Chapter 419
Section 419
ועוד נרא ה דע' כ ל א קאמ ר כרי״ ף דאפיל ו נטענ ת אינ י יוד ע משכיע ו אל א דוק א נע ד אמ ד המכחי ש
אח הנתנ ע דכיו ן יסעמ א דע ד אח ד דמהיי ג שנוע ה ל א הו י נשכי ל שמסיי ע א ת כתזנ ע אל א
נשכיל שמכחי ש א ה המנ ע סש׳ ה א ף כשטוע ן התונ ע אינ י יוד ע כיו ן דאיכ א הכחש ת הנחנ ע מסניפ ו א ף
שאינו מסיי ע ממ ש לתונ ע אנ ל נע ד אמ ד המסיי ע לנתנ ע דסעס א ל א הז י נשכי ל שהו א מכחי ש א ת
הסונע אל א נשכי ל שהו א *סיי ע לנתנ ע מש׳ ה אמינ א דדוס א כשנזוע ן גר י סגסנ ע דא ז מסייע ו ממ ש
פוסיו
הגהות מיימוניו ת
1״] ודומ ה לה א דאמרינ ן בב׳ ם מנ ה ל י ביד ך וחל ח איש י אי ן ל ך ביד י אל א ח^י ■
והשאר אינ י יוד ע כו י ם' ח ול׳ נ בע׳י א כדפי ׳ בםמו ך בחנ׳ ח זר ב : [ט ] אב ל בע ל ם* ח
אומר שאי ן בא ן אל א זיבוע ת טררבנ ן מאח ר שאי ן סוד ת בדב ר שנמני ן ב ך וכ ך דינד ץ
(דמגזמ חייג 1 ג
מנדל ע ח
ה*קיד אצ& ו •יח * שאינ ן מדודי ן ועירנ ן ע ם סירוחי ו וכו ׳ נע ל הםקדי 1 ^ייי י מ י ם *
ניצא *חויי ג שנוע ה כו ׳ ע ד וכז ה סור ו רכות י רניג ז יהוס ף הלז י נ ן מינ ש ו' ל וינ ו ז׳ ' .
סוב סיאנ״ ד ד ל זימת י אי ן מורי ן ק וט ׳ : יאנ י אופ ר ז ה שכת ג ר׳־ מ ז״ ל טםשונ ש הגאוני ם ז״ ל
91(לא<}
154 כס ף משנ ה משפטי ם . הלכו ת שאל ה ופקח ן פ- ה פ־ ו מד ד משנד !
מעשה גאימ י שהפקי ד וכו ׳ . ימשלמ י גנ א קמ א פר ק הכונ ס (ד ף ם ׳ ע*כ ) ונהלכו ת פר ק המפקי ד ופר ק הכונ ס (ד ף ס״ב ) ופירשוה ו כ ל המסרשי ס ז״ ל גטוע ן השומ ר טענ ח
שמא : והו א שיטעו ! דב ר שהו א אמו ד ב ו וכו ׳ . ז ה למ ד הר ב ז״ ל ממ ה שנחבא ר פר ק שביע י מה ׳ מוב ל ומזי ק שמ י שלק ח כי ס מכיר ו והשליכ ו לי ם והניז ק אומ ר זהובי ס
היה מל א והמזי ק אומ ר אינ י יוד ע מ ה הי ה ב ו שאי ן הניז ק נשב ע ונוט ל אל א בדברי ם שהו א אמו ד בה ם ומבוא ר בגמר א פר ק הכונ ס וכ ל בכ ן כא ן של א אבד ו בידי ם וכ ן כח ב
הרשב״א ז״ ל ואע״ פ שפשנ ו הירושלמ י אינ ו נרא ה ק אל א גכ ל דג ר י ש לדחק ו ולפרש ו כפירו ש ז ה ואפיל ו יחלו ק דע ת נמר ח נ ו עיק ר :
ולמה נאמ ר שישד ע כא ן _בע ל הפקד ק וכו ׳
בשבועתו שאינ ו יוד ע בודא י שהי ה ב ו ית ר ע ל שו ה
ז ולמ ה נאמ ר שישב ע כא ן גע ל הפקדו ן וכו /
כסב הר ב המגי ד ול א אמר ו יטו ל בל א
שבועה כמ ו שנזכ ר למעל ה לפ י שאי ן השומ ר
מחוייב שבוע ה . כלומ ר ול א אמר ו מחו ך שפי ט
יכול לישב ע משל ם משו ם דאינ ו מחויי ב אל א
שכועס היס ח : כת ב עו ד ה״ ה ועו ד הוסי ף
דברים ואמ ר א ס השא ל כיו ן שאיל ו אמ ר בר י ל י
וכו׳ ע ד ודבר י חלמיד ו כמותן . י ש לתמו ה עלי ו אי ך
כסב כ ן בש ס רבינ ו שמי י רבינ ו כה ב בהיפ ך
בפ״א מהלכו ת טוע ן גב י כו ר חיטי ם י ש ל י
בידך בודא י והנהב ע אומ ר אינ י יוד ע א ס חיפי ס
אט שעורי ם : כת ב עו ד הי׳ ה אל א שכ ל הסוגי א
אשר ש ם מרא ה בהיפ ך מז ה שהשו ה דיני ם אל ו
לטוענו חיטי ם ושעודם : אומ ר אנ י שאי ן בז ה
כדי
כך וכ ך וישל ם מ ה שהוד ה ב ו
וכן כ ל כיוצ א בז ה . *מעש ה באח ד
שהפקיד ש ק צרו ר אצ ל חביר ו
ופשע ב ו המפקי ד אומ ר חל י זה ב
ומרגליות וכיוצ א בה ן הי ו ב ו
והשומר אומ ר אינ י יוד ע שמ א
סיגים א ו חו ל הי ו ב ו ואמר ו
חכמים ישב ע בע ל הפקדו ן ויטו ל
והוא שיטעו ן דב ר שהו א אמו ד
בואו אמו ד להפקיד ו אצלו . ולמ ה
השגת הראב״ ד
*ממשה כאח ד שהפקי ד ש ק צרו ר
אצל וזגיר ו וכו ׳ ע ד נה ׳ טוע ן
ונטען יתכאר ז עיקר י הדנרי ם ;
א׳א אי ן ז ה כלו ם שהר י הי ה
שם ש ק ומטכסי ן והוד ה נש ק
וכפר נמטכסי ן ועו ד כדנרי ו
נשק צרו ר למ ה נשנ ע נע ל הש ק
יטטל לא ו היינ ו אמרינ ן לגנ י
שוורים דקאמ ר ניז ק נר י ומזי ק
שסא אכה י ה״ ט דרנ ה נ ר נ ק
ו0ו ל א מיד י עכ׳ ל :
נשבע כא ן בע ל הפקדו ן לפ י "שאי ן השומ ר מחויי ב
שבועה שאפיל ו הוד ה ואמ ר בר י ל י שהי ה מל א סיגי ם והמפקי ד אומ ר מרגליו ת הי ו
השומר נשב ע היס ת ונפט ר כמ ו שטענ ו חטי ם והוד ה ל ו בשעורי ם וכ ן כ ל כיוצ א בז ה
ובהלכות טוע ן ונטע ן יתבאר ו עיקר י הדברי ם :
פרק שש י
א שומ ר •יחנ ם שאמ ר הרינ י משל ם ואינ י נשב ע א ם הפקדו ן דב ר שכ ל מינ ו שו ה
ומצוי בשו ק לקנו ת כמות ו בנו ן פירו ת א ו יריעו ת ש ל צמ ר וש ל פשת ן
השוות
פי׳ ול א אמר ו יטו ל בל א שבוע ה כמ ו שנזכ ר
למעלה לס י שאי ן השומ ר מחויי ב שבוע ה ז ה נ״ נ
מדברי רב ו אב ן מיג פ ז״ ל שכה ב ק פר ק
שבועת הדייני ן ועו ד הוסי ף דברי ם ואמ ר א ם
חשאל כיו ן שאיל ו אמ ר בר י ל י שסיגי ן הי ה מל א
לא הי ה חיי ב אל א היס ח כדי ן טענ ו מטי ם
והודה ל ו בשעורי ם עכשי ו שאמ ר שמ א יהי ה ז ה
כמנה ל י ביד ך והל ה אומ ר אינ י יוד ע שנשב ע
היסח שאינ ו יוד ע ונפט ר וחיר ן הו א ז״ ל כשאמר ו
מנה ל י ביד ך והל ה אומ ר אינ י יוד ע שפטו ר ל א
אמרו אל א דוק א כשאינ ו מוד ה ל ו בודא י מכו ס
דבר ולפיכ ך נשב ע שאינ ו יוד ע ונפט ר אב ל כיו ן
שהוא מוד ה שהו א חיי ב ל ו ואינ ו יוד ע מ ה הו א
אין אומרי ן בכ ך •שב ע שהינ ו יוד ע ויפט ר אל א
נשבע הל ה ונוט ל אל ו דבר י הר ב ודבר י תלמיד ו
ז״ל כמותן . וי ש שיט ה אחר ה בדברי ם הלל ו והי א
שיטת ההשגו ת וקצ ת מ ן החכמי ם ובהשגו ת כחו ב
בדין הראשו ן שהו א הפקי ד פירו ח שאינ ן מדוד ץ
ורבותי ל א הור ו ק לפ י שאי ן ז ה דומ ה לחמשי ן
ידענא וחמשי ן ל א ידענ א דהח ם הו״ ל למיד ע
ואערומי ק א מערי ם ותוב ע נמ י ק א טעי ן עלי ה
ואמר מיד ע ידע ת ודב ר שבמני ן ק א טעי ן לי ה
ודבר שבמני ן ק א כפ ר לי ה והו״ ל מחוי ב שבוע ה
שאינו יכו ל לישב ע ומשל ם אב ל הג י לא ו הכ י הו א
והיינו מעמ א דש ק צרו ר דאמרינ ן על ה ישב ע
ויטול ול א אמר ו יטו ל בל א שבוע ה ע״ כ . שור ש
דבריו זי ל שאי ן קרו י מחויי ב שבוע ה כ ל של א
היה ל ו ליד ע וא ס מחמ ת ז ו הטענ ה ודא י
מ סמי ג טשי ! סי ׳ •״ ח סס״ ט סי ׳ רצ״ו ! :
גהפקיד אצל ו פירו ת מדודי ן ועירב ן ע ם פירומי ו
ודאי הי ה ל ו ליד ע כשעב ר ועירב ן שהי ה ל ו
למודדן אל א שהר״ א ז״ ל נשע ן ע ל הטענ ה האחר ת שאי ן ז ה סוע ט בבירו ר אח ה יוד ע שכ ך הי ו ואינ ו כופ ר ל ו בדב ר שבמר ץ וכב ר דמ ה הרמב״ ן ז״ ל טענ ה ז ו בטע ם נכו ן בחידושי ו
שם בשבועו ת ומ׳׳ מ י ש לטענ ה האמר ת מקו ם כשל א עירב ן ונאבד ו ובפשיע ה שישב ע הל ה ויטו ל ואפש ר שכ ן הו א הדי ן ונ ס הרשב״ א ז״ ל כ״ כ בהכונ ס של א יטו ל הל ה בל א שבוע ה
כלל של א הי ה ל ו לנתב ע ליד ע אע״ פ בהו א מוד ה מקצ ת ואינ ו יכו ל לישב ע ע ל השאר . עו ד בהשגו ת ע ל מ״ ש רבינ ו ולמ ה נאמ ר וכו ׳ א״ א אי ן ז ה כלו ם שהר י הי ה ש ם ש ק
ומטכסין והוד ה בש ק וכפ ר במטכשי ן ע״ כ ביאו ר דברי ו שזה ו פירו ש הירושלמ י לפ י שיטת ו שהל ה תבע ו בש ק אה ד ובמטכסי ן שה ן כל י כס ף והל ה הוד ה ל ו בש ק ואס ר במטכסי ן
איני יוד ע שמ ה ל א הי ו ב ו כ״ א סיגי ם והי ה בדי ן שיסו ל הל ה בל א שטע ה שכ ק שז ה מוד ה מקצ ש נסו ר ואינ ו יכו ל לישב ע ע ל השא ר ה״ ז נטענ ו חיטי ם ושעורי ם והוד ה ל ו
באחד מה ן וע ל האח ד אמ ר אינ י יוד ע שיטו ל הל ה בל א שבוע ה אל א שמ ע מינ ה שכא ן מפנ י של א הי ה ל ו לנחב ע ליד ע חיי ט שבוע ה לתוב ע , עו ד בהשגו ת ועו ד דלדברי ו
בשק צרו ר למ ה נשב ע בע ל הש ק ונוט ל ולא ו היינ ו דאמרינ ן גב י שוורי ם דקאמ ר רז ק בר י ומזי ק שמ א אכת י היינ ו דרב ה ב ר נת ן ות ו ל א מיד י ע״ כ . והנ ה הר״ א ז״ ל מהיו ת
הגמרא שולח ן ערו ך לפני ו מבי א תמל ח הסזגי א ומקצ ר בענ ק נשע ן ע ל ס י שקדמ ה ל ו ידיע ה בדב ר ועש ה אבא ר דברי ו נתבא ר בסוגיי ת הגמר א פר ק המני ח א ח הכ ד שמ י שהי ו ל ו
שני שוורי ם חמי ם אח ד גדו ל ואח ד קט ן והזי ק אח ד מה ן דדו ע שהת ם אינ ו משל ם אל א סנופ ו והניז ק אומ ר בר י ל י שהגדו ל הזי ק והמזי ק אומ ר אינ י יוד ע שמ א הקט ן הו א שהז ק
ואין בדמ י הקט ן כד י מצ י הנז ק אמר ו ש ם שע ל הניז ק להבי א ראי ה שא ס ל א הבי א ראי ה ל א יטו ל שהר י ז ה כטוענ ו חיטי ם ואמ ר ל ו אינ י יוד ע א ם חיטי ם א ס שעורי ם שפטו ר
וזה קש ה ע ל דבר י רבינ ו שלפ י דברי ו הי ה ל ו למזי ק לישב ע וליטו ל שה״ ז מוד ה ל ו בדמ י הקט ן בהכר ח ובש ק אינ ו יוד ע א ם הי ה מל א סיגי ם א ו מ ה הי ה בתוכ ו וי ש לומ ר
בחירו קושי א ז ו שניזק י ממונ ו א ף רבינ ו •וד ה בה ן שמלוקי ן ה ן ממ ה שהו א חיי ב מהמ ת עצמ ו אל א שכ ל הסוני א אש ר ש ם מרא ה בהיפ ך מז ה שהשו ה דיני ן אל ו לסוענ ו חיפי ס
ושעורים ובאמ ת שעיק ר הדברי ם כדבר י הר״ א ז״ ל ולפ י דברי ו ז״ ל טענ ו חיטי ם ואמ ר אינ י יוד ע א ם ה ס חיטי ם א ו שעורי ם נשב ע שאינ ו יוד ע ונפט ר שאי ן ז ה ממויי ב שבוע ה
גמורה שאינ ו מוד ה מקצ ת ממי ן הטענ ה ובב א לצא ת יד י שמי ם חיי ב גשעורי ס וכ״ כ בע ל העיטו ר ז״ ל ועו ד יתבא ר ס״ א מהלכו ת טוע ן ונטע ן :
הץ א שוט ר חנ ם שאמ ר הרינ י משל ם ואינ י נשב עוכו׳ . החילו ק הז ה שכת ב רבינ ו אע״ פ של א נתבא ר בגמר א נרא ה נכו ן דודא י כ ל זמ ן שהדב ר מינ ו שו ה לסהימשדהל ה
שיחן דמי ו ויק ח הדב ר של א ברשו ת בעלי ו ובגמר א ל א אמר ו אל א שמ א עיני ו נת ן ב ה ובכ ל כיוצ א בז ה ודא י א ץ למו ש :
פוטרו מ ן השנוע ה אנ ל כשעזפ ן אינ י יוד ע דא ז אינ ו מסיי ע ממ ש אי ס סוע ר אוס 1 # ן השמע ה א ף
שהוא מכרזי ש ממ ש לחונ ע : עו ד י ש לדקד ק בדבר י הרשנ״ א ז׳ ל הלל ו נמ׳ ש בסו ף לשונ ו ומ״ מ אינ ו
נוטל אל א בשבוע ת המשנ ה דה א למא ן דאי ת לי ה דבטענ ת ספ ק אינ ו מסניע ו שבוע ה דאורייח א הו א הדי ן
כשבועת המשנ ה ויטו ל הל ה בל א שבוע ה וגרא ה דהישב׳ א ספוק י מספק א לי ה סלכת א כמא ן(•א׳ ה עיי ן
מ׳ש ה׳ ה פ״ ג מהלבו ש טומ ן ונטע ן די ן ו ׳ בש ם הרפב׳א ) ומש״ ה היכ א דנס ! ל ו הסל ע ומביא ו ליד י
שמעה דאוריית א דא ז הו י השוא ל מוצי א מחביר ז יכו ל למימ ר המשאי ל קי ם ל י כמ׳ ד דנטמנת^ספ ק אינ ו יכו ל
להשביעו אג ל כשל א נת ן ל ו הסל ע דא ז משביע ו שבוע ת המשנ ה וא׳ ב הו י המשאי ל מוצי א מחביר ו מצ י
למימר כשוא ל קי ם ל י כמ׳ ד דא ף גטענ ס אינ י יוד ע ע ד אמ ד מביא ו ליד י שבוע ה ול א הטו ל אל א בשבוע ה
ומש״ה אמ ר שכת ב וא ם רצ ה מבי א אוס ו ליד י שבוע ה דאוריית א כו ׳ כס ב וכ ל ז ה אינ ו אל א לדבר י
גרי׳ף אנ ל י ש מהגדולי ם שמלק ו מלי ו וכיו ן יאיכ א סלוגש א מצ י למימ י המשאי ל קי ס ל י ומ״ ע 6ינ ו
סגדל עו ז
והוראת רנוסי ו היס ה ל ו ודי ו והרוצ ה למלו ק ימלז ק וכב ר כהבח י כמ ס פעמי ם מ ל עצמ י של א באש י
בחיבור ז ה לסשו ר אל א לבגו ש בס׳ ד ולכ ך אי ן ל י להכרי ע : מעש ה באמ ד שהפקי ד ש ק ציו ר אצ ל
חדרו וכו ׳ ולמ ם נשב ע כא ן בע ל הפקדו ן זכו ׳ ע ד ובהלכו ת טוע ן ונטע ן יסבאר ו עיקר י הדברי ם :
כתב הראב״ ד ז״ ל אי ן ז ה כלו ם וכו ׳ : ואנ י אומ ר ז ה כדי ן מ ן הירושלמ י הו א והגיא ו ג ס ר׳ י אלפ ס
ז״ל בהלכו ת נזיקי ן פר ק הכונ ס ונול ס מזדי ן בדי ן ז ה ול א נחל ק ר ק בטע ם שאינ ו נרא ה להראנ״ י ז׳ ל
וס״מ הו א ל א נח ן נ ו טע ם אח ר שיעעו ם איז ה מה ן משו ק לחי ך ולפיכ ך אנחנ ו נקב ל ז ה ונ י יב א דבר ו
זכנדנוהו וג ם כנ ר ייע ד ר״מז׳ללביר ו עו ד נהלכז ה טוע ן ונטע ן וכו א כס׳ ד נכו ן ויצי ב דנ י מכיינ ס
בה שסי ר כולכ י קושייה א מישרצי ן מ ה שהקש ה שחל ה מ ן כש ק אינ ה קושי א שהר י אינ ו דב ר שנמד ם
