Section 468

דדוקא

הגהות מיימוניו ת

ןא] _אמ ר ר ב ניזט ! השת א יאמר ו רבנ ן אסמכת א ל א קני א הדר א ארע א והדר י מיר י
^ ־ י י ־ ף " כה . י" " ","ז ,

חמא

הוי

מגדל עו ז

הפרוה א ס מני מ סל ע ע ד ואינ ו מוצי א נדייני ם . הכ ל נמציפ א סר ק איזה ו נב ו : המלו ה א ס חני ר
לא ימשו ך ענד ו וכו ׳ :

למיכר

מא״א ועיי ן בספ ר משפטי ם בסי ׳ יי א ולקמ ן פ׳ ז ע׳ ב : {ג \ כלישנ א קמ א דר״ נ ודל א

׳ד דל א אס ר אל א באומ ר ל ו הלוינייודו ר בחצר י דטע^ק? א אדעתא^ ' יר^ י״״״י י יד י בספ ר משפטי ם בסי ׳ י־ א ולקמ ן פ׳ ז ע׳ נ : !ג ] כלישנ א קמ א דר״ נ ודל א
א ע ל דתק ף בעבד י דאינש י דמסי ק בה ו זוז י וג ם ר ב יוס ף קיב ^ דברי ו וא׳ ל דדר , .,1 ^ י״ י יבייזינ ו והחום ׳ שהר י רב א סב ר כ ן כלישנ א קס א ברפרי ך לר ב יוס ף ב ר

^ ^ א^ומת ח ל ה ה^ ה יגי ל להשאי ל אינ ו דומ ה ^ה א אסו ר עכ״ ל מ ן התום ׳ ועיי ן בחשוב ה מ״ ה ע״ב' : סןולשו ן טו ר י״ ר סיט ?

רגית ואפיל ו לצא ת יך ו , , "ב י " ו ן דחצ י ל א קיימ א לאגר א אפיל ו הו א גבר א דעכי ד למיג ר א ם הלוה ו וד ר ב ו ■י ן כא ן שו ,

שמם א ן צר ך דת ת ד ו ו א א הרא ש כפסקי ו כטציע א (דן י קט״כ ) חסכי ם לדברי ו ע״כ] ן [ד ] וכ ן פיר ש ר ב אלפ ס וס׳ ח וא׳ ז ׳ י ׳

קס׳ו
שום מ -
--ל חלויני יח ך
בהצרי

196

מגיד משנ ה

מגיד משנ ה

לפיכך א ם מדיי ן ל א החזי ר ל ו חוב ו וכו ׳ אל א
כמו שירא ו הדיינ ץ , דע ת ההלכו ח ק
שאץ מסלקי ן אות ו בל א מעו ת אב ל ל א ביאר ו
מם מנני ן ל ו כלו ם ולשו ן ההלכו ת ל א מחייבי ק
ליה לננוי י לי ה שיעו ר אג ר ביתי ה ע" כ . אב ל
דעת רבינ ו כ ך הו א בכ ל אב ק ריבי ת לנכו ת כמ ו
שיראו הדייני ן ומלק ו עלי ו ז״ ל ואמר ו שאי ן מנכי ן
לו כלו ם וכ ן פירש״ י ז״ ל ולמע ה פר ק שביע י
יתבאר . ובהשגו ת כת ב א״ א אי ן כא ן מקו ם
לבודא דדיינ י וכו׳ . ודברי ו ז״ ל ה ם בחצ ר העשו י
לשכר ודח י כמ ו שאמרנ ו בדי ן כ ל הד ר בחצ ר
מבירו בסת ם ובודא י בחצ ר העשו י לשכ ר א ם
רר ב ה של א מדע ת בעלי ם אפיל ו פרע ו ול א
תבע ל ו יכו ל לתבע ו בדי ן לעול ם ואינ ו כרבי ת
מאוחרת דל א גר ע מא ם ל א הלוה ו וכמ ו שכתבת י
למעלה וא ם ד ר ב ה מדע ת בעלי ם א ו שהניח ו
לו השכ ר מחמ ת ההלוא ה לכשידע ו הר י ז ה אב ק
רבית כיו ן בל א החנ ו בשע ת הלוא ה כדאית א
בהלכות וא ס הי א חצ ר שאינ ה עשוי ה לשכ ר בכ ל
גוונא הו א הב ק רבי ת וכב ר כתבת י מ ה שנחלק ו
על רבינ ו בדי ן אב ק רבי ת ודבר י הר״ א ז״ ל
לא נתכוונ ו אצל י . וכתב ו הרמב״ ן והרשב״ א ז״ ל
דחצר שאינ ה עשוי ה לשכ ר שאמר ו הלוה ו וד ר
בה חיי ב להעלו ת ל ו שכ ר הנ י עיל י בשד ר עכשי ו

בם

משפטים . הלכו ת מלו ה ולו ה פ־ ו

עמו שילוה ו וידו ר בחצרו . *לפיכ ך
אם עדיי ן ל א החזי ר ל ו חוב ו וב א
לנכות "שב ר החצ ר שד ר ב ה מ ן
החוב א ם הי ה השכ ר כנג ד החו ב
אינו מנכ ה ל ו הכ ל אל א כמ ו
שיראו הדיינים . שא ם תסל ק אות ו
בלא כלו ם הר י ז ה כמ ו שהוצי א
אותו בדייני ן ואב ק רבי ת אינ ה
יוצאה בדיינין. * ג *הור ו רבות י
שהמלוה א ת חביר ו ולאח ר זמ ן
תבע חוב ו ואמ ר ל ו הלו ה דו ר
בחצרי ע ד שאחזי ר ל ך חוב ך ה״ ז
אבק רבי ת לפ י של א קצ ץ בשע ת
הלואה שנאמ ר ל א תת ן ל ו בנש ך :
ד *המלו ה ייא ת חביר ו ע ל השד ה
ואמר ל ו א ם ל א תחזי ר ל י מכא ן
עד של ש שני ם הר י הי א של י הר י
זה ל א קנ ה מפנ י שהי א אסמכתא .
לפיכך מנכ ה כ ל הפירו ת שאכ ל
מפני

11 סמ ג לאזי ן ס׳ ג ע״ ב טח״ מ סי ׳ ר ׳ וטוי׳ ד סי ' קש״ ס :

בה אב ל א ס כב ר ד ר אינ ו צרי ך להעלו ת שכ ר
ואפילו ב א לצא ת יד י שמי ס דלמ ו מיד י שקי ל
מיניה ולא ו מיד י מסרי ה ואפיל ו ד ר ב ה של א
מדעת הבעלי ם ול א אמר ו צרי ך להעלו ת אל ה
מפני שנרא ה כרבי ת ול א אב ק רבי ת ומלשו ן
רבינו נרא ה שהו א חלו ק בז ה :

ג הור ו רבות י שהמלו ה א ת וכו ׳ . אי ן בז ה
ראייה מ ן הגמר א אל א שדקדק ו כ ו
ק הכתו ב שאמ ר ל א הת ן נרא ה שהלא ו הו א
בשעת נתינ ה אב ל חלק ו עליה ם האחרוני ם ז״ ל
ואמרו שכ ל שהרוי ח ל ו זמ ן בכבי ל מ ה שנה ן ל ו
ה״ז רבי ת קצוצ ה וז ה דע ת הרמב״ ן והרשב״ א
ז״ל וכ ן כתו ב בהשגו ת אכ ל ל א הביא ו ראיי ה
כלל לדבריה ם והר י די ן ז ה סברו ת חלוקו ת
למפרשים ז״ ל :

ד המלו ה א ח חביר ו ע ל השד ה וכו ׳ . די ן
האסמכתא שהי א בל א מעכשי ו בדוק א
מפורש ב ס (ד ף ס״ ה ס״ו ) גב י מחני ׳ דהלוה ו
על שדה ו . ומ ה שכת ב שכ ל של א קנ ה והו א
אסמכתא שהי א רבי ת קצוצ ה כ ך הי א דע ה ההלכו ת
ורובי המפרשי ם מההי א דרבינ א דחשי ב ואכי ק
סירי גב י ההו א עובד א דא ת ונוול א אח י ובהשגו ת
כתב

השגת הראב״ ד

*לסיכך א ם ל א החזי ר חוב ו וכו ׳
עד ואינ ה יוצא ה בדייני ם ;
א״א אי ן כא ן מקו ם נשוד א
דדייני ואול י ר׳ ל מנכ ה ל ו
כמנהג נכיי ת המקי ם ול א נהי ר
שאם ל א הוריד ו הו א לדיר ה אי ן
כאן סילו ק דה א ליכ א חשים ם
ולא עו ד אל א שיכו ל להבו ע בדי ן
כל שכ ר החצ ר כדי ן כ ל הד ר
בחצר חביר ו בסת ם שהו א מעל ה
לו שכ ר הרגי ל צ ו וא ם ל א תבע ו
ושרע ל ו א ת הונ י משל ם כב ר
נתן ל ו רני ת מאוחר ת ושניה ם
באיסור וז ה דר ן אמ ת עכ׳ ל :
*הורו רבות י שהמלו ה א ס חביר ו
עד שנאמ ר ל א תת ן ל ו בנש ך :
א׳א מי י ראש י צ א יס ה הור ו
שאס הגי ע זמ ן הפרעו ן וארוו ח
ליה זמני ה משו ם ההו א דיר ה
כשעת מת ן מעו ת דמי ח וקידושי ן
יוכיחו עכ׳ ל :

*המלוה א ח מכיר ו ע ל השד ה
ואמר ל ו ע ד מפנ י שהו א רגי ת ש ל
תורה : א׳ א אי ן הדע ת מקבל ת
שיהא ז ה רני ת קצוצ ה אל א כ י

אמר ר״ נ הדר א ארע א והדר י פיר י דינ א קאמ ר דאיה ו ל א יהי ב לי ה מיד י ורנ ה ב ר ר ב
הונא הו ה כ׳ ל אע׳ ג דמדינ א הדר א א י הפי ס לה י כאב ק רני ת דמ י ול א מפקינ ן מיני ה ורנינ א
דחשיב ואפי ק לה ו לא ו משו ם רבי ח אל א משו ם גזיל ה אב ל א י מח ל צה ו וכד ר תבעינה ו ת ו
לא כדר י דרני ס עאוחר ת הי א וס ו ל א קשי א מיד י דרנינ א חדרגינ א עכ׳ ל ;

לחם משנ ה

הוי רבי ת קצוצ ה אפיל ו בחצ ר דל א קיימ א לאגר א דל א כהרמב׳ ן וא״ כ הימ ה ע ל הר ב כ י
היכי שכת ב גב י הלוה ו שרבינ ו מלו ק ע ל הרמב״ ן דאי ת לי ה דהו י אב ק רבי ת למ ה ל א כת ב
ג״כ גב י הלוינ י שהו א מול ק ואול י י״ ל דלפ י של א החנ ה דקאמ ר הכ י קאמ ר רבינ ו אייר י
בשתי חלוקו ת בי ן קיימ א לתגר א בי ן ל א קיימ א דאפיל ו ל א קיימ א קאמ ר משמ ע דבהרוייה ו
איירי וע ל ד א קאמ ר דהו י אב ק רבי ת כלומ ר בתרוייה ו ה א א ם התנ ה בחד א הי י רבי ת
קצוצה דהיינ ו קיימ א לאגר א :

לפיכך א ם עדיי ן וכו ׳ . דע ה הר״ א ז״ ל בהשגו ת כדע ת רבינ ו אפרי ם ז״ ל דל א שיי ך
לומר דסלוק י בל א זוז י אפוק י הו א אל א גב י משכנת א וזה ו בכת ב ול א נהי ר שא ס
לא הוריד ו ט ׳ . ומ״ ש ה״ ה ז״ ל שא ס הניח ו ל ו השכ ר מחמ ת ההלוא ה דהו י אב ק רבי ח
כתב הרב״ י ז״ ל בסימ ן קס״ א דהו י ז ה ע ל דע ת רבותי ו ב ל הרמב״ ס ז״ ל ול י נרא ה דאינ ו כ ן
דאפילו החולקי ם מוד ו בז ה דאייר י שנות ן ל ו השכ ר מחמ ת אריכו ת הזמ ן שעב ר ול א בשבי ל
שמאריכו להב א דבה א אפיל ו החולקי ם מוד ו דהו י אב ק רבי ת ואפיל ו לפ י מ״ ש הנוו ר ש ם
דכיון בהו א חיי ב ל ו הו י אסו ר ורבי ה קצוצ ה מ״ מ אפש ר דמ ה שאמ ר כא ן ה״ ה הניח ו ל ו
השכר הו י אח ר שפר ע ל ו ומ ה שהכרי ח ש ם הרב״ י י״ ל דמ״ ש הגיו ר ז״ ל דכיו ן דהו א חיי ב

לו אסו ר הו י עיק ר ממא י דכח ב הראי׳ פ ז״ ל דאפיל ו במוסי ף ל ו בשע ת הפרעו ן אסו ר אינ ו
הכרח דמנ א ילפ ת מה א דהו י רבי ח קצוצ ה נימ א איכור א דרבנ ן דווק א והטו ר ר״ ל דרבי ת

קצוצה הו י :

ג הור ו רבות י . כת ב הראב״ ד ז״ ל חי י ראש י ל א יפ ה הור ו וכו ׳ ובסו ף ההשג ה כת ב

וקידושין יוכיח ו . ונרא ה דאזי ל לטעמי ה דהו א מפר ש ה א דהמקד ש בהנא ת מלו ה

מקודשת כפירו ש ההלכו ת שמפרשי ם שאח ר שהגי ע הזמ ן ליפר ע הארי ך ל ה הזמ ן וקדש ה
בזה ומהנ י הכ י דבהארכ ת הזמ ן מקודש ת דהו י כמת ן מעו ת וכ ן הו א הסכי ם לז ה הפירו ש
בהלכות אישו ת פ״ ה בהשגו ת אפ ל רבינ ו אזי ל לטעמי ה דפיר ש ש ם הנא ת מלו ה שר״ ל שבע ת
שנותן ל ה המעו ת מקדש ה בשבי ל הארכ ת הזמ ן ודמ ה פירו ש ההלכו ת כמבוא ר ש ם ולדעת ו
ז״ל נתבטל ה הראי ה :

ד המלו ה א ח חביר ו ע ל השד ה וכו ׳ . הפר ש אל ו השנ י חלוקו ת הו א באומ ר מעכשי ו א ו
לא וה א דשינ ה רבינ ו ואמ ר חלוק ת מעכשי ו במוכ ר ול א אמר ה בלוק ח כשא ר

המפרשים שהר י אי ן חידו ש יות ר במוכ ר אפש ר לומ ר משו ם דבגמר א אמר ו קנ ה מעכשי ו

וכו׳ שאמ ר כ ן המוכ ר ובודא י דה״ ה בלוק ח :

משנה

דדוקא גב י קרק ע כתב ו החזס ׳ דשר י מ ן ההור ה אב ל פחו ת מש׳ פ אפש ל דמוד ו לכרמ״ ה דאסו ר מ ן
התורה כדי ן חצ י שיעו ר , א ך הר״ ן בס ' נער ה כת ב דפמ״ פ אסו ר מדרבנ ן דל א גר ע מרבי ת .דברי ם
מכמע דמ ן התור ה כר י וכ״ נ מדבר י הריב׳ ה ככת ב שהרמ׳ ה מול ק ע ל ר״ י ול א ידעת י מנ״ ל . ודע ת
רבינו דאפינ ו פחו ת מש' פ הו י רבי ת קצוצ ה ויוצא ה בדייני ם ונרא ה דאיה ו ל א דרי ש כל ל ופר ט וכל ל
כיון כל א הוזכ ר בגמר א ואע״ ג דנעלמ א פמ' פ ל א השי ב ממו ן שאנ י הכ א דכתי ב כ ל דב ר אכ ר יש ך
ומרבינן אפיל ו פמ״ פ דומ ה למ״ ש החום ׳ בפר ק אל ו מציאו ת גב י אש ר תאב ד פר ט לאביד ה שאי ן נ ה
כ״פ דס״ ד דחיי ב מכל ל דכ ל אביר ת אחי ך ה " נ מכ ל דב ר מרבינ ן אפיל ו פחו ת מש״ פ וכיו ן שהוזה ר
בפירוש א ף ע ל פחו ת מש״ פ כ י כתי ב וח י אחי ך קא י א ף ע ל פמ״ פ ואפש ר לומ ר דשאנ י גז ל דאינ ו בהור ת
השב משו ם דמהנ י מחיל ה ופמ׳ ש ג א קפד י אינכ י ומחצ י להדד י וכדאית א בש ׳ ד ׳ מיתו ת אב ל גב י רבי ת
דלא מהנ י מחיל ה משו ס דכ ל רני ת שבעול ם הו א מחיל ה זאפ״ ה התור ה אסר ה מחיל ה ז ו וכמ׳ ש רבינ ו
ב£״ד כ י הו י נמ י פמ־ ס יוצא ה בדייני ם דאי ן חילו ק גב י רבי ת בי ן ש״ ס לפמ״ ס דכולה ו הו י מחיל ה
זאפ׳ה אכר ה תור ה וחייב ה להחזיר . וה׳ ה היכ י ממעטינ ן מככ ף פמ׳ פ דוק א ה א תנ ן הטענ ה שת י
ככף וילפינ ן ל ה מדכתי ב כ י יה ן חי ש ככ ף א ו כלי ם ואמרינ ן דכס ף הו א מע ה ומדכהי ב כלי ם משמ ע
ב' דהיינ ו שח י ככ ף וא' כ הכ א גב י רבי ת נימ א דפחו ת ממע ה ל א הו י רבי ת כיו ן דכתי ב כס ף .
ובשלמא לחוס ׳ ל א תיקש י שכ ם כתב ו דמיתור א דכלי ם שמעינ ן תרת י דב ר משו ב ושני ם ומש׳ ה אמריג ן

המוכר

למלך

דהוי שת י כס ף דכיו ן דאפק ת מפרוט ה אוקמ ה אמע ה וא י ל א הו ה כתי ב אל א ככפי ם ל א הו ה אמינ א
דצייך אצ א שת י פרוטו ת אב ל לרש׳ י דס״ ל דכ י נמ י הו ה כתי ב כספי ם הו ה שמעינ ן שה י ככ ף וכ׳ כ

הי׳ן ש ם דטעמ א דבעינ ן בת י כס ף הו א דכיו ן שאמר ה הור ה כס ף וא י חז ה מוצ א כס ף מוזכ ר

בהורה פחו ת ממע ה אי ן ל ך לחיי ב בפחו ת ממטב ע ז ה וא״ כ ה״ נ גב י רבי ת נימ א כיו ן דכתי ב כס ף אי ן
לך לחיי ב בפחו ת ממע ה . זי׳ ל דסבר י כהייטב״ א שהקש ה בפ׳ ק דקידושי ן דמי ש דבקידושי ן כג י בפרוט ה
ובטענה בעינ ן שת י מעי ן נימ א שת י פרוטו ת ותיר ן דכיו ן דגב י טענ ה נת ב רחמנ א מני ן שיהי ו שני ם
הא גל י ל ן דכס ף בהא י דוכח א אינ ו ממו ן כח ס אל א מטב ע כס ף הו א וכיו ן שכ ן אוקמו ה אמעי ן שהו א
סוף מטב ע אב ל בעלמ א של א ירד ה תור ה למני ן משמ ע כס ף כ ל שהו א ממו ן ואפיל ו בפרוט ה וא׳ כ הכ א
גבי רבי ת הו י דומי א דקידושי ן וכ ל שהו א פרוט ה הו י כס ף ול א ממעטינ ן אל א פחו ת משו ה פרוט ה
והיכא שהרבי ת הו א יות ר מפרוט ה והחזי ר ל ו פרוט ה ונשא ר ביד ו פחו ת משו ה פרוט ה א ו שהחזי ר
פחות מש״ פ של א קיי ה מצו ת השג ה עיי ן בטח״ מ סימ ן ש׳ ס ומש ם נלמו ד לרבי ת דרבי ח וגז ל שוי ס ה ס