בעיקר ה סר ק שו ם

היחונדם

י״. • י!״ ו ! ׳•" ן ועדיי ן ד א הגי ע דסב ר ר״ י דאי ו נוהסי ו רי0ימ\ ם

במתיה ^"םי״ א"דלע ל "הא"דא^מררב א פר ק 1׳^= ^ כמות ו בה א אל׳ א כרי ש ליקי ש דאמ ר פ׳ ק דבב א בחר א דתו ך הזמ ן נוקקי ן דבה א ססקינ ן

, 1 ן ״ ץ ״ .י״ ר נ ן ס ב ו במקו ם חוק ה א י ל א ול א איפשיט א הילכ ך נזקקי ם אפיל ו לייתומי ם קטני ם תו ך הוס ן וכ ן פס ק רנינ . זמחב ר ר׳קמ ן ר״ ש י־ ר