Section 398

ואיכא למיד ק למ ה ל א כת ב רבינ ו שחוז ר עלי ו
כדאמר רב ה דקי״ ל כוותי ה וי״ ל שז ה
אינו די ן מיוח ד בשכירו ת וכב ר נתבאר ו פרניי ו
בפיז מהלכו ת מכיר ה ופי ו מהלכו ת מלו ה שא ם
נא הי ה ל ו בי ד הל ה כלו ם הר י ז ה חוז ר עלי ו
ואם הי ה ל ו בי ד הל ה אי ן ז ה מוז ר עלי ו :

ו אפיל ו הי ה השכי ר קפ ן השכי ר נשב ע ונומ ל .

כתב ה״ ה בהשגו ת א״ א אי ן הדע ת
מסכמת ע ל ז ה וכו ' ונראי ן דבר י רבינ ו שהר י
בגמרא אמר ו דלפ י התקנ ה וכו ׳ . ואנ י אומ ר
שכל ז ה לפ י נוסחת ם בדבר י רנינ ו ונוסח א דיד ן
דגריס אפיל ו הי ה השוכ ר קש ן עיק ר שהי א
מסכמת ע ם מ״ ש בסו ף פ״ ה מהלכו ת מוע ן וכ ך הי א
נוסחת הטו ר בספר י רבינ ו אפיל ו א ס השוכ ר

קטן

ב כ ל הכוב ש שכ ר שכי ר כאיל ו נט ל נפש ו ממנ ו שנאמ ר
ואליו הו א נוש א א ת נפשו . ועוב ר בארב ע אזהרו ת ועש ה
עובר משו ם ב ל תעשו ק ומשו ם ב ל תגזו ל ומשו ם ל א
תלין פעול ת שכי ר ומשו ם ל א תב א עלי ו השמ ש ומשו ם
ביומו תת ן שכרו . א י זה ו זמנ ו שכי ר יו ם גוב ה כ ל הליל ה
ועליו נאמ ר ל א תלי ן פעול ת שכי ר את ך ע ד בקר . ושכי ר
לילה גוב ה כ ל היו ם ועלי ו נאמ ר ביומ ו תת ן שכר ו .
ושכיר שעו ת ש ל יו ם גוב ה כ ל היו ם ושכי ר שעו ת [א ] ש ל
לילה גוב ה כ ל הלילה . שכי ר שב ת שכי ר הד ש שכי ר שנ ה
שכיר שבו ע יצ א ביו ם גוב ה כ ל היו ם יצ א בליל ה גוב ר
כל(אותו ) הלילה : ג נת ן טלית ו לאומ ן וגמר ה והודיע ו
אפילו איהר ו עשר ה ימי ם כ ל זמ ן שהכל י בי ד האומ ן
אינו עוב ר . נתנ ה בהצ י היו ם כיו ן ששקע ה עלי ו המ ה
עובר משו ם ב ל תלי ן שהקכלנו ת כשכירו ת הי א והיי ב
ליתן ל ו בזמנ ו : ד האומ ר לשלוח ו צ א ושכו ר ל י פועלים .
אמר לה ם שכרכ ם ע ל בעה״ ב שניה ם אינ ן עוברי ן משו ם
בל תלי ן ז ה לפ י של א שבר ן וז ה לפ י שאי ן פעולת ן
אצלו וא ם ל א אמ ר לה ם שברכ ם ע ל בע ל הבי ת השלי ח
עובר . אי ן השוכ ר עוב ר אל א בזמ ן שתבע ו השכי ר ול א
נתן ל ו אב ל א ם ל א תבע ו א ו שתבע ו ול א הי ה ל ו מ ה ית ן
לו א ו שהמחה ו אצ ל אח ר וקב ל ה״ ז [ג ] פטו ר : ך ! המשה ה
שכר שכי ר ע ד אח ר זמנ ו אע״ פ שכב ר עב ר בעש ה ול״ ת
ה״ז חיי ב לית ן מיד . וכ ל ע ת שישה ה עוב ר ע ל לא ו ש ל
דבריהם שנאמ ר א ל תאמ ר לרע ך
לך ושו ב : ן *כ ל אשכי ר [< ] ששכר ו
בעדים ותבע ו בזמנ ו ואמ ר בע ל
הבית נתת י ל ך שכר ך והשכי ר
אומר ל א נטלת י כלו ם תקנ ו

חכמים שישיב ע השכי ר בנקיט ת חפ ץ ויטו ל כדי ן כ ל נשב ע ונוט ל
מפני שבע ל הבי ת טרו ד בפועלי ו וז ה השכי ר נוש א נפש ו לז ה . אפיל ו
היה *השכי ר קט ן השכי ר נשב ע ונוטל . שכר ו של א בעדי ם מתו ך שיכו ל
לומר ל א הי ו דברי ם מעול ם ול א שכרתי ך נאמ ן לומ ר שכרתי ך ונתת י

ב כ ל הכוב ש שכ ר שכי ל וכו ׳ . בריית א ש ם (ד ף קי״א ) ואקשינ ן על ה בגמר א הנ י
דאיכא ביממ א ליכ א בלילי א הנ י דאיכ א בלילי א ליכ א ביממ א ופרי ק ר ב
חסדא ש ם שכירו ת אח ת הי א ופירש״ י ז״ ל כולה ו ודא י בח ד ל א משכח ס ל ה אל א הכ י
האמר עבירו ת כ ל השמו ת הלל ו בש ם שכירו ת י ש מה ם בשכי ר יו ם וי ש מה ם בשכי ר

לילה עכ״ ל . וא״ כ הית ר דע ת רבינ ו הי ה ל ו
לבאר : א י זה ו זמנ ו וכו ׳ , משנ ה ובריית א ש ם
(דף ק״ י ע״ב ) : ושכי ר שעו ת ש ל ליל ה וכו ' .

פסק כר ב דהלכת א כוותי ה באישור י . וכ ן
בהלכות : שכי ר שב ת וכו ' . משנ ה :

יצא בליל ה גוב ה כ ל אות ו וכו ' . ג ם ז ה כר ב
ודלא כסת ם מתניתי ן דאמד ה יצ א בליל ה
גובה כ ל הליל ה וכ ל היו ם אל א כתנ א דבריית א
דפליג :

ג נת ן טלית ו לאומ ן וכו ׳ . בריית א ש ם (ד ף
קי״ב) : שהקבלנו ת כשכירו ת . כר ב
ששת (ד ף ק״י ) ובהלכו ת ופירו ש קבלנו ת אומ ן
שקיבל עלי ו מלאכ ה בכ ך וכ ך ול א לשכירו ת ■ימי ם
לפון רש״ י ז״ ל :

ד האומ ר לשלוח ו צ א ושכו ר וכו ׳ . בריית א
(דף קי״א ) וסוגי א מפורש ת בגמ ׳ :

ואם ל א אמ ר לה ם וכו ׳ , ג ם ז ה מבוא ר בסוגי א
שם והכיע ם שכ ל של א אמ ר שכר ן עלי ו הו א
כמו שנתבא ר ש ם : אי ן השוכ ר עוב ר וכו' . מכנ ה
שם (ד ף קי״ב ) : א ו שתבע ו ול א הי ה ל ו .

ברייתא ש ם ופירש ו של א הי ו ל ו מעו ת בעי ן
שהוא חיי ב לת ת ל ו כמבוא ר למעל ה פר ק
תשיעי : א ו שהמחה ו אצ ל וכו ׳ . במשנ ה :

ה המשה ה שכ ר שכי ר וכו ׳ . בגמר א (ד ף ק׳ י
ע״ב) בריית א מלמ ד שאינ ו עוב ר
אלא בק ר ראשו ן מכא ן ואיל ך מא י אמ ר ר ב
עובר משו ס ב ל תשה ה מא י קרא ה אמ ר ר ב
יוסף א ל תאמ ר לרע ך ל ך ושו ב ע״ כ :

ו כ ל שכי ר ששכר ו בעדי ם ותבע ו וכו ׳ . משנ ה
פרק המקב ל(ד ף קי״א ) ובשבועו ת פר ק
כל הנשבעי ן(ד ף מ״ה ) . ומ״ ש בנקיט ת חפ ן כ ן
הסכימו כ ל המפרשי ם ז״ ל ופשו ט הו א שז ו הי א
שבועת המשנ ה כעי ן ש ל תור ה :

אפילו הי ה השכי ר קכי ן השכי ר נשב ע ונוט ל .

בהשגות א״ א אי ן הדע ת מסכמ ת ע ל ז ה
וכו׳ . ונראי ן דבר י לבינ ו שהר י בגמר א אמר ו
דלפי התקנ ה בל א שבוע ה הי ה ל ו לשכי ר ליטו ל
וזה לשו ן הגמר א ולית ב לי ה בל א שבוע ה ותירצ ו
כדי להפי ס דעת ו ש ל בע ל הבי ת וכיו ן של א
נתקנה השבוע ה אל א להפי ס דע ת בע ל מי ת
כשהשכיר קט ן ל א הפסי ד דינ ו אע״ פ שאינ ו ב ר
עונשין ואי ן בשבועת ו לשו א עונ ש מ״ מ משביעי ן
אותו לאיי ם עלי ו : שכר ו של א בעדי ם וכו ' .

מימרא מפורש ת בגמר א (ד ף מ״ה ) ופירש״ י זי ל
ששכרו בעדי ם הו א שי ש עדי ם שאמ ר ל ו עש ה
עמי

הגה״ה

*כל

שכיר ששכר ו ונו ׳ הקנ ו
חכמים שישנ ע השכי ר ויטו ל ונו '
אפי׳ הי ה השיכ ר קט ן כשכי ר נשכ ע
ונוטל עכ׳ ל ר״ מ ז״ל . ובהשגו ת
היה כחו ב אפיל ו הי ה השכי ר
קטן וע ל אות ו לשו ן מצאת י השג ה
ז״ל א״ א אי ן הדע ת מסכמ ת
על ז ה שנמסו ר שנוע ה לקט ן
אלא ישב ע בע ל הבי ת ואע׳ ם
שאין תביע ת קט ן כלו ם עכ״ ד :

(ועיין במ״ מ וכ׳מ ) :

לו

א סמ ג עשי ן סי ׳ צ ׳ טמ״ מ סי ׳ פ ט בש ם רבינ ז : *[כתו ב בהגה ת פסר׳ י אבוה ב ס״ א השוכ ר ובטל ה השג ה היאב״ ד ומינ ו סעמי ד נוסח ת שכי ר ועיי ן עליו ] :

משנה למל ך לח ם משנ ה ^

פי״א ו אפיל ו הי ה השכי ר קט ן כו ׳ . מ״ ש ה״ ה דכשהשכי ר קט ן ל א הפסי ד דינ ו אע״ ש שאינ ו ב ר בעש ה ובשנ י לאוין . ואפש ר לתר ץ ולומ ר דרבינ ו ז״ ל קיצ ר מפנ י שע״ כ כ ן הו א מוב ן מדברי ו
עונשין ואי ן בשבועת ו לשו א עונ ש כו ׳ דב ר תימ ה הו א למסו ר שנוע ה לקע!. , דכיו ן בהו א כת ב השכי ר סת ם כול ל בי ן ש ל יו ם בי ן ש ל ליל ה שעב ר ע ל ל א מב א עלי ו השמ ש

דאפילי ״ א״ כ ע ל כרחי ן את ה אומ ר שלפחו ת בשכי ר יו ם עוב ר בשנ י לאוי ן דהיינ ו לא ו דידי ה דהו א

לא חלי ן וה ך דול א מב א שכת ב רבינ ו ז״ ל וכיו ן שלמדנ ו דשכי ר יו ם עוב ר בשנ י לאוי ן בש ל יו ם ובש ל ליל ה ה״ ה דש ל ליל ה עוב ר בש ל יו ם ובש ל ליל ה ובשא ר הפר ק ל א הוצר ך רבינ ו

ז״ל ליזכי ר ז ה דסמ ך ע ל מ״ ש בראש ו דמוכר ח להבי ן מדברי ו כ ן כמ ו שכתבת י ומפנ י כ ן ל א חש ש בשא ר המקומו ת להזכי ר מ ג •

ב ועוב ר בד ׳ אזהרו ת ועש ה גירסת ו כגירס ת הרי״ ף ז״ ל דגור ס בה ׳ שמו ת לב ד ול א חשי ב הר י ל א תעשו ק כיו ן דבח ד לישנ א אפקינה ו קר א כדכת ב ש ם הר ב נמוק י יוס ף ז ל

ע״ש • כת ב ה״ ה י ל בדע ת רבינ ו שבש ל יו ם עוב ר ע ל ש ל ליל ה וכ ן בש ל ליל ה ע ל ש ל יו ם וסוב ר דמא י דאמרינ ן בגמר א ש ם שכירו ת וכו ׳ דכיו ן דכולה ו למד ן בשכירו ת

עובר בכול ן ובגמר א אמר ו ש ם איזה ו עישי י יא״״ י י״ליי י ״י״י ' ?"'י י "■"יי י מ1סי'וע ל עוםר'משו ?

בכולן א״ כ עוש ק וגז ל היכ י עוב ר ע ל שניה ם בעני ן אמ ד דכיו ן דהנושאי ס מלוקי ם ואול י יתר ן ג״ כ דכיו ן דהלאוי ן בשכירו ת יעבו ר ע ל כול ן ע ל הגז ל משו ם עוש ק וע ל עוש ק משו ס

גזל דש ם שכירו ת ח ד הו א :

ג נתנ ה ל ו בחצ י היו ם עוב ר משו ס ב ל חלי ן וכו ׳ . אל ו ה ס דבר י הבריית א ומדל א הזכי ר ל א חב א עלי ו השמ ש סיו ע מכא ן לדבר י רבינ ו י ל דבש ל יוס^עוב ר א ף
מנדל עו ז

ועובר בארב ע אזהרו ת ועש ה וכו ׳ ע ד ביומ ו תח ן שכרו . במציט ח פ 'איזה ו נש ך ופ ׳ התקבל : איות ו זמנ ו

שכיר יו ם ע ד גוב ה כ ל אות ו הלילה . במציע א פר ק כמקב ל : נת ן טליח י ן ^ _ _ _

הגוזל עצי ם : דאומ ר לשלוח ו צ א זשכו ר ל י ע ד ל ך ושו ב כו ' . הכ ל פר ק המקבל : כרב י שנזע ה ור״ י'ויר״ש "האבה י כרב י יהוד ה כדאית א פר ק מ י שהוציאוה ו אמנ ם גם״ ה פס ק

בעדים וכו ׳ תיקנ ו הנמי ם שישב ע כשוט י ייטי ל ייי ' כשמוא ל מטעמ א דפרישי ת : [כ ] פירו ש שאי ן עוב ר אב ד א ם ל א נת ן חוז ר על * בעל • הבי ת

עכ״ל ל״ מ ז״ ל ובהשגו ת הי ה כתו ב אפיל ו הי ה השכי ר קט ן וע ל אות י לטי ! טל^יז ' '" ל ־ כרב א ודל א כר ב שש ת דאמ ר אינ ו חוו ר כ ן פס ק ר ב אלפ ם בש ם ר ב מתתי ה גאו ן דדייק א

כהכ הריכ׳י ד ד ל אי ן הדע ת מסכמ ת עלז ה ונו' ; ואנ י אומ ר עיק ר הלכ ה ז ו במציע א פי ק טיייו^ ל מתניתי ן כוותי ה מעב ר הו א דל א עב ר ה א מיהד ר מצ י מהד ר ס״ ה ובירוש/מ י פס ק בר ב

ונ-י-יעות הר ק כ ל הנכנעי ם ול א הוזכ ר ש ם ל א במשנ ה ול א בבריית א ול א בגמר א קט ן להדי א כל ל שש ת ול א משמ ע הב י בתלמוד א דיד ן חום ׳ : |ג ] עיי ן בהלכו ת טוע ן ספ״ה : סןטו ר ש ם בש ם

לנדיראה 1 ה מצאת י בירושלמ י דשנועו ת ר׳ ס כ ל הנשבעי ן דגרסינ ן פשיט א מ ת בע ל הני ס השכי ר נשב ע רבינ ו וע׳ ש שנת ב שרא ה נוסח א אח ת ברבינ ו בשוכ ר קט ן כו ׳ . א ך החילו ק בעדי ם ומסתב ר

צ'ור6י^

הגהות מ'ימניו ת

ל^מוד דב ר אח ר משמ ע דכ ל שכ ן א ש בט ^ חע ת יו ם א ו יומי ם דמצ י מס^ ק בל א התרא ה
וכן עשר . רב י מעש ה עכ״ ל מהרי״ח ] ז [א ן תימ ה שפס ק כר ב לגב י שמוא ל דאמ ר גוב ה ב ל
היום וכ ל הליל ה וה א קי״ ל הלכת א כשמוא ל בדינ י ונרא ה משו ם דר ב כר ׳ יהוד ה ושמוא ל

טנידטשנה מהטפטים . הלכו ת שכיח ת פי׳ א נסףםשג " ס ז 33 ן

קסן כדאיח א בסימ ן פ״ ס : הבי א ראיי ה שחבע ו כ ל זמנ ו ונו ׳ הר י ז ה נשב ע ונופ ל
כל יו ם ה ׳ . דבר י רבינ ו אינ ם מובני ם ל י פא ס כוונת ו לומ ר שכ ל שהו א מתמי ד
והילך בתביעת ו לעול ם הו א בחזק ת של א סרע ו הל״ ל הי ז נשב ע ונופ ל ע ד יו ם ה ׳
וכן לעול ם וא ם כוונת ו לומ ר דדוק א כ ל יו ם ה ׳ אב ל מיו ם ה ׳ ואיל ך ל א אפיל ו א ם הו א

מתמיד בתביעת ו ז ו מני ן ל ו כ י בגמר א ל א נזכ ר
סילוק ז ה והיות ר נ״ ל שכוונת ו לומ ר דיו ם ה ׳

לאו דוק א דה״ ה לעול ם וקיצ ר במוב ן :

ט שכי ר הב א לישב ע אי ן מחמירי ן עלי ו וכו ' .

כתב ה״ ה מימר א ש ם וכו ׳ ופירו ש
רבינו לס י הנרא ה כ ך הו א וכו ׳ ופס ק כר ב מסדא ,

קשה ל י ע ל דבר י ה״ ה היא ך פס ק רבינ ו
כתלמיד במקו ם הר ב ועו ד דא״ כ למ ה כת ב
רבינו צ ם דבר י ר״ה . לסיכ ך נרא ה כמ״ ש הר״ ן
בסרק הנשבעי ן שרבינ ו מפר ש דר ב חסד א הוסי ף
ואמר דאע״ ג דאסו ר לסתו ח לבעל י דינ ק לומי ׳

בשבועתך תלו י א ו בכיוצ א בז ה בשכי ר מות ר
לפתוח ל ו מי ד ולומ ר ל ו א ל תיג ע עצמ ך וכו ׳

ור״ה ל א מייר י בהכ י ואפש ר דהכ י ס״ ל נמ י
ומר אמ ר חד א ומ ר אמ ר חד א ול א פליג י ומא ן
דבעא מא י בינייה ו ס״ ד דדבר י ר ב חסד א ה ן ה ן
דברי ר״ ה ולהכ י בע א מ ה ל י לכ ל מגלגלי ן מ ה
לי לכ ל מקילי ן והשי ב ל ו דדי ן חד ש הו א וכמ ו
שכתבתי