Section 43

י שומ ר שגנ ב מרשות ו וט ׳ . כת ב ה״ ה וז״ ל
כתב הראב״ ד ז ה אינ ו כלו ם וט ׳

עדים פטו ר מ ן הכפ ל שכב ר יצ א הפקדו ן מיד י הבעלי ס
משבועה ראשונ ה : ד הטוע ן טענ ת גנ ב באביד ה ונשב ע
ואחר כ ך בא ו עדי ם שהאביד ה ברשות ו ושק ר טע ן
משלם תשלומ י כפ ל שנאמ ר ע ל כ ל אביר ה . והו א
שיטעון שנגנב ה בליסטי ם מזויי ן שהו א אנו ס ופטו ר . אב ל
אם טע ן שנגנב ה בל א אונ ם פטו ר מ ן הכפ ל מפנ י שהו א
חייב לשל ם ע ל פ י טענת ו ששומ ר אביר ה כשומ ר שכ ר
הוא כמ ו שיתבאר : ה ^הטוע ן טענ ת גנ ב בפקדו ן
ונשבע . ואח ר כ ך בא ו עדי ם שהו א ברשות ו . וחז ר וטע ן
בו טעג ת גנ ב ונשב ע ואח ר כ ך בא ו עדי ם שעדיי ן ברשות ו
הוא אפיל ו מא ה פעמי ם חיי ב כפ ל ע ל כ ל טענ ה וטענ ה .

ואם נשב ע חמ ש פעמי ם נמצ א משל ם שש ה הקר ן
שהפקיד אצל ו וחמש ה בקר ן משו ם חמש ה כפילו ת ש ל
חמש שבועו ת : ו טע ן טענ ת גנ ב ונשב ע וחז ר וטע ן
טענת אביד ה ונשב ע . ובא ו עדי ם של א נגנ ב והוד ה הו א
שלא אב ד הואי ל ומשל ם תשלומ י כפ ל ע ל פ י עדי ם אינ ו
משלם חומ ש ע ל שבוע ה אחרונ ה אע״ פ שהוד ה . שהממו ן
המחייבו בכפ ל פוטר ו מ ן החומ ש : ז מם ר שור ו לשני ם
וטענו טענ ת גנ ב ונשבע ו והוד ה אח ד מה ם וח^נ י בא ו
עליו עדי ם . שניה ן משלמי ן א ת הקר ן . וא ם תפ ש בע ל
הפקדון א ת הכפ ל אי ן מוציאי ן מיד ו . ח ה שהו א משל ם
^חומש כשא ר הנשבעי ן שבוע ת הפקדו ן שהוד ו מעצמ ן :

ח בע ל הפקדו ן שתב ע א ת השומ ר ונשב ע שנגנ ב ואח ר
כך הוכ ר הגנ ב ותב ע השומ ר א ת הגנ ב והוד ה ל ו הגנ ב
שגנב ותב ע בע ל הפקדו ן א ת הגנ ב וכפ ר ובא ו עדי ם
שגנב . א ם באמ ת נשב ע השומ ר כשטע ן שנגנ ב נפט ר
הגנב מ ן הכפ ל בהודאת ו לשומר . וא ם בשק ר נשב ע אי ן
מוציאין הכפ ל מ ן הגנב . וא ם תפש ו הבעלי ם הכפ ל אי ן
מוציאין מיד ן . תבע ו הבעלי ם א ת השומ ר ושל ם ואח ר

כך הוכ ר הגנ ב ותבעוה ו הבעלי ם והוד ה לה ן שגנ ב ואח ר כ ך תבע ו השומ ר וכפ ר ב ו ובא ו
עדים שגנ ב אי ן מוציאי ן הכפ ל מ ן הגנב , וא ם תפ ש השומ ר א ת הכפ ל אי ן מוציאי ן מידו , וכ ן
הדין בתשלומ י ארבע ה וחמש ה א ם טב ח הגנ ב א ו מכ ר : ט יהטוע ן טענ ת גנ ב בפקדו ן ש ל קט ן אע״ פ שנת ן ל ו כשהו א ק ט
ותבעו כשהו א גדו ל ונשב ע ואח ר כ ך בא ו עדי ם הר י ז ה פטו ר מ ן הכפ ל שנאמ ר כ י ית ן השג ת הראב״ ד '

איש ואי ן נתינ ת קט ן כלו ם וצרי ך שתהי ה נתינ ה ותביע ה שוי ן [א ] בגמ ל : י *שומ ר *שימ ר שמ ב וינז׳ . א׳ א ז סאינ וכלוס״עכ׳ל ;
שגנב מרשות ו כגו ן שגנ ב טל ה מעד ר שהופק ד אצל ו וםל ע ימכי ם שהופק ד אצל ו א ם י ש עלי ו עדי ם חיי ב בכפ ל

11 טוח׳ מ סי ' שנ ב שביעו ת ל ו : ג עיי ן בטו ר ש ם שכת ב ואי ן נרא ה כ ן בגמר א ; ג טוח״ מ סי ׳ שנ ס ספ״ ג נש ץ ע א : ד טו ר סמ״ ג ש ם : ^

שהזכיר רבינ ו ש ם ;

ח הטוע ן נופנ ס גג ב בסקדו ן וכו ׳ . בעי א דר ב שס א ש ס (ד ף ק״יו ) ואיסשיס א דכ י

אשמיה חומ ש הו א הדי ן לכס ל וכ ן סירב *

וק עיק ר והקש ו המפרשי ם ז״ ל במענ ה שניי ה
היאך חיי ב כפ ל שהר י אינ ו מחויי ב כס ל אל ת
בשבועה שהשביעוה ו ב״ ד ול א בשקפ ן ונשב ע
הוא וא״ כ היא ך ישביעוה ו ב״ ד והר י הו א חשו ו
על השבוע ה משבוע ה הראשונ ה שנמצ א שק ק
ע״פ עדי ם וחיר ן דאיכ א למימ ר דהו ו ידע י
ביה דעב ד חשוב ה כדאית א בירושלמ י החשו ד
על השיוע ה מאימח י מקבלי ן אוה ו משיב א לג״ ד
שסין מכירי ; אות ו ויאמ ר חשו ד אנ י ע״כ . וא* צ
לכל ז ה אל א בשנ י בת י דיני ן משכח ח ל ה . ודי ן
זה שקס ן ונשב ע ואפיל ו בב״ ד שאינ ו משל ם
כפל נתנא ר באות ו סר ק בכוגי א בבירו ר ותימ ה
למה ל א הזכיר ו רבינ ו ז״ ל :

ו טע ן מענ ת גנ ב ונשב ע וט ׳ . נ ם ז ה בעי א
דאיפשימא ש ם :

ז מס ר שור ו לשני ם וכו ׳ . די ן הכפ ל בעי א
דלא איסשיס ס ש ם ופס ק רבינ ו ז״ ל
בה כדרכ ו בכ ל כיוצ א יז ה וכב ר השיג ו הר״ א
ז״ל בפ״ ב דסס ק קנ ם אפיל ו תפ ס מוציאי ן מיד ן
וכבר כתבת י ש ם בז ה ;

ח בע ל הפקדו ן שתב ע א ס השומ ר וכו׳ . מימר א
שם וגרסת ו ז״ ל כגרס ת רש״ י והספרי ם
והר״א וטע ם הדב ר כיו ן שהשומ ר נשב ע באמ ה
אכתי ל א כלת ה שמירת ו דכיו ן דגבר א מהימנ א
הוא ניח א לה ו לבעלי ם דתיקו ם בשמירת ו
והילכך כשתוב ע הגנ ב ה״ ל כבעלי ם התובעי ■

ופטור . ומ״ ש וא ם לשק ר וכו ׳ . פס ק כר ב
פביומי דאמ ר דרב א בע י ל ה וכלק א בתיק ו :

תבעו הבעלי ם וכו׳ . פירו ש ושל ם לפני ם משור ה
הדין שהר י הי ה יכו ל לפטו ר א ת עצמ ו
נסענת גנ ב ג ם ז ו בעי א הי א ש ם דל א איפשיס ח :

ט הטוע ן טענ ת גנ ב וכו ׳ , ז ה נרמ ז במשנ ה
ם׳ שבוע ת הדייני ן (ד ף מ״ב: )

ומבואר יות ר בבריית א פ ׳ הגוז ל (ד ף ק״ו: ) :

י שוט ר שגנ ב וכו ׳ א ם י ש עלי ו עדי ם חיי ב
בכפל . כס ב עלי ו הראב״ ד ז ה אינ ו
כלום

פד

משנה למל ך

ואנדה הלכ ה ה׳ ) ולפ י ז ה י ש לתמו ה ע ל הרא׳ ש והטו ר שכתכ ו דיני ם אל ו כיו ן דל א נהיג י כזמ ן הזה .
ואין לומ ר דשביר א לה ו דטעמי ה דהרי״ ף משו ם דל א מהנ י תפיס ה בכפ ל וכסבר ת הרמ׳ ה שהניא ו בסי ׳
שמ׳ט , שהר י מדבר י הרי׳ ף בפר ק המפקי ד מוכ ח דסביר א לי ה דל א כהרמ׳ ה וע׳ ב לומ ר דטעמי ה דהרי׳ ף
'הוא כהרמב׳ ן וצ׳ ע . ועיי ן במ ה שכת ב הנ׳ י ס׳ ק דסנהדרי ן הניא ו מר ן בב״ י סי ' א ׳ :

אבלי

לחם משנ ה

פ״ד ג שכב ר יצ א הפקדו ן מי ד הבעלי ם וכו ׳ . קש ה דל א הי ה ל ו לרבינ ו לומ ר אל א
משוס דקנ ה בשבוע ה ראשונ ה דהיינ ו סבר ת ר ׳ היי א ב ר אב א בסר ק
הגוזל עצי ם דס״ ל דדוק א בעומד ח ע ל אבוס ה אב ל של ח ב ה י ד קנ ה ושבוע ה ל א מהני א
ליה כלו ם והבי א ראי ה מה ך דינ א דכת ב רבינ ו וס״ ל דטעמ א משי ם דקנ ה בשבוע ה
ראשונה להתחיי ב באונסי ; ומא ן דדח י ואמר י ל ה הואי ל ויצ א וכו ׳ ס״ ל דהיכ א דשל ח ב ה
וסעמא דה ך דינ א ל א הו י אל א משו ם דיצ א מיד י בעלי ם וכו ׳ וכיו ן דרבינ ו פס ק דהיכ א דשל ח ב ה י ד פטו ר ה״ ל לכתו ב כר ׳ חיי א ב ר אב א וה״ ה ביק ש לייש ב דההו א טעמ א
/״נבר יצא ה וכו ׳ ל א אח י הס ך דינ א דהיכ א דשל ח ב ה י ד סטו ר דטעמ א דשליחו ח י ד פטו ר הו א מגזיר ת הכתוב , וע ם כ ל ז ה ל א נתייש ב יפ ה . חד א דרבינ ו משמ ע דנת ן טע ם
לשליחות י ד משו ם דקנא ו להתחיי ב באונסי ; שכ״ כ שכיו ן ששל ח י ד נתחיי ב ב ו וקנא ו משמ ע דטעמ א משו ס דחיי ב באונסי ; דנעש ה גזל ן ול א כדבר י ה״ ה , ועו ד קש ה דמ י הכניס ו
בתגר ז ה להני ח הטע ם הפשו ט שאמ ר ר ׳ מיי א ב ר אב א משו ם דקנא ו להתחיי ב באונסי ; והבי א טע ם הדחו י שאמ ר הואי ל ויצ א מיד י בעלי ם וכו ׳ ויוח ר הי ה ראו י ל ו להני א טע ם
ר׳ מיי א ב ר אג א ולעול ם ל א הו י תיובת א דרב י זיר א דרב י זיר א ל א דח ה הדי ן אל א כוונת ו לומ ר דא י משו ס ה א ל א אירי א דאיכ א טעמ א אחרינ א , אל א שי״ ל בז ה דרבינ ו כיו ן
דראה לר ׳ אלעא י שהבי א מימר א דר״ י והבי א טעמ א דשכב ר יצ א וכו ׳ משמ ע דקושט א דמלה א ה ך טעמ א עיק ר דבשלומ א ר ׳ זיר א אפש ר דל א אמר ו אל א בדר ך דחיי ה אב ל רנ י אלעה י

לא אמר ו הל א בדר ך קושט א דמלח א א״ כ ודא י דה ך טעמ א עק ר ובשליחו ת י ד הו א פטו ר משו ס גזיר ח הכחו ב :

ו שומ ר שגנ ב מרשות ו כו ׳ למ ה שחיר ן הר ב בע ל כ״ מ דטוע ן טענ ת גנ ב דססו ר לדע ת רבינ ו ז״ ל היינ ו הינ א שהני ח הפקדו ן במקומ ו קש ה דבתחל ח מי ק ז ה כת ב ה״ ה

מדקדוק לשו ן רבי ע דא ס טב ח קוד ם שנשב ע פטו ר אפי ׳ מכפ ל ואמא י ה א ל א הני ח הפקדו ן במקומ ו דכיו ן דסנח ו א ו מכר ו הר י לקח ו דר ך נג ב וא״ כ חיי ב הו א

מגדל עו ז

מטוען טעמ ו גנ ב כ1 ׳ ע ד כמ ו שיתבא ר . סר ק מרוב ה (ד ף ס׳ה ) וסר ק הגוז ל קמ א (ד ף ק״ו ) עיק י

ההלכה והביאו ר סי״ ג דהלכו ח גזל ה ואבד ה : ד׳טיע ן טענ ח גנ ב י״ ׳ ״ י ״' ״ • 1 4 , . 1 ^

״יה ז-וי ר וסר ר יגזו ל עצים • תבע ו הבעלי ם וכו ׳ ע ד שוי ! בגדו ל . סר ק הגוו ל עצי ם ; שומ ר שגנ ב מרשות ו ע ד חיי ב נכפ ל : נת ב הראב׳ ד ז״ ל ז ה אינ ו כלו ם ענ׳ ל ; ואנ י אומ ד כמ ה די ו נש9ן־בי ן הראשוני ד
ג״ע וכמ ס'קני ם נשבר ו בי ן האחרוני ם בהלכ ה 11 יגב א מציע א סר ק המפקי ד וסו ף כ׳ ק גג י מתניסי ן דהגונ ב סל ה ס ן העד ר כו ׳ ואסק ה ר ב ובי ד נגס ׳ כגונ ב מרשו ת עצמ ו כדסרישנ א בסמו ך ועמ ד ר״ מ ו־ ל

יד

דשככר

בכפל

הגהות טיימוניו ת

[א] פ ן דחי ש בירושלמ י ובם ׳ הגוז ל דרש ו מדב ר שניח ם ס׳ ח 1

נשימת

מיד משנ ה

נדקץ. הלכו ת גניב ה פ״ ד

השגת הראב״ ד

*שהחויר הסל ע וכו ׳ . א״ א א ו
שיסזיר הכי ס לנעלי ו וימ ה
מעוסיו , עכ׳ ל ;

בסף משנ ה כ ג 45

כלום מכ״ ל . מזמז ו לומ ר של א מצי ט כש ל בשומ ר אל א נסומ ן טפנ ח גנ כ ונשכ ע ה א לא ו הכ י ל א דאפ״ ג דאח ר שמנ כ מרגמ ז הבפלי ם מפל ס מי ל וכמ ו פגחכא ר הו א פצמ ו ודא י ל א
ישלם דא י ל א למ ה ל ן שבוע ה משע ת כשיר ה ליחיי ב בכפ ל . ונ״ ל שדע ת רבינ י ז״ ל בשנשב ע פ ל כ ך וטע ן מענ ה גנ ב וקסי ל שאי ן ז ה שליחו ת י ד הסוכר ו מ ז הכש ל לדעת י ז״ ל למפל ה
אלא הר י הו א חיי ב בכש ל לש י ששליחו ת י ד הו א בשנשתמ ש במ ה שנפק ד אצל ו אל א שנ ם ז ה צ״ ע . סו ף דב ר אינ י יוד ע טענ ה לרבי ט : ואע״ ם שהחזי ר וכו ׳ שסר . כר״ ע וכאומימת א
דרב זני ד בש ׳ הגוז ל ומאכי ל . וכת ב עלי ו הר״ א ז״ ל א ו שיחזי ר הכי ס לבעלי ו וימנ ה מפותי ו פכ״ ל . וגכו ן הו א וא ף רבינ ו מוד ה בז ה ל א אמר ה אל א כשהי א ברפו ת שומ ר ומאמ ר
ל״ע כ ך הו א צרי ך דע ת בעלי ם אב ל כשהחזי ר

ואע״פ*שהחזיר הסל ע למקומ ו והטל ה
לעדרו הר י ז ה חיי ב באחריות ן ע ד
שיודיע [כ ] הבעלים , שהר י בלת ה
שמירתו וכאיל ו ל א החזי ר כלו ם ע ד
שיודיע בעלי ו . [ג ] אב ל הגונ ב סל ע מכי ס חביר ו א ו ייכ ל

מביתו והחזי ר דב ר הגנו ב מבית ו למקומ ו א ם ידע ו הבעלי ם בגניבת ו ול א ידע ו בחזירת ו
עדיין הגנ ב חיי ב באחריות ו [ד ] ע ד שימנ ה א ת מעותי ו : י א מנ ה א ת כיס ו ומצא ו של ם
המנין פטור . וא ם ל א ידע ו הבעלי ם ל א בגניבת ו ול א בחזירת ו אפיל ו מני ן אינ ו צרי ך אל א
ביון שהחזיר ו למקומ ו נפט ר מאחריות ו • י ב במ ה דברי ם אמורי ם בדב ר שאי ן ב ו רו ח
חיים . אב ל הגונ ב טל ה מעד ר חביר ו וידע ו ב ו הבעלי ם והחזיר ו לעד ר של א מדע ת הבעלי ם
ומת א ו נגנ ב חיי ב באחריות ו . וא ם מנ ו א ת הצא ן והי א שלימ ה פטור . וא ם ל א ידע ו הבעלי ם
לא בגניבת ו ול א בחזירת ו אע״ פ שמנ ו א ת הצא ן והי א שלימ ה חיי ב באחריות ו ע ד
[ס] שיודי ע א ת הבעלי ם כד י שישמר ו א ת הטל ה הגנו ב שהר י למד ו דר ך אחר ת חו ץ מדר ך

שאר הצא ן שבעד ר ז ה :

הכיס ומנ ה נרא ה שהו א ששו ר דל א מדי ף
מהגונב סל ע וידע ו הבעלי ם בגנבת ו שהמני ן
שוטר כמ״ ש בסמו ך ואפש ר שי ש לחל ק דשומ ר
צריך דע ת בעלי ם ואי ן המני ן שומ ר והראשו ן
נכון יוש ר : אב ל הגונ ב סל ע וכו ׳ והחזי ר
דבר הגט ב למקומ ו וכו ׳ • כוונ ת רבינ ו ז״ ל
אינה בדוק א למקו ם ההו א שגנ ב וא ס שינ ה
שיתחייב אל א למקו ם המשתמ ר ושיראו ה בעלי ם
כלומר להיו ת מצויי ן ש ם כעי ן המקו ם שגנ ב
ודין ז ה שכת ב נתבא ר פר ק הגוז ל ומאכי ל(ד ף
קי״ח) ובפס ק ההלכו ת :