Section 458

וט ש סטו ר ומכסי ם אסרוה ו מפו ם גזיר ה שמ א ילמו ד ממעשי ו ש ם (ד ף עא ) אמ י ר ב מיי א פרי ה
דיב הונ א ל א נצרכ ה אל א בכד י חיי ו רנינ א אמ ר הכ א בת׳ ח עסקינ ן טעמ א מא י גזו ר
רבנן שמ א ילמו ד ממעשי ו זכו ׳ ופייש״ י דר נ מיי א ל א ס׳ ל טעמ א דרנינ א אל א דטעמ א דגזו ר הו א
דלמא אפ י למיסר ך ולהלוו ת לישרא ל ונמ״ ס בדני י יבינ א דלמ א אח י למיסר ך אכ ל הפוסקי ם ל א הזטר ו
טעמח דדלמ א את י למיסר ך והתיר ו בכד י חיי ו וכת״ ח . וא5ש י דס״ ל דר ב חיי א פלי ג ארבינ א בהית ר
ס ח חנ ל יבינ א ל א פלי ג אר ב חיי א ולפ י טעמ א דידי ס ני ן כד י חיי ו וני ן ח״ ח שד י ופסק ו כרניג א
שהוא מיק ל דכש ל סופרי ם הל ך אמ ר המיק ל אב ל מדבר י יכינ ו משמ ע דס׳ ל דר ב חיי א ורנינ א ל א פליג י

בעעמא דגזיר ה :

ב אסר ו חכמי ם שיה א ישרא ל מלו ה א ס העכו״ ם ני׳ ק אל א נכד י חיי ו כו׳ . ד ע שהמידכ י כת ב בפר ק
סניזקין כש ם ראכי׳ ה דא ף כיות ר מכד י חיי ו שר י דכיו ן שהתיר ו משו ם כד י חיי ו ל א פלו ג
יכדאמרינן גב י פעוטו ת זכמ׳ ש הרינ׳ ה בש ם הימב״ ן בח״מסי ׳ יל׳ ה אכ ל מדבר י הפוסקי ם שכתב י גב י מ ה
שתע־ה מצודת י היו ם דמשו ם כד י חיי ו סתיי ו דדוק א כד י חיי ו אכ ל כיות ר -מכד י חיי ו ל א ול א דמ י
לפעוטות נרא ה דס״ ה גנ י יני ח וכ׳ ג מדקדו ק דנר י רש״ישכת ג בכד י חיי ו התיר י ויות ר מכא ן אסו ר .
ובטור כס כ וסאידנ א נהג ו היש ר כו ׳ . ד ע שהר׳ ן נתשובותי ו סי ׳ נ״ ז כת ב פל א יד ע טע ם ע ל מנה ג
שאנו נוהגי ם להלוות ן כרני ש דסני ן ל י ז ה ותימ ה הו א אי ך נעל ם ממנ י דני י כ ל הפוסקי ם שכתב ו
לזה ג טעמי ם . וד ע דלג ר הוש ב ל א אסר ו חכמי ם דה א ליכ א טעמ א דשמ א ילמו ד ממעשי ו כיו ן
שאי" "ינ י ע׳ ^ דל א המי ר הא י אישוי א מאיסוי א דל א ישב ו באיצ ך וכ׳ כ הר ב ג״ ת נשע ר מ׳ ו מ״ ג
ס ג אכ ל לטפמ א דדלס א את י למיסר ך אסו ר אפיל ו לג ר תוש ב וכ ן ללוו ת מ ן העכו׳ ם ברבי ת מות ר
וב כ רנינ ו ובעה׳ ס וגרא ה דהייכ״ ה לרו ב סשיטות ו ל א נתב ו . מומ ר שכפ ר כעיק ר מות ר להלוות ו
כרבית כיו ! שאי ן אנ ו מצווי ן להחיות ו והנ ה לעני ן הלכ ה רונ א דרכוות א הסכימ ו דמות ר להלוו ת למומ ר
ניניה אב ל כעעמ א דסילח א איפליג ו כ ה והר ב בע ל הנמוק י יוס ף כת ב שנשא ל ר׳ ת ע ל כ ן מומר ת אח ת
אם מוח י להלוו ת ל 1 ברני ת והתי ר משו ס דקי׳ ל דכופרי ס מורידי ! ול א מעל ץ וכיו ן דגופ ו מוה ר
ממונו ל א כ״ ש ו כ ח הי י מופ ר דגופ ו פר י וממונ ו אפו ר ל א דמ ־ דהת ה הו א דחיישינ ן דילמ א נפי ה

מיניה ייע א מפלי א אכ ל כמומ ר לע׳ ז ליכ א למימ ר הכ י כיו ן שנטמ ע בי ן הטכו״ ס וכ׳ כ כעה׳ ס שע ר

מ ז מ״ א סימ ן ה ׳ בש ם הרסב׳ ן דטעמ א דהיחר א הו א מק״ ו דגופ ו וגנ י מומרי ן שנטמע ו נע׳יולינ א
ויטא מט^ א יכ״ כ המידכ י כש ם י׳ י כפר ק א״ נ וא״ כ לס י טע ם י ה כמומ ר להכעי ס א ו מחל ל שנ ת
בסרהסיח א ף שה ם מ ן המורידי ן ל א הזה ר ממונ ו משו ם ק״ ו דגופ ו דחיישינ ן לזרט א מעלי א אנ ל
נמזפי צע״ ו מס ר מנמג ז ספו ס יליכ א זיפ א מעלי א אכ ל )Xאנ׳ ד נס״ ב מהלט ס ע״ ז כת ב שישרא ל

, פענ י

מגדל עו ז

#*ח העפו׳ ם וג י חיש נ וס ׳ ומצי ת פש ה להשי ך לעכו׳ ם מ ד וז ה הו א ד ץ הור ה ; כת ב הראנ״ ד ז׳ ל

איי ל א מצאת י שמוע ה ז ו וכו ׳ : ואנ י אומ ר גדולי ם אחרי ם נ׳ ע כז ה השיגוה ו

אמוגה הדריכוה ו אמנ ם נאמנ ה ראית י ההי א דססר י שרצ ה היאכ׳ ד ז״ ל להטעו ת כ ה ו ק כת ב יכינ ו מש ם
ו*ל נספ ר המצו ת של ו ישו ף כנרייס א ולאחי ך ל א חשי ך ז ו מצו ת ל א תעש ה ופירו ש ט כס ו שהוזהרנ ו נצא, '

פל ל א תחנ ם לומ ר של א לית ן לה ם ממנו ת חנ ם הוזהרנ ו נטש ה א ף כשנלי ה אוש ס של א נלו ה אות ם
אסרו חכמי ם סיסי ם ישיא ל סלו ס א ס סענר י נו ׳ ע ד כס ו שטאיג ו כעני ן סווספי ס . סכ ל סר ק אימ ן

ןזם׳י.*זח(1

188

כסך. מש ״ משפטי ם . הלכו ת מלו ה ולוף , פ״ר , מני ד משנ ה

עשה אה א דילמ א לעש ה אצטרי ך אל א ע ל כרח ץ כ י ס״ ל דרבי ח דמכו״ ם שר י נקטינ ן
לנכרי תשי ך כנשטי ה דלמצו ה הו א דאת א והיינ ו דחני א בסיפר י לנכר י חשי ך הר י
זו מצו ת עש ה וכיו ן דמסקנ א דסוגיי ן דרבי ח דעכו״ ס מדאולייח א שר י נקטינ ן ע״ כ
ברייתא דסיפר י כפשט ה עכ״ ל וקשי א ל י ע ל דבר י רבינ ו שחשי ך משמעות ו שסלו ה
מהעכו״ם ברכי ה דה״ ק תני ח אוה ו שישו ך אות ך

ותלמיד חכ ם וכו ׳ . פס ק כאוקימת א דרבינ א דבתרת י אומימתו ת קיימ א ל ן לר^ל ן
חדא דבכד י חיי ו מות ר לכ ל אד ם ותלמי ד חכ ם אפיל ו להרוי ח וכ ן כת ב הל ?

רבינו מש ה ב ר נחמ ן ז״ ל ואמ ר דאפש ר דל א תליג י אהדד י , ועכשי ו בארצותינ ו עש ו כ ל
אדם עצמ ן כתלמיד י חכמי ם וכת ב הרשב״ א ז״ ל שמעת י מש ם רש״ י ז ל מפנ י שרב ו מ ס ן

וארגוניות ואי ן שיעו ר לכד י חיי ו עכ״ ל •

וזה ודא י חינ ו מצו ־ ולפ י דבר י רבינ ו כ ך הי ה
לו לכתו ב לנכר י תשו ך דמשמ ע תלו ה אות ו כד י
:השתכר אח ה בנטילח ך ממנ ו רבי ס . ואפש ר
^לחוק ולומ ר דאייד י דבעינ ן למימ ר ולאחי ך ל א
נשיך לומ ר שא ף הלו ה עוב ר בלא ו כת ב לנכר י
השיך ומכיו ן שלמדנ ו שז ו מצו ת עש ה ודא י ל א
נוחה הור ה שיהנ ה לעכו״ ס ואי ת ל ן לפרוש י
האי תשי ך כס ו חשו ך ושבי ק לי ה לקר א דאיה ו
דחיק ומוקי ם נפשי ה :

ל וא ם העמיד ו אצ ל ישרא ל וכו ' . כת ב ה״ ה
זה מחלוק ת בי ן המפרשי ם וכו ׳ ומ* מ
מ״ש שהו א רבי ת קצוצ ה אע״ פ של א נט ל הישרא ל
׳נתן בי ד מלק ו עלי ו הרמב״ ן והרשב״ א וכו ׳ ע ד
אלו דבריה ם ותלמיד י הרשב״ א כתב ו ושמ א
רצונו לומ ר דהחמיר ו לעשו ת כרבי ת קצוצ ה לומ ר
שהיא יוצא ה בדייני ; ול א נהי ר עכ״ל . ול י נרא ה
דאפשר לומ ר דטעמ א דרבינ ו משו ם דהנ א בסיש א
אסור כמ ו בריש א משמ ע לי ה דכ י הדד י נינה ו
וכי היכ י דבריש א הו י רבי ת קצוצ ה הכ י נמ י
בסיפא :

ה אפו ר לישרא ל למלו ת מעותי ו בי ד עכו״ ם .

כלומר להפקי ד בי ד עכו״ ם ועכו״ ם
הלוה אות ם ברבי ת לישרא ל והכ י תני א בתוספת א
:רק איזה ו נש ך ישרא ל שאמ ר לעכו״ ם היל ך
:כרך וב א והלו ה מעות י ברבי ת אסו ר ועו ד
הניא הח ם עכו״ ם שנעש ה אאוטרופו ס א ו סנט ר
לישראל אסו ר לישרא ל ללוו ת הימנ ו ברבי ס :

ולא

ותלמיד חכ ם שאינ ו רגי ל ב ו ללמו ד ממעשי ו מות ר
להלוות לעכו׳ ם ברבי ת אפיל ו להרויח . וכ ל אב ק רבי ת
עם העכי ם מותר ת לכ ל ג ישרא ל אשלו ה מעו ת
מן העכי ם ברכי ת וביק ש להחזיר ם ל ו מצא ו ישרא ל
אחר ואמ ר ל ו תנ ם ל י ואנ י מעל ה ל ך כדר ך שאת ה
מעלה לעכו״ ם הר י ז ו רבי ת קצוצ ה אפיל ו העמיד ו
אצל העכי ם ע ד שימו ל העכו״ ם מעותי ו ויחזו ר ני ] ויתנ ם
ביד ישרא ל האח ר ז ד עכר ם [= ] שלו ה מעו ת מישרא ל
ברבית וביק ש להחזיר ם ל ו מצא ו ישרא ל את ר ואמ ר ל ו
תנם ל י ואנ י מעל ה ל ך כדר ך שאת ה מעל ה לישרא ל
הרי ז ה מות ר . [י ] וא ם העמיד ו אצ ל ישרא ל אע* פ שנת ן
העכרם המעו ת ביד ו הואי ל ומדע ת ישרא ל נת ן הר י ז ו
רבית קצוצ ה : ך [י ] אסו ר לישרא ל לתלו ת [״ ] מעותי ו
ביד עכו״ ם כד י להלוות ן ברבי ת לישראל . ועכר ם שהלו ה
את ישרא ל ברבי ת אסו ר לישרא ל אח ר להיו ת ל ו ער ב
שכיון שבדיניה ם שתוב ע הער ב תחל ה נמצ א הער ב תוב ע
את ישרא ל ברבי ת שהער ב חיי ב ב ה לעכר ם . לפיכ ך
אם קב ל עלי ו העכר ם של א יתב ע א ת הער ב תחל ה

הרי

א סמ ב לאוי ן סי ׳ קצ ב טוי״ ד סי ׳ קס ק :

1 — , ,

נ ישרא ל שלו ה מעו ת מ ן העכו״ ס לכ ר

ברייתא ש ם : אפיל ו העמיד ו אצ ל
העכו״ם ע ד שיטו ל כו ׳ ויתנ ם בי ד וכו׳ . מפור ש ש ם
באוקימתא דר ב פפ א ומפור ש ש ם דא י אס ר לי ה
עכו״ם הניח ם ע״ ג קרק ע והפט ר וב א ישרא ל
כני ונטל ם מש ם דמוה ר כיו ן של א בא ו מי ד ישרא ל
לישראל וכ ל שכ ן דאמ ר לי ה הפט ר וכדאיה א
התם וש ם נתבא ר הטע ם :

ד עכו״ ם שלו ה מעו ת מישרא ל וכו ׳ . בריית א
שם : וא ם העמיד ו אצ ל ישרא ל וכו׳ .

זה מחלוק ת בי ן המפרשי ם ז״ ל וי ש מ י שכת ב
דלאוקימתא דר ב פפ ח דלעי ל כ ל זמ ן של א נט ל
הישראל ונת ן בי ד מות ר לפ י שאי ן שליחו ת
לעכו״ם אפי ׳ לחומר א וכ״ נ מ ן הירושלמ י אב ל
ר״ח ורבינ ו אלפ ס ורש״ י ז״ ל כתב ו שי ש שליחו ת
לעכו״ם לחומר א וכ ל זמ ן שנת ן מדע ת ישרא ל
ה״ז אסו ר וזה ו דע ת רבינ ו ומ״ מ מ״ ש שהו א
רבית קצוצ ה אע״ פ של א נש ל הישרא ל ונת ן בי ד
חלקו עלי ו הרמבי ן והר ב רבינ ו שלמ ה ב ן אזר ח
ז״ל ואמר ו דדוק א לכתחל ה הו א דאסו ר ואי ן
מוציאין אות ו מ ן הלו ה אב ל א ס עב ר מלו ה וגב ה
אין מוציאי ן ממנ ו דל א עדי ף מאב ק רבי ת שהר י
מן התור ה אי ן שלימו ת לעכו״ ם כל ל אל ו
דבריהם ז״ ל :

ה אסו ר לישרא ל לתלו ת מעותי ו בי ד עכו״ ם
וכו׳ . ש ם ברא ש הפר ק (ד ף ס״א )

תולה מעותי ו בעכו״ ס וכפירו ש ההלכו ת :

ועכו״ם שהלו ה א ת ישרא ל ברבי ח וכו ׳ שכיו ן
שבדיניהם שתוב ע הער ב תחל ה . לשו ן

הגס׳ ש ם (ד ף ע א ע״ב ) דכ ק דעמ״ ס דיני ה דאז ל כת ר ערנ א איה ו ניה ו דק א שקי ל מיני ה רבית א ופירש״ י ז״ ל ושא ר המפרשי ם שכ ל שיכו ל לתבו ע הער ב תחל ה אסו ר ע ד שיקב ל^עלי ו של ח

לחם משנ ה

וכל אב ק רבי ח ע ם העכו״ ס מותר ת וכו ׳ . וא״ ח מא י מקש ה גמר א בלו ץ ומלוי ן ברבי ח
לוקמה ברבי ח דרבנ ן וי״ ל דהמקש ה ה־ ה סבו ר כפ י מ ה שפיר ש הר״ ן בדע ת רבינ ו
ז״ל דהי ה סבו ר דמדאורייח א אסו ר רבי ח בעכו״ ס וא״ כ ה״ ה רבי ת דרבנ ן דמא י דמוה ר
רבית דרבנ ן הו א לפ י המסקנ א משו ס דמדאורייח א שר י ורבנ ן הו א דאסרוה ו והמתר ן דל א
תירץ ברבי ת דרבנ ן רצ ה לאוקמ י בכ ל רבי ת ובח״ ח :

1 הואי ל ומדע ת ישרא ל נת ן הר י ז ו רבי ח קצוצ ה וכו ׳ . קש ה ע ל זהדבגמר א (דףעא )

אמרו י ש שליחו ת לעכו״ ם למומר א ולשו ן לחומר א משמ ע דרבנ ן הממר ו _ואי׳ י
י״ל דרבינ ו ז״ ל סוב ר דהו י רבי ת קצוצ ה מפנ י מ״ ש התוס ׳ ז״ ל כ ס שהר י נעש ה ישרא ל בנ י
שלוחו ש ל ראשו ן לקב ל חוב ו סי ד עכו״ ס ומ ה שחמ ר בגמר א לחומר א ה״ ק אע״ ג דסבר א
זו אינ ה כ ל כ ך ברור ה די ש לדמות ה כמ ו שדחו ה החום ' ז״ ל מ״ מ החמיר ו רבנ ן ועשאוה ו
רביח קצוצ ה מספ ק :

ה אסו ר לישרא ל לחלו ח מעותי ו וכו ׳ . כת ב ה״ ה ז״ ל וכפירו ש ההלכו ת ע׳ כ כלומ ר שה ם
כתבו מ י שתיל ה מעותי ו בי ד עכי״ ס ומלו ה לישרא ל ברבי ת וממ ה שאמ ר בי ד
מכו״ם ודא י דהעכו״ ם הו א דמלו ה והר ב נמוק י יוס ף ז״ ל כת ב די ש גירסאו ת בגס ׳ תול ה
מעותיו בי ד עכו״ ס ואפש ר שזא ת היח ה גירס ת ההלכו ת ורבינ ו ז״ ל וא ף א ם היח ה לה ם
גירסחנו פירש ו כ ן מכ ח קושיי ת התוס ׳ ז״ ל (לס י האחרים ) ;

ועכו״ם שהלו ה א ת ישרא ל ברבי ת וכו ׳ . ה״ ה ז״ ל כת ב דרשי י ז״ ל חול ק ע ם הרשב״ א ז״ ל
דהרשב״א ס״ ל דאינ ו אסו ר אל א כשאינ ו יכו ל לתבו ע אל א א ת הער ב תחל ה אב ג
אס יכו ל לתבו ע ז ה א ו ז ה מות ר ורש״ י ס׳ ל דאינ ו מות ר אל א כשקיב ל עלי ו של א יתב ע
אלא ללו ה תחל ה וכשל א ימצ א הלו ה יגב ה מ ן הער ב ונרא ה שלמ ד כ ן ממ״ ש רש״ י ז ל לדו ן
בדיני ישרא ל יתב ע מ ן הלו ה חמל ה וכשל א ימצ א אצל ו יגב ה מ ן הער ב משמ ע דבע י לקבול י
בהדיא של א יתב ע מ ן הער ב חמל ה אב ל להרשב״ א ז״ ל ר״ ל שקיב ל לדו ן בדינ י ישרא ל בד ק
עיב קבל ן שיפר ע מאיז ה מה ם שירצ ה . כס ב ה״ ה ז״ ל ומלשו ן רבינ ו א ץ להכרי ח כלו ם
ונראה די ש להכרי ח קצ ת ממ״ ש רבינ ו ז״ ל א ס קיב ל עלי ו של א יתב ע א ת הער ב תחל ה משמ ע
דאפילו יתב ע למ י שירצ ה סג י משמ ע דל א כרש״ י שכת ב שצרי ך שיקב ל של א יתב ע א ת
הערב א ס ל א יתב ע הלו ה :