Section 407

כדין גנ ב תול ן כדסרישי ח בהלכו ת גניב מ ^ יל ג 1 [ג ] זחתוססו ח נתב ו בש ם ר׳ ח דסת ש

142

ממד משנ ה

כסף משנ ה משפטים . הלכו ת שאל ה ופקח ן פ״ א

שהיא חוזר ת נע ץ א ץ ל ה זמ ן ו ק סירש״ י ז״ ל נשכ ת פרר ן שוא ל(ד ף קמ״ח ) גנ י מ ה שאמר ו השאילנ י ל א את י למיכת ב וכ ן הכריח ו הרמג״ ן והרשב״ א ז״ ל . ותוספת א הכחונ ה
נכוף הסר ק מוכח ת כ ן של א כדנר י קצ ת המפרשי ם ז* ל שהי ו אומרי ם שסת ם שאל ה כסת ם הלוא ה ל ׳ יו ם . ודנר י רגינ ו עיק ר : שאל ו לזמ ן קצו נ כיי ! שמש ך וכו ׳

ה הני ח לה ם אפיה ם פר ה שאול ה וכו ׳ וא ם
הניח לה ם אכיה ם נכסי ם וכו ׳ .

כתג ה״ ה ולס״ ז י ש תימ ה בדנר י רכינ ו למ ה פס ק
כלשון ראשו ן דל א כר ב ספ א ונו ׳ ועו ד אנ י רוא ה
מקום תימ ה נדנרי ו וכו ׳ ע ד וצ״ע . ואנ י אומ ר
דל״נ דרבינ ו ל א הו ה גריסופליג א דר נ כפ א
ולא והיינ ו דר ב פפ א דמשמ ע לי ׳ דההי א דר ב פפ א
אינה עני ן לכא ן דה א דאמ ר ר ב כפ א סד״ א
הואיל ואמ ר ר ב וכו ׳ קמ״ ל לא ו למימר א
דמשעת שאל ה ל א אימיי ב באונסי ה כל ל דה א
ודאי משע ת שאל ה איחיי ב בה ו אל א היינ ו לומ ר
שחיוב ז ה תלו י ועומ ד הו א שמ א ל א תיאנ ס וא ם
תיאנס יתחיי ב נמצ א כשטבחה ו א ז נתחיי ב בפוע ל
ואותו חיו ב בכ ח התחי ל משע ת שאל ה וא״ כ
כי אמרינ ן הני ח לה ם אביה ם אחריו ת נכסי ם
חייבים לשל ם אונסי ה סעמ א משו ם דממיי ם
נשתעבדו הנכסי ם משע ה שאל ה שא ס תאנ ס יגב ה
סאותס נכסי ם ור" פ מוד ה בה א :

או

הניח לה ן אביה ן פר ה שאול ה אי ן חייבי ן באונסיה .

מימרא דרב א פר ק אל ו נערו ת (ד ף לי ד
ע״ב) ופר ק הגוז ל ומאכי ל (ד ף קי״ב ) ופירו ש
דוקא באונסי ה אי ן חייבי ן אב ל כשומר י שכ ר ה ן
עליה להתחיי ב בגניב ה ואביד ה . והטע ם שאפי ׳
נשתמשו ב ה פטורי ן מאונסי ן כיו ן שה ם עצמ ן ל א
שאלוה והי א חוזר ת בעינ ה ואפי ׳ ל א נשתמש ו
בה חייבי ן עלי ה כשומ ר שכ ר הואי ל וי ש לה ן
הנאה שביד ן להשתמ ש ב ה כ ל ימ י שאלת ה דומ ה
למה שנתבא ר ס״ ז שהמפקי ד מעו ת אצ ל שולחנ י
ויכול להשתמ ש בה ן שהו א עליה ן כשומ ר שכ ר
כך כת ב הרשב״ א ז״ ל . ואע״ ס שש ם א ם נשתמ ש
חייב באונסי ן זה ו כשהו א הי ה הלו ה וה ס מעו ת
שאינן חוזרי ן בעינ ן , אב ל כא ן אע״ פ שנשתמש ו
הם ל א הי ו שואלי ן ועו ד שהי א חוזר ת בעיני ה .

ובפ״ב אעור ר ע ל הכרע ת רבינו :

חשבו שהי א ש ל אביה ם וכו ׳ משלמי ן דמ י בש ר
בזול . באות ה מימר א ש ם ופירו ש בזו ל
פחות שלי ש משוי ה דומ ה למ ה שהסכימ ו הגאוני ם
כמה שנתבא ר פ״ ו מה ׳ זכיי ה ומתנ ה כ ך פירש ו
ז״ל : וא ם הני ח לה ן אביה ם נכסי ם וכו ׳ . בגמ ׳
שם אחריו ת נכסי ם פירו ש קרק ע בדוק א והטע ם
לפי שמדי ן הגמר א מטלטלי ן ש ל יתומי ם אינ ן
משתעבדין לבע ל חו ב אב ל מכיו ן שתקנ ו הגאוני ם
להיותן שוי ן לקרקעו ת לכ ל שיעבו ד אי ן חילו ק

צר״א דאמ ר פר ק השוא ל (ד ף צ״ט ) דמשע ת משיכ ה אי ן המשאי ל יכו ל לחזו ר ב ו ותני א כוותי ה : ואפיל ו מ ת השוא ל וכו ׳ . מימר א פר ק אל ו נערו ת (ד ף צ ׳ ד ע ב ) ופר ק הגוז נ(ד ף
ר,י״ב) הני ח לה ס אביה ם פר ה שאול ה משחמשי ן ב ה כ ל ימ י שאלת ה : ודי ן הו א וכו ׳ . בגמר א כדר ך שתיקנ ו משיכ ה בלקוחו ת כ ך תיקנ ו משיכ ה בשומרי ם ואול י שדברי ו אל ו פירו ש
י ^ לז ה שהו א ז״ ל נות ן טע ם לדב ר מדעת ו ־

שמשך וזכ ה אי ן הבעלי ם יכולי ן להחזיר ו מתח ת יד ו ע ד
סוף ימ י השאל ה . ואפיל ו מ ת השוא ל הריהיורשי ן
משתמשין בשאל ה ע ד סו ף הזמ ן . ודי ן הו א הלוק ח קונ ה
הגוף קני ן עול ם בדמי ם שנת ן ומקב ל מתנ ה קנ ה הגו ף
קנין עול ם ול א נת ן כלו ם והשוכ ר קנ ה הגו ף לפירותי ו
עד זמ ן קצו ב בדמי ם שנת ן והשוא ל קנ ה הגו ף לפירותי ו
עד זמ ן קצו ב ול א נת ן כלו ם . בש ם שהנות ן כמוב ר שאינ ו
יכול לחזו ר ב ו לעול ם כ ך המשאי ל כמשכי ר שאינ ו יכו ל
לחזור בתו ך הזמ ן . הני ח לה ם [י ] אביה ם פר ה שאול ה
ומתה אי ן חייבי ן [ה ] באונסי ה . השב ו שהי א ש ל אביה ם
טבחוה ואכלו ה משלמי ן דמ י בש ר בזו ל.וא ם הני ח לה ם
אביהם נכסי ם ומת ה א ו שטבחו ה משלמי ן א ת דמי ה
מנכסיו: ו השוא ל כל י מחביר ו לעשו ת ב ו מלאכ ה פלוני ת
אין המשאי ל יכו ל להחזיר ו מתח ת יד ו ע ד שיעש ה ב ו
אותה מלאכה . וכ ן א ם שא ל ממנ ו בהמ ה ליל ך ב ה במקו ם
פלוני אינ ו יכו ל להחזיר ה מי ד השוא ל ע ד שיל ך ב ה לש ם ויחזו ר : ז האומ ר אלחביר ו
השאילני קרדו ם לעדו ר ב ו הפרד ס הזי ה עוד ר ב ו אות ו הפרד ם בלב ד ואינ ו רשא י

א סט״ ג עפי ן סי ״ צ ב טמ״ מ קי ׳ פמ א : לעדו ר נהיוק ן שוי ן ;קרקעו ״ ;וי ן

בין מטלטל ץ לקרקעו ת ולפיכ ך כת ב הר ב נכסי ם . ומ״ ש ומת ה א ו שטבחו ה משלמי ם א ס דמי ה מנכסי ו השיגוה ו הרמל ן והרשב״ א ז״ ל בחלוק ה הראשונ ה דהיינ ו מת ה וז ה לשו ן

הגמרא נוח ה אי ן חייבי ן באונסי ה כסבורי ן שהי א ש ל אביה ן טבחו ה ואכלו ה משלמי ן דמ י בש ר בזו ל הני ח לה ן אביה ן אחריו ת נכסי ם הייבי ן לשל ם איכ א דאמר י אריש א ודל א כר ב פס א

א״ד אסיפ א וכדר ב כפ א דאמ ר ר ב כפ א היח ה פר ה שאול ה ל ו וטבח ה בשב ת פטו ר ע״ כ ופירו ש מא ן דמהנ י ל ה אריש א היינ ו מח ה אי ן חייבי ן באונסי ה א ם הני ח לה ן אביה ם נכסי ם

חייבין"לפל ס והיינ ו דל א כר ב פפ א דלר ב ספ א אינ ו חיי ב באונסי ה ע ד שע ה שנאנס ה והיינ ו דטב ח בשב ת פטו ר מפנ י שהחיו ב והתשלומי ן באי ן ל ו כאח ת . וכיו ן שכ ן כא ן אפי ׳ הני ח

להן אביה ם נכסי ם פטורי ן דה א בשע ת האונ ס כב ר מ ת משאי ל . ואיכ א דמחנ י ל ה אסיפ א דוק א דהיינ ו אכלו ה אב ל בריש א פטורי ן והיינ ו דר ב כפ א והטע ם דבאכלו ה חייבי ן

מפני שפש ע אביה ם כשל א הודיע ן ולפ י ז ה י ש תימ ה בדבר י רבינ ו למ ה פס ק כלשו ן ראשו ן דל א כר ב פפ א ול א כלשו ן אחרו ן שאינ ן חלוקי ן ולפיכ ך פסק ו ז״ ל כלשו ן אחרו ן ועו ד

אני רוא ה מקו ם תימ ה בדברי ו ד ל שהו א פס ק ה א דר ב פפ א פ״ ג מהלכו ת גניב ה וא״ כ היא ך פס ק כא ן כלשו ן ראשו ן כנג ד ר ב פפא . ובודא י שי ש לרבינ ו שיט ה אחר ת בלשונו ת אל ו וצ״ ע :

1־ השוא ל כל י מסביר ו לעשו ת ב ו וכו׳ . מבוא ר בהשוא ל(ד ף צ״ט ) : ז האוב ר לחביר ו השאילנ י קרדו ם לעדו ר ונו ׳ . מימר א בהשוא ל :

שאלו

לחם משנ ה

בני ל ה אב ל לדע ת רבינ ו ז״ ל צרי ך לאוקומ י שהמנ ה בפירו ש להשקו ת בהמת ו א ו ארצ ו
וכמו שכת ב רבינ ו ז״ ל בסו ף הסר ק להשקו ת ממנ ה בהמת ו א ו ארצ ו כמ ו שהתנ ה ע ס
המשאיל. ונת ב ה״ ה ותוספת א הכתוב ה בסו ף הפר ק מוכח ת ונו ׳ נרא ה דהכוונ ה הי א
מדכתב ללינ ה אי ן פחו ת מיו ם אמ ד משמ ע דהו י ס״ ד דהו ה פחו ס מיו ם אמ ד וא י סת ם
שאלה שלשי ם יו ם אמא י ס״ ד דהו י פחו ת מיו ם אח ד וי ש לדחו ת לז ה דהיכ א דל א אמ ר

ללינה נד ע דסתמ א הו י ל ׳ יו ם אב ל היכ א דאמ ר ללינ ה ס׳י ד דהו י דב ר מוע ט אפי ׳ פחו ת

מיום אמ ד קמ״ ל ומ״ מ כת ב ה״ ה ז״ ל דמוכח ת כדבר י רבינ ו :

ואם הני ח לה ם אביה ם וכו ׳ . כת ב ה״ ה ועו ד אנ י רוא ה מקו ם תימ ה בדברי ו ז״ ל שהו א

פסק ה א דר ב פפ א פ״ ג מהלכו ת גניב ה , רבינ ו כת ב ש ם בפ״ ג הית ה פר ה שאול ה
אצלו וטבח ה בשב ת דר ך גניב ה פטו ר אפיל ו מ ן הכפ ל שהר י איסו ר שב ת ואיסו ר גניב ה
באין כאח ד וא ם אי ן גניב ה אי ן טביח ה ומכיר ה ע״ כ . וי ש מ י שרצ ה לתר ן ולומ ר דמ״ ש
רבינו ז״ ל ש ם פטו ר א ף מ ן הכפ ל רוצ ה לומ ר ל א מיבעי א מד ׳ וה ׳ אל א א ף מ ן הכפ ל
פטור ומשו ם דבחלוק ה דלעי ל מיני ה דגנ ב וטב ח בשב ח היכ א שהטביח ה הית ה בשב ת הו א
פטור מ ן הד ׳ וה ׳ אב ל בכפ ל חיי ב לכ ך כת ב בז ו סטו ר א ף מ ן הכפ ל אב ל לעול ם דבקר ן
חייב וע ם ז ה נוכ ל לומ ר דרבינ ו פס ק ש ם דל א כר ב פפ א אל א דמשע ח שאל ה
חייב באונסי ה וחיי ב בקר ן ונסתלק ה תמיה ת ה״ ה ז״ ל , אב ל א י אפש ר לפר ש כ ן בדבר י
רבינו שהר י כת ב ש ם וא ס אי ן גניב ה אי ן טביח ה ואי ן מכיר ה דמשמ ע דהכ י קאמ ר
דכיון דליכ א קר ן דהיינ ו גניב ה מפנ י כ ן פטו ר מ ן הכפ ל ומ ן הד ׳ וס ׳ דבכ״ מ שהוזכ ר
לשון ז ה ש ם באל ו נערו ת פירוש ה הכ י הו י וכ ן נרא ה שהי ה גור ם רבינ ו בדבר י ר ב כפ א
אע״ג דרש״ י דח ה גירס א ז ו בפר ק הגוז ל מ״ מ רבינ ו גרי ס ל ה א״ כ משמ ע דפטו ר א ף מ ן
הקרן קאמ ר ומא י דקאמ ר א ף מ ן הכפ ל ר״ ל דהו ה ס״ ד דבכפ ל חיי ב משו ס דהו י קנ ס
והוה ס״ ד דחידו ש הו א דרוידש ה חור ה בקנ ס דאע״ ג דמיקטי ל משל ם לכ ך קאמ ר דניו ן
שנסתלק הקר ן נסתל ק הכפ ל וד ׳ וה ׳ אב ל תימ ה גדו ל דנרא ה מש ם דרבינ ו פס ק דאפיל ו
בקנס דאינ ו לוק ה ומשל ם ול א אמרינ ן חידו ש הו א היכ א דטב ח בשב ח שהככ ל כב ר הי ה
מחוייב משמ ח גניב ה ומ״ מ סטו ר מד ׳ וה ׳ וכ ן כת ב ש ם בהדי א ה״ ה וכ ן אי ן הלכ ה כרב ה
דאמר בפר ק אל ו נערו ת אליב א דר״ מ דס״ ל כוותי ה חידו ש מ א שחידש ה חור ה בקנ ס
אע״פ שלוק ה משל ם וא״ ט אי ך קאמ ר רבינ ו טע ם דא ם אי ן גניב ה דמשמ ע דמשו ם
דנסתלק הקר ן נסתל ק הז ׳ וה ׳ ה א בלא ו הכ י אמרינ ן א ץ לוק ה ומשל ם אע״ ת דהו י קנ ס ולס״ ל הטע ם שנסתל ק הקר ן נסתל ק ג״ כ הד ׳ וה ׳ ודברי ו צריכי ם עי ץ . וא ם היינ ו אוסרי ם

משנה למל ך

5מר.1ירו נ״ ז שירצ ה המהגלמ״כ . זאע׳ ג דהדר א בעיני ה דומי א דהבוא ל לרזביר ו סז ס נרא ה די ש למל ק ני ן
היכא דהסחי ל להתנו ת וככי ק דבורי ה כגו ן דאמ ר ע״ מ שתחזירה ו ול א גמ ר לומ ר באיז ה זמ ן מסתמ א נ ל
'זמן שיונ ה קאמ ר אב ל בסה ס שאל ה של א פיר ש כלו ם כ ל שעת א לחזר ה קיימ א ודו״ ק :

ואם הני ח לה ם אביכ ם נכסי ם ומתה . נרא ה דגירס ת רנינ ו הי א הגירש א הנכונ ה של א הי ה גור ס ופליג א
דרב פפ א ילא ו ה א בה א תלי א דאפיל ו נימ א דאיכז ר גניב ה ושנ ת באי ן כאח ד מ״ מ א ם הני ח לה ם
אביהם אחריו ת ננסי ם די ן הו א שיהי ו מייני ס לשל ם אפיל ו שהחיו ב הו א אח ר מות ו מיד י דהו י אנתחיי ב
שאס' יהי ה כ ך וכ ך יתחיי ב ליה ן ל ו כ ך וכ ך ומ ת נינחי ם שנשתעבד ו נכסי ו לאח ר מוח ו אע״ פ שהחיו ב
נא אח ר מות ו שנעש ה א ז אות ו דב ר שנענור ו ב א החיו ב וה׳ נ הכ י הו י שנתחיי ב שא ם יאנ ס יפר ע הו א
ונא החיו ב אח ר מות ז חיי ב וכב ר ביא ר מוהריק״ א ז״ ל דב ר ז ה אל א דנקט ה בסגנו ן אח ר . ועו ד י ש
להכריח דב ר ז ה דע״ כ אכול ה מילת א קא י מ ה שאמר ו בגמר א דא ם הני ח אחריו ת נכסי ם חייבי ם ולפ י מ י
שפירשו דקא י לטבחו ה ואכלו ה קש ה דמאיו ה טע ם חייבי ם ומ ה שפירש ו קצ ת מפרשי ם משעמ א דפפ ע
אביהן בשל א הודיע ם קש ה דמא י פשיעוה א איכ א הג ע עצמ ך שמ ת פתאו ם א ו נדר ך וכ י הי ה ל ו לומ ר
לבנו נעוד ו ברי א דב ר ז ה ש ל פלונ י הו א וא י ל א אמ ר הכ י פוש ע מיקר י וג ס מ ה שפירש״ י אינ ו ברו ר
ולשיטת יבינ ו ניח א דקא י אכול ה מילש א בי ן נהני ח לכ ם פר ה שאול ה ומח ה בי ן טבחו ה ואכלו ה וטעמ א
דכיכא דהני ח אחריו ת נכסי ם נשתעבד ו נכסי ו מחיי ם למית ה וטביח ה והו״ ל כאיל ו בשע ת שאל ה התנ ה
שאס יאר ע אונ ם בדב ר ההו א שמחויי ב לשל ם ולפיכ ך א ס מת ה א ו אכלו ה היורשי ם מ ל חיוב ו למפר ע מכ ח תנא ו
נשאר חיובי ן דעלמ א ע״ ה ומ ת קוד ם שיב א כחיו ב שנשתעבד ו נכסי ו 1ה׳ נ דכוות ה ודו׳ ק . והר ב שלט י
הגנויים כה ב בסר ק השוא ל דרבינ ו ז״ ל סוב ר דא ם מח ה באונ ם אי ן חייבי ! באונהי ה כר ב פס א דאמ ר
איסור גנב ה ושנ ת באי ם כאח ד והיינ ו דכח ב רנינ ו הני ח לה ם סר ה שאול ה ומת ה אי ן חייבי ן וכו ׳ ומא י דכת ב
גבי הני ח נכסי ם ומח ה היינ ו דמת ה מחמ ת פשיע ה ומטעמ א דחיי ג בטנחו ה בהני ח אחריו ת נכסי ם משו ם
דפשע אביה ן נשל א הודיע ן מהא י טעמ א גופי ה חיי ב במת ה בפשיע ה דאיל ו הו ו ידע י שאינ ה שלה ן הי ו
נזכרין ממיתת ה בפשיע ה : ונז׳ ט הני ח לה ם אביה ם פר ה שאזל ה ומח ה אי ן חייבי ם באונסי ה וא ף ע״ ג
יאם מ ת השוא ל משתמשי ם כיורשי ם כ ל ימ י שאלת ה בע״ כ ש ל המשאי ל זא׳ נ הו ה ל ן למימ ר דא ס מת ס
דח״נין באונני ה דמצ י למימ ר ל א השאלתי ה אל א כד י שיתחיי ב השוא ל באונסי ה . ה א פיר ש הרא׳ ש דל א
אמרינן דאי ן חייני ן באונסי ה אל א בסתמ א אב ל א ם המשאי ל אמ ר ליתומי ם א ו קבל ו עליינ ו אונ ס א ו
החזירו ל י כפר ה הדי ן מ ס המשאי ל ודו׳ ק . כת ב מהר״ ר בצלא ל נסר ק אל ו נעמ ת דאפיל ו אמרינ ן סת ם
שאלה ל ׳ יו ם ה״ מ לגנ י דידי ה אב ל מ ת ל א אמרינ ן הכ י לגב י יורשי ו יע״ ש . וי ש להסתפ ק בשוא ל בסת ם
למ׳ד למ י < ׳ י1 ס חמי א דהלוא ה לאח ר ל ׳ יו ם מ ה דינ ו ועיי ן נמ״ ש נע ל נ ד יעק ב בתשוב ה סי ׳ י״ ב :