Section 396

אסר ל ו שמו ר ל י היו ם ואשמו ר ל ף למח ר וכו ' . בריית א ש ם חנ ו רב ק שמו ר 5 •

ואשמור ל ך השאילנ י ואשאיל ך שמו ר ל י ואשאיל ך השאילנ י ואשמו ר ל ך נול ן
נעשו שומר י שכ ר ז ה לז ה ואמא י שמיר ה בבעלי ם הי א אר״ פ לאמ ר ל ו שמו ר ל י
סיום ואנ י אשמו ר ל ך לסחר . ומלבר י רבינ ו נרא ה שהו א מפר ש הקושי א ע ל כ ל הבריית א

ולפיכך כת ב השאילנ י היו ם ואשאיל ך למח ר לוק א
למחר אב ל אמ ר ל ו ואשאיל ך עת ה הר י ז ו שמיר ה
בבעלים , אב ל רש״ י ז״ ל פיר ש ואמא י שמיר ה
בבעלים אשמו ר ל י ואשמו ר ל ך קא י ששניה ם ז ה
במלאכתו ש ל ז ה אב ל השאילנ י כלי ך ואשאיל ך
כלי א ו שמו ר ל י ואשאיל ך א ו השאילנ י ואשמו ר
לך אי ן כא ן בעלי ם ש ל חפ ן במלאכת ו ש ל שומ ר
עכ״ל . ופירו ש טע ם השאילנ י ואפאיל ך שאינ ן
אלא כשומר י שכ ר לפ י שז ה משאי ל לז ה תח ת
שאלתו וזה ו פכר ו :

נ כ ל האומני ן שומר י שכ ר וכול ן שאמר ו וכו ׳ ,

משנה ש ם (ד ף פ ׳ ע׳ב ) : א ו שאמ ר ל ו
גמרתיו . בנמר א ש ם ובהלכו ת :

ואם אמ ר האומ ן הב א מעו ת וטו ל א ת של ך
וכו׳. בסוגי א ופירו ש מפנ י שהקדי ם נתינ ת
המעות לנטיל ת החפ ן שמרא ה שאינ ו רוצ ה ליתנ ו
לו ע ד שיקב ל מעו ת וכיו ן שהו א תופס ו כמשכו ן
שכירותו הר י ז ה שומ ר שכ ר :

ד נת ן לאומני ן לתק ן וקלקל ו חייבי ם לשל ם וכו׳ .

משנה וגמר א(ד ף צ׳ ח צ״ט ) סר ק הגוז ל
עצים : א ו שנת ן ל ו עצי ם לעשו ת וכו ׳ . ה א
דלא כר ב אס י דגמר א אל א כרב א כדאיח א
בהלכות : נת ן צמ ר לצב ע והקדיחת ו יור ה וכו׳ .

סירוש הקדיחת ו שרפת ו שהרתיח ו יות ר סדא •

לשון רש״ י ז״ ל . והדי ן משנ ה וגמר א ש ם (ד ף
ק.) ופס ק כר ׳ יהוד ה ומבוא ר בהלכו ס :

אמר בע ל הכל י אינ י רוצ ה וכו ׳ אי ן שומעי ן ל ו .

בהשגות א״ א אי ן לז ה טע ם ע* כ . ואינ י
יודע למ ה כת ב כ ן שהר י טע ם נכו ן הו א שאח ר
שהדין הו א לחש ב א י זה ו מוע ט א ם ההוצא ה א ם
השבח וית ן המוע ט א ם רצ ה צב ע הז ה אי ן בע ל
הצמר יט ל לעכ ב ודא י . וכמדומ ה ל י שכוונ ת
הר״א ז״ ל היס ה לומ ר שדב ר שאינ ו צרי ך לכתב ו
הוא . אח ר כ ן מצאת י לרש״ י ז״ ל שפיר ש שכי ד
בעל הבי ת לת ת ל ו הצמ ר . ופירו ש בדמי ו וצ״ ע .

ופירוש הוצא ה פירש״ י זי ל דמ י עצי ם וסמני ן
ושכר טרח ו נשא ר שכי ר יו ם ול א מ ה שפס ק ל ו

בקבלנות דהו י מפ י עכ״ ל פר ק הבי ת והעליי ה . וי ש גז ה לסוסט ס שיפו ת הרג ה פכ ח הירושלמ י : וכ ן א ם אמ ר האומ ן וכו ׳ . ז ה פשו ט :

ה המולי ך חטי ם לטחו ן ול א לתח ן וכו ׳ . בריית א ש ם (ד ף צי ט ע״ב ) כלשונ ה ; מפנ י שה ן נושא י שכ ר וט ׳ . פירו ש כ י י ש לה ם שכ ר בעמל ם ה א א ם עש ו בחנ ם וה ן
מומחין סטורי ן שכול ן שו ה דינ ן לדי ן הטב ח . ז ה נרא ה מדבר י רבינ ו : לפיכ ך א ם הי ה טב ח מומח ה וכו ׳ . מימר א דרב י יוחנ ן ומבוא ר בהלכו ת . פירו ש
דדוקא ניגל ה חיי ב אב ל א ס עש ה ב ה טרפו ת הפוסל ה מספ ק כגו ן שת ה בס־עו ט סימני ן פטו ר וכ ן מוכ ח בגמר א בעובד א דמגרומח א : וכ ן המרא ה דינ ר לשולחנ י וכו ׳

אס

ואשמור ל ך הר י ז ה שמיר ה בבעלי ם . •אמ ר ל ו שמו ר ל י
היום ואשמו ר ל ך למה ר . השאילנ י היו ם ואנ י אשאיל ך
למחר . שמו ר ל י היו ם ואשאיל ך למח ר . השאילנ י
היום ואשמו ר ל ך למח ר כול ן נעש ו שומר י שכ ר ז ה לז ה :
ג כ ל האומני ן שומר י שכ ר הן . וכיל ן שאמר ו טו ל א ת
שלך והב א מעו ת א ו שאומ ר ל ו האומ ן גמרתי ו ול א
לקחו הבעלי ם א ת הכל י האומ ן שומ ר חנם . אב ל א ם אמ ר
האומן הב א מעו ת וטו ל של ך עדיי ן הו א נוש א שכ ר
כשהיה • * ד נת ן לאומני ן לתק ן וקלקל ו חייבי ן לשל ם .
כיצד נת ן לחר ש שיד ה תיב ה ומגד ל לקבו ע כה ן מסמ ר
ושברו א ו שנת ן ל ו א ת העצי ם לעשו ת מה ן שיד ה תיב ה
ומגדל ונשבר ו אח ר שנעש ו משל ם ל ו דמ י שיד ה תיב ה

השגת הראב״ ד

"ינסן צמ ר לצנ ע וכז ׳ נת ן עצי ם לחר ש וכו ' וא ס ססוצא ה
יסירה וכו ׳ אמ ר בע ל הכל י וט ׳ ע י שותעי ן ל ו :
••'א אי ן לו ה פע ס עכ״ ל :

ומגדל שאי ן האומ ן קונ ה [י ] כשב ח הכל י . • נת ן אצט ר
לצבע והקדיחת ו יור ה נות ן ל ו דמ י צמר ו . צבע ו כעו ר
או נתנ ו ל ו לצבע ו אדו ם וצבע ו שחי ר שחו ר וצבע ו
אדום נת ן עצי ם לחר ש לעשו ת מה ן כס א נא ה ועש ה
כםא ר ע א ו ספס ל א ם השב ח ית ר ע ל ההוצא ה 1ות ן בע ל הכל י א ת ההוצא ה וא ם ההוצא ה
יתירה ע ל השב ח נית ן ל ו א ת השב ח בלב ד . [ה ] אמ ר נבע ל חבל י אינ י רוצ ה בתקנ ה ז ו
אלא ית ן ל י דמ י הצמ ר א ו דמ י העצי ם אי ן שומעי ן ל ו . וכ ן א ם אמ ר האומ ן ה א ל ך דמ י
צמרך א ו דמ י עצ ך ול ך אי ן שומעי ן ל ו שאי ן האיט ן קונ ה בשב ח כל י שעש ה : ה,המולי ך
חמין לטחו ן ול א לתת ן ועשא ן סובי ן א ו טורס ן נת ן הקמ ח לנחתו ם ועשא ו פ ת נפולי ן בהמ ה
לטבח ונבל ה חייבי ן [י ] לשל ם דמיה ן מפנ י שה ן נושא י שכר . לפיכ ך א ם הי ה טב ח
מומחה ושח ט בחנ ם פטו ר מלשל ם ואינ ו מומח ה אע״ פ שהו א בחנ ם חיי ב לשל ם . וכ ן
המראה דינ ר לשולחנ י ואמ ר ל ו יפ ה הו א ונמצ א ר ע א ם בשכ ר ראה ו חיי ב לשל ם אע״ פ

א סמ״ ג עשי ן 0 * ס״ ט : ב טס׳ מ סי ׳ ש״ ס : שהו א

משנה למל ך

כ אמ ר ל ו שמו ר ל י כיו ם נו ׳ . דנ ד רנינ ו תמוהי ם ע ד טא ד דאסיל ז נימ א דכהשאיל ד ואשאיל ו הז י
שאלה גגעלי ם דנאות ה השאל ה שמשאי ל ל ו השוא ל הו י כשיא ל גופ ו לשמו ר כלי ו מ ה שאינ ו
כן האמ ת כמ״ ש רש׳ י ז״ ל , עדיי ן קש ה דנשמו ר ל י ואשאיל ך אי ן גופ ו שאו ל לאיד ך לשו ס דב ר דהר י
הוא המשאי ל וכ י פש ע ב ו השומ ר אי ן כא ן פשיע ה כנעני ם וכ ן נמ י נהשאילנ י ואשמו ר ל ן אי ן כא ן
לגני המשאי ל שו ם שמיר ה כל ל ואפיל ו כלי ו ש ל איד ן אינ ם אצל ו ואדרנ ה השוא ל שוא ל'גופ ו לשמו ר
כליו . ונודא י של א מיע ט רש״ י אל א דל א לימ א דקא י אהשאילנ י ואשאיל ן ומטעמ א לכת נ וכע ת צל׳ ע :
נ כ ל כאזמני ן שומר י שכ ר ה ם נו ׳ . הר ב ג׳ ח (*א׳ ה סימ ן ש׳ו ) כת ב דהיינ ו יוק א נאומני ם העושי ם
מלאכה בבית ם אנ ל א ם עושי ן מלאכ ה נני ח נע״ ס אפיל ו ש׳ מ ל א הו ו ודקד ק כ ן מדנר י רש׳ י

והתום׳

לחם משנ ה

לה מסניתי ן דל א כר״ ע כדפרי ך לעי ל וי״ ל דהי א גופ א קאמ ר היפ י אמר ת מחוורס א דל א

כר״א משו ס דאל״ כ ל א אסי א מסניחי ן כרב י עקיב א ה א ע״ כ דל א כרב י עקיב א אתי א

משום דלימ א בדשמוא ל ק א מיפלג י וכיו ן דרב י עקיב א אי ת לי ה כשמוא ל ע״ כ מתניח ק
דקאמרה שומ ר שכ ר לג ד הו י כרב י אליעז ר ובדמ י דא י ר״ ע אפיל ו באונ ס היי ב ודמ י
דלעולס רי ע הי א וכ״ ע אי ת לי ה כשמוא ל :

ב השאילג י היו ם ואשמו ר ל ך למח ר ונו׳ . נח ב הי ה מדבר י רבינ ו נרא ה שהו א מפר ש הקושי א
על כ ל הבריית א והטו ר בסימ ן ש״ ה כת ב בש ם הרמ״ ה דמפר ש כדע ת רנינ ו
והקושיא שהקש ה ל ו מהשאילנ י ואשמו ר ל ך דאי ן המשאי ל ע ם השוא ל ל א הו א ול א כלי ו

כוונתו לומ ר דהשאילג י ואשמו ר ל ך משמ ע דשכ ר השאל ה הי א השמיר ה ומ ה שנאב ד הו א הכל י

השאול וכיו ן שכ ן אי ן ש ם כל י אח ר מהשוא ל עמ ו כד י שנאמ ר הר י כלי ו עמ ו דכל י ז ה אש ר נאב ד הו א השאו ל ועל ה דיינינ ן אב ל לעי ל בחלוק ה דשמו ר ל י ואשאיל ך הו י איפכ א דהשאל ה

היא שכ ל השמיר ה והדב ר השמו ר הו א שנאב ד והר י י ש עמ ו כלי ו ש ל מפקי ד דאנ ן ל א דיינינ ן אל א ע ל הדב ר השמו ר אש ר נאב ד וז ו הי א הקושי א החזק ה אש ר לסו ר ז״ ל ע ל דבר י

רגינו והרמ״ ה ז״ ל . ואפש ר לומ ר בדוח ק דהשאילנ י ואשמו ר ל ך אע״ ג דמ ה שנאב ד הו א הדב ר השאו ל ובז ה אי ן כא ן בעלי ם ל א הו א ול א כלי ו מ״ מ אפש ל שיאב ד הדב ר השמו ר

ובזה איכ א כלי ו דומ ה לחלוק ה דשסו ר ל י ואשאיל ך לכ ך הוצרכ ה הגמר א לחר ן ג ס כ ן כא ן דהשאילנ י היו ם ואשמו ר ל ך למח ר וכ ל ז ה דוח ק :

ד נת ן צמ ר לצב ע והקדיחת ו יור ה וט ׳ . קש ה קצ ס ע ל הטו ר ורבי ס למ ה ל א הזכיר ו דדוק א הקדימ ו בשפ ס נפיל ה אב ל לאח ל נפיל ה מת ן ל ו דמ י צמ ח ושבח ו דא ק

אומן

מגדל ע ח

ויש לה ם ע ל מ ה שיסמוכ ו זאל ו ואל ו דבר י אלהי ם חיי ם ה ם ומ ו לר״ מ ו״ ל שרנ ו מוד ה ל ו ורג ו לרג ו :
נתן צמ ר לצב ע וכו ׳ נת ן עצי ם לחר ש כו ׳ וא ם ההוצא ה יתיר ה וכו ׳ אמ ר בט ל הכל י כו ׳ ע ד אי ן שומעי ן
לו : כת ב הראנ׳ ד ז״ ל אי ן לז ה טע ם עכ״ ל : ואנ י אומ ר מצאת י ל ו מע ם כירושלמ י פר ק הגוז ל עצי ם
אשר ש ם נשני ת עיקר ה דמיית י טל ה סתמ א דשלמוד א ההי א דהיור ד לשד ה חניר ו ונטע ה של א נרשו ת נו ׳
עד נק ש ליטו ל עני ו ואנני ו אי ן שומעי ן ל ו ואע״ ג דרכ י יהוש ע ב ן לו י אמ ר טעמ א משו ם ישי ב האר ן
גתמ^. דתלמוד א הכ י אית א בל א טעמ א וטינ ה לכ ל דדמ י ל ה ועו ד דאמרינ ן בעלמ א האומ ר א י אסש י
גחק;ח חכמי ם כגו ן ז ו שומעי ן ל ו דו ק מינ ה ה א לא ו כגו ן ז ו אי ן שומעי ן ל ו ועו ד דה א פלוגת א דר' מ
ור׳י הי א סר ק הגוז ל טצי ס ונשני ת ג' כ פר ק השוכ ר א ח האומני ן ומייס י ל ה מ״ ק דע׳ ו וקיימ א ל ן הלכ ה
נר׳ יהוד ה דאמ ר יד ו ע ל התחתונ ה א ם השב ח ית ר ע ל ההוצא ה כו ׳ ואיל ו היינ ו שומעי ן ממנ ו באומר ו

חנהות מיימוניו ת

דאמר ר ׳ יצרז ק דב״ ח קונ ח משגו ן היינ ו להיו ת ש׳ ש עניי ו ו^ א נרש״ י שפיר ש ליהתחיי ב
נסי באונסי ן וע־ ש בתוספו ת וכ ן פיר ש ר״ ת כדבריה ם כבסיט ן כ״ ג ע״ כ : 0[טו ר ח״ ט סימ ן
ש״ה שאל ת להדא״ ש שני ם שחלב ו בדר ך ואח ד אומ ר לחביר ו השאילנ י גלימ א של ו
שהיא קל ת וטו ל את ה של י שהי א כביד ה שאת ה חז ק ממנ י ובא ו לסטי ם ונטל ו האח ד
תשובת דינ ו כעוכד א דארי ך וגוצ א כמדיע א (דן ; ם״ א ע׳ב ) עיי ן כל ל צ׳ ג די ן א ׳
בתשובותיו] : [ד ] שאע״ ם שרוצ ה לייש ב של א יהלו ק שמוא ל ור ב שש ת ע ל ר ב אס י
שאומר אומ ן קונ ה כשב ח כל י מ״ מ אומ ר בפר ק המקב ל דאי ן אומ ן קונ ה כשב ח בל י אמנ ם כ( 1
המקבל פר׳ י שאי ן ז ה מדבר י ר ב שש ת אל א התלמו ד אומ ר כ ן ולגמר י פס ק כר ב אש י
שאומר אומ ן קונד . כשב ח כל י עכ״ ל ס״ ה : [ה ] הלב ה פרי י דסת ם טתניתי ן סר ק חאומני ן
כמותו : [ו ] סר ק חטונ ר סירו ת כת׳ ק לגב י רשב״ ג דאמ ר נות ן ל ו דמ י בושת ו ודמ י בוש ת

אורחיו

•חן ל י דמ י צמר י א ו דמ י עצ י א״ כ ענדינ ן כר׳ מ דאמ ר נות ן ל ו דמ י צמר ו ולי ס הלמז א כוותי ה אל א
מ*י וכ ן עס ק י׳ י אלפ ם ז״ ל זנמצא ו דנר • ר׳ ע ז״ ל נכוני ם : שאי ן האומ ן קונ ה כשנ ח כצ י שמש ם . •ר ק הגוז ל עצי ה : חסולי ך מע ץ לטחו ן ע ד שה ן פוסמי ן משלמין . נטיק ץ •ר ן סגוו ל עצי ם וננתר א •ר ן

סמזכל

טגיי טשני ׳ משפטי ם . הלכו ת שכירו ת פ־ י פי־ א

מלד משנ ה

מו 1^ 1

אם בשכ ר הראה ו וכו׳ . ז ו סבר ח הרב ה מ ן המ&רשי ם ז״ ל דכשכ ר אפיל ו גק י
ואינו צרי ך להתלמ ד חיי ב דומי א דמבנ ז אומ ן . ואע״ ס שבגמר א ל א נזכ ר בראיי ת
המטבעות חילו ק בי ן בשכ ר בי ן בחנ ם . אב ל הרשב״ א ז״ ל נחל ק פליה ס ואמ ר שהבק י
הגמור בראיי ת המטב ע פטו ר אפיל ו בשכ ר ושאינ ו בק י כ ל כ ך אפיל ו בחנ ם
חייב ונת ן טע ם להפרי ש בי ן טב ח לשולחנ י לפ י
שמלאכת השחיט ה הדב ר תלו י באומ ן ידי ם ואפיל ו
אומן בק י יקלק ל לעתי ם א ם ל א יכוי ן מלאכת ו
היטב ולפיכ ך אינ ו כאנו ס וכיו ן שי ש ל ו שכ ר
חייב . אב ל ראיי ת המטב ע שהו א תלו י במראי ת
עינים והבקיאו ת בצורו ת כ ל שהו א אומ ן בק י
הרבה אינ ו מצו י שיטע ה וכשהו א טוע ה הר י ז ה
אונס גמו ר.ושומ ר שכ ר פטו ר מ ן האונסי ן וזה ו
שלא הזכיר ו בגמר א בשולחנ י חילו ק בי ן בחנ ם
לשכר אל ו דברי ו ז״ ל : וא ם אינ ו בק י חיי ב
וכו׳ , ז ה מפור ש ש ם ומוסכ ם :