Section 479

לחם משנ ה

לשור דעג ל י ג סל ע בכ ל חד ש מות ר וכו ׳ . כת ב ה״ ה גש ם הרמב׳ ן דהיכ א ד: ם סר ה אינ ו מות ר

הגמרא כיו ן כשמקב ל עלי ו לשל ם דמי ם שהי א שו ה כשע ת מית ה וקש ה קצ ח א* כ גב י ספינ ה

דאמר ר ב דאגר א ופגר א והקש ו ל ו א י אגר א ל א פגר א וא י פגר א ל א חגר א והקש ו ל ו

, , דאמא י

משנה למל ך

נשער היוק ר הו א עצ ם אופ ן המק ח וא ם הסנ ה ליק ת כשע ר הזו ל אי ך נמייננ ו ליק ת כשע ר היוק ר אב ל
כנא כתנא י אינ ו עצ ם המשכינ א וא״ כ שפי ר אמרינ ן תהי ה המשכונ א קיימ ת וכתנא י נט ל ע׳ כ וכב ר
כתכנו לעי ל שכיו ן שהתנא י אי ן נ ו איסו ר מצ ד עצמ ו אי ן אנ ו יכולי ם לבטל ו וכס ו שכת ב נע ל התרומו ת
על ט י שמכ ר חו ט וקינ ל עלי ו אחריו ת שהאחריו ת קיי ם ולזמ ר שהתנא י יהי ה קיי ס אל א שית ן שכירו ת
הכית כמ ו ששו ה ול א כמ ו שהתנ ה 6״ נ ^י י ז ה שינו י נעצ ם אופ ן המק ח וצ׳ ע ועיי ן גס ה שהקפ ה
המבי׳ט ע ל דברי ו ודנרי ו נא ו סתומי ם ועיי ן עו ד נטמ ן רנ״ ה ועיי ן נמ״ ש מכרש׳ ך ח״ ג ט ׳ ב ׳

בשם הרמ׳ ה דמשכונ א באיסו ר של א קנ ה המלו ה זכו ת ו ו שהקנ ה נמבכונ א ומתו ך של א קנ ה הסלז ה
זכות שהקנה ו הלו ה בחציר ו ל א קנ ה הלו ה וכו ס שהקנה ו המלו ה במעותי ו דה׳ ל הנוא ה בטעו ת שהלוה ו
ע׳ס שיוכ ה שנטל ה הקנא ס המשכונ א מ ן המלו ה כ ך נטל ה ההלוא ה מ ן הלו ה ע׳ כ ונרא ה דס׳י ה כמלו ה
אח תכיר ו לזמ ן כתנא י שית ן ל ו הלו ה דינ ר נחד ש שיכו ל כמלו ה לתבו ע מעותי ו לפ י שהית ה נלוא ה
בטעות : וד ע שהנ׳ ח כת ב שמ ה בכתב ו תלמיד י הרשב״ א שהלוק ח יכו ל לחזו ר נ ו פל א יז ן נש " ש ל
היוקר לא ו למימר א שהלוק ח טומ ן שרוצ ה ליק ח כפ י כפסיק ה שכז ה ודא י ל א כ ל כמיני ה אל א שהלוק ח
רוצה ליק ח כס י כשע ר שיצ א לאח ר שפסק י ניניה ם והמוכ ר אינ ו רוצ ה למכו ר אל א כפ י שע ר היוק ר
שיהיה בזמ ן ז ׳ חישי ס שקב ע עמ ו שיעמי ד ל ו הפירו ש באות ו זמ ן נז ה הו א שכתנ ו תלמיד י הרשנ׳ א
ביכול למזו ר נ ו הלוק ח שהר י ל א לכ ך יר ד אב ל א ם אינ ו רוצ ה לקב ל אל א כס י הסטק ה סטט א שאינ ו
יכול למזו ר ותמ ה ע ל מר ן של א הבי ן כ ן ודברי ו ה ם תמוהי ם :

טו מ י שט ה נופ ה בחביר ו ארבע ה דינרי ם ש ל רני ס ונת ן ל ו בה ם חס ן נו׳ . נרא ה שמ י שהלו ה
למבירו ונת ן ל ו כלו ה מס ן נרבי ס שצרי ך להחזי ר ל ו החס ן ואי ט יט ל המלז ה לית ן ל ו דפי ו
דדוקא כשקצ ן עמ ו בדמי ם ואח׳ כ נת ן ל ו חפ ן בשבי ל הדמי ם א ז הו א דאסרינ ן כמק ת קיי ס ויחזו ר
הדמים אב ל כשל א קצ ן צרי ך להחזי ר ל ו כחס ן בעצמ ו שהר י הלוק ח ל א קנא ו והמוכ ר ל א מכר ו
ולענין יוקר א י.ןל א כגו ן שכשע ה שנת ן ל ו החפ ן הי ה בו ה יוס ר מעכשי ו ירא ה ט ש ללמו ד די ן ז ה מגז ל
דקיימא ל ן שמשל ם כשע ת כגזיל ה . וה א דאמרינ ן דדב ר המסויי ם צרי ך להחזיר ה משי ם קלו ן כת ג נע ל
ג״ס שא ם נשתמ ש נ ו ועכשי ו אינ ו שו ה ד ׳ זוז י שמחזי ר ל ו הגלימ א וישל ה הפח ת נממו ת וא ם מח ל
הלוה הגלימ א עספק א לי ה א י מהנ י המחיל ה א ו ל א דאכת י איכ א קלו ן דלא ו כ׳ ע ידע י במחיל ה ו ו

וככר

הגהות מיימוניו ת

ומבחרי לי ה בטב ת במקו ם שמקבל * ענ׳י ו זול א ס״ ה מ ן התום ׳ ודר׳ א כפראב׳ ן דשר י עיי ן ש ם בתום ׳ ע״ ב ן
[ט] וכ ן פר״ ש דרבינ ו ת ם פיר ש שהו א רבי ת ש ל תור ה וכ ן מוכי ח בירושלמ י דאמ ר איוה ו
צאן ברו ל אמ ר לי ה הר י מא ה צא ן עשויו ת עלי ך במא ה דינ ר וולד ן וגיזת ! וחלב ן של ך
ואם מת ו חיי ב את ה באחריות ן ואת ה מעל ה ל י סל ע מכ ל אח ת ואח ת באחרונ ה משד ך הר י
זה אסו ר וכ ן נרא ה לר׳ י כדפר״ ת כדמוכ ח הת ם ע״ ש : [י ] כרב א לגב י אכי י דאמ ר ד *

מפקינן מיני ה ואיד ך אס ר מתנ ה הו א דיחי ב לי ה ע״ ב : [כ ] כרב א לגב י אבי י דאס ך
ארבעה מפקינ ן מיני ה גלימ א ל א טפקינ ן מיני ה ע׳ ב : [ל ] דא״ ל סבר ת וקביל ת ע״ מ ,

ידיקא

מנידט׳ג!״ משפטי ם . הלכו ת מלו ה ילו ה פ־ ט מיוטשני ׳ מ ד 07 §

(1*ט א א ץ פוכקי ן ע ל הסירו ת פ ד וכו ׳ .

משנה ובריית א ש ס סר ק איזה ו
נשך (ד ף ע״ ב ע״ב ) : בד״ א בשל א הי ה ל ו וכו ׳
אגל א ם הי ה למוכ ר מאות ו המי ן כלו ם ונו ׳
הרי ז ה מות ר לפסו ק עליו . פירו ש מות ר לפסו ק
לקנות מ ה שי ש ל ו אב ל א ם הית ה ל ו סא ה אינ ו
יכול למכו ר יוס ר וחינ ו כלו ה שיתבא ר פר ק י ׳
שיש ל ו סא ה לו ה עלי ה כמ ה מאי ן ז ה נרא ה בדע ת
רנינו וכ ן כתב ו הרמכ״ ן והישב״ א ז״ ל :
כיצד הי ה הו א תחל ה לקוצרי ם וכו׳ . משנ ה ש ם
ופירש״י כל י שצוברי ם ב ו הענבי ם לפנ י
הדריכה ו ק מתחממי ם ומתבשלי ם להוצי א יינ ם
יפה קרו י עבי ס וש ל זיתי ם קרו י מעפ ן עכי ל :
וכן פוס ק עמ ו ע ל כל י וכו׳ . משנ ה ש ם ופירו ש
ביצים פירש״ י ז״ ל שנב ל העפ ר והמי ס ועש ה
מק ביצי ם שקורי ן מסונ״ש ס : כד״ א בשהי ה
מסק לב ן וכו׳ . בריית א ש ם ופס ק כרב י יוס י
ורש״י זי ל פיר ש בעפ ר לב ן שאינ ו מצו י במקומ ו
עכי׳ל : וכ ן פוס ק עמ ו ע ל הזב ל כ ל ימו ת וכו׳ .
משנה ש ם ופס ק כתי ק דהו א סת ם מתנימי ן :
כ כ ל דב ר שהו א מחוס ר מלאכ ה אח ה וכו׳ .
כרב (ד ף עד ) דאמ ר הכי ן הח ם
וכדקיימא

פרק תשיע י

א איי ן "פוסקי ן ע ל הפירו ת ע ד שיצ א השע ר יצ א
השער פוסקי ן אע״ פ שאי ן [א ] לז ה י ש לז ה

וכדקיימא ל ן דר ג ושמוא ל הלכח א כוותי ה דר ב
באיסורי : כיצ ד גדי ש שהו א מחוס ר וכו׳ . כ ל
אלו הפרפי ן מבוארי ם ש ם :

ג ההול ך לחלו ב א ח עזי ו וכו׳ . בריית א ש ם
בראש הפר ק (ד ף ס״ד ) וסירש״ י
ז״ל מ ה שעז י חולבו ת מכו ר ל ך בכ ך וכ ך זוז י א ס
מעס א ם ר ב יגיע ך מוה ר שהר י קיב ל עלי ו
הפסד ושכ ר הילכ ך אפיל ו יות ר משו ה דמי ם אי ן
כאן אג ר נס ר לי ה דא י הו ה בצי ר מדמי ה נמ י
שקיל אב ל אמ ר ל ו כ ך וכ ך סאי ן ואוזי ל גבי ה
נשכר הקדמ ה אסו ר עכ״ ל ומבוא ר כ ן בדבר י
רבינו :

ד אי ן פוסקי ן ע ל שע ר ש ל עיירו ת וכו׳ . מימר א
דר׳ יוחנ ן בסו ף הפר ק(ד ף ע׳ ב ע״ב ) ;

היו החפי ם החדשו ת במדינ ה וכו ׳ . בריית א
כלשונה לס י גירש ת ההלכו ת והרב ה ספרי ם
אבל רש״ י ז״ ל כת ב ה״ ג בתוספת א הי ו חדשו ת
מארבע וישנו ת משל ש אי ן פוסקי ן ע ל החדשו ת
מארבע ע ד שיצ א השע ר לחד ש וליש ן דהא י
חדשות מארב ע משו ס דל א יבש ו עדיי ן כ ל הצור ך
והפוסק ע ל החדשו ת ל א יקבל ם הימנ ו עכשי ו
אלא לאח ר זמ ן כשיסייבש ו כ ל צרכ ן ואי ן פוס ק
עליהן

כיצד הי ה השע ר לחטי ם קבו ע לשו ק ד סאי ן בסל ע הר י
זה פוס ק עמ ו ע ל מא ה סאי ן ונות ן ל ו חמ ש ועשרי ם
םלעים . וא ם ית ן ל ו מא ה םא ה ש ל חטי ם אח ר זמ ן בע ת
שיהיו החטי ם םא ה בםל ע אי ן בז ה רבי ת כל ל אע״ פ
שלא הי ה למוכ ר חטי ם כל ל בע ת שפם ק . [ר ] בד א
בשלא הי ה ל ו כלו ם מאות ו המי ן בע ת שפס ק עלי ו .

אבל א ם הי ה למוכ ר מאות ו המי ן כלו ם אע״ פ שעדיי ן
לא נגמר ה מלאכת ו הר י ז ה מות ר לפםו ק עלי ו אע״ פ
שעדיין ל א יצ א השע ר . כיצ ד הי ה הו א תחל ה לקוצרי ם
הרי ז ה פוס ק ע ל החטי ם אע' פ שעדי ץ ה ן גדי ש . ופוס ק
על היי ן משיבצו ר הענבי ם ויתנ ם בעבי ט וע ל השמ ן
משנתן זיתי ם במעט ן וע ל הסי ד משישקענ ה בכבשן . וכ ן
פוסק ע ל כל י חר ש משיעש ה היוצ ר ביצי ם שלה ן .

בדא בשהי ה עפר ן לב ן אב ל עפר ן שחו ר פוס ק ע ל
הכלים הנעשי ן ממנ ו אע״ פ של א נעש ו מפנ י שהו א מצו י לכ ל ואע״ פ שאי ן לז ה י ש לזה . וכ ן פוס ק עמ ו ע ל 1־ ] הזב ל כ ל
השינה אע״ פ שאי ן ל ו זב ל מפנ י שהו א מצו י תמיד. * ב כ ל בדב ר שהו א מחוס ר מלאכ ה אח ת א ו שתי ם פוס ק עמ ו עליו . הי ה
מחוסר של ש מלאכו ת אינ ו פוס ק אל א א״ ב יצ א השע ר שכיו ן שהו א מחוס ר של ש מלאכו ת הר י ז ה בט י שאי ן ל ו מאות ו
המין כלו ם וכמ ו ל א ב א לעול ם עדיין . כיצ ד גדי ש שהי ה מחוס ר הנח ה בשמ ש שיב ש ודיש ה וזריי ה אינ ו כ ו י ^ל, ן
א״כ יצ א השער . הי ה יב ש ואינ ו מחוס ר אל א דיש ה וזריי ה פוס ק עליו . ביצי ם ש ל יוצ ר שהי ו מחוסרי ן לפיפ ה ויבו ש והולכ ה
לכבשן ושריפ ה והוצא ה אינ ו פוס ק עליה ן הי ו יבש ץ ואינ ן מחוסרי ן אל א הולכ ה לכבש ן ושריפ ה פוס ק עליה ן . והו א שיהי ה
דרך הלוק ח להוצי א אות ו מ ן הכבשן . אב ל א ם הי ה המוכ ר הו א שמוצי א הר י אל ו מחוסר ץ נ ׳ כןכ ק ^ל,ן- ן
שיצא השער . וכ ן כ ל כיוצ א בז ה : ג ההול ך ילחלו ב א ת עזי ו ולגזו ז א ת רחלי ו ולרדו ת א ת כוורת ו ומצא ו חביר ו ואמ ר ל ו מ ה
שעזי חולבו ת מכו ר ל ך מ ה שרחל י גוזזו ת מכו ר ל ך מ ה שכוורת י רוד ה מכו ר ל ך הר י ז ה מיתר . אב ל אמ ר ל ו מ ה שעז י
חולבות כ ך וכ ך מכו ר ל ך בכ ך וכך . מ ה שרחל י גוזזו ת כ ך וכ ך מכו ר ל ך בכ ך וכך . מ ה שכוורת י רוד ה כ ך וכ ך מכו ר ל ד
בכך וכ ך אסו ר אא״כפס ק עמ ו כשע ר שבשו ק וכ ן כ ל כיוצ א בזה : ד אץפוסקי ן ע ל שע ר ש ל [י ] עיירו ת מפנ י שאי ן השע ר
קבוע אל א ע ל שע ר שבמדינה . הי ו החטי ם החדשו ת במדינ ה ארב ע מאי ן בסל ע וישנו ת של ש בסל ע איןפוסקי ן ע ד שיצ א

)1 סמ ג לאוי ן ש ם ט1י״ י סי ׳ קע ג : ג סמ ג לאזי ן י!צ ג טוי״ ר סי ׳ קע ס : ג עזיי ל סי ׳ קע ג ן ^**^^^ *

דאמאי שת ק ר ב ל א שמי ע לי ה ה א דהצי א ונו ׳ לימ א דשת ק מפג י שהי ה סגו ר דישומ ו ל ו
כסו ששו ־ בשע ה שמקב ל אות ם ול א כשע ת שביר ה ולכ ך הקש ו ל ו ק ול א הי ה יכו ל לסי ז
ולהביא ראי ה מהבריית א דל א אמר ה אל א בישומ ו ל ו מ ה ששו ה בשע ת מית ה ;

פ״ט א בד״ א בשל א הי ה ל ו וכו ׳ . כת ב ה״ ה ז״ ל אכ ל א ם היח ה ל ו סא ה וכו ׳ כ ן
כתב רבינ ו ז״ ל בהדי א בפ״ י א ס י ש ל ו מימי ן כשיעו ר מעותי ו מות ר

לחם משנ ה

ואינו כ ן בלו ה מפנ י שלו ה כשלו ה סא ה אח ד י ש ל ו סאתי ם וכ ן לעול ם וכדכמ ב ה״ ה ברי ש
סרק עשיר י מ ה שאי ן כ ן במוכ ר : ופוס ק ע ל היי ן משיבצו ר הענבי ם וכו ׳ . אע״ ג
דבגמרא אמר ו ע ל ש ל ענבי ם אח ר שנחחממ ו וכ ן בזיתי ם מ״ מ כת ב רבינ ו לשו ן המשנ ה
וסמך ע ל מ״ ש לקמ ן שצרי ך של א יה א מחוס ר אל א ב ׳ מלאכו ת וא י מחוס ר חמו ם הר י

ודאי י ש של ש :

משנה

וניר נהגנ ו לעי ל דע׳ כ ל א אמרינ ן דאינ א לזו ח שסתי ס א ס אינ ו מחזי ר הגלימ א אל א כשהו א רוצ ה
לזנוח ג ה גע׳ כ ש ל לו ה מכ ח כפסיק ה שנמצ א :מחמ ש איסו ר נ א ל ו קני ן ז ה אג ל א ם אח׳ כ רצ ה

הלוה למחו ל א ו שנתרצ ה לקנ ל המעו ש א ז לינ א לזז ח שפהי ם שהר י קני ן ז ה נהיה ר הו א :

וכתב מהרשד׳ ס נח' מ סי ׳ רל' נ ע ל מ י שקנ ה כי ש וקינ ל המוכ ר אחריו ת שאסו ר שצרי ך המוכ ר
להחזיר מי ש כיו ן שהו א דג ר המסויי ם ואע׳ ג שי ש לחל ק דהש ם הגלימ א כול ה רני ח והכ א
לא הז י רני ש הנשי ם מ׳ מ אינ א נמ י למימ ר הג ה אל ו הנשי ם שנעש ה נה ם איסו ר רני ש ע׳ כ . וי ש
להסתפק נמ י ששכ ר דנ ר כמהויי ס ועדיי ן ל א נשתמ ש א ם צרי ך להחזי ר משו ס לזו ת שפתי ם א ו דילמ א
לא שיי ך לזי ת שפתי ם כיו ן שעשי ד לחזו ר לנעלי ו . וצפ י סנר ת מוהרשד״ ם שכתנת י י ש להסשס ק א ם
אמר דוק א נרני ת קצוצ ה כנדו ן דידי ה דס׳ ל דהו י רני ת קצוצ ה אב ל נאנ ק רני ת ל א א ו דילמ א א ף