Section 4

כגירסת רש״ י ו״ ל זועח ו זו ס הדב ל ל א על ה ע ל דע ת דא״ כ למ ה העל ה הדב ר בספ ק שהו א תיק ו
והוסיף דא י תפי ס מפקינ ן מיני ם וכ ל תיק ו דממונ א לקול א לנתב ע והל א עיני ך • רואו ת דא׳ ל להדי א
מסתברא ואהכ י בע א מיני ה ^ד ך ואהדרינ ן דהד ר בי ה ועו ד דנה א כעי א מא ן דכ ר שמי ה דח׳ נ ה א
לא שקי ל וטר י אל א בי ן חייב ת ופטור ה לגמר י משמ ע יפטרינ ן לי ה א י מדמינ ן לי ה לרג ל כיו ן דברשו ת
קא א;י ל ועו ד לשו ן שינו י ולשו ן הזיק ה בה א בעי א מא ן דכ ר שמי ה ורבינ ו מש ה ז׳ ל אי ן מנהג ו לשנו ת
לשון הגמ ׳ ככ ל ז ה החבו ר כאש ר הוכחת י כמ ה פעמי ם דאדלב א תופ ס לשו ן התלמו ד וסדר ו בכ ל
יכלתו אל א ר׳ מ ז״ ל ל א דקד ק ופס ק אל א מהא י סוגי א דלעי ל מינ ה הו א שפס ק כ ן דסנ ן היס ה מנעט ת
או שהי ו צרורו ת מנתזי ן מתח ת רגלי ה ושבר ה א ת הכלי ם משלמי ן מצ י נו ק וגרסינ ן על ה כגמר א
איכעיא לה ו היכ י קאמ ר הית ה מבעט ה והזיק ה בניעוט ה א ו צרורו ת כ י אורחייה ו ח״ נ ורבנ ן הי א
או דילמ א פית ה מבעט ת והזיק ה בביעוט ה א ו צרורו ת מחמ ת ביעו ט [משלם ] ח' נ ה א כ י אירחייה ו
משלם נ״ ש וסומכו ס הי א ושקי ל וער י על ה טונ א ע ד דמסי ק י ב אש י כרבנ ן מוק י ל ה ובע י ל ה הכ י
היתה מבעע ת והזיק ה כביעוע ה א ו צרורו ת כ י אורחייה ו חצ י נז ק ה א מחמ ת ניטו ט יבי ע נז ק וי ש
שינוי א ו דילמ א הית ה מבעט ח והזיק ה בביעוע ה א ו צרורו ת מחמ ת ביעו ע ח' נ ואי ן שינו י תיק ו
ע׳כ . ופירשו ה כשהזיק ה בר׳ ה דומי א דנעי א דר ׳ ירמי ה שהעתקת י וכ ן נ׳ ל מלשו ן הירושלמ י דק א
משמה ע ל מתני ׳ ואי ן דרכ ה להתי ז צרורו ת ומהד ר (א׳ ל מונא ) א״ ר אמ י כשהי ה כל י נתו ן ביד י
אדם אב ל א ם הי ה מונ ח בר״ ה הואי ל וז ה מונ ח ברשו ת וז ו מהלכ ת ברשו ת סטו ר ע״ כ , אע׳ ש שאי ן

זיטת הירושלמ י בז ה כשיט ת הבכל י למדנ ו ממנ ה ימייר י ברהי ר הלונ ה והיזק ה וטעמ א דנעיי ן:פירשת •
זמהלכת כרשות . ומעח ה התבונ ן שפס ק כר ב אש י דהו א בחר א בעני ן כעיי ן לפרוש י מתני ' בהזיק ה
מטעם שינו י וכהתי ז והזי ק כדק א מתר ן ל ה הלמוד א רי ש פירק א גב י חזי ר וסלק א בתיק ו וקי״ ל בכול י
זלמודא כ ל חיק ו דממונ א חומר א להוב ע וקול א לנתכ ע וא י תפ ס ל א מסקינ ן מיני ה כיו ן דהו י סשיק א
;ידן והכ א אפחפ ק ל ן כרבי ע נז ק צרורו ת דביעט ה והזיק ה כר״ ה וה ם דכרי ס מדוקדקי ם וכגירס ת
־וב הראשוני ם ובל א שבו ש סופרי ם וספרי ם והספרי ם הישני ם ומזקני ס אתבונ ן ומ ה שהקש ה הראנ״ ד
׳ל מדאהד ר לי ה ר ׳ ויר א לר ׳ ירמי ה י ש ל י לומ ר דה א הד ר כי ה ונימ א מ ן הכ ל הד ר ואפיל ו
!מפרשים דממ ה דהד ר ע ל בעיי ן בהריית א לחוד א הו א דהד ר בי ס ול א ממא י דאהד ר ע ל קמיית א
<'מ מסבר א קאמ ר לי ה אב ל ל א שמע ה ול א אסבר ה ל א ממשנ ה ול א משריית א כג׳ ל לחר ן , אמנ ם
■׳מ ז׳ ל רו ח אחר ת עמ ו כ י [בעיא ] זא ת מפר ש ביעט ה והתי ז צרורו ת כלומ ר שכוונ ה לבעו ט בצרורו ת
ילזרקן ואיד ך בעי א מפר ש שכיעט ה בקרק ע והתיז ה צרורו ת מחמ ת כבעיט ה אב ל ל א כוונ ה הי א ל^י )
1וומת ואת ם לקל ק בלשונ ו המוסת ק לסגי ן וכ ; תמצאנ ו ; ♦געמ ח באי ן גרשו ת הניז ק כי ׳ מ ד ואי ן

4

טניד טשנ ח

מלד משנ ח

נזיקין. הלכו ת נזק י ממו ן פ״ ב

נישות מיזו ! אב ל של א כדרכ ן ל) ס י ש שמו י לצרורו ח ה ן חולד ה דקר ן וקר ן חמ ה משל ם
ח"; כ ן אי ן משלמי ן אל א רבי ע ס ק ואפיל ו נר״ ה משל ם וא י אמרינ ן אי ן שמו י בר״ ה פפורי ן
לגמרי ואפיל ו בשל א כדרכ ן כנו ן מחמ ש ביעו ש וברשו ת הניז ק ח״נ . ועלמ ה שאל ה ז ו כחיק ו
ולפיכך כת ב הר ב ז״ ל בשת י הבבו ח הראשונו ת מ״ ש נפ י שימח ו ז״ ל בתיק ו האמורי ן בגמר א
והבבא השלישי ת במהלכ ת במקו ם שא י אפש ר
שלא להתי ז יצ א ל ו מאיבעי א דר ׳ אב א ב ר ממ ל

תבלין בכל י מיחיי ב נז ק של ם ובאי ן תבלי ן חצ י נז ק . ול א ירדת י לסו ף דעת ו ז״ ל באמ ת א ך
אכתוב מהשנ״ ל בטעמ ו שלרבינוז״ ל דבגנו ׳ ש ם בע י רב א י ש העד ה לצרורו ת א ו אי ן הער ה
לצרורות ואמרינ ן ת א שמ ע דחנ י רמ י ב ר יחזקא ל תרנגו ל שהושי ט ראש ו לאוי ר כצ י זכוכי ת ותק ע
בו ושבר ו משל ם נז ק של ם ואמ ר ר ב יוס ף אמר י ב י ר ב סו ס שצנ ף וחמו ר שנע ר ושב ר א ח

הכלים משל ם חצ י נז ק מא י לא ו כגו ן דעי ד
מלחא זימנ י ובס־ א ק א מיפלג י מ ר כב ר

כתב הראנ׳ ד ז״ ל ז ה טעו ת הו א
יהא צרורו ת ע״ י שיגו י הו א
וגעיא הי א א ס י ש שינו י לרבי ע
נזק א ו ל א עכ״ ל :

הניזק והתיז ה צרורו ת מחמ ת הבעיט ה והזיק ו ש ם חיי ב
לשלם רבי ע נז ק שז ה שינו י הו א בהתז ת הצרורו ת . וא ם
תפש הניז ק חצ י נז ק אי ן מוציאי ן מיד ו . ואפיל ו הית ה
מהלכת במקו ם שא י אפש ר ל ה של א תתי ז ובעט ה
והתיזה משל ם רבי ע נז ק וא ם תפ ש הניז ק חצ י נז ק אי ן
מוציאין מיד ו : ז כ ל המשל ם נז ק של ם ^־־הר י התשלוטי ן
ממון שהו א חיי ב לשלמ ו כמ י שלו ה מחביר ו שהו א חיי ב
לשלם . וכ ל המשל ם חצ י נז ק הר י התשלומי ן קנ ם חו ץ
מחצי נז ק ש ל צרורו ת שהו א הלכ ה כמ ו שביארנ ו :

ח יז ה הכל ל כ ל המשל ם מ ה שהד ק הר י ז ה ממו ן וכ ל
המשלם ית ר א ו פחו ת כגו ן תשלומ י כפ ל א ו חצ י נז ק
הרי הית ר ע ל הקר ן א ו הפחו ת קנ ם ואי ן חייבי ן קנ ם
אלא ע״ פ עדי ם אב ל המוד ה בכ ל השג ת הראב״ ר
קנם מ ן הקנסו ת פטי י . ט *תרנגו ל *חרנגו ל שהושי ע ראש ו וט ׳

שהושיט ראש ו לאוי ר כל י זכוכי ת
ותקע ב ו ושבר ו . א ם הי ו בתוכ ו
תבלין וכיוצ א בה ן שהושי ט ראש ו
כדי לאכלן . ע ל התבלי ן משל ם נז ק
שלם וע ל הכל י משל ם חצ י נז ק כחצ י נז ק צרורו ת שכ ך
הוא דרכו . וא ם הי ה הכל י ריק ן הר י ז ה משונ ה ומשל ם

חצי נז ק ככ ל הקנסו ת : י וכ ן סו ם שצנ ף וחמו ר שנע ר ושב ר א ת הכלי ם משל ם חצ י נז ק .

התרנגולין מועדי ן להל ך כדרכ ן ולשבר . הי ה חו ט א ו רצוע ה קשו ר ברגליה ן ונסתב ך כל י באות ו החו ט ונתגלג ל ונשב ר משל ם

א סמ׳ ג עשי ן ש ם ; ב סמ״ ג עשי ן סי ׳ ס ועיי ן ש ם עוח׳ מ סי ׳ ה ; חצ י

משנה למל ך לח ם משנ ה

בהשגותיו חי י דקדוקי ם . רד א דמא י הקש ה ליבינ ו דא ם אית א דהגיעו ט ל א הו י שינו י צרורו ת משכח ש ל ה דא י אינ ו שינו י ל א הו י אל א חצ י נז ק ובעי א די ש שנו י ואי ן שנו י הו י ה ן
לרביע נז ק היכ י משכח ת ל ה ואפיל ו לפ י פירו ש הראב׳ ד ה א ל א קשי א דדלמ א א ם לי״ י גופ ה א ו צרורו ת כ י הג י חייבי ם ברה״ ר א ו ל א . ונ״ ל לומ ר דהראב״ ד ז״ ל ס״ ל דודא י

קאמר וכמ ו דדה י תלמוד א מא י דסשי ע מההי א דרג א דאת׳ ל קאמ ר , וע״ ק דהיא ך ל א ש ת לב ו לומ ר
דרגינו ז׳ ל מבעי א דר ב אש י מפי ק ל ה כנרא ה שכ ן הו א האמ ת . והנ ה הנ י תר י מיל י חד א מתרצ א
חברתה ודע ת הראב׳ ד ז״ ל הי א דא׳ א לומ ר דגעי א די ב אש י הי א למכע י א ם י ש שינו י לצרורו ת בי ן
כגניא קמ א ותניינ א אל א שהשפ ק הו א א ם כששינ ה וגיע ט והתי ז צרורו ת א י משל ם יגי ע א ו ל א וא ם
הספק הו א א ם י ש שינו י ודא י אי ן לחל ק גז ה בי ן סומכו ס לרבנ ן דהספ ק נופ ל בתיווייה ו וא״ כ לקמ ן
דבעי א י מתני ׳ הי א סומכו ס א ו רבנ ן וכע י לפר ש דא י סומכו ם דה׳ ק א ו צרורו ת מחמ ת ביעו ט
משלם חצ י נז ק ובודא י א י מתניתי ן הכ י פירוש ה ל א פליג י רבנ ן בה א מלח א סיכ א דב א מחמ ת גיעי ט
אי משל ם חצ י נז ק . וכיו ן שכ ן אמא י ל א פרי ך דמתני ׳ רבנ ן הי א דא י סומט ס מא י ק א מיגע י לי ס
לרב אש י ה א כהדי א מוכ ח דהו י שינו י ע׳ י נעיט ה וכמ ו כ ן פרי ו פ ס וכיו ן דגעי א קמייח א דר ב
אשי אינ ו אל א א ם נושל ס ע׳ י שינו י מצ י נז ק המ ו קל ן א ו רבי ע דהו א חצ י נז ק של ם מצרורו ת
סו ל א מציג ן לאוקמ י מא י דמספק א לי ה כמתניתי ן היינ ו בעי א דהית ה מנעט ת והזיק ה דהספ ק
הוא דא ם י ש שינו י לצרורו ת ע״ י נעיט ה א ו ל א דא י הכ י אמא י ל א פרי ך דע׳ כ י ש שינו י דא י
לא מא י ק א מיבע י לי ה לר ב אש י בבעי א קמיית א א י משל ם רני ע כשינו י צרורו ת וכו ׳ ה א אי ן שינו י
אלא ודא י דבעי א דר ג אש י הי א געי א קמיית א והיינ ו א ם י ש די ן קר ן לשל ם החצ י א ו רבי ע וקבע ה
אמתני׳ מ' מ לפירו ש הראב׳ ד ל א אש י ששי ר לשו ן הבעי א דקאמ ר וי ש שינו י א ו אי ן שיט י ואול י ל א הי ה
בנוסחתו ורבינ ו 1׳ ל הרגי ש מז ה ופירש ה בדעת ו דאייר י כשינו י . זה ו הנלע׳ ד בעיק ר מחלוקת ם בסוגי ס

הגמרא וצ׳ע ;

הסמוכה לז ה ופירוש ו ב ה כפירו ש לש״ י וי ש
בה פירו ש אח ר . ובהשגו ת כחו ב ע ל מ״ ש רבינ ו
ואס חפ ס הניז ק רבי ע גז ק אי ן מוצי׳אי ן מיד ו
א״א ז ו טעו ת הו א כ י בודא י הביעו ט שינו י הו א
דאי ל א שינו י בצרורו ת לרבי ע נז ק היכ י משכח ת
לה ובעי א דרב י ירמי ה מר ׳ זיר א לא ו בכיעו ט
הוח אל א אפיל ו בצרורו ת כ י אורחייה ו וכו ׳ .
וחין מכבוד ו המע ה כוונ ת רבינ ו של א יצ א ל ו
מבעיא דר ׳ ירמי ה דההי א ודא י בכדרכ ן
הוא וברע ש הרבי ם סטו ר וכב ר כתבתי ה
למעלה אל א מבעי א דר ב אש י שהזכרת י יצ א
לו ודברי ם ברורי ם ה ם שז ו כוונ ת רבינ ו והו א
דבר נכו ן :

ז כ ל המשל ם נז ק של ם הר י החשלומי ן ממו ן
וכו' . ס״ ק (ד ף ט״ו: ) פס ק הלכ ה
בגממא :

ח ומ״ ש והמוד ה בכ ל קנ ס מ ן הקנסו ס
פטור . כשל א בא ו עדי ם ע ד
אחר כ ן הו א ע ל דר ך שיתבא ר פר ק שליש י
מהל׳ גניב ה :

ט תרנגו ל שהושי ט ראש ו וכו ׳ וא ם הי ה
הכלי ריק ן הר י ז ה משונ ה ומשל ם
מ״נ . הראב״ ד השיג ו ז״ ל מ ן החל ק האחרו ן
דכשהכלי ריק ן צרורו ת ע ל יד י שינו י ה ם ושמ א
יש שינו י ואי ן צ ו רבי ע נז ק . ובהלכו ת כשי ש
חבלי!

.(^1 [1'<\<< ' 11 < ;.ע ; י ש
העדה וכו ׳ ודחינ ן ל א בפזוגת א דסומכו ם ורבנ ן
קא מיפלג י כלומ ר דסומכו ס יזימיי ב נז ק של ם
בצרורות ורמ י ב ר יחזקא ל סוב ר כננוה ו ואקשינ ן
והא משונ ה הו א ופרקינ ן דש־ י בי ה ביזרוג י פי ׳
תבלין ס ו זרועים ^ ודע ת רבינ ו ז״ ל דכ י אקשינ ן
והס משונ ה הו א לסומנו ס בלב ד הקש ו דת י
לרבנן מס ן לימ א ל ן די ש שינו י לצרורו ת שיקש ו
להדיס וה א משונ ה הו א אל א לסומכו ס הקש ו
לומר שסע״ ס שלסוסכו ס משל ם בצרורו ת נז ק
שלם דוק א כדרכ ה שה ן הולדו ת דרג ל והלכ ת א
לא גמי ר אב ל במשונ ה חולד ה דקר ן הו ^ ול א
ישלם אל א חצ י נז ק ופריק ו דשד ו ב ה ביזרונ י
ודרכו בכ ך אב ל לרבנ ן ל א שני א לי ה כל ל
שהע״פ שמסופ ק לנ ו א ם י ש שינו י לצרורו ת
דוקא בשי ש שינו י בנו ף המעש ה כגו ן התז ת
צרורות ע״ י ביעו ט אכ ל כשאי ן שינו י בנו ף
המעשה כגו ן תקיע ת ההרנגו ל אע״ פ שאי ן דרכ ו
להכניס ראשולאוי ר הכל י אי ן ז ה שינו י בצרורו ת
אלא חולד ה דקר ן הוא . וחל ק הר ב ז״ ל ול א עש ה
מהן בב א אש ת לפטו ר ע ל הראשינ ה ברה״ ר
ולחייב ע ל השני ה ועדיי ו צ״ ע ודע ת ההלכו ת
כתבה רשב״ א ז״ ל :

י תרנגולי ן מועדי ן להל ך כדרכ ן כו ׳ ;

משנה ש ס (ד ף י״ז ) :

במר•

צרורוה בביעו ט בר״ ה חיי ב כיו ן דהו א שינו י ודא י דאינ ו חולד ה דרג ל ובעי א די ש שינו י
ואין שינו י הי א דאע״ ג דהביעו ט הו י שינו י מ״ מ מעל י ההו א שינו י לחייב ו רבי ע בלב ד
או דילמ א ל א אהנ י להכ י דל א אשכח ן בח ם דמשל ם בצי ר מפלג א כדכפ ב רש״ י בבעי א