Section 392

ליהן ל ו סירו ת בגור ן חיי ב להעמ; ד ל ו כשע ר

או בתמרי ם וכיוצ א בה ן לפועלי ם יספ ק הכ ל כמנה ג
המדינה ז ב [א ] "השוכ ר א ת הפוע ל ואמ ר ל ו כאח ד
וכשנים מבנ י העי ר רואי ן הפחו ת שבשכירו ת והית ר
שבשכירות ומשמני ן ביניהן * ג אמ ר אלשלוח ו צ א
ושכור ל י פועלי ם [נ ] בשלש ה והל ך ושכר ן בארבע ה א ם אמ ר לה ם השלי ח שכרכ ם
עלי נות ן לה ם ארבע ה ונוט ל מבע ל הבי ת שלש ה ומפםי ד אח ד מכים ו . אמ ר לה ם שכרכ ם
על בעה״ ב נות ן לה ם בעה״ ב כמנה ג המדינ ה . הי ה במדינ ה מ י שנשכ ר בשלש ה ומ י שנשכ ר
בארבעה אינ ו נות ן לה ם אל א שלש ה וי ש לה ם תרעומ ת ע ל השלי ח . בד א כשאי ן מלאכת ן
ניכרת אב ל היתד . מלאכת ן ניכר ת והר י הי א שו ה ארבע ה נות ן לה ם בעה״ ב ארבע ה
שאילו ל א אמ ר לה ם שלוח ו ארבע ה ל א טרח ו ועש ו שו ה ארבע ה . אמ ר ל ו בעה״ ב שכו ר ל י
בארבעה והל ך השלי ח ושכ ר בשלש ה אע״ פ שהר י מלאכת ן שו ה ארבע ה אי ן לה ם אל א
שלשה שהר י קבל ו ע ל עצמ ן וי ש לה ם תרעומ ת ע ל השלי ח . אמ ר ל ו בעה״ ב בשלש ה והל ך
השליח ואמ ר לה ם בארבע ה ואמר ו הרינ ו כמ ה שאמ ר בעה״ ב אי ן דעת ם אל א שיית ן
נג1 בעד.י ב ית ר ע ל ארבע ה לפיכ ך שמי ן מ ה שעש ו א ם שוד . ארבע ה נוטלי ן ארבעה . מבע ל
הבית וא ם אינ ו ידו ע א ו אינ ו שוד . אי ן לה ם אל א שלש ה . אמ ר ל ו בע ל הבי ת בארבע ה
והלך השלי ח ואמ ר לה ם בשלש ה ואמר ו ל ו כמד . שאמ ר בעה״ ב אע׳ פ שמלאכת ן שוד ,
ארבעד. אי ן לה ם אל א שלשד . שהר י שמע ו שלשד . וקבל ו עליה ם . ד "ד.שוכ ר א ת הפועלי ם
והטעו א ת בעד.' ב א ו בעד.״ ב הטע ה אות ם אי ן לה ם ז ה ע ל ז ה אל א תרעומ ת . בד״ א
ני] בשל א הלכ ו אב ל הלכ ו החמרי ן ול א מצא ו תבוא ה . פועלי ם ומצא ו שד ה כשהי א לח ה .
או ששכ ר להשקו ת השד ה ומצאו ה שנתמלא ה מי ם . א ם בביק ר בעה״ ב מלאכת ו מבער ב
ומצא שצריכ ה פועלי ם אי ן לפועלי ם כלו ם מ ה ביד ו לעשו ת . וא ם ל א ביק ר נות ן לה ם שכר ן
כפועל בט ל שאינ ו דומד , הב א טעו ן לב א ריק ן ועושד . מלאכד״לבטל . בד״אבשל א התחיל ו
במלאכד. אב ל א ם התחי ל הפוע ל במלאכ ה וחז ר ב ו אפיל ו בחצ י היו ם חוז ר שנאמ ר כ י ל י

בני

א סמ״ ג ש ם טו ר ש ם : ב טח' מ סי ׳ של׳ ד נש ם יבינ ו :

הבינוני א י זה ו שע ר בינונ י הי ו מהלכו ת משמונ ה
מתשע מעש ר נות ן ל ו מתש ע ע״ כ :

ג אמ ר לשלוח ו צ א ושכו ר ל י פועלי ם וכו ׳ .

מפורש בסוגי א רא ש פר ק האומני ן(ד ף
ע״ו) ובהלכו ת : הי ה במדינ ה מ י שנשי ר
בשלשה וכו׳ . ג ם ז ה ש ם ובהלכו ת : במ ה דברי ם
אמורים בשאי ן מלאכת ן וכו ׳ . מפור ש ש ם :

אמר ל ו בע ל הבי ת שכו ר ל י בארבע ה והל ך
השליח וכו ׳ . ג ס ז ה ש ם ובהלכו ת :

אמר ל ו בע ל הבי ת בשלש ה והל ך השלי ח וכו ׳ .

גם ז ה ש ם ובהלכו ת ולשו ן הגמר א דעתייה ו
אעילויא : לפיכ ך שמי ן מ ה שעש ו א ס שו ה וכו' .

זה בהלכו ת ומוכר ח הו א שהר י ז ה כדי ן שנתבא ר
למעלה באומ ר לשלוח ו שכו ר ל י בשלש ה ושכ ר
בארבעה ואמ ר לה ם שכרכ ם ע ל בע ל הבי ת שכ ל
זמן שי ש במדינ ה מ י שנשכ ר בשלש ה שרואי ן
המלאכה כמ ה הי א שו ה כמ ו שנתבא ר ובודא י
שאפילו כא ן א ס ל א הי ה במדינ ה מ י שנשכ ר
סחוס מארבע ה נוטלי ן ארבע ה וא ם אמ ר לה ם
שכרכם על י יח ן משל ו וכ ן סירש״ י ז״ ל : אס ר ל ו
בעל הבי ת בארבע ה וכו ׳ . בעי א דל א איפשיט א
שם וכתו ב בהלכו ת הילכ ך לי ח לה ו אל א תצת א ;

ד השוכ ר א ת הפועלי ם והטע ו א ס וכו ׳ .

פירוש שחזר ו בה ם משנ ה ובריית א
שם (ד ף ע״ ו עיב ) : בר״ א בשל א הלכ ו וכו ׳ .

מפורש בגמ ׳ ובהלכו ת . וי ש בז ה חילוקי ם ודיני ן
כתבום הרמב״ ן והרשב״ א ז״ ל אזכיר ם בקוצ ר .

דוקא הלכ ו ה ס עצמ ם שא ז נתקיי ם ביניה ם
השכירות ששכירו ת פועלי ם נגמ ר בהתחל ת
מעשה הל ך ש ם שלי ח אי ן לה ם אל א תרעומו ת .

וכשאמרו אי ן לה ם אל א תרעומו ת כשל א הלכ ו
דוקא בשל א הי ו יכולי ן להשכי ר עצמ ם אמ ש
כששכרם בע ל הבי ת ז ה אב ל א ם הי ו נשכרי ם
אמש ועכשי ו אי ן נשכרי ן כל ל הר י ז ה כדב ר
האבד לה ם ונות ן לה ם שכר ן כפוע ל בס ל וכ ן

אס נשכרי ם בפחו ת מפל ס הפח ח . וא ס הלכ ו אעי ס של א הי ו מוצאי ן להשכי ר עצמ ן אמ ש נות ן לה ם שכר ן כפוע ל בט ל והו א שעכשי ו אינ ן נשכרי ן גל ל אב ל א ם הי ו נשכרי ן
כשכירותו אי ן לה ן עלי ו אל א תרעומ ת שהר י הו א אומ ר לה ם צא ו והשכיר ו עצמכ ם וכ ן א ס נבכרי ן בפר ו משל ם לה ם הפח ת ונפט ר בכ ך וכ ל אל ו הדיני ן בשל א ביק ר בע ל הבי ת
מלאכתו מבער ב שהו א בפשיעת ו • אב ל א ם ל א היס ה פשיט ת בע ל הבי ת בדב ר כל ל הר י ז ה אונ ס ו;פט ר כמי ש רבינ ו וכ ל ז ה מוכר ח בראיו ת ברורו ת : בדי א של א התחיל ו
במלאכה וכו ׳ . בבריית א ואריש א קא י . פירו ש כשאמר ו שפועלי ם שחזר ו בה ן אי ן לבע ל הבי ת עליה ם אל א תרעומו ת כשל א התחיל ו אב ל התחיל ו י ש די ן ביניה ם ; אפיל ו בחצ י היו ם

חוזר וכו ׳ . מימר א מפור ש ש ם (ד ף ע״ ו ע״א ) :

וכיצד

משנה למל ך

השמיטו כ ל ז ה ונ״ ל שהטע ה לס י שה ם מפרבי ס ה א די״ ל כמ י שפיר ש י' מ כו ׳ יט״ ש . ול א יגה ה מזו ר
לקושייתו שלפירו ש ר״ ח בעי ר חדש ה א ו שאמ ר אוגרנ א לנ ו כפועלי ם דאוריית א צריכי ן לצא ס למלאכה ם
מהנן הממ ה ולהמשי ו במלאכ ת נע׳ ה ואמא י השמיט ! דעל ה נע י חלמוד א ולימז י היכ י מיסגר ו ומוק י ל ה
בעיר חדש ה א ו בפועלי ם דאוריית א ומילת א דל א שכיח א נמ י ככת ב כר ב דוח ק הו א ונשר ט לרנינ ו
שדרכו לכתו ב הכ ל זצ״ ע :

ד אב ל א ס התחי ל כפוע ל במלאכ ה וחז ר ב ו בו׳ . נרא ה בעינ י דאפיל ו הקדי ם ל ו בע״ ה שכר ו והתחי ל
במלאכת בע״ ה מוז ר ב ו ומחזי ר ל ו שכר ו וכ ן בדי ן שהר י מכיו ן שהתחי ל במלאכת ו אי ן נע׳ ה
יכול לחזו ר וה׳ ס הפוע ל אל א מגזיר ת הכתו ב כ י ל י בנ י ישרא ל עבדי ם ול א עבדי ם לעבדי ם א׳ כ נתינ ת
הסכר ל א הוסי ף ס ח כ ח השוכ ר וכ ן משמ ע קצ ח מדבר י הרשב׳ א שהני א ה׳ ס ס״ ו טכלכו ס מלו ה ולו ה
בדין השוכ ר א ס כפוע ל בימ י החור ף וכו ׳ ודו׳ ק :

השוכר

לחם משנ ה

אמאי ל א הקש- . ל ו מחלוק ה דריש א ולימ א וה א אנ ן'תנ ן שעורי ן ל א יזרענ ה מיטי ס כ י היכ י
דהקשה ל ו בסיפ א ואול י דר ב יהוד ה הכ י הו ה מתנ י לי ה ועו ד דגמ ר מתניח ץ ואקש י
ליה למא י דסלי ק מיני ה אב ל א ס היינ ו מפרשי ם דאי ן חילו ק בי ן א״ י לבב ל אל א לעני ן
הקטניות בלב ד וכ ן מוכ ח מדבר י ה״ ה ז״ ל אח י שפי ר טוב א :

פ״ט ג הי ה במדינ ה מ י שנשכ ר בג ׳ וכו ' . קש ה דהר י לעי ל כת ב ה״ ה ז׳ ל בש ם הרמב״ ן
והרשב״א א י נמ י דפס ק לפ י דמי ם שמוכרי ם בעי ר וכ ל כיוצ א בז ה בכול ן משמני ן
ביניהם משמ ע דהיכ א דאמ ר כמנה ג המדינ ה הו י כאמצע י שביניה ם וא״ כ הכ א נמ י כיו ן
דהיכא דאמ ר שכרכ ם ע ל בע ל הבי ש סחמ א הו י כמנה ג המדינ ה ה״ ז כאיל ו פיר ש כדר ך
שמשכירין בעי ר ונחל ק ההפר ש שבי ן ג ׳ וד ׳ ויהי ה ל ו ג ׳ וחצי . ועו ד דהר י ז ה דומ ה לדבר י
התוספתא שהבי א ה״ ה ז״ ל דהינ א דנת ן מעו ת למביר ו ליח ן ל ו פירו ת בגור ן ריי ב להעמי ד

לו כשע ר הבינונ י דמשמ ע דע״ ד הסת ם הו י סחמ א כ ך . ועו ד קש ה למ ה לעי ל גב י השוכ ר
את הפוע ל כתב ו אמ ר ל ו כאה ד וכשני ם שבעי ר דמשמ ע דמשו ס דא׳ ל הא י לישנ א משמני ן ה א א״ ל כאח ד מבנ י העי ר ל א דה א כיו ן שאמ ר כאח ד מה ם לב ד סג י והו י דר ך המיצו ע כמ ו
אס אמ ר לפ י דמי ם שמוכרי ן בעי ר . וע״ ק דהטו ר ז״ ל בסי ׳ של״ א כת ב ב ׳ פירושי ם ע ל משמני ן ביניה ם הא ׳ הו א פירו ש רש״ י ז״ ל שנותני ם כבינוני ס והב ׳ פירו ש הרמ״ ה ז״ ל
דמחשנין הגדולי ם שגשכירו ח והקט ן שבשכירו ח ומ ה שכיניה ם נו ק החצ י כמ ו א ם גדו ל בש ש וקט ן בד ׳ נות ן לה ם ממ ש ע״ כ ודבר י הרמב״ ן והרשב״ א ז״ ל לכאור ה נרא ה מדבר י

ה״ה

הגהות מייימוניו ת

ר״י שהשוכ ר מלכו ד תינוקו ת וקיב ל עלי ו המי׳מ ד תינוקו ת קנ ם א ם יחזו ר ב ו
וחור ב ו ול א נמצ א מלמ ד אח ר במקומ ו אי ן ז ה אסמכת א דל א חשי ב ו.זי ם כיו ן
שמפסיד בחזרת ו והו י כמ ו א ם אובי ר ול א אעבי ד דב ל דב ר שביד ו ול א גזי ם ל א
חשיב לעשו ת אסמכת א כדמסקינ ן סר ק איזה ו נש ך ולעי ל בהלכו ת מביר ה פר ק י׳ א
והא דהלוח ו ע ל שדה ו דחשי ב אסמכת א אר״ י דהו י במ ו גזי ם לפ י שאי ן אד ם רוצ ה
למכור קרקעותי ו כל ל וכ ן ה א דרב א ב ר שב א הו ה מסי ק ב י ר ב כתנ א זוז י אמ ר
ליה א י ל א פרענ א ל ך ביו ם פלונ י גב י מהא י חמר א וכו ׳ ומסי ק על ה כ ל דא י ל א קנ י
גם לש ם חושב ו גזי ם מפנ י שעדיי ן אי ן זמ ן מכ ר והו א נותנ ו עת ה בזו ל אב ל דע ת רבינ ו
המחבר נרא ה בקנ ס קצו ב דהו י אסמכת א שאי ן נוח ן ל ו אל א מ ה שהזיק ו כ י ההי א רא ם
אוכיר ול א אעבי ד אשל ם אלפ א זוז י ככעמו ד ולדברי ו ל א יקש ה כלו ם מה א דהלוה ו ע ל

שדהו ע״ כ : [א ] כרבנ ן ובירושלמ י אמ ר על ה מנה ג מבט ל הלב ה וגרסיג ן הד״ א מנה ג
מבטל הלכ ה מנה ג ותיקי ן אב ל מנה ג שאי ן ראי ה מ ן התור ה אינ ו אל א טוע ה בשיקו ל
הדעת ועיי ן בהלכו ת שכני ם פ״ ב ע״ כ : 0[ירושלמ י ש ם ע״ ש שאומרי ם בע״ ש אי ן
צריכים להערי ב כמ ו בחו ל ונו׳ ] : [כ ] האומני ן עיי ן ברי ש הלכו ת שלוהי ן : (ג ] דדעתייה ו
אעילויא וכת ב בס׳ ה דלעול ם נוטלי ן ד ׳ ומדב ר כשאמ ר השלי ח שכרכ ם על י שא ם אמ ר
שכרכם ע ל בעה׳ ב ל א יטל ו לעול ם הי א ג ׳ שהר י סוגיי ת הגמר א מדבר ת כשאי ן מלאכת ן
ניכרת מ ה הי א שו ה כגו ן חפיר ה מל א מי ם וכ ן פר׳ ח אי ש רומ י עב׳ ל ; 0[לשו ן סמ׳ ג עשי ן
סימן פ״ ט (ד ף רע״ ג ע״ב ) ולפיכ ך המוחז ק בממו ן עיק ר וכ ן פס ק ר ב אלפ ס ש ם (דן ' .ק׳ד) ] ז
[ד] וא ם תאמ ר ה א קי״ ל כר״נ ו דדאי ן דינ א דגרמ י וזימני ן ל א מצ י לאיתגוד י ד ץ דהנ א
איירי דטצ י לאיתגור י ע׳ י טור ח וה א דמפלי ג בי ן הלנ ו לל א הלכ ו אורח א דמילת א גק ע

דנלא

מגדל עו ז

ססיק : אמ ר (שלוח ו ט י #1נדי פ . גמציע א פר ק השונ ר אי ז האומני ן (ד ף מ״ ו ע״א ) ?

מדד משנ ח

משפטים. הלכו ת שטרו ת פ״ ט

מגיד משנ ה

סד 127

יכהיד ד ן הפופ ל שחז ר נ ו וכו ׳ . משור ש גגמר א ונהלכו ס ששכי ר יו ם שחז ר ג ו
שמין ל ו מ ה שעש ה : וא ם קכל ן הו א ונו ׳ . סי ׳ שאינ ו שכי ר זס ן ידו ע אל א
למלאכה ידוע ה שמי ן ל ו מ ה שעתי ד לעשו ת וכו ׳ כר ׳ דוס א וכרנ א דסס ק הכי ן ומבוא ר
בהלכות : כיצ ד קיב ל ממ מ קמ ה לקצו ר וכו ׳ . ססור ש גגרייס א ; א ו יגמר ו א ת
מלאכתן . שירו ש ויטל ו שת י סלעי ם וכ ן לשו ן

הברייתא בנ י ישרא ל עבדי ם ול א

עבדים השג ת הראב״ ד

לא נתשייסת י אל א ע ל דע ת שתשחת ו מ ן הפר ך
אלא נות ן לה ם שכר ם : וא ם הי ה הנשא ר וכו ׳ .
גס ז ה מוכר ח ש ם : בט ה דברי ם אמורי ם
שאינו אב ד וכו׳ . משור ש ש ם במשנ ה ובבריית א :
אא״כ נאנס . די ן האונ ס משור ש שם . וא ס ל א נאנ ס
וחזר נ ו שוכ ר עליה ן א ו מטע ן . כש ב הרשב״ א

ז״ל

ז״ל מסתבר א ל י דוק א כשהי ה מוצ א פועלי ם אחרי ם לשכו ר כששכ ר אל ו ועכשי ו אינ ו
מוצא ונמצ א אל ו מפסידי ן עלי ו אב ל א ם ל א הי ה מוצ א אחרי ם סטורי ן דמ ה הפסיד ו עלי ו
עכ״ל : כיצ ד שוכ ר עליה ן וכו׳ . בבריית א : ואפיל ו נת ן לה ם השתי ם מוצי א מה ן התוספת . ז ס
סשוט דבריית א בי ן בנות ן יות ר בי ן בפוס ק הי א וק״ ו משוכ ר עליה ן : כיצ ד שוכ ר עליה ן