Section 447

ט ת״ ח שהלו ו ז ה א ח ז ה וכו ׳ . מדבר י רבינ ו ז״ ל נרא ה דדוק א כשל א אמ ר בשע ת נתינ ה
שהוא בשבי ל מעותי ו שהר י כת ג שהדב ר ידו ע של א נת ן ל ו אל א מתנ ה א״ כ מ ה
הנרש י ש בי ן ח״ ח לע״ ה שהר י הו א כת ב בפ״ ח שהלוק ח ד ׳ סאי ן בסל ע וכ ן השע ר ונת ן ל ו
את המעו ת וכשב א לגבו ת א ת המיטי ן לאח ר זמ ן מוסי ף ל ו במד ה ונות ן ל ו יות ר ה״ ז
מוסר שהר י ברצונ ו הוסי ף ל ו א״ כ נרא ה שאפיל ו לע ם הא ק מות ר וי׳י ל דשאנ י הח ס דהו י
מקח וממכ ר וכ ן חיל ק נמוק י יוס ף ש ם בסירי ז קושי א אחר ת א י נמ י שש ם כי ק שפיר ש ל ו
הנותן המעו ת שאינ ו לוק ח ממנ ו כ י א ם ד ׳ סאי ן בסל ע וכ ך הו א השע ר מות ר דודא י
אינך מחנ ה יהי ב לי ה והראשו ן עיק ר :

י בכמ ה הדע ת טוע ה וכו ׳ . ד ע ל ך שרבינ ו חול ק ע ל רשי י ודעת ו כדע ת ההלכו ת עמו ד
על דבריה ם ופירו ש דבר י רגינ ו באח ד ובשני ם כלומ ר א ס המנה ג למנו ח
לאחד' ולשני ם ומ״ ש שמ א מנ ה חמש ה ממש ה ול א הזכי ר אח ד א ו כני ם הו א לפ י בנרא ה ל ו
שברור הו א שבכ ך מוני ן ומשו ס שבגמר א ל א אמר ו אל א עשוריית א וחמשייח א שבימיה ם ל א
היו מוני ן אל א כ ן מש״ ה כת ב רגינ ו ז״ ל הטע ם בה ם . וד ע דס״ ל לרבינ ו דדוק א ח ד
עשרה וח ד ה ׳ א ו ח ד פני ם א ו ח ד ח ד אב ל שת י פעמי ם אי ן דר ך לטעו ת וכ״ כ בהלכו ת
ומוכרח הו א בדבר י רבינ ו דאל״ כ אפיל ו של א יב א לשו ם מני ן נימ א דטע ה הרב ה כעמי ם
אחד אמ ד והו י בכד י שהדע ת טוע ה אל א ודא י הדב ר כמ״ ש ופשו ט הו א :

יא הממ ה א ת חגיר ו ע ל המטב ע וכו ׳ אב ל א ס הוסיפ ו ל ו יות ר וכו ׳ . רבינ ו מפר ש
מאי דאטר ו בגמר א ע ד עשר ה במנינ ה כפירו ש ההלט ס והתוספו ת ז״ ל והיפ ך
יפ״י ז״ ל :

המלוה

תהות סיימוניו ת

דקי׳ד כר״ ם בגזירותי ו דוק א בגזירותי ו וא א בקנסותי ו נראית א בהג״ ח גב י מעויי ת
ומינקת חביר ו והמוכ ר פירו ת ובהלכו ת גירושי ו ססי׳ א ועיי ן סי ׳ נ״ ט 1 [ו ] אמ ר ר ב יהוד ח
אמר שמוא א מות ר נו ' ואא ו כיא . . א הי א דיאמ א את י למיסר ך ע״ ב : [ז ] אע6׳ כ אי ן נכו ן
לת״ח לר,יו ת רניאי ן בדב ר שא א ירגיא ו המו ן הע ם בדב ר ז ה וא ף בת״ ח אר״ י שאינ ו מות ר
ע״ח) דוק א דג ר מוע ט שיוד ע באב ו שהי ה נות ן א ו כאא ו הכ י ואפיא ו מתנ ת מועט ת ד ו
ה׳ ח ׳ אב א אנ ו טוגי ן א ׳ א ׳ ואדיד ן ככ א ענ ץ חו י בכד י שחדע ת

משנה למל ך

יכל אכל ן רגי ס א י מפ ס ל א מפקי ק מיני ה ומסתמיו ת הרא׳ ש והרינ״ ה נרא ה 5 ן דלהיאנ״ ד נכ ל אנ ז
יניח מהנ י ססיס ה 1מ״ מ נרא ה דא י סס ס ל א מצ י למימ י קי ם ל י כהראכ״ ד והרא׳ ה דס׳ ל דמהנ י
תסיסה מאח ר שהחפיפ ה עצמ ה כמחלוק ת הי א שנוי ה א י מהנ י א י ל א אי ן לומ ר קי ם ל י וכמ ו שהשרישונ ו
היננים האהרוגי ה ז׳ ל :

ח אסו ר לאד ם להלוו ת כני ו וכנ י נית ו כו ׳ . הר ב ננ״ ת שע ר מ׳ ו חי ג כי ' ד ׳ נת ב דליכ א למימ ר
שהאב הו א המלו ה דא״ כ מא י דילמ א את י למיסר ך אל א שהא ב הו א הלו ה והכני ם ה ם מלוי ס
ופ׳ס די ך ז ה ייש ב דכר י רנינ ו והר ב נע ל התרומו ת ול א ידעת י אי ך ל א השגי ח בדכל י הטו ר(נימ ן
ק״ס) שכת ב אפיל ו לבני ו ולננ י כית 1 דמשיו ע שהא ב הו א המלו ה ואפ׳ ה כת ב ובודא י נוחנ ו לה ם נמתנ ה
אלא מ' כ הי ת ל ן למימ ר דהא י מתנ ה אהלוח ה נופי ה קח י ו ק נרא ה מדבר י רבינ ו ירוח ם שהא נ הי א
המלוה א ך קש ה דלמ ה ל א פירש ו למא י דאמרינ ן בגמר א דלמ א את י למיפר ך קא י אא ב וכמ ו שפירש׳ י
נפרק הרבי ת(ד ף ע׳א ) דאסו ל להלוו ת לעכו״ ס יות ר מכד י חיי ו משו ס דילמ א את י למסר ן ה״ נ דכוותי ה
ולפי פירו ש ז ה הז ה ניח א מ ה שהשמיט ו הרי׳ ף והרא׳ ש די ן ז ה שכב ר כתב ו דלעכו׳ ס אסו ר להלוו ת
נינים משו ם דילמ א את י למיסר ך וכמ ו שפירש׳ י וה״ ה לבני ו דאסו ל מהא י טטמ א גופי ה ועו ד נ״ ל
דעפמא דהשמיטוה ו הו א משו ס שדי ן ז ה נלמ ד מה א דגרסינ ן בס ' שוא ל מפי ס אד ם ע ם בני ו וט ס בנ י בית ו
על הפ.מ ן זאמרינ ן בגמר א דלי ב יהוד ה אמ ר ר ב דאמ ר מות ר להלוו ת בני ו זבנ י בית ו ברכי ת אפיל ו
מנה גדול ה כנג ד קטנ ה שר י וכ ן פס ק רבינ ו נש ׳ כ״ ג מהלכו ת שב ת וכת ב ס״ ה דאע״ ג דאי ן הלכ ה
כרב מ' מ ל א נדחי ת סברת ו אל א גב י רבי ת שמוששי ן מ ן התור ה אב ל קובי א באינ ה אסור ה אל א מדבריה ם
לא גזר ו . אב ל הרי״ ף והרא׳ ש ל א הביא ו אל א המפנ ה כצורת ה ול א הביא ו מא י דאתמ ל על ה בגמר א
דנבניו אפיל ו מנ ה גדול ה כנג ד קטנ ה שי י משמ ע דאפיל ו בבני ו מנ ה גדול ה כנג ד קטנ ה אכו ר ונמ ו
שפסק הטא׳ ח (סי ׳ שכ׳ב ) וכת ב מי ן ש ם דטעמ א הו א משו ם דס״ ל דקושיי ת א י הכ י אפיל ו מנ ה גדול ה
אינה אל א לר ב אב ל לדיד ן דגורינ ן דילמ א את י למיכר ך ה״ ה גב י איפו ר קובי א דאסו ר וכיו ן שגיל ו
דעתם דאפיל ו באיפו ר קובי א איכ א למיגז י דילמ א את י למסר ן כ״ ש וק׳ ו גב י איסו ר רבי ח שחוששי ן
מן התור ה וכמ״ ש ה״ ה ו' ל , עו ד כס ב הר ב נע ל ג׳ ת שמדבר י הנ״ י הבי ן פירו ש אח ר באומר ו כד י
להטעימן דהיינ ו ע ל דר ן הית ר ביא ה ראשונ ה דיפ ת תוא ר כו ׳ ול א ידעת י היכ ן מצ א ז ה בדבר י הנ׳ י
אדרבה ממ׳ ש כד י שיטעמ ו צע ר הרבי ת ול א ירגיל ו מוכ ח שפירוש ו הו א כפרש׳ י :

י המלו ח א ת חניר ו ומצ א הלו ה יות ר נו׳ . (*א״ ה כת ב ה״ ה ואול י שאפיל ו מלו ה מוצ א יוח ר מוח י
שאין תולי ן ברבי ת מאוחר ת של א יהי ה הלו ה מאכי ל אינו ר למלו ה יאחזוק י אינש י ברשיע י
וכ׳ש לנזק ו ל א מחזקינ ן . ועיי ן במ״ ש ה״ ה פ״ א מהלכו ת אישי ת די ן ד ׳ וז׳ ל וא ם ל א בית ה הפנוי ה
שאינה מופקר ת באיפו ר ס ן הסוי ס ל א הי ו סומכי ן מ ל חזק ה ז ו דנאיפור א דינ ק כולה ו אינש י ל א

מגדל עו ז

הסלוה א ת חביר ו ט ל המטב ע ע ד וכ ן בנתונ ה . פר ק הגוז ל עצי ם :

*יד

חודו

אלא בדב ר מוע ט שידו ע שבל א ז ה הי ח נות ן ל ו ם״ח : 0[לשו ן תוספו ת מג־יע א (ד ף
קא בת״ ח עכ׳יל ! : [ח ] עיי ן בהלכו ת מכיר ה פכ״ ו : [ט ] חי ו ה ם רגילי ן למנו ת י ' י ׳ א ו
טועח תוספו ת ע' כ ז [י ] וכ ן פר״ ח וד י אלפ ס וה״ ח משמ ם ע״ ב ו

•ר"׳•

מדדמשנז?

180 כס ף משנ ה מהטפטים . הלכו ת מלו ה ולו ה פ־ ד

יב המלו ה א ת חגיר ו ע ל המטכ ע ונו ׳ . ג ם ז ה ש ם ופירש ו ר,צ ח המפרשי ם שהלוה ו מעו ת ע ל תנא י שישל ם ל ו מטב ע אג ל הלוה ו מעו ת סח ם אינ ו משל ם ל ו אל א המעו ח שהלוס ו
ואפילו אינ ן יוצאי ן בשו ם מקו ם דמ ה שהלוה ו משל ם ל ו וז ה דע ת רש״ י ז״ ל והתום ׳ והרשג״ א ז״ ל ורבינ ו כח ג מימר א כלשונ ה שאפש ר שהו א מפרש ה כמ ו שפירשת י
למעלה ואמר ם ע ל המטב ע של א הית ה הלוא ת פירו ש לשל ם ל ו פירו ח אל א דמי ם וע ל סמ ך חשיבו ת צור ת המטב ע : וכ ן בכתוב ה . כב ר נתבא ר פי״ ו מהלכו ת אישו ת ובשכח ג

לה מטב ע ידו ע כמ ו שנזכ ר ש ם :

יב המלו ה א ח חגיר ו ע ל המטב ע ונפם ל וכו /
בגמרא אוקימנ א דה א דבע י שיה א
לו דר ך לאות ה מדינ ה וא ס אי ן ל ו דר ך לש ם
לא היינ ו דוק א כשמלכיו ת מרןפידו ח ז ו ע ל ז ו
בל א ם אי ן מלכיו ת מקפידו ת ז ו ע ל ז ו אפיל ו
אין ל ו דר ך לאות ה מדינ ה נמ י ואינ י יוד ע למ ה
השמיטוהו רבינ ו והרי׳ ף :

וסצות

יב המלו ה א ת חביר ו ע ל [ע ] הטטב ע ונפס ל א ם יכו ל
להוציאו במדינ ה אחר ת וי ש ל ו [ל ] דר ך לאות ה מדינ ה
נותן ל ו ממטב ע שהלוה ו ואומ ר ל ו ל ך והוציא ו במקו ם
פלוני. וא ם אי ן ל ו דר ך לש ם נות ן ל ו ממטב ע היוצ א
[יי] באות ה שע ה . וכ ן בכתוב ה י * י ג הור ו [נ ] מקצ ת
הגאונים שהלו ה שמח ל למלו ה ברבי ת שלק ח ממנ ו א ו

שעתיד ליק ה אע' פ שקנ ו מיד ו שמח ל א ו נת ן מתנ ה
אינו מועי ל [ס ] כלו ם שכ ל רבי ת שבעול ם מחיל ה הי א אב ל התור ה ל א מחל ה ואסר ה
״חילה ז ו ולפיכ ך אי ן המחיל ה מועל ת ברבי ת אפיל ו ברבי ת ש ל דבריה ם . ירא ה ל י שאי ן
הוראה ז ו נכונ ה אל א מאח ר שאומרי ם למלו ה להחזי ר ל ו ויד ע *המלו ה שדב ר איסו ר
עשה וי ש ל ו ליטו ל ממנ ו ״א ם רצ ה למחו ל מוח ל כדר ך שמוח ל הגז ל . ובפירו ש אמר ו
חכמים שהגזלני ן ומלו י [ע ] ברבי ת שהחזיר ו אי ן מקבלי ן מה ן מכל ל

יג הור ו מקצ ת הגאוני ם וכו / הורא ת הנאור •
ז״ל הי א מוסכמ ת במ ה שעתי ד ליק ח
דודאי אי ן מחיל ה מועל ת לעמ ר בש ל חור ה
ואפילו כתלמי ד חכ ם דקדר1נ ו למעל ה ואמרנ ו
דלאו במתני ן ליק ח רבי ת הי א כ ל ש ק בכ ל אד ם :
יראה ל י באי ן הורא ה ז ו נכונ ה וכו ׳ . ז ה הלשו ן
מורה של א נחל ק רבינ ו ע ל הגאוני ם ז״ ל
אלא ברבי ח שכב ר עמ ד המלו ה וגבא ו שכב ר
עירו ע ל הלאוי ן ואעי ם שניח ן להשבו ן המחיל ה
מועלת ב ו וכמ ו שהוכי ח רבינ ו ממ ה שאמר ו אי ן
מר1בלין מה ן והו א מוכר ח אב ל ברבי ת העתי ד
ליקח א ף הו א ז״ ל מוד ה שאי ן שו ם מחיל ה מועל ה
בו וז ה פשו ט ונסתלר, ו מכא ן דבר י ההבנו ת וכ ך
כתוב ש ם א״ א חי י ראש י הורא ה נמנ ה הי א
א״כ כ ל מלוי ן ברבי ת יעש ו כ ן להתי ר לה ם א
הרבית

שהמחילה מועל ת :

נכסי

א סד״ ד סימ ן ק ס ומסיי ם ש ם מס ק יכינ ו שמוטל ח המחיל ה : (*ס״ א הלו ה ו ק הו א נפגסו ס מהרי״ י אטה נ ול א שצוזש י ט י י כ י נ״ ל שהכ ל פול ן א ל מר,ו ם אלזד ) :

לחם משנ ה

יב המלו ה א ת חביר ו ע ל המטב ע כו ׳ . מלשו ן שכת ב ה״ ה גב י המלו ה א ח חביר ו ע ל
המטבע והוסיפ ו משמ ע דמפר ש דמא י דנק ט ע ל המטב ע הו א משו ם דא ם
היה אומ ר מלו ה סת ם הו ה משמ ע דוק א מלו ה מעו ת אב ל ל א א ם מכ ר פירו ת וקצ ן מעו ת
לכך נק ט ע ל המטב ע דמבמ ע ה ן שמכ ר פימ ת ה ן שנת ן מעו ת דעת ו ע ל המטב ע והכרי ח
כן מ ן ההלכו ת דהכוונ ה דכ ל מ י שחיי ב מעו ת לחביר ו אב ל מלשו ן בכת ב כא ן גב י המלו ה
אח מביר ו ע ל המטב ע ונפס ל משמ ע דאי ת לי ה דנק ס ע ל המטב ע דל א הלוה ו פירו ח לשל ם
טירות אל א דמי ם שכ ן כת ב כא ן ואמר ם ע ל המטב ע של א הית ה הלוא ח פימ ת לשל ם ל ו
טירות . וקש ה טוב א למ ה פיר ש בחד א מימר א מא י דל א פיר ש באיד ך ול א פיר ש
תרווייהו בח ד גוונ א . ועו ד שכת ב כמ ו שפירשת י למעל ה והדברי ם ה ס חלוקי ם . ות ו
דמאי שפיר ש נב י מטב ע ונפס ל משמ ע לכאור ה דאי ן ל ו מוב ן דאפיל ו דלימ א המלו ה סת ם
ולא הו ה קאמ ר ע ל המטב ע ל א ס״ ד דא״ר י שהלו ה לשל ם ל ו פירו ח וח״ כ אי ך הו ה קאמ ר
ותן ל ו מטב ע היוצ א א ס פירו ת החנ ה לת ת ל ו . ונרא ה לומ ר דודא י ע ל המטב ע ל א את א
אלא לומ ר דאע״ פ במכ ר פימ ת וקצ ץ דמי ם ול א נת ן מעו ת כדמשמ ע בלישנ א קמ א דה״ ה
ז״ל ומא י דקאמ ר למט ה של א היח ה הלומ ת פירו ת כוונת ו לח ה טע ם ולומ ר דה״ ק כיו ן
דזה ל א קצ ץ לת ת ל ו פירו ח אל א דמי ם ודא י דע ל סמ ך המטב ע דיוצ א הי ה כוונת ו והו א
הטעם לפ י שפיר ש בלשו ן ראשו ן והוצרכת י לכתו ב כ ל ז ה מפנ י שראית י להרג״ י ז״ ל בסו ף
הלכות מלו ה ע ל המשכו ן בחי מ כשהעתי ק לשו ן הר ב המגי ד ז״ ל הרכי ב שנ י הלשונו ת ש ל
שמי מיממ ה וכת ב לאפוק י א ס היח ה הלוא ח פימ ת דמשמ ע דאי ת לי ה דע ל המטב ע
הוצרך למעוט י כ ן ואינ ו כדכחיבנ א :

המלוה א ח חביר ו ע ל המטב ע ונפס ל וכו ׳ . בגמר א אסקי ק בפירו ש א ץ מלכיו ת
מקפידות כל ל אפיל ו שאי ן ל ו דר ך לש ם וכשמלכיו ח ל א בחש י וא י משכח י
קפדי א ז א ס י ש ל ו דר ך אי ן וא ם ל א ל א אי ל כשמלכיו ת מקפידו ת טוב א אפיל ו שי ש ל ו
שם דר ך ל א החילוקי ם אל ו מבוארי ם בגמר א וכתב ם הטו ר ז״ ל בח״ מ סי ׳ ע״ ד . וי ש תימ ה
על רנינ ו וג ס ע ל ה׳ ה של א הזכיר ו כל ל מהחילוקי ס אל ו ואפש ר שה ם ז׳ ל מפרשי ם דבמ ה
שתירץ ר ׳ זיר א כא ן בזמ ן שי ד ישרא ל תקיפ ה וכו ׳ יתורצ ו כ ל הקושיו ת שלמעל ה ול א צריכנ א
לתירוץ מלכיו ח מקפידו ת ומ ה של א אמ ר אל א הו א מפג י שאנ ו ל א תירצנ ו חימ ץ אח ר
לקושיא לשנחמ ר אל א וה׳׳ פ דההי א דאחמני ם דומי א דראשוני ס מחללי ן הו א כשי ד ישרא ל
תקיפה ע ל האומו ת וא ז כיו ן שהתקינ ו שיהי ו המעו ת יוצאו ת א״ כ מיקר י דאי ס לי ה אורח א
להחם לפ י שצרי ך ליל ך לירושלי ם וש ם יוצאו ת וכ י חימ א אי כ אמא י אי ן סמללי ן פ ל מעו ת