NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 48

Section 48

שלא בפנ י חביר ו וראוה ו עדי ם שיצ א וכלי ם טמוני ם תח ת כנפי ו ואמ ר לקוחי ! ה ן כיד י ואמ ר ל ו חביר ו ל א כ י אל א שאולי ן ה ן טד ך ול א מכרת י ל ך כלו ם א ם בע ל הט ס אינ ו עשו י למכו ר א ס כלי ו
זאוח! כלי ם אי ו דר ך כנ י אד ם להצניע ן ואות ו האי ש אינ ו צנו ע אינ ו נאמ ן אל א חיי ב הו א להחזי ר א ת הכלי ה לנעה׳ ב וישב ע נעה׳ ב שבוע ת היס ח של א מכ ר ל ו כלו ה . השע ר החמיש י כו ׳ מ ד השע ר
ה״־י אמ ר ל ו גנובי ם ה ן ביד ך נאמ ן לומ ר לקוחי ן ה ם ביד י אע״ ס שאי ן נע ל הבי ת עשו י למכו ר א ת כלי ו ואות ן כלי ם אי ן דר ך להצניע ן ואות ! האי ש אינ ו צנו ע דאחזוק י אינש י גננב י ל א מחזקי ץ וכ ו
עד"השע ר השעינ י א ם סי ס שמו ק ומפורס ם נגניג ה וראוה ו שהטמי ן כלי ם תח ם כנפי ו ויצ א ואמ ר לקוחי ן ם ן ניד י א ם סי ס נע ל מני ס שאינ ו עשו י למכו ר א ס כלי ו ואי ן דר ן בנ י אד ם להצניע ן ואי ן

מן

הנחות מיימוניו ת

אתרע לי ה חזק ה כאמר ו שה ם גנובי ם ע׳כ ] * . [ו ] וכגו ן שי ש עדי ם שאל ו כלי ו ש ל ז ה כבעמו ר
וכן ס׳ ה חיל ק בי ן בלי ם העשויי ן להשאי ל ולהשכי ר לשאינ ס עשויי ן להשאי ל ולהת׳כי ר אכ ן
בתב דבדברי ם העשויי ן להשאי ל ולהשכי ר אסיל ו בעה״ ב העשו י לטכו ד כלי ו ל א עדי ף כול י
האי וד י בז ח שיצ א ל ו ש ם גנב ה בעי ר דמג ו תאמ ן לומ ר השאלחי ו והשכרתי ו ל ך נאמ ן לומ ר
נגנבו ל י , ור״ ת פס ק רכ ל ספרי ם עשויי ם להשאי ל ולר.שכי ר וא׳ ת א״ ב אפיל ו ל א יצ א ל ו
שם גנב ה בעי ר יה א נאמ ן לומ ר נגנב ו דא י בע י אמ ר השאלתי ם ותיר ץ ר׳ ת דמייר י באד ם
דלא גיי ס בי ה ואי ן ראו י להשאי ל ולהשכי ר ל ו ועיי ן כהלכו ת טוע ן ונטע ן ספ׳ ח ע״ ס :

מגיד טשנ ח נזיקין . הלכו ת גניב ה פ״ ו בס ף טשנ ח ב ה 49

זיל ונ״ כ נהלט ס וסימ ה מהר״ א ז״ ל שכח ב פ ל מינ ו ה& ך וקלק ל וסו א דנד ו נמש& ס
כלכל נדע ם ובהשכ ל :

פ״ו א כ ל דב ר שחזקח ו וט ׳ וכ ן א ס רו ב אוס ו הדב ר וט׳ . נרא ה שאסר ! כר ג דאמ ר
בארק הנוז ל(ד ף קי״ט ) גזל ן מאימ ת מוס ר ליהה ס סימנ ו ר ב אמ ר ע ד שיה א
רוב משל ו ושמוא ל אפיל ו מיעו ס של ו ע״ נ שם .

ראוי ל ו לכחו ב פירו ש הסוגי א לדפס ו טו ן שהו א מוחל ק מאירש״ י כמ י שיתבא ר . וכת ב עו ז
השור כס ב עו ד (הרמב״ם ) שא ס ה ם כלי ה העשויי ם להש־זי ל ולהשכי ר אפיל ו ל א יצ א ל ו
שם גניב ה בעי ר יאמ ן וישב ע המחזי ק בה ם כמ ה הוצי א וימו ל ויחזי ר לז ה כלי ו פכ״ ל .
ומ״ש בש ם רבינ ו אסיל ו ל א יצ א צ ו ש ם גניב ה בעי ר טעו ח הו א שהר י מבוא ר בלשו ן רבי ש

דאיצא ל ו

פרק שש י

שם גניב ה בעי ר שכח ב בריש א קא י
וכן פירש ו דברי ו הראב״ ד וה״ ה ז״ ל :
פ״ו א כ ל דב ר שחזקה ו שהו א גנו ב וכ א
וכן א ס רו ב אוה ו הדב ר שהו א
גנוב וכו ׳ . כת ב ה״ ה וי ש תימ ה קצ ת בלשו ן
הרב וכו / וי ש לחמו ה ע ל דבר י ה״ ה דה א ודא י
אין ז ו עיי ן לההי א דר ב דהח ם ליהנו ת מ ן
הגזלן אסו ר ע ד שיה א רו ב ממו ן של ו והכ ס
לקנוס מאד ם שאינ ו מומז ק בגזל ן אל א שאוה ו
דבר שקונ ה מ:;נ ו י ש לחו ש שהו א גנו ב וז ה
מבואר וכב ר נזכ ר ז ה בסו ף דבר י רגינ ו פ״ ה

ואיכא דגרס י אור י א־ א דליי א כדבר י האומ ר
וכו׳ . והו א פס ק ז״ ל כר ב דהלכח א כווחי ס
באיסורי וכ״ כ ר״ ח בש ם רבוחי ו והגאוני ם ז״ ל
אע״פ שי ש סוסקי ן כשמוא ל מההי א דאד א דלייא ^
ויש חמ ה קצ ס כלשו ן הר ב כשאומ ר וכ ן א ם
רוב אות ו דב ר דלדבי י ר ב ע ד שיה א רו ב
היחר אסו ר ולמט ה בהל ׳ גזל ה נתבא ר ;

אין לוקחי ן וכו׳ . משנ ה ובריית א ש ם ם ׳ הגוז ל
(דף קי״ ח ע״ג ) והטע ם שלוקחי ן חל ב
וגבינה במדב ר לפ י שאי ן דר ך בעלי ם ללכ ח ש ם
וליטלם . ומ״ ש ד ׳ צאן . בגמר א אמר ו שא ס הי ו
פטומות אפיל ו ג ׳ מות ר שבעה״ ב מרגי ש בה ן
והרב סמ ך ל ו ע ל הכל ל שכת כ והו א נזכ ר בגמ ׳
שם והכ ל לפ י מ ה שהו א עניי ן ולפ י המקו ם :
ג אי ן לוקחי ן משומר י פירו ת וכו ׳ . הכ ל
מבואר ש ם במשנ ה וברייתא . ודי ן הארי ס
בעובדא דרב ה מפורש , ופירו ש טורטגי ן מאזני ם
גדולים ששוקלי ן בה ן פירו ח :

ד אי ן לוקחי ן מ ן הנשי ם וכו ׳ . משנ ה ובריית א
שם . ופירו ש עגלי ם בשרו ן מקו ם גידו ל
העגלים והעגלי ם ש ם בזו ל והאש ה מגדלת ן
ומוכרהן וכ ן הדי ן בכ" מ לפ י מ ה שהו א עניי ן :
ולוקחין ביצי ם וכו ׳ . מבוא ר במשנ ה . וד ע
שהרבז״ל פס ח כת״ ק דברייחאודל א
כאבא שאו ל ודל א כרשב״ ג :

ה לומחי ן מ ן הבדדי ן . סי ׳ בעל י בי ס הב ד
^ ושוכרי ן אוח ו לעשו ת ג ו שמ ן .

ו>;ירםס הר ב ז״ ל בבריית א ש ם והנדדי ן
לוקחים מה ן שמ ן ש ל זגי ם וזיתי ם וכ ן עיק ר :
ו מוכי ן שהכוב ס מוצי א וכו ׳ . פירו ש כוב ס
י הצמ ר ומוכי ן ה ן מפסול ת הגז ה . ודי ן
הסורק מבוא ר ש ם במשנ ה : הכוב ס נוט ל שלש ה
חוטין וכו ׳ . משנ ה (ד ף קי״ח ) כלשונ ה שלימ ה
שם ופירוש ה שדר ך האורגי ם שאורגי ן בסו ף
הכבד שני ם ושלפ ה חוטי ן רחו ק מ ן האריג ה
ועושין ז ה כד י להצי ל הבג ד כד י של א תסח ר
אריגתו בסו ף הבג ד ע״ י הכביט ה ואות ן החוסי ן
אם נשמטי ם מש ם בשע ת הכביס ה הכוב ס נוטל ן
שאין בע ל הבג ד מקפי ד עליה ם וא ס הי ו שמורי ם ע״ ג בג ד לב ן נוטל ן אפיל ו ה ן ד ׳ וה ׳ דלמשק ל הו ו קיימ י עכ״ ל הרשב״ א ז״ ל , ובגמר א אמ ר ר ב דגאליט י חר י ופקטינ י חלת א . והר י

ז״ל כת ג משנ ה כפשט ה ול א מיל ק לס י שהו א עני ן מוע ט ג ם בהלכו ת ל א נכתב ה ר ק המשנ ה כפשט ה :

ז החיי ט ששיי ר מ ן המו ט כד י משיכ ת מר ט . ז ה הו א הירושלמ י כדאיס א בהלכו ת אפ ל במשנ ה שנינ ו כ ט לחפו ר ט ופירש ו בגמ ׳ מל א ממ ט ומו ן צסח ט כמל א מח ט פי ׳ כמל א

שני

א כ ל יידב ר שחזקת ו שהו א גנו ב אסו ר ליק ח אות ו .

וכן א ם רו ב אות ו הדב ר שהו א גנו ב אי ן לוקחי ן
אותו. לפיכ ך א ץ לוקחי ם מ ן הרועי ם צמ ר א ו חל ב א ו
גדיים . אב ל לוקחי ן מה ן חל ב וגבינ ה במדב ר אב ל ל א
ביישוב . ומות ר ליק ה מ ן הרועי ם ארב ע צא ן א ו ארב ע
גיזות ש ל צמ ר מעד ר קט ן א ו חמ ש מעד ר גדו ל שאי ן
חזקתו שהו א גנו ב בדב ר ז ה • ב כלל ו ש ל דב ר כ ל
שהרועה מוכר ו א ם הי ה בע ל הבי ת מרגי ש ב ו מות ר
ללקחו מ ן הרוע ה . וא ם אי ן בע ל הבי ת מרגי ש ב ו אסו ר
ללקחי * ג יאי ן לוקחי ן משומר י פירו ת עצי ם א ו פירו ת
אלא בזמ ן שה ן יושבי ן ומוכרי ם והסלי ם והפל ס לפניה ם .
שהרי הדב ר גלו י וי ש ל ו קו ל ואי ן ז ה גניב ה . ולוקחי ן
מפתח הגינ ה אב ל ל א מאחור י הגינ ה . וכול ן שאמר ו
הטמן אסו ר לקח ת מה ן . ומות ר לקח ת מ ן הארי ס שהר י
יש ל ו חל ק בפירו ת ובעצי ם : ד יאי ן לוקחי ן מ ן הנשי ם
[א] ומ ן העבדי ם ומ ן הקטני ם אל א דברי ם שחזקת ן שה ן
שלהן מדע ת הבעלי ם . כגו ן נשי ם ישמכר ו כל י פשת ן
בגליל א ו עגלי ם בשרו ן . וכול ן שאמר ו הטמ ן אסו ר
ליקה מה ן מפנ י שה ן בחזק ת גניב ה . ולוקחי ם ביצי ם
ותרנגולים בכ ל מקו ם מכ ל אד ם . וא ם אמ ר הטמ ן אסו ר : ה לוקחי ן מ ן הבדדי ן זיתי ם במדד .
ושמן במדד . אכ ל ל א זיתי ם מועטי ם ול א שמ ן מוע ט שחזקת ו גניב ה ה ם וכ ן כ ל כיוצ א בה ם :
ו ״מוכי ן שהכוב ס מוצי א הר י אל ו של ו ושהסור ק מוצי א הר י אל ו ש ל בע ל הבי ת . הכוב ם נוט ל
שלשה חוטי ן וה ן של ו ית ר מיכ ן ש ל בע ל הבית . א ם הי ה השג ת הראב״ ד

שחור ע ל גב י לב ן נוט ל א ת הכ ל וה ם שלי ♦ ן * יהחיי ט *החיי ט ששיי ר וכו ׳ . א״ א כד י מל א מח ט יחו ן למח ט
ששייר מ ן החו ט כד י [ב ] משיכ ת מח ט ישיי ר מ ן ה^ן^ ף כד י מל א מח ט כד י לספו ר ב ו עכ״ל :

מטלית

א טוח׳ מ סי ' שנ ח סמ״ ג ש ם : ג טו ר ש ם סמ״ ג סי ׳ ע א : ג פמ״ ג ש ם : ד טו ר ש ם : ח סמ״ ג שם : ז טו ר ש ם :

מהל׳ נזיל ה

נ ומות ר לקה ת מ ן הארי ס וכו׳ . בסר ק אל ו
מציאות (ב״ מ ד ף כ״ב ) אמימ ר
ומר זומר א ור ב אש י איקלע ו לבוסתנ א דמר י
בר איס ק איית י אריסי ה תמר י ורמונ י ושד א
קמייהו אמימ ר ור ב אפ י אכל ו מ ר זוטר א ל א
אבל וכח י הרא״ ש (ד ף קל״ ד ע״ב ) אמימ ר ור ב
אשי אכל ו אע״ ג דל א יד ע מר י נ ר איס ק במא י
דיהיב לה ו [ויאו ש של א מדע ת הוי ] מ״ ס הי ו
סומכים ע ל ז ה דאריס א מחלק ו יהי ב לה ו וית ן
לבעלים אחרי ם כנגד ן מ ר זוכר א ל א אכ ל כיו ן
דמן השותפו ת קוד ם החלוק ה יהי ב לה ו בל א
דעת בעלי ם ל א מצ י למיכ ל עכ״ ל . וכיו ן
דאמימר ור ב אש י עבו ד עובד א הלכח א כוותייה ו
דרבים טנה ו וש ד דר ב אש י מרי ה דגמר א
הוא וכווחי ה נקטיג ן :

סלע

לחם משנ ה

שהיתה ממחר ת וזחור ה ופז ׳ אל א בש ם גנב ה בלהו ד סג י כפשט א דמחני ׳ ופליג א ע ל ה א
עם רש״ י ז״ ל וכמ ו שמבוא ר בדבר י הר ב בע ל כ״ מ ז״ ל ע״ ש :

פ״ו א וכ ן א ס רו ב אוח ו הדב ר וכו ׳ . כת ב ה״ ה ז״ ל וכ״ כ ר״ ח בש ם רבותי ו וכו ׳
כ״כ הטו ר בהל ' גזל ה סימ ן שס״ ט בש ם ר״ ח והתימ ה מהר ב ב״ י שכת ב
שם של א יד ע טעמ ו והו א מבוא ר בדבר י ה״ ה כא ן : אי ן לוקחי ן מ ן הרועי ם וכו׳ . בריית א
בס׳ הגוז ל ומאכי ל אמר י אי ן לוקחי ן מ ן הרועי ם ל א גיזי ן ול א תלושי ן וכו ׳ אב ל לוקחי ן
מהן חפויי ס ופירש״ י ז״ ל דאבגדי ם קא • וחמ ה הרשב״ א ז״ ל דפשיט א דקנא ן כשינו י וכת ב
הרב״י בס״ מ סי ׳ שנ״ ח שמפנ י שרבינ ו מפר ש כפירו ש רש״ י ז״ ל והדב ר פשו ט השמיטו .
ואני אומ ר שאינ ו מספי ק דכיו ן דהוצרכ ה הבריית א לפרש ו ל א הי ה ראו י לרבינ ו ז״ ל
שלא להזכיר ו כיו ן דהוצרכ ה הברי־ח א . אל א שאנ י אומ ר שא ץ ז ו קושי א ע ל רבינ ו למ ה
י־יי יי׳י־ר ׳ '־״יי־י' ׳ ייי ^ י׳^ י תפורי ם אל א אגיזי ן מ״ מ סמ ך ע ל

משנד. למל ך

דע״כ ל א קאמ ר הטו ר ז׳ ל דמצ י למימ י לדיד י שו ה ל י אל א מטע ם מג ו אג ל סיכ א דליכ א מג ו ל א
וכן בשע ר מ׳ ט חל ק ט׳ ו הול ־ ע ל שיטת ו דס״ ל דהיכ א דליכ א מג ו אסי ׳ היכ א דשניה ם מודי ם גהלוא ה
לא מצ י למימ ר לדיד י שו ה ל י יע׳ ש . ואחר י המחיל ה רב ה אמינ א דל א הי א וכמ׳ ש . שו ב ראית י להש׳ ך
סימן ע״ נ ס׳ ק צ׳ ו שהבי א סבר ה הר׳ ב גידוצ י תרומ ה בדבר י הטו ר שבסי ׳ ע״ ב ודהא ה בשת י ידי ם
יע״ש וא״ כ הדר א קושיי ן לדוכח א דמא י הוקש ה ל ו למר ן בדבר י הטו ר שבכי ׳ שנ׳ ו מאח ר דהטו ר
הוא מהסוברי ם דהיכ א דשניה ם מודי ם בהלוא ה דמצ י למימ ר לדיד י שו ה ל י וא ף רבינ ו ז״ ל א ף של א
גילה דעת ו בו ם כשו ם מקו ם א י מצ י למימ ר המלו ה לדיד י שו ה ל י מ״ מ אח ר של א גיל ה דעת ו בהפ ך
עדיין יכולי ם אנ ו לומ ר דל א פלי ג הראב׳ ד והרמב׳ ן . זכ׳ ה דא' כ קשי א לי ה להראב׳ ד מדידי ה אדידי ה
דהא הראב׳ ד משמ ע דהו א מהסוברי ם דמצ י למימ ר לדיד י שו ה ל י ואיל ו הנ א גפרקי ן השי ג ע ל רבינ ו
וכתג בכד י דמי ה ואול י דהראב״ ד שהבי א הר׳ ג ססרומו ס לא ו היינ ו הראכ׳ ד בההשגו ת וצ״ ע :

וכו

השמיטה דאפיל ו יפר ש כפירו ש הרשב״ א דל א קא י
הכלל שכת ב למט ה דכ ל הדנרי ם האל ו הולכי ם אח ר מנה ג המדינ ה ומ ה שהו א דר ך בע ל הבי ת להקפי ד עלי ו ודא י שהו א גז ל ומאנ י כ ן ל א הזכי ר כמ ה סרטי ם שהוזכר ו בגמר א
כמו גב י גרד י שאי ן לוקחי ן ממנ ו ל א חירי ן ול א נימי ן וכו ׳ וכ ל כיוצ א בז ה שהוזכ ר הכ ל בדבר י הטו ר ז״ ל חב ל רבינ ו ז״ ל סמ ך ע ל כל ל ז ה . וע ם ז ה ג״ כ נתייש ב מ ה שהקש ה ה״ ה
ז״ל גב י כוב ס דאמר ו בגט ׳ דאלימ י אפי ׳ חר י חוטי ן חינ ו נוט ל ול א הזכי ר לנינ ו ז״ ל דל א הוצר ך לכ ך דסמ ך ע ל הכל ל שנת ן כדכתיבנ א כמ ו שסמ ך ע ל הרב ה דברי ם , והתימ ה מה״ ה
ז״ל שכת ב לס י שהו א עני ן מוע ט שא ץ ז ה מספי ק אב ל יות ר נכו ן ס״ ש דרבי ט ל א כת ב אל א עיקר י הדברי ם ובענ ץ הסרטי ם סמ ך ע ל הכללי ם וכמ״ ש :