Chapter 430
Section 430
נ ותקנ ת אחרוני ם הי א ואי ן מדקדקי ן ב ה וכו ׳ , אפ׳ ג דמשנ ה שלימ ה שגינ ו במ י שהי ה נשו י נשי ם
ינוס דהראשזנ ה נשבע ת לשני ה ו־קדק י בגמר א ואיל ו ראשונ ה לשלישי ת ל א דשנוע ה לאח ת
שבועה
הגהות מיימוניו ת
שסשרדין ^שו ן שרי ד עכ׳יל י ש ם (ב״ מ קי״ ג ע׳ב) ] : [א ] בתיספת א דסאד , פרקבתר א מעש ר
שני אי ן פורעי ן ממנ ו מל׳ו ה והו ב וכו ' י ש רוצי ם ל׳ו־טו ת ל*ז ה אד ם שמקב ץ צדק ה מ ן
הקה^ות שאי ן פורעי ן מו ה ע״ ב ז [כ ] רבנ ן סבורא י : [ג ] וכ ן פס ק ר ב האי י בשערי ם מה א
דאמרינן פר ק המקב ל גב י ההו א שטר א דהו ה כתי ב בי ה
שנין פתמ א אטרוח י ב י דינ א
תרי וימינ י ל א מטרהינ ן ודל א כי ש ט י שפס ק להשביע ו כ ל שלשי ם יו ם וכ ן כת ב ר״ י ב״ ר
ואובן עו ד כת ב דאי ן להשביע ו ע ד שישטתוח ו ג ׳ יו ם ק״ ו מאדרכת א שאינ ו עוש ה מחמ ת עניו ת אל א מסירו ב ואי ן יורדי ן לנכסי ו אל א אח ר צ ' יו * כדלקמ ן עב׳ ב כ״ ש ז ה שעוש ח
0דוםת עניו ת 1 [ד ] וכ ן ס״ ה ולשונ ו : [כ ] עיי ן בסימ ן נ׳ ג :
וכי
ממד טשנד ן
נח[ וכ ן הסק ו רו כ הכוסקי ס ז״ ל :
לפיכך א ם אי ן לרהוכ ן נכסי ם והי ה ל ו שט ר
מוכ ע ל לו י וכו ' . מימר א פר ק האש ה
שנסארמלה (ד ף י״ט ) ככחובו ת וכאוקימת א
דאניי והי א כשאי ן לראוכ ן נכסי ם אמרי ם כמ ו
שכתכ
נתנו ל ו במחנ ה בכל ל ז ה וא ם סקנו ה להודי ע
לוה למלו ה מ ה שמכ ר ונת ן מזמ ן שלו ה היכ ן
מצינו ז ה בתקנ ת הגאוני ם אל א עיק ר תקנ ה ז ו
כסי מ״ ש הרמבי ן דממא י דאיחמ ר במתנ ת בי ת
חורון משמ ע של א אמר ו כ ל מתנ ה שא ם הקדיש ה
אינה מקודש ת אינ ה מחנ ה אל א בנות ן סת ם
ומעשיו א ו דברי ו מוכיחי ן עלי ו שאינ ו גומ ר
ליתנה אב ל נת ן בדע ת גמור ה ע״ מ להחזי ר ה ד
היא כשא ר כ ל הסנאי ם דעלמ א מעת ה הרמב״ ם
לזה נתכוו ן שישב ע של א נת ן עכשי ו ע״ מ להחזי ר
כדי להברי ח מב״ ח דל א הו י מתנ ה דה א חוכ ו
יוכיח של א נתכוו ן אל א להברי ח מב״ ח בלב ד
עכ״ל :
ה ט י שנתחיי ב בשבוע ה ז ו וכו ׳ וכ ן מ י שי ש
עליו שמ״ ח והוד ה לאחרי ם מעצמ ו וכו ׳ .
נ״ל
משפטים . הלכו ת מלו ה ולו ה פי ב ״״*ג ״ פ ג 166
^ א־י י ־" ? ליי ? ״? ן'*י[ • ־ ל ״ י י־י ׳ • ״ י ח ־״י א ־־יי ז ״ ל י ל״״י י יי ז לא ' אא־ א אציל י " ז ק ־ ח
, ־־י ־ י־יאי א ־״כ־ ־ 'י״א'״א ״ ״ ' ־ " י י־־ י ה".,־■ ־ הא״רי ס .' ל אא ץ ־־ ל נ׳ ד נ א " א אל א א• ־ הי א נ׳ ;
י . ש ן ז . חל א כשח ץ שהעדי ם בחוש ן חובו ת אב ל א ם י ש ש ם עד י הלוא ה אע״ ס שאי ן בה ם שט ר הרשו ת ביד ו לת ש
הוא שא ם אי ן ש ם עד י הלוא ה שאי ן נותני ן אחרוני ם הי א יאי ן מדקדקי ן ב ה להחמי ר אל א להק ל י ף מ י כלו ל בשנשב ע שכ ל מ ה שירוי ח יפרענ ו ואפיל ו
בהודאת הלו ה שאפיל ו בשי ש ש ם עד י הלוא ה שהוחז ק שהו א ?5נ י וכש ר והול ך בתו ם והדב ר נחנ ו ל ו נמחצ ה דרל ל ז ה וא ח רןיד״, ד ,1^,״ ״
והיא קודמ ת למלו ה בשט ר י ש מ ן הגאוני ם וידו ע לדיי ל ולרו ה הד־ ! דוי ר ז-זויד- י ר1,-י.״^וו "
ש.1מרו שמתני ן למלו ה בשט ר בדוק א וז ה יתבא ר ן /<_ ! ב א ב^; ל חו._ ו להשבי?5 ו בתקנ ה
פ״כ כ״ ש כשאי ן ש 5 ז ו והוהז ק התוב ע שאינ ו מסתפ ק בעניו ת ז ה אל א
ולפיכך א ף כשהלו ה פור ע מכ ח שבועת ו ל א י ק רוצ ה לצער ו בשבוע ה ז ו להצ ר ל ו ולבייש ו ברבי ם כד י
־״״־ להנק ם מטנ ו א ו כד י שיל ך וילו ה מ ן העכו־ ם א ו ק ח
מחלוקת בבריית א דש״ ק ור ׳ נת ן כ^״ ק נכס י אשת ו וית ן לז ה ע ד שינצ ל משבוע ה זו . ירא ה ל י
דקידושץ(ד ף ט״ ס ובהרב ה מקומו ת פס ק כר ׳ שאסו ר לדיי ן יר א שמי ם להשביע ו שבוע ה ז ו וא ם
השביעו ביט ל ל א תעש ה ש ל תור ה ל א תהי ה ל ו
כנושה. ול א עו ד אל א ראו י לדיי ן לגעו ר בתוב ע
ולטרדו מפנ י שהו א נוט ר והול ך בשרירו ת לב ו . של א
תקנו הגאוני ם תקנ ה ז ו אל א מפנ י הרמאי ן והר י נאמ ר
עד דרו ש אחי ך אות ו דרשה ו א ם רמא י הו א א ו אינ ו
רמאי ומאח ר שהוחז ק ז ה שהו א ענ י ושאינ ו רמא י אסי ר להשביע ו . וכ ן אנ י אומ ר שמ י שהוחז ס רמא .
במשאו ומתנ ו והר י הו א אמו ד שי ש ל ו ממו ן וטע ן שאי ן ל ו כלו ם והר י הו א ר ץ להשב ע בת ^ ז ו שאי ו ראו י לדשמע ז
אלא א ם י ש ב ה בדיי ן לעשות ו ע ד שיפר ע בע ל חוב ו א ו לנדות ו ע ד שית ן יעש ה מאח ר שהו א אמו ד שפריד ח ^.., 1 -.ך .
מציה. "בלל ו שלדב ר כ ל שיעש ה הד ץ מדברי ם אל י י־יינת ישנצ^ י לייפ ?
.ד ן ע ל אח ד מבעל י דינ ץ ה* ז מורש ה לעשו ת ומקב ל שכ ר . והו א שיהי ו מעשי ו לש ם שמי ם • י ה מ י שנתחיי ב בשבונז ר
זו מפנ י שט ר חו ב שעלי ו והוד ה לאחרי ם בחובו ת אחרי ם והשינ ה יד ו ית ר ע ל הראו י ל ו ל א ימו ל הית ר אל א בעל י שטת ת
בלבד . שמ א קנוני א עוש ה בהודאת ו ע ל נכסי ו ש ל ז ה : ו "ראוב ן -שהי ה חיי ב לשמעו ו מא ה ול? י חיי ם לראוי ז מא ד
מוציאין מלו י ונותנין(■ ] לשמעו ן.לפיכ ך א ם אי ן לראוב ן נכסי ם והי ו ל ו שטר י חו ב ע ל לו י ואטר־לו י שט ר אמנ ה הו א
א סמ׳ ג עשי ן סי ׳ צ״ ג סח״ מ סי ׳ ס׳ ו : כ סם״ מ ש ם 1סי׳6״ ו ן*רו; ן
לחם משנ ה
דבר וכו ׳ ל א הו י אל א למ י די ן הגמר א אב ל ל א בזמ ן הז ה דסמ ך ע ל מ ה שכת ג
בהלכות סנהדרי ן :
ה מ י שנתחיי ב וכו ׳ שמ א קנוני א עוש ה וכו ׳ . וא' ת הר י נכל ל בשבוע ת הגאוני ם הראשוני ס
כל מי ן ערמ ה וא ם ק אי ך נחו ש לקנוני א ואפיל ו שנאמ ר שאינ ו נכל ל בתקנת ם
ושהם נ א תקנ ו להשבי ע ע ל הקנוני א מ״ מ קש ה ליחקנ ו בעני ן של א תה א שו ס מי ן ערמ ה
ויהא נאמ ן כשיוד ה לאחרי ם . וי״ ל דאי ן השבוע ה גפ ה אל א לתקנ ת המלו ה ותועלת ו וכ ל
זמן שהו א מוצ ת מעו ת בי ד הלו ה אי ן להפסיד ו בשבי ל תקנ ת השבוע ה שנכלל ה ב ה הקנוני א
דנא נתקנ ה השבוע ה אל א לתועל ת המלו ה כד י שיפרו ש הלו ה ויפר ע ול א ישב ע אב ל ל א
לחובת המלו ה להפסיד ו כשהו א מוצ א מקו ם לגבו ת :
ר ראוב ן שהי ה חיי ב לשמעו ן וכו ׳ . כא ן פס ק רבינ ו כר ׳ נת ן וקש ה בפ״ ק דקידושי ן וד ף
ס ו ) פליג י ח ק ו ר אליעז ר דת״ ק הב ר מוכ ר עצמ ו אי ן מעניקי ן ל ו ור ׳ אליעז ר
סבר דמעניקי ן ואמר ו ש ם דטעמ א דת״ ק משו ס דאמ ר קר א העני ק תעני ק ל ו דמשמ ע ול א
למוכר עצמ ו ור ׳ אליעז ר דרי ש ל ו ול א לבע ל חוב ו דאע״ ג דבעלמ א אי ח לי ה כר ׳ נה ן
דמוציאין מז ה ונותניןלז ה הכ א ל א ות״ ק בעלמ א נמ י לי ת לי ה כר ׳ נת ן ורבינ ו ז״ ל פס ק בהל ׳
עבדים ם ' ג דמוכ ר עצמ ו אי ן מעניקי ם ל ו א״ כ נרא ה דפס ק דל א כר ' נת ן ומ ה שי ש לומ ר
בחירו! קושי א ז ו הו א דרבינ ו זי ל מפר ש כפירו ש רבינ ו נתנא ל שפירש ו ש ם התוספו ת ז״ ל
דאסילו ת״ ק מוד ה גב י הלוא ה ה ך דר ׳ נת ן אל א דוק א גב י שכירו ת לי ה לי ה וא״ כ לס י
זה^רבינו ז ל ל א כת ב כא ן אל א לעני ן הלוא ה אב ל לענ ץ שכירו ת ודא י דלי ת לי ה כר ' נת ן
ומ מ הרב ה סת ם רבינ ו הדברי ם דל א גיל ה ל א כא ן ול א בהלכו ת שכירו ת דה ך דר ׳ נ ק
לא אמרינ ן לי ה גב י שכירו ת . ואפש ר דכיו ן שכת ב בהלכו ת עבדי ם דהענק ת עב ד עבר י
אין בע ל הו ב גוב ה ממנ ו מש ם נלמ ד לשכירו ת דשכירו ת קר י להענק ה וכמ״ ש בע ל התרומו ת
הביאו הר ב הגדו ל כמהר״ ר יוס ף קאר ו ז״ ל בסימ ן ס״ ז בהלכו ת טוע ן ומ״ מ סת ם רבינ ו
ז״ל הרב ה דכ י הא י גוונ א צרי ך לאודועי ה :
לפיכך א ס אי ן לראוב ן וכו ׳ . כת ב ה״ ה ז׳ ל שאות ה ש ל ר ׳ נת ן בדלי ת לי ה נכס י כדאיח א
בפרק שו ר שנג ח (ד ף מ׳ ) וכו ׳ ונרא ה שכוונת ו מ ה שהקש ו ש ם גב י שאל ו בחזה ת
חס וכ ו הנימ א דאי ת לי ה נכסי ם היכ א דלי ת לי ה נכסי ם מא י איכ א למימ ר משו ס דאמ ר
ליה כ י היכ י דמשתעבדנ א לדיד ך הכ י נמ י משתעגדנ א להאי ך מדר ׳ נת ן וכו ׳ וקש ה קצ ת
משנה למל ך
דמשום דהו י תקנ ת הגאוני ם הקיל ו וכת ב ראי ה זא ת בספר ו וי״ ל דמ״ מ היינ ו יכולי ם לומ ר
דנהי מעני ן השבוע ה כנשבע^פאי ן ל ו כלו ם שבוע ה לאח ד שבוע ה למא ה אב ל מ ה שנשב ע
"יתן צבע ל חוב ו נאמ ר דדוק א לכ״ ח שהשבי ע ל ו יח ן ולכ ך צרי ך שישב ע שית ן ג ס כ ן לאח ר
לכך אמ ר שאי ן מדקדקי ן ב ו להחמי ר וכו ׳ דכיו ן דעיק ר השבוע ה שהי א שאי ן ל ו כלו ם
נשבע ד י ל ו בכ ך
ד מ י שהוחז ק שהו א ענ י וכו ׳ ירא ה ל י שאסו ר לדיי ן וכו ׳ . קש ה דנה י דאי ן משביעי ן אות ו
שבועה שאי ן ל ו כיו ן שהוחז ק ענ י ויר א שמי ם אב ל מ״ מ ראו י להשביע ו ע ל השבוע ה
האחרח שהו א מכ ל מ ה שיב א ליד ו וא״ כ כיו ן שי ש להשבי ע ע ל זא ח ממא י אי ן אנ ו כוללי ם
ג כ הרס...ונ ה בזא ח וישב ע ע״ י גלגו ל בשבוע ה הראשונ ה מחמ ת השניי ה כ י היכ י דהשניי ה
אנו כו׳לי ן אות ה בראשונ ה כמ ו שכת ב רבינ ו ז״ ל למעל ה וכול ל בשבוע ה זא ת וכו ׳ וי ש מ י
שתיר! דשבוע ה ממ ה שיב א ליד ו הי א קל ה ביוש ר ואי ן להשביע ו ע ל כ ך אל א בגלגו ל
כשמשביעין ל ו הראשונ ה אב ל כשפטו ר ע ל הראשונ ה אי ן להשבי ע בשו ם אח ד מה ם מכ ל
קשה ע״ ז דמ״ מ י ש להשביע ו ע ל השני ה וראי ה לז ה ממ ה שכת ב למעל ה בההגה ה גב י וכול ל
בשבועה ז ו וכו ׳ וכ ן פס ק וכו ׳ דאטרומ י ב י דינ א הר י זימנ י ל א מטרחינ ן וא ס איה א דאי ן
משביעין תוה ו ע ל השני ה אל א בגלגו ל הראשונ ה אב ל כשנתבטל ה הראשונ ה נתבטל ה השני ה
א כ למ ה לי ה הא י טעמ א בלא ו הכ י אי ן ראו י להשביע ו ע ל השניה . לכ ך נרא ה לתר ! הקושי א
ולומר דאעפ״ י שי ש להשביע ו ע ל השני ה ל א מגלנלי ן לי ה ראשונ ה כיו ן שהו א כש ר ועוש ה
זה להכעיס ו ואי ן הלו ה רוצ ה לישב ע אע״ פ שהי א אמ ת א ו אול י שאפיל ו ע ל השני ה אי ן
להשביעו כיו ן כהו א ענ י והול ך בסו ס וע ם כ ל ז ה צרי ך עיו ן : כלל ו ש ל דב ר וכו ׳ . כת ב
ה ה ז צ ומ׳ מ כתב ו המפרשי ם האחרוני ם וכו ׳ . אנ י חמ ה אי ך ל א כת ב כ ן בש ם רבינ ו
ז״ל עצמ ו שכת ב בפר ק כ״ ד מהלכו ת סנהדרי ן אב ל משרב ו בת י דיני ן שאינ ם הגוני ם וכי ׳
ולא ידו ן הדי ן בסמיכ ת דעת ו ונו ׳ דמוכ ח מש ס דאי ן לדיי ן לדו ן באומ ד הדע ת בזמ ן הז ה
וכן כת ב הר ב בי ת יוס ף ז״ ל בפירו ש דברי ו בטו ר ח״ מ סי ׳ ט״ ו דפלי ג רבינ ו ז״ ל ע ל הרי״ ס
והרא״ש ז״ ל בה א כמבוא ר ש ס וא״ כ אי ך כת ב הר ב המגי ד ז״ ל הדב ר בש ם הגאוני ם ול א
בשם רבינ ו ז״ ל וג ס הריב״ ש בסי ׳ שצ״ ד אח ר שהעתי ק לשו ן ז ה ש ל רבינ ו ז״ ל כת ב אב ל
האהרורס כתב ו וכו ׳ דמשמ ע דרבינ ו ז״ ל ל א כת ב כ ן בפירו ש והר י הו א מבוא ר בדברי ו
בפרק כ ד מה׳כו ח סנהדרי ן כדכתיבנ א וא ם כ ן ודא י דמ ה שכת ב כא ן רבינ ו ז״ ל כלל ו ש ל
שנועה לכול ם וכא ן הוצי ו יבינ ו לגיע ם משו ם דהקנ ת אחרוני ם אי ן מדקדקי ם 5 ה להחמי ר היינ ו משו ם
דהבנועה הראשונ ה הי א של א נסרע ה מנעל ה ובז ה שיי ך עעמ א דשנוע ה לאח ד כו ׳ אג ל הנ א י ש שנוע ה
צמא וכ ל מ ה שייוי ח יה ן לנ׳ ח וי ש כז ה קסיד א לכול ם ולכ ך הוזק ק לעע ם תקנ ה אחרוני ם ואי ן מדקדקי ם
נה ודז׳ ק :
ו לפיכ ך א ם אי ן לראונ ן נרסי ם נו ׳ . נרא ה שכת ג רנינ ו כ ן למענ ו סגר ת הראנ״ז י הניא ה רעהיו ן
שער נ״ א ח״ נ על ה דהא י מימר א דכאומ ר שט ר אמנ ה דא ם נ א לו י בשנ י נ׳ ד וטע ן לראונ ן
פיעתיך והוד ם ל ו יאונ ן אפיל ו שח ג לאחרי ם נאמ ן לו י ומוק י מילת א דחלמוד א כאומ ר ראונ ן שט ר
ממנה א ו סיו ע של א נפנ י לו י יע׳ ש . אמנ ם דקדקס י נסמו ך לו ה מ״ ש יני ט ו ק כ ל מ י שי ש עלי ו שט׳ ח
