NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 469

Section 469

לענין ז ־ :

נ הור ו רבות י שהמלו ה א ת חביר ו כו ׳ . עיי ן ל״ מ פ״ ב מהלכו ת אישו ת מהדור א ב ׳ ועיי ן בהגהו ת

מרדכי דקידושי ן הביא ה מר ן הג׳ י כי ׳ קע״ ז ועיי ן מהריק׳ ו שר ש קי״ ט ועיי ן מ ה שחיל ק בדי ן

זה המגי״ ט ח״ א סי ׳ נ׳ ג ודברי ם ה ם תמוהי ם בעינ י :

המוכר

בחצרי הו י רבי ת קצוצ ה ויוצא ה בדייני ן כבעמו ד ברי ש הפר ק ; 0[אשו ן התוספו ת דוק א
דירת חצ ר שהי א בפרהסי א יות ר מרא י א ו תק ף בעבד ו אב ל להשאי ל באי ו א ו סוס ו
מותר כיו ן דבלא ו הכ י הי ה משאי ל ל ו וע״ ש במציע א (ד ף ס׳ ד ע׳ב ) בד״ ה אבל ן :

כרא״ל

מגד^ עו ז הגהו ת מיימוניו ת

לפיכך א ם עדיי ן ל א כחזי ר חוב ו כו ׳ ע ד אינ ה יוצא ה בדייני ן : כת ב הראב׳ ד ז״ ל אי ן כא ן מקו ם
לשודא דדיינ י וכו ׳ : ואנ י אומ ר האמ ת יור ה דרכ ו אב ל עיק ר הלכ ה ז ו סר ק הגוז ל עצי ם
גמרא מתניחי ן דהגוז ל פר ה והזקינ ה כו ׳ במעש ה דר ב יוס ף ב ר חמ א דכו ה תקי ף בעבד י דאינש י דכו ה
מסיק בה ו זוז י ועבי ד נה ו עגידת א כו ׳ והד ר בי ה דאמ ר לי ה רב א ברי ה דכיו ן דמכי ק בה ו זוז י מיחז י
כרבית וא׳ ל כדר י נ י ומיית י על ה נמ י הד ר בחצ ר חניר ו כו ׳ והד ר בי ה ומייח י ל ה נמ י נמציע א פר ק איזה ו נש ך ואי ת בי ה הר י לישנ י ובז ה אי ן אנ י רוא ה ביניה ס מחלוק ת כל ל נ י הו א תלמו ד מרו ך
נא נחלק ו אל א במ ה שאמ ר לפיכ ך כו ׳ שה ם דבר י סבר א שקיב ל ואי ן ספ ק נמ ה שאמ ר כמ ו שירא ו הדייני ן ודא י ונח ר שאינ ו שוד א דדיינ י שהר י ל א הוזכ ר בגמר א אל א רצ ה ^לומ ר כנ י מ ה שנרא ה
בעיניכם ע ד שיצא ו שניה ; בשלו ם ובל א חט א דל א ליחז י כרנית א כדאמ ר לי ה רנ א לאנו ה וג ם בחצ ר כ ן וא ם הראנ״ ד נרא ה ל ו לחלו ק בזא ת הסבר א יחלו ק ה ן מסברת ו ה ן בקבלת ו מפ י רבותי ו הואי ל
ואין הדברי ם תלויי ם בראיו ת אי ן ל י להכרי ע ביניה ם כמ ו שנהנת י הטע ם כמ ה פעמי ם והקדמת י בסד ר ז ה החבו ר וכל ל גדו ל אצל י בז ה וכיוצ א ב ו אי ן ל ו לדיי ן אל א מ : שעיני ו רואו ת : הור ו רנות י שהמלו ה א ה
חבירו וכו ׳ ע ד פ,אמ ר ל א חת ן ל ו בנש ך : כת ב הראנ׳ ד ז״ ל הי י ראש י ל א יפ ה הור ו ונו ׳ : ואנ י אומ ר כנ ר כתבת י כמ ה פעמי ם נ י כ ל מחלוק ת החנו י בסבר א ואי ן ל ו שור ש בגמר א אי ן עס ק נ ו לר' מ ז'־ .
במשנה חור ה ושמ ו מוכי ח עלי ו ואנ י כ ן נהגת י בז ה החבו ר ווי ו לר׳ מ ז״ ל שרבותי ו יוד ו ל ו והרוצ ה לחלו ק יחלו ק : המלו ת א ה חניר ו ע ל כשד ה ואמ ר ל ו ע ד מפנ י בהו א רני ת ש ל תיר ה : כת ב הראנ״ ד
ו״ל אי ן הדע ת מקבל ה וכו׳ ; ואנ י אומ ר עיק ר זא ת כהלכ ה פר ק איזה ו נש ך וכב ר כתבת י שאנ י ל א באת י לסחו ר נז ה החבו ר אל ח לבנו ת והג ה עיני ך ריאו ת כמ ה משמרו ת ורחוקי ם כונר ך להשמ ר ולדחו ק
עצמו ויות ר להחלי ף פירקי ז דנש ך ורני ת נפירקי ן דגזיל ה ולפס ק ר״ מ ז׳ ל ורבותי ו וחבירי ו חי ן צרי ך דוח ק כל ל אל א תלמו ד ערו ך גמר א ממני ׳ והצוה ו ע ל שדכ ו נו ׳ דהקש י לי ה רב א לר ב נחמ ן מדתני א

אם

מגיד משנ ה משפטי ם . הלכו ת מלו ה ולו ה פ- ו טגי ד משגי ' 197

<חכ כא ן אמ ר אברה ם אי ן הדע ה מקבל ה פיה א
זה רבי ת קצוצ ה וכו ׳ . ולבא ר דברי ו ז״ ל יצמר ך
לכהוב כ ל הסוגי ה אב ל באמ ה ה ם דברי ם זרי ם
ולא ראית י לאח ד מהמפרשי ם ז״ ל מסכי ם עמ ו
דודאי מפמ ע שכ ל הסוגי א הי א מפו ם רבי ת וכ ן
כתבו ז״ ל , ומ״ ש אב ל א י מח ל לה ו וכיו ׳ אפיל י
ברבית קצוצ ה המחיל ה מועל ת בשכב ר לקח ו
וכמו שנתבא ר פר ק רביע י כסבר ת רבינ ו ז״ ל ;
ה הכוכ ר בי ת א ו שד ה ואמ ר המוכ ר וכו ׳ .

ברייתא ש ם (ד ף ס״ה ) מכ ר ל ו בי ת
וכו׳ . ומ״ ש רבי ה קצוצ ה הו א נמש ך אח ר האמו ר
גסמוך : אב ל א ם אמ ר ל ו הלוק ח מדעת ו וכו׳ .
מבואר ש ם וי ש מ י שפיר ש דוק א בשאמ ר הלוק ח
אחר שננמ ר המכ ר אב ל אמ ר קוד ם לכ ן הר י ז ה
אסור לפ י שע ל דע ת כ ן י ש לומ ר שנגמ ר המכ ר
ויש מ י שפיר ש שאפיל ו ב ץ ההחל ה לגמ ר כגו ן

בשנתן

בשנתן מעו ת במקו ם שכותבי ן השמ ד והפפ ם
שכיון שהמוכ ר הי ה מתרצ ה למכו ר בל א ח ג־: י
וגם כשאמ ר ל ו לוק ח ל א חיז ק הדב ר לומ ר
שיגמר המכ ר ע״ פ התנא י הר י ז ה מות ר וכז ה
העלה הרפב״ א :

ו מנ ר ל ו א ת השד ה ונת ן ל ו מקצ ת וכו ' .
מבואר בבריית א ש ם : אמ ר המוכ ר
ללוקח וכו ׳ . באות ה בריית א ש ם :
לפיכך מניתי ; א ת הפירו ש ע ל יד י שלי ש וכו ׳ .

מימרא ש ם : אמ ר ל ו המוכ ר לכשתבי א
שאר המעור , תקנ ה וכו ׳ . נ ס ז ה ש ם ודע ת
רבינו שא ס אכ ל הו א רבי ת ש ל הור ה כמ ו שכת ב
למעלה וכב ר הארכת י בז ה בסמו ך :
אמר ל ו המוכ ר קנ ה מעכשי ו וכו ׳ . באות ה
ברייתא ש ם :

ז הור ו רבות י שהמלו ה א ת מביר ו וט ׳ . ז ה
כנגד

מפני שהו א רבי ת ש ל תור ה . אב ל א ם אמ ר ל ו המוכ ר
אם ל א אחזי ר ל ך ע ד ג ׳ שני ם קנ ה אות ה מעכשי ו והבי א
לו בתי ך של ש אי ן ל ו פירו ת הבי א ל ו לאח ר של ש הר י
כל הפירו ת ללוקח : ה המוכר 'אבי ת א ו שד ה ואמ ר
המוכר ללוק ח לכשיהי ו ל י מעו ת תחזי ר ל י קרקע י ל א
קנה וכ ל הפירו ת שאכ ל רבי ת קצוצ ה ומוציאי ן אות ם
בדיינין . אב ל א ם אמ ר ל ו הלוק ח מדעת ו כשיהי ו ל ך
מעות אנ י אחזי ר ל ך קרק ע ז ה מות ר והלוק ח אוכ ל פירו ת
עד שיחזי ר ל ו מעותי ו : מכ ר גל ו א ת השד ה ונת ן ל ו
מקצת הדמי ם א ם אמ ר ל ו המוכ ר ללוק ח קנ ה כשיעו ר
מעותיך כ ל אח ד משניה ם אוכ ל פירו ת כשיעו ר
מעותיו. אמ ר המוכ ר ללוק ח לכשתבי א שא ר המעו ת
תקנה מעכשי ו שניה ם אפורי ם לאכו ל חפירו ת מי ד ,

המוכר אסו ר שמ א יבי א הלוק ח שא ר המעו ת ונמצא ת השד ה של ו ונמצ א המוכ ר אוכ ל פירו ת כשבי ל המעו ת שנשאר ו
לו אצ ל הלוק ח וכ ן הלוק ח אסו ר שמ א ל א יבי א ונמצ א שאכ ל בשבי ל מקצ ת המעו ת שי ש ל ו אצ ל המוכ ר . לפיכ ך מניהי ן א ת
חפירות ע״ י שלי ש ע ד שינתנ ו לאח ד מהן . אמ ר ל ו המוכ ר לכשתבי א שא ר המעו ת תקנ ה הר י המוכ ר אוכ ל פירו ת ע ד
שיביא הלוק ח וא ם אכ ל הלוק ח מוציאי ן ממנ ו . אמ ר ל ו המוכ ר קנ ה מעכשי ו ושא ר המעו ת הר י ה ן חו ב אצל ך הר י הלוק ח

אוכל פירו ת וא ם אכ ל המוכ ר מוציאי ן * השג ת הראב״ ך

ז *הור ו רבות י שהמלו ה א ת חביר ו ומשכ ן ל ו שדה ו ע ל
מנת שיאכ ל פירותי ה כ ל ימ י המשכונ א אע״ פ שאינ ו מנכ ה
לו כלו ם הר י ז ו אב ק [ה ] רבי ת ואינ ה יוצא ה בדייני ן שאי ן
הממשכן א ת השד ה דומ ה לממשכ ן בי ת שהר י אי ן בשד ה
פירות מצויי ן בע ת ההלוא ה ואפש ר שירוי ח ויהי ו ש ם פירו ת ואפש ר שיפסי ד בזריעת ה ועבודת ה ולפיכ ך הי א אב ק רבי ת

וכן

א עיי ן בטי״ ד סי ׳ קע׳ ד ובטח׳ מ כי ׳ ר״ ז : ב טח׳ מ בש ם יבינ ו פי ׳ ר ׳ ועי ש 1

לחם משנ ה

*כורו רמת י בהמלו ה א ת חביר ו וכו ׳ ע ד כמ ו שהור ו רמת י : א״ א אמ ת הו א ז ה שהחמיר ו בני ס יו־ה ר
משדה ול א להק ל במשכונ א שד ה אל א להחמי ר במכיר ת כר ם אב ל מ י שהוכ ר במשכנת א כל א נכייח א שהו א רט ח
קצוצה אמ ר כ ; א ף בשד ה ומא י דקשי א לה ו דרנינ א אדרבינ א ה א איתרצ א ל ה כדכתיננ א לפי ל ועו ד י ש לנ ו
הפלגות כ י י ש חילו ק בי ן אתר א דמסלק י לאתר א דל א מסלק י וה ; מפורשו ת אצלנ ו , עכ״ ל :

ה המוכ ר בי ת וכו ׳ ל א קנ ה . קש ה דבפי״ א מהלכו ת מכיר ה כת ב וכ ן המוכ ר א ו
הלוקה כו ' הר י המכ ר קיי ס וי״ ל דהח ס אייר י במפילכילי ן דליכ א פירו ח ואי ן
שם רבי ת ומכו ס הכ י המכ ר קיי ם וכ ן נרא ה ש ם דבת ר הכ י קתמ ר מכ ר קרק ע כו ׳
משמע דבתמיל ה אייר י במנילטלי ן :

ז הור ו רבוח י שהמלו ה א ח מכיר ו וכו ׳ . רא ה ראית י בעני ן משכנת א רב ו סברו ת
הפוסקים ע ל כ ן ראית י לפר ש דבריה ם כפ י אש ר השיג ה יד י ומאוד י לע״ ד
תפשתי ומצאת י דבריה ם נמלקי ס לה ׳ סברו ת הנ ס כתובו ת בי״ ד סי ׳ קע״ ב בדבר י המו ר
ובדברי הר ב בי ת יוס ף שם . הסבר א הראשונ ה הי א סבר ת רש״ י דמפר ש ההי א מימר א דאיזה ו
נשך דאמרינ ן הח ס הא י משכנת א באתר א דמסלק י אכ ל שיעו ר זוז י וכו ׳ דנק ס מסלק י
לומר דא י ל א מסלק י אפיל ו אכ ל שיעו ר זוז י ל א מסלקינ ן לי ה דכ ל אות ם השני ם נמכ ר הו א
אצלו . וכת ב מהי״ י ן ׳ ל ב ז״ ל בפסקי ו חל ק ב ׳ סי ׳ מ״ ב ע ל דבר י רש״ י ומא י דקאמ ר
דבינא ברי ש פירק־ ן דמשכנת א בל א נכ״ת א בדינינ ו אי ן מחזירי ן ממלו ה ללו ה ק א סייר י
באהרא דמסלק י משו ם דהו י תרת י לריעומ א מד א דמסלק י וחד א בל א נניית א אב ל היכ א
דאיכא קד א לריעות א וחד א לסיבות א מות ר לכתחיל ה עכ״ ל ודברי ם ברורי ם ה ס . עו ד כת ב
־לש"• בפר ק איזה ו נש ך ע ל מתני ׳ דל א ישכו ר ממנ ו בפהו ת י ש ללמו ד מכא ן שאסו ר להלוו ת
על בי ת ולדו ר ב ו אפיל ו בנכיית א וכו ׳ ול א דמ י למשכונ א ש ל כר ס דהת ם זימני ן דל א שקי ל
ביה מיד י ואפיל ו הכ י מנכ ה לי ה והו ה לי ה קונ ה א ת הפירו ת בנכיית א ז ו ע ל הספ ק אב ל
כאן ז ה נהנ ה תמי ד ואי ן כא ן ספ ק נמצ א שוכר ה בפחו ת עכ״ ל ודברי ו ה ם כדבר י רבינ ו
שסובר שי ש לחל ק בי ן משכונ א ש ל פי ת בנכייה א למשכונ א ש ל שד ה דז ה אב ק רבי ת וז ה
מותר לגמר י וכ ן מ ה שחיל ק רבינ ו ז״ ל בי ן בי ת לשד ה כשהו א בל א נכיית א דבבי ת הו י רבי ת
קצוצה ובשד ה אב ק רבי ה נתבא ר בדבר י רש״ י ז״ ל במ ה שפי ׳ ש ם (ד ף ס״ב ) במ ה שהקש ה
רביגא והר י משכנת א בל א נכיית א דפדיננ ו אי ן מחזירי ן דאייר י במשכנת א דשד ה משו ם
דזימנין אי ן עושי ן פירו ח שהכרמי ם לוקי ם וכו ׳ משמ ע דמשו ם הכ י הו י אב ק רכי ס אב ל

ה המוכ ר כי ס א ו שד ה להכיר ו כז ׳ . (*א׳ ה עיי ן מ״ ש 'הר ב הממכ ר למי ל

אם הי ה בי ת הי ה רבי ת קצוצ ה כ ק דהו א בל א נכייה א אל א שנרא ה מדבר י יש״ י שחלו ק
על רבינ ו דמשמ ע דאי ת לי ה דאפיל ו בשד ה א ס ק ן בשע ת המשכונ א ואמ ר אנ י ממשכ ן ל ך
זה ע ל מנ ת שתדו ר פ ו הנ ם דהו י רבי ת קצוצ ה אע״ פ שהו א שד ה ואינ ו בי ת שכ ן כת ב (בד ף
ס״ו) גב י מא י דאמ ר לי ה אבי י לרב א משכנת א מא י ופשי ט לי ה רב א דכיו ן דל א ק ן לי ה
הוי אב ק רבי ח פירש״ י ש ם משכנת א מא י משכ ן ל ו שד ה ול א קצ ז עמ ו פירו ת לש ם רבי ה
אבל סת ם והו א יר ד ועש ה ואכ ל ע״ כ משמ ע דא ס קצ ץ ל ו לאכו ל פירו ת ד־ו י רבי ה קצוצ ה
דהא טעמ א דאמר ו ש ם דל א הו י רבי ת קצוצ ה משו ס דל א ק ן לי ה סי ' דהו י סת ם שיר ד
ועשה ואכ ל ובשד ה אייר י א״ כ משמ ע דאפיל ו בשד ה היכ א דקצ ן הו י רבי ש קצוצ ה ומדבר י
רבינו ז׳ ל ל א משמ ע הכ י שנת ב א ו שמשכ ן ביד ו מקו ם שפירותי ו מצויי ם בע ת ההלוא ה
כגון שמשכ ן חצר ו ע ל מנ ת שידו ר ט בחנ ם אינ ו רבי ת ש ל הור ה איבר א דקש ה ע ל רבינ ו
ז״ל פשט א דסמעת א דסוכח א כדבר י רש״ י ז״ ל באמר ו ק ן לי ה ורבינ ו ז״ ל מפרש ה בשד ה
ולא בבי ת מדהוצר ך לחל ק בי ן זבינ י דאסמכת א למשכנת א משמ ע דההי א עובד א דס ה ונוול א
מפרשה בשד ה והדי ן עמ ו דהלשו ן מוכי ח כ ן שאמ ר ארע א וכ״ כ הנמוק י דלשו ן המימר א
מוכיח כ ן וכ ן הריפ״ ש בתשובותי ו סי ׳ ש״ ה יע׳ ש . ולהכ י הוצר ך לחל ק בי ן זבינ י דאססכת א
למשכנתא לתר ץ קושי א דרבינ א ארבינ א כדכת י ה״ ה ז״ ל דא ס הי ה מפרש ה גבי ת הי ה ד י
לו בחילו ק דבי ת לשד ה ואי ך כת ב הר ב המגי ד ז״ ל שהוצר ך לחל ק בכ ך לתר ן קושי א דרבינ א
אלא ודא י שהו א מפרש ה בשד ה וכיו ן שבגמר א אמ ר דל א הו י רגי ת קצוצ ה משו ם דל א ק ן
ליה משמ ע דהיכ א דק ץ לי ה הו י רבי ת קצוצ ה ואול י מ ה שכת כ רש״ י לאכו ל פירו ת לש ם
רבית ר״ ל שאמ ר בהדי א לש ם רפי ת בשכ ר המתנ ת המעו ת אב ל א ס ל א הזכי ר כשכ ר
המתנת המעו ת אע״ פ שיאמ ר אנ י ממשכ ן אות ו ע ל מנ ת שתדו ר צ א הו י ריבי ת קצוצ ה וע ם
זה יסכימ ו דפרירש״ י ודבר י רבינ ו ויתיישב ו דבר י הגמר א לדע ת רבינו . איבר א דק״ ק עלרש״ י
כיון די ש חילו ק בי ן ק ץ לל א ק ן א״ נ מהיכ ן למ ד ממתני ׳ דל א ישכו ר בפחו ת די ש לחל ק
בץ בי ס לשד ה ניס א דאי ן חילו ק ומא י דאמרינ ן דסשכנת א בנכיית א מוס ר הו י היכ א דיד ד