Section 435

סתומים^ ומפר ש דברי ו בפירושי ם דחוקי ם אב ל כוונת ו ז״ ל באמ ת הי א שהו א הבי ן בדבר י
רצינו ז״ ל דאפיל ו שאינ ו עיפ ה ממ ש אוכ ל נפ ש כמ ו סכי ן ש ל שמיט ה וזו ג ש ל מספד ס
שעושה בה ם אוכ ל נפ ש ממ ש אל א אפיל ו פרו ת החורשו ת שאי ן עושי ן ממ ש אוכ ל נפ ש אל א
שמשהנרין בה ן אוכ ל נפ ש ויצ א ל ו כ ן מדברי ו ממ ה שכת ב המור ש ומפנ י כ ן השי ג עלי ו
ואמר דז ה אינ י אל א שיעש ה אוכ ל נפ ש ממ ש שמכניסו ת התבוא ה והרוצ ה לעמו ד ע ל עיקר ן
של דברי ם יעיי ן בדבר י הטו ר ז״ ל בסימ ן צ״ ז :

ר א ו שחש ף המשכו ן מיד ו בזרו ע וכו ' . תימ ה דמדקאמ ר אינ ו לוק ה משמ ע דאיסו ר לא ו
איכא גב י חט ף בזרו ע דהיינ ו ניתו ח וז ה אינ ו דניתו ח ל א מיתס ר אל א מדרבנ ן גב י
בעל חו ב גזיר ה של א יכנ ס בכית ו כדכתב ו התוספו ת ז״ ל וכא ן נרא ה מדבר י רבינ ו ז״ ל
דמיתסר מדאוריית א וכ״ כ ברי ש הלכו ת אל ו גב י לאוי ן של א ימשכ ן בע ל חו ב בזרו ע משמ ע
דאית לי ה דמיתס ר ניתו ח בב״ ח מ ן התור ה ול א ידעת י למ ה דקר א דל א תב א א ל בית ו
בתרווייהו כתי ב בבע ל חו ב ושלי ח ב״ ד נ״ כ דמרבינ ן לי ה מוהאי ש :

ה אח ד הממשכ ן א ח חביר ו בב״ ד וכו ' . דבר י רבינ ו ז״ ל כמעורבבי ס דבגמר א פר ק
המקבל(ד ף קי״ד ) אמר ו ע ד בו א השמ ש תשיבנ ו ל ו ז ו כסו ת יו ם הש ב תשי ב ל ו
אח העבו ט כבו א השמ ש ז ו כסו ת ליל ה וכו ׳ וא* כ קש ה בדבר י רבינ ו ז״ ל שכת ב שכ ל
הממשכן של א החזי ר עוב ר מפו ם הש ב תשי ב ל ו א ת העבו ט שכ ן כת ב ה א למד ת מ ׳ ומשו ם
נח תשכ ב בעבוט ו דה א בגמר א אמר ו דמשו ס הש ב חשי ב ל ו א ת העבו ט אינ ו עוב ר ע ל
של יו ס אל א ע ל ש ל ליל ה וא״ כ אי ך כת ב פא ן דמשמ ע דאפיל ו בש ל יו ס עב ר משו ם הש ב

משנה למל ך

ד המלו ה א ת מניי י אח ד טנ י ואח ד טשי ר ונו ' . אנ י חמי ה גדי ן ו ה דאי ־ סת ם ואינ ו לוק ה מפו ם
דניחק לעש ה דה א ל א ניש ק אל א לנג י ענ י כדכתי ב וא ם אי ש טג י הו א ונו ׳ ובלא ו דל א
•גא א ג גיס ו הו א כול ל יח י עשי י 1אניי 1 וכט״ ש יבינ ו ועש ה ימור ה הו א בענ י שמשכנ ו כנו ת יו ם י ן

, ליל ה

.. . . מגי ל עי ז

1 נ ג ם ז ה אינ ו במקצת ן כ י אות ן שנחנ ו לחבו ל ביו ם א ו בליל ה שקנ ה המשכו ן וגסחיי ג גאונסי ו אינ ו לוק ס
^סשלם עכ׳ ל : ואנ י אומ ר ח ס ושלו ם וכ י ס ה קדו ש רבינ ו הראנ״ ד ז׳ ל יאמ ר דג ר ז ה הג ע עצמ ך
"משכנו יו ם ראשו ן ול א החויר ו ל ו אינ ו חיי ג מלקו ח מי ד ודא י ולוק ה חי ע שהר י צרי ך התרא ה ואי ן
מ׳קות בל א התרא ה וא ם כ ן ע ל כרחי ן מייר י יאיתי ה למשכו ן בידי ה נההי א שעת א ול א אהד ר ומשו ם
הכי לוק ה וא ם ל א נגנ ב ע ד יו ם שש י ודא י משל ם דה א קניי ה מדרב י יצח ק אל א ודא י אח ד מ ן המננתיקי ס
כתבו ותלא ו נראב׳ ד ז׳ ל ; חב ל כלי ם הרג ה ש ל אוכ ל נפ ש כו ׳ כש ם שהרכ נ והרחיי ם וכו ׳ ע ד לוק ה
. , , , , . שתי ם : כת ב הראכ״ ד ו״ ל ו ה אינ ו עכ׳ ל : ואנ י אומ ר ל א ירדת י לסו ף דעת ו אח ד למ ה אינ ו והל א

ש״,״״ "" ר "לא " אל א א ס כ ן חניר י מ " יאטס׳ כ חיי ג שתי ם ונ ם כ ן נמ י צמ ד גק י שנ י נקרי ם ואע׳ ס שאי ן אח ד מה ם עוש ה מלאכ ה כלת י חכיר ו למ ה ל א ילק ה

•יונ •ראג׳ ז שמ ש ז ב אל א מסנ י שגהחיי י 1 ' ״ י י י אח י פנ י ע ד הלו ה מדעת ו . נמציע א סו ק המקב ל ובר ק קמ א דנזיקי ן ונמכילח א : עב ר נע ל חו ב ונכנ ס ס ו כנו א השמ ש ;
•יוג •ואג׳ י שגו ש 0יל > ז ה אל א מס נ שנתחיי ב נאחרייח ו כיכתיננ א לעי ל עכ״ ל ; ואנ י אומ י נ ם אנ י השינות י למעל ה ד י והו א ודא י של א נשתב ש ו ק כת ב הר״ מ ,׳ ל מקיצ י . יעיק י בהלכ ה נמציע א

סרק המקב ל ; וא ם ל י קיי ם העפ ס נו ׳ ע ד מ ן השמו ס האל ו . סר ק המקב ל ;

חגהות מיימוניו ת

של חוב ו של א ידחנ ו אכ ל א ם נטל ו בתור ת גביי ה אי ן מחזיר ו כ ן כה ב רבינ ו יהוד ה בס״ ה
וכן כתב ו התוספו ת בש ם ר׳ ת דמ״ ד אי ן מסדרי ן לב״ ח ע״ ש ע׳ ר : [ד ] דל א חו י לא ו
הניתק רעש ה אב ד ר״ י פיר ש ש ם בע״ א ע׳ ש : 0[םיר ש ר״ י דוק א כלי ם אב ל אוכ ל נפ ש
עצמן מות ר לחבול ] 5 [ה ] עיי ן כתשוב ה ספ ר נזיקי ן ע״ כ : ייולשו ן טו ר ח׳ ם סי ' צי ו וכ ו
כתב ר ב אלפ ס בתשוב ה אח ת שא ם הלו ח אל ם ור ע מעללי ם ומעי ו פני ו מלפרו ע חוב ו
מותר ליכנ ס לבית ו לדע ת מצפוני ו אפיל י ע׳ י שלי ח עכו״ ם כדאמרי ׳ ממשכני ן ע ל חצדק ח

וכן

כג

ג2

(רסביס חייג )

17()

כםף משג ת משפטי ם . הלכו ת מלו ה ולו ה פ־ ג טגי ד טענד 1

ואת המחריש ה ביו ם . במשנ ה ש ם (ד ף קי״ג ) והקש ו הססרשי ם ז׳׳ ל והל א כל י שמושי ן ג ו אוכ ל נא ש הו א ואי ן ממשכני ן אות ו ותירצ ו במשכנ ו בליל ה פאינ ו זמ ן מלאכי ו
החרישה ול א אסר ה חור ה אל א ש״ א למשכנ ו בשע ה שהו א ראו י לעשו ת מלאכ ה ז ק אמר ו בירושלמ י דגרסינ ן הת ם קרדו ם ומחריש ה שדרכ ן לעשו ת מלאכ ה ביו ם חובל ! בליל ה
ומחזירן ביו ם ע״ כ בחידוש י הרשב״ א זי ל וכ״ כ הרמב״ ן ז״ ל : עב ר ול א השי ב ל ו וכו ׳ מפור ש ש ם ואי ן לוק ץ ע ל לא ו ז ה למ י שאי ן ב ו מעש ה : (א ם תאמר ) א״ כ הו א וכו ׳ . בריית א
מבוארת כגמר א ש ם (ד ף קי״ ד קש״ו ) : ה א למד ת וכו ' דב ר שהו א צרי ך ל ו . מימ ש שדברי ם שאינ ן צריכי ! ל ו אי ן מחזירי ן ל ו כל ל והר י הו א כעשי ר לדב ר ז ה ועו ד הוסי *

המפרשים ז״ ל של א אמר ה חור ה להחזי ר אל א
בידו בזרו ע א ו מדע ת הלו ה א ם אי ש ענ י הו א ומשכנ ו ד^ ר בכל י מלבו ש ומשכ ב ובכלי ם שעושי ! בה ן אוכ ל

שהוא צרי ך ל ו הר י ז ה מצוו ה להחזי ר ל ו העבו ט נע ת א ? ״״״־■!ז א
שהוא צרי ך ל ו . מחזי ר ל ו א ת הכ ר בליל ה כד י ליש ן
עליו וא ת המחריש ה ביו ם כד י לעשו ת ב ה מלאכת ו
שנאמר הש ב תשי ב ל ו א ת העבו ט . עב ר ול א השי ב ל ו
-כלי היו ם ביו ם וכל י הליל ה בליל ה עוב ר בל א תעש ה

י שלי ח ב״ ד שב א למש ק וכו ׳ ומני ח מס ה
ומצע לעשי ר וכו ׳ . כח ב הטו ר בסי ׳

צ״ז קש ה כיו ן שצרי ך להני ח ל ו בשע ת משכו ן
דברים הצריכי ן ל ו למ ה מחזירי ן והל א אי ן חזר ה
אלא בדברי ם הצריכי ן ל ו ואות ם כב ר הני ח ל ו
עכ״ל ואנ י אומ ר דלא ו קושי א הי א שהר י רבינ ו
סובר דכ ל כל י אומנו ת אטל ו הצריכי ן ל ו הו א
מניח וכמ״ ש ה״ ה אב ל א י קשי ח לדבר י רבינ ו
הא קשי א היכ י סנ ן בסר ק המקב ל מחזי ר א ת

הכר

שנאמר ל א תשכ ב בעבוט ו ל א תשכ ב ועבוט ו אצל ך
זו כםו ת ליל ה . ובכלי ם שהו א עוש ה בה ן מלאכת ו ביו ם
או לובש ן הו א אומ ר ע ד בו א השמ ש תשיבנו ׳ ל ו מלמ ד ש־חזיר ו כ ל היו ם א ם אכ ן
היא שמחזי ר ל ו המשכו ן בע ת שהו א צרי ך ל ו ולוק ח אות ה בע ת שאינ ו צרי ך ל ו
מה יועי ל המשכו ן כד י של א ישמ ט החו ב בשביעי ת ול א יעש ה מטלטלי ן אצ ל בני ו
אלא יפר ע מ ן המשכו ן אח ר שמ ת הלו ה . ה א למד ת שהממשכ ן א ת הענ י דב ר שהו א
צריך ל ו ול א החזיר ו ל ו בזמנ ו עוב ר משי ם שלש ה שמו ת משו ם ל א תבו א א ל בית ו ומשו ם
השב תשי ב ל ו א ת העבו ט ומשו ם ל א תשכ ב בעבוט ו . בד א שמשכנ ו של א בשע ת הלואת ו
אבל א ם משכנ ו בשע ת [י ] הלואת ו אינ ו חיי ב להחזי ר ש כל ל ואינ ו עוב ר בש ם מ ן השמו ת
האלו : ו *שלי ח ב״ ד שב א למשכ ן ל א ימשכ ן דברי ם
שאי אפש ר לאד ם לית ן אות ם משכי ן כגו ן בג ד שעלי ו

וכלי

וו כט׳ ג עשי ן סי ׳ צ״ ג :

דברים כגו ן צלוחיו ת וכוסו ח שאי ן עושי ן בה ן
אוכל נפ ש וכ ל ש ק ספרי ם וכיוצ א בה ן ממשכגי ן
ואין מחזירי ! א ף ע ל פ י שצריכי ן ל ו וכ ן אמר ו
במכילתא (פרש ת משפנייס ) הי א כסוי ץ
לבדה ז ו טלי ת הי א שמלת ו לעור ו ז ו מלו ק במ ה
ישכב להבי א עו ר מצ ע ע ד כא ן נרא ה שאל ו
דוקא בשצרי ך לה ם ושא ר דברי ם אפיל ו צריכי ן
לו אי ן מחזירי ן ול א נרא ה כ ן דע ת רבינ ו של א
חלק כ ך כתב ו הרמב״ ן והרפב״ א ז״ ל :
בד״א שמשכנ ו וכו ׳ . בבריית א ומפורש ת ש ם :
ו שלי ח ב״ ד שב א למשכ ן וכו ׳ . פירו ש שב א
למשכן שהלו ה מוצי א העבו ט א ו שהו א
מנתח והדי ן בריית א (ד ף קי״ג ) בא ה בהלכו ת
וסובר רכינ ו שצפיל ו כל י חומנו ת יכו ל לנת ח
ואע״פ שמסדרי ן בה ן כמ ו שנתבא ר פר ק ראשו ן
זהו בשע ת גביי ה אב ל ל א בשע ת משכונ א
וחלוקים עלי ו ז״ ל ואמר ו שאע״ ס של א נזכר ו
גברייחא בביאו ר כ ל מ ה שב״ ד מסלרי ן אי ן
ממשכנין אות ו ואי ן מנתחי ! אות ו בזרו ע וא ס
נתנו

חשיב ל ו א ת העבו ט ואי ן לומ ר דהכ א סייר י בש ל ליל ה דוק א דה א מדסח ם משמ ע דפכ ל
שכיר אייר י וכ״ כ ה״ ה ז״ ל פ״ א מהלכו ת שכירו ת דמדסח ם משמ ע דבכ ל שכי ר אייר י
וכמו שהו א ז״ ל הכרי ח ש ם א ף אנ ו נכרי ח כא ן וקש ה עו ד מז ה של א הזכי ר כא ן ע ד בו א
השמש חשיבנ ו ל ו ולקושי א ראשונ ה י״ ל דרבינ ו ז״ ל סוב ר שעיב ר בש ל יו ם א ף בש ל ליל ה
•בשל ליל ה א ף בש ל יו ם ולמ ד ק משכי ר יו ם ושכי ר ליל ה דאמר ו בגמר א כשהקש ו הנ י
דאיכא ביממ א ליכ א בלילי ת הג י דאיכ א בלילי א ליכ א ביממ א תירצ ו ש ם שכירו ת ח ד הו א
ומפרש רבינ ו ז״ ל כפ י הנרא ה פי״ א מהלכו ת שכירו ת וכמ״ ש ש ם ה״ ה ז״ ל דה״ ק ש ם שכירו ת
הד הו א ובי ן שכי ר יו ם וני ן שכי ר ליל ה הכ ל נקר א שכי ר א״ כ ראו י שיעבו ר בש ל יו ם
אף בש ל ליל ה ונש ל ליל ה א ף בש ל יו ם אב ל מ״ מ הקושי א השניי ה במקומ ה עומד ת . ועו ד
קשה במ ה שכת ב רבינ ו מחזי ר ל ו א ת הכ ר בליל ה וא ס המחריש ה ביו ם שנאמ ר הש ב חשי ב
לו א ת העבו ט דמהא י קר א ל א ילי ף אל א בש ל ליל ה דוק א ועו ד י ש גמגו ם בלשונו . וראית י מ י
שרצה לחר ן לקושי א שני ה שלהיו ת זא ת המצו ה דהשכ ת העבו ט הבא ה במשנ ה חור ה הל א
היא כתוב ה בפרש ת ואל ה המשפטי ם כ י ש ם נאמ ר ע ד ב א השמ ש והו א ז״ ל סוב ר דש ם
עבוט ח ד הו א נמצ א א״ כ דעש ה דהש ב חשי ב ל ו א ת העבי ט הו א בעצמ ו העש ה דע ד
בוא השמ ש דיו ס וליל ה שוי ס ואמ ר שבמשנ ה תור ה הוחזר ו הדיני ם הכתובי ם בספר י חור ה
הקודמים אי ן ז ו סבר א לומ ר שהדב ר הנשנ ה בעצמ ו יהי ו כמ ו שג י דברי ם נפרדי ם ויעבו ר
עליו בשנ י לאוי ן א ו בשנ י עשי ן כ י לכ ך נקר א משנ ה חור ה לפ י שב ו הוחזר ו הדברי ם
בעצמם וע ם ז ה נמצ א של א נשאר ו אל א ג ׳ שמו ח ומפנ י כ ך כש ב רבינ ו ז״ ל ה א למד ה וכו ׳
ולא הזכי ר ע ד בו א השמ ש השיבנ ו ל ו כיו ן דז ו המצו ה הוזכר ה בהש ב חשי ב ל ו א ת הפגו ס
ובלשון השב ה עצמ ו ולשא ר הגמגומי ם חיר ן שהו א ז״ ל תופ ס הלא ו היוח ר פשו ס ראשונ ה
ומפני ק אמ ר מחזי ר ל ו א ח הכ ר וכו ׳ שנאמ ר וכו ׳ ואח״ כ מפר ש דברי ו וצ״ ע גז ה א ם
דרך הר ב בכ ל המקומו ח שבכ ל דב ר הנשנ ה במשנ ה תור ה דומ ה לז ה דל א חשי ב לי ה
אלא לא ו אח ד וכ ל ז ה איננ ו שו ה ל י וצ״ ע נ ס ש ם בפי״ ב מהלכו ת שכירו ח במני ן הלאוי ן
דברי רבינ ו כמעורבבי ם וכב ר ביארחי ה ש ם . (עו ד ראית י מ י בהקש ה בלשו ן ז ה אמא י ל א
מנה כא ן רבינ ו ז״ ל עש ה דבחו ן תעמו ד שעוב ר הממש ק כשנכנ ס לביס ו למשכנ ו כמ״ ש
הרב למעל ה(ה״ד ) ובנכנ ס לבית ו לסשכנ ו אייר י הר ג ז״ ל הב א כמ׳ ש ה א לפר ס וכו ׳ שכ״ כ