Section 399

ממי מלאכ ה היו ם בשכ ר ועש ה עמ ו פ״ כ , פירו ש שא ס א ץ ל ו עדי ם ע ל המלאכ ה א ץ
פדי השכירו ת כלו ם כ י שמ א אע׳ ס ששכר ו ל א עפ ה עמ ו מלאכ ה כ ך כתב ו ז״ ל :
וישבע בעה״ ב היס ח וכו ׳ . פשו ט הו א שי ש בז ה שבוע ת היס ת ככ ל הטענו ת ש ל כופ ר
בכל : הי ה ל ו ע ד אמ ד ששכר ו אינ ו מועי ל כלו ם . די ן ז ה ל א נתבא ר בגמר א בבירו ר
ומ״מ נכו ן הו א דא ם אית א דע ד אח ד סג י ל א
היו אומד ש בגמר א שכר ו בעדי ם . ועו ד שז ה מ ן
הדין אפיל ו כששכר ו בעדי ם ל א הי ה ל ו לשכי ר
ליטול בשבוע ה אל א מ ן התקנ ה ובע ד אח ד ל א
מצינו שהתקינ ו . ג ם הר ב רבינ ו מאי ר ז״ ל כת ב
כן דבע ד אח ד אי ן השכי ר נשב ע ונוט ל אל א
שאמר שחזר ה שבוע ת נעה״ ב מהיס ת לשבוע ה
חמורה כעי ן ש ל חור ה ונת ן טע ם לדב ר דכיו ן
שהטעם הו א כששכר ו של א בעדי ם מדי ן מיג ו
שיכול לומ ר ל א שכרתי ך כשי ש ע ד אח ד שא ם
היה אומ ר ל א שכרתי ך הי ה נשב ע מדי ן תור ה
כשאומר שכרתי ך ונתת י ל ך שכר ך נשב ע מתקנ ת
חכמים כעי ן ש ל הור ה . ולדבר י רבינ ו שכת ב
שאין ע ד אח ד כלו ם י״ ל דכיו ן שאי ן ש ם עדי ם
גמורים חז ר הדי ן לדי ן תור ה ואי ן ש ם תקנ ה
בשכיר יו ם יות ר משא ר חובעי ס :

וכן א ם תבע ו אמ ר זמנ ו אע״ ס וכו ' . משנ ה
בהמקבל : הבי א ראיי ה שתבע ו כ ל זמנ ו
וכו׳ . משנ ה וגמר א ש ם כלשונ ם :
כיצד הי ה עוש ה עמ ו וכו׳ . ז ה פירו ש למ ה
שנאמר בגמרא : וכ ן א ס הבי א עדי ם
וכו׳ . ג״ ז ביאו ר לשו ן הגמר א ונרא ה שמ ן
הירושלמי הוצי א ז ה :

ז בע ל הבי ת אומ ר שהי ם קצצת י ל ך וכו ׳ .

ברייתא ומימר א פר ק כ ל הנשבעי ן :

הרי בע ל הבי ת נשב ע בנקיט ת חסן . לשו ן
הגמרא בז ו ישב ע בעה״ ב . ופירש״ י ז״ ל
שבועה כעי ן ש ל תור ה דא י שבוע ת היס ח עדיי ן
לא נתקנ ה וא ס היח ה מתוקנ ת ל א הי ו צריכי ן
לומר ישב ע : בד״ א בששכר ו בעדי ם וכו׳ . כ״ כ
הרב אב ן מיג ש ז״ ל מסתבר א ל ן דפכר ו של א
בעדים א ו תבע ו לאח ר זמנ ו פטו ר משבוע ה
כעין דאוריית א ל א יה א די ן קציצ ה ממו ר מדי ן
נתתי ול א נטלת י דבהנ י גוונ י נשב ע בעה״ ב
היסת ונפט ר :

ח הנות ן טלית ו וכו ׳ א ם יכו ל לטעו ן שהי א
לקוחה ביד ו וכו ׳ . בפ״ ט מהלכו ת
טוען ונטע ן יתבאר ו הצדדי ן שאומ ן נאמ ן לומ ר
לקוחה הי א בידי . ומ״ ש הר י האומ ן נשב ע

בנקיטת מפ ן . כ ך הי א דע ת הגאוני ם ז״ ל שכ ל שאינ ו מוע ן שגו ף החס ! של ו הו א נשנ ע כעי ן ש ל חור ה וכנ ר האריכ ו נז ה ז וא ם'יצא ת ונו ' . ט ס : וא ם ל א הני א ראיי ה

בעל הטלי ת היס ח . כ ך נמצ א בספרי ו ז״ ל וא״ כ נרא ה שחיל ק הר ב ני ן שכירו ת לקנלנו ת נז ה שלמעל ה אמ ר שנזמ ן ששכר ו בעדי ם ותבע ו בזמנ ו ונחלק ו בקציצ ה שבעה״ ב

בנקיטת חפ ן וכא ן בטלי ת כת ב היס ת סת ם ול א ידעת י למ ה ז ה ובגמר א ל א סילק ו ג ם רב ו ז״ ל ל א חיל ק וג ס כ ן השו ה אות ן רבינ ו מאי ר ז״ ל ואפש ר שדברי ו כא ן אינ ו

בשתבעו בל א זמנ ו וירא ה כ ן ממ״ ש בדי ן טלי ת בס״ ט מהלכו ת טוע ן ונטע ן הר י בעה״ ב נשב ע בנקיט ת חפ ן ע ל הקציצ ה כמ ו שביארנ ו בשכירו ת ונות ן הנ ה שהשו ה

ודנריו צ״ ע א ס הנמצ א בספרי ו אמ ת :

ט שכי ר הב א וכ ו . מימר א ש ם (ד ^ מי ס מ״ט ) ז ה לשונ ה א״ ר הונ א לכ ל מגלגלי ן חו ן משכי ר שאי ן מגלגלי ן ר ב חסד א אמ י לכ ל א ץ מקילי ן חו ץ משני ר דמקילי ם מא י
, בינייה ו איכ א בינייה ו לפתו ח ל ו ובהלכו ת שא ע ס כל א טע ן טועני ן ל ו ופירו ש רבינ ו לס י הנרא ה כ ך הו א ד^י ב חסד א מקילי ן עלי ו ופוהחי ן ל ו לומ ר אינ ך מיי ב לישב ע

על

לך שבר ך וישב ע בע ל הבי ת היס ת שנת ן א ו שבוע ת
התורה״ א ם הוד ה במקצ ת כשא ר הטענו ת . הי ה ל ו ע ד
אחד ששכר ו אינ ו מועי ל ל ו כלו ם וכ ן א ם תבע ו אח ר זמנ ו
אע״פ ששכר ו בעדי ם המוצי א מחביר ו עלי ו הראייה .
ואם ל א הבי א ראיי ה ישב ע בע ל הבי ת היס ת . " הבי א
ראייה שתבע ו כ ל זמנ ו ה״ ז נשב ע ונוט ל כ ל אות ו היו ם
של תביעה . כיצ ד הי ה עוש ה עמ ו ביו ם שנ י ע ד הער ב
זמנו כ ל לי ל שליש י וביו ם השליש י אינ ו נשב ע ונוט ל .
ואם הבי א עדי ם שהי ה תובע ו כ ל לי ל שליש י ה״ ז נשב ע
ונוטל כ ל יו ם שליש י אב ל מלי ל רביע י והלא ה המוצי א
מחבירו עלי ו הראיי ה . וכ ן א ם הבי א עדי ם שהי ה תובע ו
והולך ע ד יו ם ה ׳ ה״ ז נשב ע ונוט ל כ ל יו ם ה ׳ : ז בעה״ ב
אומר שתי ם קצצת י ל ך והשכי ר אומ ר של ש קצצ ת ל י
לא תקנ ו חכמי ם שישב ע השכי ר כא ן אל א המוצי א
מחבירו עלי ו הראיי ה . וא ם ל א הבי א ראי ה אע״ פ שכב ר נת ן ל ו שתי ם א ו שאמ ר ל ו היל ך
הרי בע ל הבי ת נשב ע בנקיט ת חפ ץ ודב ר ז ה תקנ ת חכמי ם הו א כד י של א יל ך השכי ר
בפחי נפש . בד א בששבר ו " בעדי ם ול א ידע ו כמ ה פס ק ל ו ותבע ו בזמנ ו אב ל א ם שכר ו
שלא בעדי ם א ו שתבע ו אח ר זמנ ו ישב ע בעה״ ב הים ת של א קצ ץ ל ו אל א מ ה שכב ר נת ן ל ו
או של א נשא ר ל ו אצל ו אל א ז ה שאמ ר ל ו היל ך כדי ן כ ל הטענו ת • * ח הנות ן טלית ו
לאומן אומ ן אומ ר ב ׳ קצצ ת ל י והל ה אומ ר ל א קצצת י אל א אח ד כ ל זמ ן שהטלי ת בי ד
האומן א ם יכו ל לטעו ן שהי א לקוח ה ביד ו הר י האומ ן נשב ע בנקיט ת חפ ץ ונוט ל ,
ויכול לטעו ן שהי א בשכר ו ע ד כד י דמי ה . וא ם יצא ת טלי ת מתח ת יד ו א ו שאי ן ל ו ב ד
חזקה ואינ ו יכו ל לטעו ן שהי א לקוח ה ביד ו המוצי א מחביר ו עלי ו הראיי ה וא ם ל א הבי א
ראייה ישב ע בע ל הטלי ת היס ת א ו שבוע ת התור ה א ם הוד ה במקצ ת כדי ן כ ל הטענו ת
שאין ז ה כדי ן השכי ר ז ט שכי ר הב א להשב ע אי ן מחמירי ן [י ] עלי ו ואי ן מגלגלי ן
עליו כל ל אל א נשב ע של א נט ל ויטול . ולכ ל הנשבעי ן אי ן מקילי ן חו ץ מ ן השכי ר שמקילי ן

עליו

ישבע

גשגיג

אלא

דיגן

לחם משנ ה

נשל ליל ה ובש ל ליל ה א ף ע ל ש ל יו ם וכיו ן שכ ן הזכי ר אמ ד סה ם והזכי ר ההמוד ש שהו א
לא חלי ן וכ״ ש ל א ת ב א ; *

ו א ם הוד ה במקצ ת כשא ר הטענו ת וכו ׳ . הטו ר בח״ מ סי ' פ״ ט כת ב בש ם ר״ י דהיכ א
דהודה מקצ ת נשב ע השכי ר ונוט ל דליכ א ש ם מינ ו דל א שכרתי ך דאיכ א העז ה
אבל רבינ ו ז״ ל כת ב דישב ע שבוע ת התור ה משו ס דאי ת לי ה דאמרינ ן מג ו דהעז ה כנרא ה
מדברי הד״ ן בפר ק כ ל הנשבעי ם וקפ ה דא י אמרינ ן מיג ו דהעז ה א״ כ בשבוע ת היס ת
יהא פטו ר במייג ו דל א שכרתי ך דבשכרתי ך אינ ו חיי ב אל א שבוע ת היס ת ולמ ה ל י שבוע ת
התורה וא י חיכ א שו ם גריעות א בה ך מיג ו אמא י נאמ ן במיג ו דל א שכרתי ך ה א מיג ו כ י
החי ל א אמרי; ן וי״ ל דאמרי ׳ מיג ו לאוקמ י מילת א אדי ן חור ה דישב ע בעי ה ול א שכי ר אב ל ל א
אמרינן מיג ו לאפוק י דינ א מדי ן חור ה דמוד ה במקצ ת די ן הו א דישב ע ונאמ ר דל א ישב ע : שהי ה תו3 פ והול ך ע ד יו ם ה ׳ וכו ' . א ם פירו ש דבר י רבינ ו שכת ב ע ד יו ם ה ׳ הו א

שתבעו בלי ל חמיש י את י שפי ר דכיו ן דתבע ו בלי ל חמיש י נוחני ן ל ו כ ל היו ם ש ל ה ' לב ד אב ל א ם פירו ש דבר י רבינ ו הו א שתבע ו בסו ף יו ם ד ' וכנרא ה מדבר י הטו ר בח" *

סי׳ פ ח שכת ב בדבר י רבינ ו ע ד סו ף יו ם ד ׳ ד־נרא ה שהבי ן מדברי ו שתבע ו סו ף יו ם ד ' למ ה נוחנ ץ ל ו כ ל יו ם חמיש י שהו א ליל ה ויו ם ה א לרבינ ו אי ן נותני ם אל א א ו יו ם אחן ז

או ליל ה אח ד כדכת ב לעי ל שכשחבעוביו ס ג ׳ אי ן נותני ם ל ו אל א יו ם ג ׳ ול א לי ל ד ׳ וי ש לומ ר דשאנ י הח ס כיו ן דלי ל ד ׳ הו א מיו ם אמ ר אי ן נותני ם ל ו אב ל כשנותני ם ל ו לי ל הי •

שהוא קצ ת מהיו ם ה נותני ם ל ו טל ו לכ ך נותני ם ל ו היו ם ג״ כ שהיו ם הול ך אח ר הליל ה והשת א את י שפי ר שהוצר ך רבינ ו לומ ר חלוק ה ז ו ש ל וכ ן שהו א מודי ע חידו ש ז ה כ ן נ״ ל לייש נ

מה שהבי ן הטו ר בדבר י רבינו . ע ד סו ף הפר ק עדיי ן י ש מקו ם לעיי ן ול א הי ה ל י שע ת הכוש ר :

אפילו

משנה למל ך

דאסילו למ״ ד קס ן אינ ל נדלו ת אי ן <׳ ד מצווי ם להפריש ו לכפו ת ל ו נידי ם אסו ר זז ס כיו ן שאיג ו יוד ע
מומר השנוע ה הו״ ל כאיל ו נמס ר לשנוע ת שז א והר י רנינ ו ז״ ל נפ״ ה מהלכו ת טוע ן כת ג שאי ן מוסרי ם
שנועה לקט ן כל ל וא י משו ם דנל א שנוע ה הו ה שקי ל מבה׳ ב לשקו ל נמ י עכשי ו בל א שנוע ה וכ ן מ ה שמצ א
מהריק״א ז׳ ל נקצ ת נוסחאו ת אפיל ו הי ה השוכ ר קט ; לשו ן אפיל ו לס י נוסח א ז ו ל א ניח א ל י דאדרב ה
אם כשבפה״ ג גדו ל דטטנת ו גר י ל א משגחינ ן ני ה ונשנ ע הפוט ל ונוט ל כ׳ ש כשהו א קט ן דאי ן טענת ו ודא י
דכקיל פוע ל נשנוע ה ואי ן לומ ר דח ל עלי ז חיו ג ממו ן ע׳ ם שכירו ת הקע ן אי ן ז ו עס ק למ ה שכח נ
השכיר נשנ ע דמשמ ע דע ל עסק י השנוע ה נ א ללמ ד וה׳ ל למימ ר השוכ ר חיי ב לית ן ונשנ ע השכי ר ונוט ל
ועוד דאי ן ז ה מקומ ו אל א נפ״ ה מהלכו ת טוע ן שש ם דינ ר נז ה ודז׳ ק :

העושה

הגחות מיימוניו ת

בדעת רגינ ו : סןועיי ן באלמנז י בהלכו ת סר ק ב ל הנשבעי ן (ד ף שפ״ג) ] 1 ססוועיי ן בתום ׳
במציעא שר ק הטקנ ל (ד ף קי״ ב ע״ב ) בד״ ה קציצה ] ז [ד ] אמ ר ד״ ח לכ ל מגלגלי ן חו ץ

ן חו ץ
משביר

ואץ להרה ר ע ל סקגת ם ז ה מע ם נכז ן י ש נ ו כגמר א וראיי ה גדול ה הי א נעינ י זא ת ש ל הירושלמ י שכתכת י :

מנדל עו ז

ליורשין ע׳ ה וס א ודא י קטני ם נמ י מיקר י יורש י השוכ ר והר י נשנ ע השכי ר לה ם כלשו ן י״ מ ז״ ל היש ר
שנסחתי וכ ן מצאתי ו מוג ה נחחימ ת יד ו והלשו ן שהמתי ק הראנ״ ד ז״ ל טעו ת סופ ר הי א ולסינ ן אי ן לתמו ה
על דנרי ו ו^! ף כ י הלכו ת גדולו ת וקנועז ח קר י לה ו הח ם דעקרו ה ל ה לשמע ה מבע ל הני ת ושדיו ה אשכי •
שכרו של א נעדי ם כו ' ע ד כדי ן כ ל הטענו ת . נמציע א המקנ ל ונשנזעו ת פי ק כ ל הנשכעי ן : הנית ן עליי ת

לאומן ע ד כדי ן השכיל . נמציע א •י ק המקנ ל וננ א נסר א פר ק סזע ת הנסים ; שכי ר הג א לישב ע כו ' ע ד סו ף הפרק . נשנוטו ת ק׳ ם כ ל הנשנטי ן

מגיד טשנו ן

34! נט ף משני - משפטי ם . הלכו ת שכירו ת פי ׳ א פי״ ב

8כח5תי : אפיל ו הי ה וכו ׳ . וכח נ ה״ ה ז ה ששו ט וכו ׳ וד ע שרגינ ו נחל ק פ ל
רבותיו וכו ׳ וח״ כ מ״ ש כא ן א ו הו א כדע ת רבוחי ו א ו שהו א מחל ק בי ן השכי ר וכו /
ואני אומ ר שאי ן דברי ו נראי ן בעינ י א ם החייי ז הראשו ן שסת ם הדברי ם כדע ת
רבותיו ושל א כדעת ו ז ה דב ר ז ר מא ד והתייי ז השנ י ל א ידעת י אי ן אפש ר להזכיר ו
שהרי רבינ ו משו ה ■בפירו ש די ן השכי ר לשא ר
נשבעים ונוטלין . ולכ ך נ״ ל של א ב א רבינ ו פ ה
ללמדנו ע ל כמ ה נשב ע ונוט ל שז ה בהלכו ת טוע ן
יתבאר אל א ב א ללמדנ ו של א נאמ ר כיו ן שפרוט ה
דבר מוע ט הו א בי ן שכי ר בי ן שא ר נשבעי ן
ונוטלין יטל ו בל א שבוע ה קמשמ ע ל ן דאי ן
נוטלין בל א שבוע ה ומ״ ש אל א בשבוע ה דמשמ ע
דבשבועה מיה א נוטלי ן אפש ר לומ ר דהיינ ו
לענין א ם נתחיי ב שבוע ה ממקו ם אח ר וגלג ל
עליו בע ל דינ ו ג ס א ח זא ת דא ז יטו ל אע״ ש
שאינו אל א שו ה פרוט ה אב ל בפחו ת משו ה
פרוטה אינ ו מגלג ל דלא ו ממו ן הו א וכפ ר איפש ר
לומר שאע״ פ של א נרא ה לרפינ ו דע ת רבותי ו
מ״מ ל א מלא ו לב ו לחלו ק עליה ם לעני ן מעש ה
מאחר של א הי ה ל ו ראיי ה ברור ה ומפנ י כ ך
אע״פ שגיל ה דעת ו בפ״ ה מהלכו ת טוע ן ל א רצ ה
לסמוך עלי ו לעני ן מעש ה ולפיכ ך פ ה סת ם
הדברים כדע ת רבותי ו ואפש ר שלז ה נתכוו ן
ה״ה בתירו ן הראשו ן :