Section 449

•עי׳ מכנ ה ג ׳ ס״ י דשטעי ת נהיע׳ ג ונתוי׳ ע

הגהות מיימוניו ת

ן?} די ן מעוי ן ש ל צדק ה להלוו ת כיבי ת תטצ א כתשוב ה י״ ד 1

שנאמר .

על דע ת אבי ו נכת ג שצור ך הנ״ ד אינ ו להפקי ע סאימ ר עו ד י ש לתמו ה דהכ א ל א הזכי ר נ״ ר משמ ע
דלא ס׳ ל כרש״ י . ויוס ר י ש לתמו ה מ ל מר ן ש ס שכת ב שהרא׳ ש והלשנ׳ א חולקי ם ע ל רש״ י ול א תמ ס ע ל
העור אי ך הני ח סנר ס אט ו ותס ס סבר ס רש׳ י ונכ ר הוקש ה ק למהיינ׳ ל ח׳ א כל ל ח ' סי ׳ ג״ ה
ונח״ב סי ׳ כ׳ ו והני ח הדנ ר נצ׳ ע . א ך פ ה שנרא ה ל י לוע י הו א דסיוו ר ל א הני א ש ם סנר ת רש׳ י
אלא כד י לסתו ר סנר ת רני ט שכת ב דמעו ת ש ל יתומי ם א' צ 6סיסיו* ס וטלא י דיצ א ל ו די ן ז ה
ממאי דאסרינ ן נגסל א ויהנינ ן לה ו דהלי ה ננ׳ ד ופוט ח מכא ן דאי ן טמט ם אפוערוכו ס למעו ת ש ל
יתומים והעו ר חול ק ע ל ז ה וס׳ ל דלעוצ ם דטמני ן אפוטרופו ס ומא י דאמיי ק ננמר א זיהנינ ן לה ז(יהלי ה
ננ'ד הייצ ו שהאסוערופז ס יתנ ם ל ו במעמ ד נ׳ ד ועע ס הנ׳ ד יהי ה א ו כהיא׳ ש א ו כהרשנ׳ א זהכי א
ראיה לסברת ו שאפיל ו נמעו ח ממני ן אפטרופז ס ממ ה פפירש״ י שטע ם הנ״ ד הו א להפקי ע איסו ר רט ת
משמע דס׳ ל דאסיל ו במעו ת מוקנזינ ן אפוטרופו ס ומש׳ ה היקש ה ל ו דמ ה צור ך י ש לנ׳ ד ופיר ש כד י
להפקיע האיסו ר ו ק נרא ה שהו א דע ת מר ן ש ם שנס ב ומ ס שהבי א ראי ה מדבר י רפ׳ י וכו ׳ משמ ע
דס״ל דל א הט א הטו ר סירש״ י לדינ א אל א ^־אי ה בעלמ א לסחו ר סבר ת רנינ ו אב ל לעול ם דלדינ א
ס׳ל דא' צ הנ׳ ד להפקי ט איסו ר רני ת ומש״ ה בהלכו ת רגי ס ל א הזכי ר נ״ ד כל ל משו ם דאינ ו עני ן

לאיסור רט ס . ונרא ה שהראג׳ ד ג״ כ חול ק ע ל רש׳ י והו א ממ ה שהני א סטח׳ ס בהלכו ת אפוטרופו ס

בשם הראנ׳ ד כס ו שהאפוטרופו ם יכו ל ליח ן המעו ת כ ך יכו ל ליק ח אות ם לעצמ ו לש ס עס ק ובלב ד

שיודיע הדב ר לנ׳ ד ע״ כ משמ ע דס״ ל דנשסז א נותנ ם לאח ר אי ן צור ך לנ׳ ד להפקי ע האיסו ר דאלת״ ה

מהיכא סית י דכשיקה ס לעצמ ו של א יהי ה צור ך לני ד להפקי ע האיכורי ן ונרא ה שדע ת רנינ ו ג ם כ ן הו א
דלא כרפ״ י דלדידי ה דס׳ ל דאי ן ממני ן אפוטרופו ס בנכס י יתומי ם את ו דבר י הגמר א כפשט ס דמ ה
שהזכירו נ׳ ד הו א לומ ר דאי ן ממני ם אסזטרוס א וכמ ו שכתבנ ו לעי ל ונ׳ ב הר ב מהר׳ א מונסו ן ז׳ ל הובא ו
דבריו נחשוני ת מהרפ״ ך ח׳ ג סי ׳ ב ׳ דרנינ ו ל א ס׳ ל כרכ״ י אל א שמ׳ ש הר ב הנזכ ר דלרנינ ו צור ן הב״ ד
הוא מפו ם שיהי ה ל ו אימ ת ב״ ד א ו כד י שיצ א לה ם קו ל כו ׳ כס י מ ה שכתבנ ו אי ן צור ך לז ה דלרנינ ו מ ה
שהזכירו בגמר א ב״ ד הו א לומ ר דאי ן ממני ן אסוטרופ א במעו ת ש ל יתומי ם וכמ ו שפס ק בפר ק י׳ א
סהלכוח נחלו ת ואפש ר שלז ה כיו ן ה׳ ה שכת ב מטו ת ש ל יסימי ם כו ׳ סר ק א' נ וא ף שפש ט דברי ו נרא ה
דקאי ע ל מ׳ ש יבינ ו בודקי ם ע ל מ י שי ש ל ו נכסי ם ס ׳ ס׳־ ס מדנק ט תחיל ת דבלי ו משמ ע דס׳ ל לא ף
דין ז ה יצ א ל ו מכוגי א ז ו דא׳ נ . העול ה ממ ה שכתבנ ו דסבר ס יש״ י הלז ו הי א יחיד ה וכ ך כת ב
מהייב׳ל בח׳ ג סימ ן ס ׳ שאי ן לחו ש לסבר א ז ז משו ם דל א חזינ ן הא י סבר א בספר י הפוסקי ם זולת י
במרדכי וכ' כ הר ב נע ל ס״ מ נח׳י א סימ ן צ׳ ב שאי ן לומ ר קי ס ל י כרש׳ י מאח י שהי א סבר א דחויי ה
אך מ ה שי ש לתמו ה ע ל רהרינ׳ ל הו א מ׳ ש דל א חזינ ן הא י סבר א זולת י במרדכ י והר י לדידי ה הרינ׳ ה
הוא מסנר א ז ז וכמ ו שכתבנ ו לעי ל משמ ו וכ ן כת ג בח״ ג סימ ן קי׳ ב . גפא ר לנ ו לבא ר א י אליב א
דרש׳י היכ א שנתנ ם האסוטרופ א של א בפנ י נ׳ ד והלו ה רוצ ה לת ת מהייז ח א י עבד י איסור א סיחומי ס
לקבלם א י ל א והנ ה הר ב נט ל פנ י מש ה דקד ק מדבר י מהריב״ ל שכת ב דלדע ת רכ׳ י אינ י מחויי ב לה ח
חלק מהייו ח כל ל דמשמ ע דחיוב א הו א דליכ א ה א א י בע י יכי ב זליכ א איסוי א לקבל ם ונרא ה דמהריב׳ ל
אזיל לשיטתי ה שכת ב לעי ל וא ם לחש ך אד ם כש ם שנ״ ד יכולי ן להפקי ר ממו ן הלו ה נשע ה שמלוי ן ל ו
המעות היכ א דיהטנה ז ניהלי ה בנ י דינ א הכ י ופ י יכולי ן לםפקי ר בכע ת הפיעו ן כיה ן ליחומי ם מל ק
מהייוח אע״ ס של א נתו ו המעו ת בכע ת ההלוא ס בינ י נ׳ ד ה א לא ו מילת א הי א דלאפקוע י איםיר א
דאבק רני ת א ס ירצ ה הלז ה לת ת חל ק מהריו ח ליתומי ב יכולי ם נ׳ ד להפקי ר נכסי ו אכ ל א ם הלו ה
לא ירצ ה מרצונ ו לת ת חל ק מהריו ה אי ך ימיינוה ו נ׳ ד לת ת ריו ח כיו ן שהי א קנל ס של א ננ׳ ד ויכו ל
לומר דאדעה א של א לח ת ריו ת קבל ם ע׳ כ ואע׳ פ שבשע ה שקבל ה פל א ננ״ ד קבל ה אדעת א לח ת ריו ח
מ׳מ יכו ל לימ י שיד ע שאסו ר הי א ואדפת א של א ליח ן ריו ח קנלתי ם וכ״ פ מהר׳ א מונסו ן בחשוב ה הנזכר ת
נמצינו למדי ן כס י סילו ק ז ה ש ל מהריב״ ל שא ס כלו ה ירצ ה מרצונ ו לת ת ריו ח ^ פל א קכל ם נב״ ד
יכול לית ן בפנ י ב׳ ד וליכ א איסזי א כל ל לפ י שנ״ ד מפקירי ן נכסי ו ואי ן חילו ק נז ה בי ן כשלקח ם
בשפת הלוא ה בפנ י ב׳ ד ט ן כפלקח ס של א בפנ י ג׳ ד וז ה רוצ ה לת ת ■חל ק מהדיו ח מרצונ ו זמש״ ה כת ג
דלדפת רש׳ י אינ ו ממויי ב לח ת חל ק מהריו ח ה א א י בע י יסי ג וליכ א איסור א כיו ן שנותנ ס בפנ י ני ד
ונ׳ד מסקירי ן נכסי ו . ומ ה שהקש ה הר ב בס ל פ״ מ ס ל סנר א ו ו דמהרינ״ ל זי ל דמדנר י המרדכ י
נראה דא ף איסור א איכ א היכ א פנחנ ם של א בני ד ה א ל א קשי א דא ף יוהרינ״ ל מזד ה שאסו ר לת ח של א
בפגי ב״ ד לדע ת רש׳ י וא ם נתנ ו אינ ם יכולי ם לקמ ח הרו ח אל א שא ם הלו ה ירצ ה לת ת מהריו ח ימ ל
ליחן בפנ י נ׳ ד ובי ד מפקירי ם נכסי ו עכשי ו כ י הי ט שמפקירי ם נכסי ו היכ א שקגל ם בחחל ת ההלוא ה
בפני ב׳ ד אב ל א ם הלו ה אינ ו רוצ ה לח ת ייז ח ליתומי ם אי ן נ׳ ד ינולי ס לכוס ו ולהפקי ר נכסי ו וא ף
שמילזק ז ה שחיל ק הר ב מהריב׳ ל הו א אמ ת ויצי ב מ״ מ ההכר ח שכט א לחילו ק ז ה והו א מדאמרינ ן
בגמרא יצרי ך לסיה ב לה ו בנ י דינ א אפש ר לדחו ת דלעול ם שאפיל ו שנתנ ם של א בפנ י נ״ ד יכולי ם ני ד
להפקיר נכסי ו נע ל כרמ ו שיח ן ליתומי ם ריו ח ומא י יאמרינ ן בגמר א דיהנינ ן ניהלי ה בב י דינ א הו א
ט היכ י דל א ליעבד ו האסוטרופסי ם איסור א אנ ל א ם כג ר נתנ ו פל א בפנ י נ״ ד יכולי ם ב׳ י לקח ת
ממנו הריו ח . ונרא ה שלז ה כיוו ן הרגגח׳ א כל ל י״ א סי ׳ ס׳ ג שכת ב וכב ר י ש מקו ם לחול ק לחלו ק
דאסילו לרש״ י א ם נהג ם של א נסנ י נ׳ ד שאס׳ ה ציי ן לת ת חל ק מהריו ח אג ל א ם כרצונ ו רוצ ה לח ת חל ק
מהריוח יכו ל ליח ן גפנ י נ״ ד וליכ א איסור א ולדע ת הר״ ב ס׳ מ א ף א ם מרצונ ו לח ח חל ק מהריו ח אב ל
אין דעת י מסכמ ת נז ה ט׳כ . העול ה ממ ה פכחנצ ו דלדע ת יש׳ י א ס נתנ ם האסוטרופ א של א בפנ י נ״ ר
אין ב׳ ד יכולי ם לכוש ו לת ת חל ק מהריו ח אסו ר לת ת ואפש י שהר ב נע ל פ״ מ הני ן בדבר י הר ב מהרינ׳ ל
שאפילו שקיב ל של א בפנ י נ׳ ד וז ה מרצונ ו רוצ ה לת ת חל ק מהייו ח ונות ן של א בפנ י נ׳ ד דשר י ומש׳ ה
הוקשה ל 1 מדנר י כמרדכ י אכ ל אה״ נ שא ם נית ן הדו ח כפנ י נ׳ ד דפ ר לס י כנ״ ד מפקירי ם ננסי ו כ י
היכי בנתחל ת ההלוא ה מפקירי ם נכסי ו דאלת׳ ה היקש י לי ה דמ ה חילו ק י ש ני ן כשקיב ל המטו ת בפנ י
נ״ד לבשקינ ל של א נפנ י נ׳ ד וברצונ י ני ק חל ק מהריו ח בפנ י נ׳ ד ולש י ז ה א ם ברצונ ו נוש ן חל ק מהריו ח
בפני ב״ ל אפיל ו להר ב נע ל ס׳ מ שר י אכ ל א ם 9וח ן של א בפנ י נ׳ ד לדע ת מהדינ׳ ל כפ י שהבי ן נש׳ ס

שרי

מגדל עו ז

ננסי יסזמי ם <ו ׳ ע ד מ ף הפר ק . גמציע א סר ק איזה ו נש ך :

•׳מ

18^

טע״ , מהטפטים . הלכו ת מלו ה ולו ה פ־ ד לטיי ו

כר• ולדע ח סש״ מ אכו ל ; כת ב מנר׳ א מוגכו ן הינא ו דגרי ו נהשונו ת מסדש׳ ך ח״ ג כימ ן נ ׳ דר;ע' ס
שמותר ליחזמי ם לת ת מט1 ס נאנ ק רני ח מ׳ מ א ם נת ן אניר ם באב ק רני ח ומ ח אינ ס יכולי ס היהומי ם
לגנות האנ ק רני ת אע״ ש שה ם מותרי ם נ ו והני א ראי ה לדנרי ו ממא י דאמרינ ן בגמ ׳ ט ד כא ן יכי ן רש ע
וצדיק ילנ ש ע' כ ות ו ל א כ׳ ש אנ ק רני ת שאי ן הייני ם להשי נ והוכי ח מכא ן דאי ן גוני ן דא י גוני ן
היכי היס ק אדטתי ן דאנ ק רני ת יחזיר ו אפיל ו נדר ך תמיה ה כו ׳ ודנרי ו ה ם תמוהי ם דאימ א נגמר א
מיירי כשהיתומי ם ה ם גדולי ם של א הות ר לה ם אנ ק רני ה אנ ל אה׳ נ דנקטני ס אפיל ו של א גנ ה הא נ גוני ן
הם ומ׳ מ לטני ן דינ א כנ ר הסכי ם הר כ דאי ן גוני ן והני א ראיו ת לדנרי ו וכ ן הסכי ם מהרש׳ ך ש ם
לדנריו . וא ם היתומי ם מ ן היתומי ם מזהרי ם לקח ת נאנ ק רני ת וכ ן א ס יצ א שט׳ ח ט ל היתומי ם
שאניהס לו ה נאנ ק רני ת מיתומי ם אחרי ם א י מסקינ ן מיתמ י ליתמ י כח נ מהרימ׳ ט ח״ א סי ׳ קמ׳ ד
דמותר ליתומי ם ללוו ה נאנ ק רני ת מיתומי ם אחרי ם וכ״ ש א ם נתחיי נ אניה ם נאנ ק רני ס דמפקינ ן
מיתמי ליתמ י : כת ב הרשנ״ א ה א דמעו ת יתומי ם מות ר להלוות ן קרו נ לשכ ר ורחו ק להפס ד כגו ן
שהתנו שיעמד ו כ ל המעו ת מיוחדי ם ושיקנל ו היתומי ם מ ן הריו ח הנמצ א ש ם ממ ש אנ ל ל א ש י צ י א ם
הלוה לצרכ ו ושיפר ט לאח ר מכא ן ■כלו ם כ י ז ה רני ת גמור ה הי א ע' כ . ונרא ה דאשיל ו א ם מייח ד
סחורה לצור ך היתומי ם ואומ ר שהריו ח שימצ א נזא ת הסחיר ה יקח ו כיתומי ם חלק ם אסו ר דאכת י אינ ו
נותן לה ם ריז ח מממונ ם וכיוצ א לז ה כת נ סר ן סי ׳ קע׳ ז נש ם תכונו ת דשייכ י לס ׳ משפטי ם . א ך נמ״ ש
הרשנ״א כ י ז ה רני ס גמור ה הי א איכ א לעיונ י ני ה דה א קי״ ל דכ ל של א קצ ן נשע ת מת ן מעו ת נרני ת
לאו קצוצ ה הי א אל א אנ ק רני ס ואפיל ו א ם תנ ט מעותי ו והרוי ח ל ו זמ ן ע' מ שידו ר נחצר ו ס׳ ל לרנינ ו
דלא כו י אל א אנ ק לני ס וכמ׳ ש נפ׳ ו . וא ף כראנ׳ ד דפלי ג עלי ה היינ ו דוק א נהרוי ח ל ו זמ ן משו ס
דס״ל דהו י כשע ת מת ן מעו ת כיו ן דכנ ר הגי ע זמ ן הפרעו ן אנ ל נלא ו כנ י א ף הראנ״ ד מזד ה דל א הו י
קצוצה וא ם כ ן אי ך כת ל כ י ז ה רני ת גמיר ה כיו ן דל א אתנ י נאיסורא , ואפש ר הי ה לומ ר דמ ה שכת נ
אנל ל א שיוציא ם כז ׳ קא י אכגי ן שהתנ ו שכת נ נתחל ת דנרי ו כלומ ר אנ ל ל א שיתנ ו שיוציא ם הלו ה
לצרכו וכו ׳ ופשיע א דה א רני ת קצוצ ה . א ך מדנר י כר נ מהרינ״ ל ח״ נ סימ ן כ״ ו וח׳ ג סימ ן ס״ ה
משמע דס׳ ל דאשיל י דאתנ ו נהיתר א אסי ר ללו ה להוציא ם לצרכ ו ולת ת אח ר כ ן ריו ח ומע י על ה
מהשונה הלז ו דהרשנ״ א נרא ה שהני ן דמ ה שכת נ הרשנ׳־ א אנ ל ל א שיוציא ה מייר י אפיל ו דאתנ י
נהיתרא וא־ כ הדר א קושיי ן לדוכת ה אי ן קאמ ר כ י ז ה רני ת גמור ה הי א . ואפש ר לומ ר דהרשנ׳ א
אזיל לשיטתי ה דס׳ ל דדוק א קרו ג לשכ ר ורחו ק להפס ד התיר ו דקי ל טפ י משא ר איסורי ן דרננ ן אנ ל
שאר איסורי ן דרננ ן ל א ונמ׳ ש מר ן ומשו ם הכ י אס ר הרשי׳ א הכ א כיכ א שהוציא ם כלו ה לצרכ ו א ף
שאינו אל א אנ ק רני ס משו ם דל א דמ י לקרו נ לשכ ר ורחו ק להפס ד וקר י לי ס רני ת גמו ר נער ך קרו נ
לשכר ורחו ק להפס ד דקי ל א״ נ אפש ר לומ ר דס״ ל דאפיל ו נל א הרוח ח זמ ן הו י קצוצ ה וכמ ו שכנ ר נ א
ספק ז ה נדנ ד הר״ נ ג׳ ת ח־ ג סי ׳ י׳ ט ונת נ שתלמיד י הרשנ/ א ס״ ל דהו י קצוצ ה וא ף דהו י דוק א
כשאמר הלו ה נשכ ר מעותי ך מ' מ הכ א שהסנ ה לת ת ל ו ריו ח א ף שהי א נכיח ר ואח׳ כ נות ן ל ו ריו ח
שלא הרוימ ו המעו ת נשני ל מ ה שהתנ ה עמ ו ס״ ל כאיל ו שיר ש נכדי א נשכי ל מעותי ך וכ״ ש לפ י מ ה
שנסתפק מר ן נרני ת מאוחר ת א ס מפר ש א י כו י קצוצ ה ורצ ה לייח ס להגה ת אשיר י דס״ ל דהו י קצוצ ה
נ׳ש הכ א דהו י קצוצ ה ולפ י נ ׳ הת־רוצי ם כלל ו ניח א ל י מ ה שמר ן נשלחנ ו הטהו ר ל א הני א סנר א
הלזו דהרשנ׳ א וג ס מיר״ ם נהגהותי ו ל א הניא ה דא ם לפ י תירו ן כראשו ן כר י פס ק ד־ ל רני ח דרננ ן
מותר כטעו ת ש ל יתומי ם ודח ה סנר ת הרשנ׳ א ומש׳ ס ל א הני א די ן דהרשנ׳ א דלדידי ה שר י כיו ן דל א
אסור אל א מדרננ ן ולפ י חירו ן שנ י נמ י ניח א שהר י פס ק מר ן ז׳ ל כשולחנ י הטהו ר סימ ן קס׳ ו דל א