Chapter 440
Section 440
11} מגי ד מ^1נד .
מג'ד טשג ^
משפטים. הלכו ת מלו ה 1לו ה פ־ ד
אם היח ה וכו ׳ . מחלוק ת ר ׳ אלעז ר ור״ י (ד ף הלאוי ן אי ן לומי ן עלי ו מגונ י שנית ן להשבו ן . שכ ל (חכא ר ש ם :
ס״א ע״ב ) וסס ק כר ׳ אלעז ר וכר נ ספי א סי ׳ ד הני ח לה ן אביה ן וכו ׳ . נריית א ש ם (ד ף
ואמר הגי , ,. ל . ״ המלו ה בריבי ת א ם הית ה ריבי ת קצוצ ה שהי א אסריי ׳ ס״ב ) : הני ח לה ן פר ה וטלי פ וכו׳ .
נחבאל מ ן התור ה הר י ז ו [נ ] יוצא ה בדייני ן ומוציאי ן אות ה מ ן ג ס
המלוה [ג ] ומחזירי ן ללו ה . וא ם מ ת המלו ה אי ן מוציא ץ
מיד הבני ם ז ד ייהני ח לה ם אביה ם מעו ת ש ל רבי ת אע״ פ שה ן יודעי ן שה ן ש ל רבי ת אינ ן חייבי ם להחזי ר . הני ח בלה ם פר ח
וטלית
א סמ׳ ג לאוי ן סי ׳ ק5 ג : 3 סמ׳ ג 5 ס טוי״ ד סי ' קס ג :
משנה למל ך
8הס ייו ם ול א שת ה היי ב משו ם שבוע ת ביטו י אל א שאומרי ם ל ו ש ב וא ל תעש ה כיי ן שהעמיד ו דבריה ם
נמקים כר ת ע׳ כ וא ף שנסימ ן רמ׳ ג אמר ה כמכתפ ק היינ ו משו ם דל א הי ה כ י א ם איכי י שבי ת ומצינ ו
שחכמים דח ו שני ת משו ם מצי ה בעלמ א יכמ׳ ש הר ב ומש״ ה אפש ר שידמ ה ג' כ משו ם איסו ר לשביע ה אג ל
נשאר איסורי ם דרבנ ן מיד ה הרפב׳ א ז׳ ל להר׳ ן יכ ן נרא ה ממ ם שהבי א מהרדב׳ ז סי ׳ רט׳ ח נש ם
הריטנ׳א ו״ ל דשנוע ה חל ה ומחירי ן אות ה אפיל ו של א בפני ו כיו ן שי ש איסו ר בדב ר אל א דהיכ א דא״ א
נשאלה מיט ב שיעבי ר ע ל שבועת ו . ולפ״ ז י ש לתמו ה ע ל הרדב׳ ו שנס ב ש ס שהרשב״ א חיל ק ע ל הריטב״ א
ממ׳ש דסבוע ה חל ה לבט ל דבר י סופרי ם אפיל ו נקו ם עש ה ינ׳ כ בסי ׳ קצ״ ה ול א ידעת י היכ א רמיז א
בדברי הרשנ׳ א ז׳ ל שחול ק ע ל הריטב׳ א שהי א ל א כת ב אל א ששביע ה מל ה אב ל ל א כת ב שעכ״ פ יקיי ם
שבועתו ויעבי ר ע ל דבר י כופרי ם נקי ם עש ה . ג ם מ ס שהיקש ה ל ו לסבר ת הריטב׳ א מסוני א דמשכח ת ל ה
נלאו וה ן ונדח ק ביישוב ה כנרא ה שהבי ן בדבר י הריטב׳ א דל א מל ה שנוע ה כל ל וכמ ו שהבי ן מהרלד ח
בדברי הר׳ ן דברי ו המוכי ם שהר י ממ׳ ש בגי ׳ רע׳ ח נש ם הריטנ״ א נרא ה דס׳ ל דשביע ה חל ה ע ל ביטו ל
ד״ס נקי ם עש ה מדהוצר ך התר ה וא' כ אי ן קישי א כל ל מסוגיי ת הגמר א דמשכח ת ל ה בלא ו וה ן ג ם
מהרימ׳ט ני״ ד סימ ן מ ׳ הני ן בדבר י הר׳ ן כהרלנ׳ ח וסימ ה הו א מאח ר שאבי ו כת ב בפירו ש דל א
נמהרלנ׳ח אי ך ל א ח ש לסברת ו מאח ר שהו א נעצמ ו הבי א תשוב ת אבי ו ומהראנ׳ ח בה׳ ב סי ׳ ס׳ ב כת ב
בפירוש דלכר׳ ן שנועה , חל ה ע ל ניטו ל דבר י כיפרי ס והסכי ם דבר י הרשב׳ א והרא׳ ש לכבר ת הר׳ ן
ונ'כ בסימ ן כ׳ א שנמצ א מפור ש להרשנ׳ א כהר״ ן ול א ידעת י למ ה ל א נסתיי ע הר ב מתשוב ה ז ו בסימ ן
ס׳ב כשכת ב שכרשב״ א אמר ה כמכפס ק שבמקו ם אח ר כתי ב בפירו ש כדבר י הרי ן יכ׳ כ מהר׳ ש חיו ; סי ׳
מ״ה דהרי׳ ן יהרא״ ש יהרשב׳ א ל א פליג י ונז ה את ו דבר י הרשבי א כפשט ן דאיצטרי ך לומ ר דליכ א איסור א
ללוה דא ם הי ה איסו ר ללו ה א ף דס״ ל דשנוע ה חל ה ע ל ניטו ל דבר י כופרי ם מ׳ מ אי ן מאכילי ן לאד ם
איסור בידי ם ומוט ב שיעבו ר ע ל שבועת ו נש ב וא״ ת ממ ה שיעבו ר ע״ ד סופרי ם נקו ם עש ה וכדבר י
הר׳ין ואכת י הוקש ה ל ו שא ף שאינ ו עוב ר ע ל ל א תבי ן דרבנ ן אכת י עוב ר ע ל ולפנ י עו ר דרבנ ן נקי ם
עשה וכת ב דמוט ב שיעש ה איכור א זוט א ממ ה שיעש ה רב ה ואפש ר שכוונת ו לומ ר דדוק א באיסו ר דרבנ ן
שהאינור הו א מצ ד עצמ ו א ז הו א דאמרינ ן מוט ב שיעבו ר ע ל שבועת ו דחכמי ם העמיד ו דבריה ם בש ב
ואל העש ה אב ל באיסו ר דלפנ י עו ר אדרב ה אמרינ ן מוט ב שיושי ט לחניר ו איסו ר ממ ה שיעש ה הו א איסו ר
נעצמו ומש־ ה קר י לי ה איכור א זוט א כיו ן שאינ י האיסו ר מצ ד עצמ ו א ך מהר׳ ר יחיא ל באסא ן ]' ל
הובאו דברי ו בחשוב ה להרימ״ ט סימ ן מ ׳ כת ב דס״ ל להרשנ״ א דל א החמיר ו חז״ ל ע ל הלו ה אפיל ו
נלאו דלפנ י עו ר שאינ ו עוב ר נ ו כמ ו שאינ ו עוב ר נלא ו דל א השי ך אל א איכור א זוט א הו א דעני ד
דהיינו מסיי ע יד י עובר י עביר ה ומש׳ ה ס׳ ל להרשב׳ א דמוט ב שיקיי ם שבועת ו ובמ ה שהקש ה הר ב הנזכ ר
על דבר י הרשנ״ א עיי ן נספ ר פ' מ ח' מ סי ׳ ק׳ ה מ׳ ש ע ל ז ה . (*א׳ ה עיי ן מ׳ ש הרמ׳ ז בסה ר תוס ׳
יוה׳כ נסוגי א דחצ י שיעור ) : וד ע שכת ב מהרדנ״ ז בסימ ן רע׳ ח בש ם הריטנ׳ א דמ י שנשב ע לס ת
רניח לחניר ו דמתירי ן ל ו של א מדע ת חביר ו כיו ן שי ש איסו ר נדב י ומיה ו היכ א שכל ל הקר ן ע ם הרבי ת
נכתפק כר ב לפ י שנמצ א שאת ה קינ ס אות ו בקר ן דנד ר שהות ר מקצת ו הות ר כול ו ול א קנכינ ן היתר א
אטו איכור א א ו דילמ א קנסינ ן אב ל התירו ה מפנ י איסו ר רבי ת אע׳ פ שהי ה רני ת דרבנ ן פשיט א דנד ר
שהותר מקצת ו כות ר כול ו ע״ כ לכאור ה הי ה נרא ה דטעמ א דהייטנ׳ א הו א משו ס דס׳ ל כר׳ ת דאפיל ו
נשבע לתועל ת הניר ו מתירי ן לדב ר מצו ה וכ״ ש של א לעשו ת איסו ר א ן קש ה שסבר א ז ו ש ל ר׳ ס ל א הוד ו
לו רו ב הראשוני ם וכמ׳ ש הייב׳ ש בסי ׳ קפ״ ו וא״ כ אי ך כת ב הר ב מהרדב׳ ז די ן ז ה בסתם . אס ר ע׳ כ
נ׳ל דהכ א טעמ א אחרינ א איכ א דס׳ ל להריטב׳ א דא ף של א התירוה ו יעבו ר ע ל שבועת ו ול א ית ן רני ת
וא׳כ ליכ א תועל ת למלו ה בקיו ם השבוע ה ול א אמרינ ן דכנשנ ע לתועל ת חטר ו דאי ן מתירי ן ל ו אל א
מדעתו אל א כגו ן מש ה וצדקיה ו שהי ה תועל ת ליתר ו ולננוכדנצ ר בקיו ם השבוע ה אב ל הכ א ליכ א תועל ת
ודמי ה א מינת א למ׳ ש הר׳ ן ד ל בתשוב ה כי ׳ ס׳ ה שמ י שנשב ע לחניר ו של א יזו ז מעי ר סלוני ת ועב ר ויצ א
דמחירין ל ו של א מדעת ו כיו ן שאי ן הנא ה שו ב למשני ע נדב ר והבי א ראי ה מדבר י התום ׳ דסר ק השול ח
אכא דקאמ ר וליחו ש דילמ א אזל א לגב י סכ ם ושר י ל ה יע״ ש ונז ה ניח א מ ה של א כת ב הרסב׳ א די ן ז ה
בתשובה ז ו משו ם דאיה ו ס״ ל דמיי ב לקיי ם שבועת ו וא״ כ איכ א הועל ת לשכנגד ו בקיו ם שבוע ה ז ו . א ן
על כי׳ ן קש ה דכיו ן דס״ ל דא ס ל א נשא ל שיעבו ר ע ל שבועת ו למ ה ל א כת ב שיתירוה ו של א בפני ו :
ודע דברני ת ש ל חור ה אליב א דכ׳ ע ל א חייל א שבוע ה כל ל וחיי ב משו ס שו א ואפיל ו שכל ל הקר ן ע ם
הרבית ל א אמרינ ן מינ ו דחייל א אהית ר חייל א אאיכו ר משו ם דל א נאמ ר די ן ז ה אל א בנשב ע
בכולל לבט ל א ח המצו ה נש ב וא ל תעש ה א ז הייל א בכול ל דומי א דשבוע ה של א אוכ ל מצ ה אב ל לעבו ר ע ל
המצוה נקו ם עש ה אפיל ו בכול ל ל א חייל א וז ה מוסכ ם ומוכר ח מסוגי א דשבועו ס שתי ם נתר א וכ׳ כ
מהרלנ׳ח בחשוב ה סי ׳ ק׳ ג א ן המבי׳ ט סי ' נ׳ א נת ן טע ם אח ר דל א ביי ן כול ל נכה׳ ג דכל ל הקר ן ע ם
הרבית דל א שיי ן דינ א דכול ל ־אל א כשכול ל דברי ם המותרי ם ע ם דברי ם האסורי ם אב ל כשכול ל דב ר
איסור ע ם דב ר מצו ה כ י הכ א ל א הו י דינ א דכול ל דכ י הי ט דבדנ י איסו ר ל א חייל א שבוע ת ביטו י
ה״ג נדב ר מצו ה ל א מייל א ומצו ה דהכ א הי א פריע ת נע ל חו ב דאמרינ ן בכמ ה דוכת י דהי א מצו ה מ ן
התורה וכת ב בסו ף דברי ו דא ם נשב ע לפרו ע לזמ ן סלונ י דל א חייל א עלי ה שבוע ת ביטו י דה א כ ל זמ ן
שיפרע עני ד מצו ה כנשב ע לח ת צדק ה לענ י ע' כ ותמהנ י שהר י נחלק ו הרשנ״ א והרא׳ ש בנשב ע לפרו ע
לזמן סלונ י ועב ר אות ו יו ם ול א פר ע א ס חיי ב עו ד מכ ח שבועת ו א ו ל א דלהרשנ״ א אינ ו חיי ב עו ד מכ ח
השבועה ולהרא׳ ש ה ס נ ׳ שבועו ת לפורע ו ולפרו ע לזמ ן הר י ששבוע ה חל ה בנשב ע לפרו ע בסת ם וכ׳ ש
לזמן ה ן אמ ת דבנשנ ע של א לפרו ע ראית י להרא׳ ש ז״ ל שכת ב דל א חל ה שבוע ה משו ם דהו י נשב ע לבט ל
את המצו ה וכע ת צ׳ ע (יא״ ה עיי ן מה״ ג י״ ד סי ׳ רל״ ו בהגה ת הטו ר או ת ע״ו ) : עו ד כת ב הרשנ׳ א
בתשובה הנזכר ת ומיהו • ז ה שנשב ע שיח ן ע ד יו ם סלונ י ועב ר כזמ ן ול א נת ן הר י ז ה מעוו ת של א יוכ ל
לתקון ושו ב אי ן כא ן חיו ב שנוע ה ע ל מ ה שנשב ע ועוב ר משו ם שבוע ת ביטו י ע״ כ ולכאור ה קש ה ע ל
ח״ש הר ב פ׳' מ נח׳ א סי ׳ ה ׳ דס״ כ ל א קאמ ר הרשנ׳ א דכשעב ר כיו ס שאי ן ל ו עי ד חיו ב שבוע ה אל א
כשנשבע לפורע ו ביו ם סלונ י נבי׳ ת משו ס דשנועת ו אינ ה אל א ע ל עצמ ו ש ל יו ם כ י הבי׳ ת מור ה ע ל כ ן
אבל קור ס הזמ ן ליו ם א ו לזמ ן בלמ״ ד א ז הו א הוכח ה שכ ס שנ י דברי ם ושת י חלוקו ת האח ד הו א שבוע ת
הענין מצ ד עצמ ו והאח ר הו א לקביעו ת הזמ ן לזר ז הפרעו ן וא״ כ א ס קביעו ת הזמ ן ער ר עדיי ן שבוע ת
השרעץ תצ ד עצמ י קיימ ת וא״ כ בתשוב ה הלז ו ש ל הרשנ״ א שכתו ב נשאל ה שנשב ע שיפרענ ז לזמ ן פלונ י
בלמ׳ד למ ס כס ב סי ב דשו ב אי ן כא ן חיו ב שנוע ה כל ל(*א׳ ה עיי ן בספ ר ט ס יעק ב סימ ן כ׳ ג ובט׳ ז
י״ד סי ׳ רכ׳ ח ס״ ק נ׳ ) :
נ שכ ל המלו ס ברבי ת כו ׳ , ז ה פשו ט וכת ב הרינ״ ש בסימ ן ש׳ ה ותס׳ ה נש ם הרשנ׳ א דאי ן נ״ ד
יורדים לנכסי ו ומחזירי ם ללו ה דכ א איה ו דמיחיי ב לאהדור י אב ל שיענו ד נכסי ם ליכ א כל ל
תדע דה א הני ח לה ם אביה ם מעו ת ש ל רני ס אע' פ שיודעי ם שה ם ש ל רני ת אינ ם חייבי ם להחזי ר אל א
בדבר מכויי ם מפנ י כבו ד אביה ם ואיל ו נגז ל מחוייני ם לאהדור י כ ל שהגזיל ה קיימ ת א ו שהני ח לה ם
אביהם אחריו ת נככי ס אל א ודא י ליכ א הכ א אל א עש ה דוח י אחי ן עמ ך ע' כ . ואע״ ג דטעמ א דרני ח
מקרא ילפינ ן ל ה וכדאית א בר״ ס הגוז ל בחר א איכ א למימ ר דהרשנ׳ א יהי ב טעמ א לקר א דמ ה טע ם ל א
חייב ככתו ב א ת הבני ם גנ י רבי ת כ י הי ט דחייני ם גב י גז ל וקאמ ר דהיינ ו טעמ א משו ם דגנ י רני ת
ליכא שיעבו ד נכסי ם א ן קש ה דהתינ ח היכ א דהרבי ת אינ ו בעי ן ואיכ א אחריו ת נכסי ם דדכוות ה גנ י גז ל
חייבים אהנ י טעמ א דגנ י רני ס ליכ א שיענו ד נכסי ם למפסדינה ו אב ל היכ א דהרבי ת הו א בעי ן דדכוותי ה
גבי גז ל חייבי ם אפיל ו כיכ א דליכ א אחריו ת נכסי ם דליכ א שיענו ד מא י אהנ י טעמ א דגנ י רבי ת ליכ א
שיענוד נכסי ם למפטרינה ו ה א גב י גז ל אפיל ו דליכ א שיעבו ד נכסי ם חיי ב וא׳ כ ע' כ צ׳ ל דגזיר ת הכתו ב
היא וא״ כ מנ׳ ל דגנ י רבי ת ליכ א שיעבו ד נכסי ם אימ א דכול ה מילח א גזיר ת הכתו ב הי א ואפש ר לומ ר
דטעמא דהיכ א דהרבי ת הו א בעי ן דפטו ר הו א משו ם דשאנ י גז ל דכ ל היכ א שהו א בעי ן נרשות א דמרי ה
איתיה ול א קנ ה אות ו הגזל ן אב ל גנ י רני ס מכ י פר ע לו ה למלו ה קננה ו לגמר י וממו ן גמו ר ה ם ל ו
ומש׳ה אפיל ו היכ א שהו א בעי ן הו׳ ל כאיל ו אינ ו בעי ן ופטורי ם הבני ם . וכ' כ הריטב׳ א נפ״ ק דקידושי ן
דהמקדש במעו ת ש ל רני ת מקודש ת משו ם דמעו ת דינית א קננה ו לגמר י ומ-מו ן גמו ר ה ם ל ו אל א שי ש
עליו חוב ה להחזיר ם וב׳ ד מוציאי ן ממנ ו וא ם מ ת אי ן בני ו חייבי ם להחזי ר אל א בדב ר המסויי ם ע' כ .
ונראה דה א דמיית י ה א דא ם מ ת אי ן בני ו חייבי ם אע׳ ש שאינ ו עני ן למא י דקא י בז ה הו א להט א
ראיה למ׳ ש דמעו ת ש ל רבי ת קננה ו לגמר י והכרי ח ז ה מדקי״ ל דא ם מ ס אינ ם חייבי ם אפיל ו ברגי ח
קיים ואיל ו גב י גז ל חייבי ם . אל א דאנת ׳ הוקש ה ל ו לכרשנ׳ א דהתינ ח היכ א דליכ א אחריו ת נכסי ם דא ז
אפילו א ס הרבי ת בעי ן סטיר י הבני ם משו ם דחשי י כאיל ו אינ ו בעי ן מאח ר שקננה ו כמלו ה אב ל היכ א
דאינא אחדו ת נכסי ם דגנ י גז ל אפיל ו אינ ו בעי ן חייבי ם א׳ כ גנ י רכי ת נמ י ליחיינ ו ומז ה הכרי ח
דברנית ליכ א שיעבו ד נכסי ם ומש׳ ה אפיל ו הני ס אחריו ת נכסי ם הבני ם פטורי ם ועיק ר ראיית ו ס ל
הרשב״א אינ ו אל א מהיכ א דאיכ א אחריו ת נכסי ם וה א דנק ט הרשב׳ א דאיל ו בגז ל מיחייב י לאהדור י כ ל
שהגזילה קיימ ת כד י נסב ה וכ ן נרא ה מדבר י הר ב הנ׳ י שהני א דבר י הרשנ׳ א הלל ו ול א הכרי ח הדי ן
אלא מדפטיר י אפיל ו כשהני ח אחריו ת נכסי ם אב ל מא י דפטיר י אפיל ו היכ א והרבי ת קיי ם הו א מטעמ א
אחרינא משו ם דהמלו ה קנ ה הרבי ת והו י ממו ן של ו לגמר י וכדכתיבנ א ואע״ ג דרמ י ב ר חמ א קאמ ר
