Section 391

ז א ו שזרע ה מתחיל ה אספסח א וחרש ה ואח״ כ זרע ה וכו ׳ . נרא ה דהשינו י הו א דהו א ל א
מכרה אל א שיזר ע אספסת א פע ם אח ת ול א כדמשמ ע מלשו ן הגמר א וכדפי ׳ נמוק י
יוסף דליזר ע ל ה אספסת א כ ל השנ ה כ ל מא י דבע י כמ ה פעמי ם אל א פע ם אמ ת לב ד
ולהכי כיו ן דזר ע פע ם אמר ח הו י שינו י וגירסת ו הפוכ ה מגירסתנ ו ופירוש ו מפירושנ ו
כדכתב ה״ ה ז״ל : ח החוכ ר שד ה מחביר ו וכו׳ . כת ב ה״ ה ז״ ל ופי ׳ במקו ם שאי ן מנה ג ידו ע
שם לנכ ש ול א בע י לאוקמ י שי ש מנה ג ידו ע ש ם לנכ ש דה א ודא י פשיט א דה א אמ ר בריש א

הכל

הגהות מי י מוניו ת . י ז ״״. } ,1 ״ ,"י י

552י4,== '., ע... י " ז

ממד משנ ה

משפטים . הלכו ת שכירו ת פ־ ח פ־ ט כם! ־ טשני ז ס ג 125

אינה כלקח ה ואינ ו נוח ן ממוכ ה ' ח החוכ ר שד ה מחביר ו ול א רצ ה לנכ ש . משנ ה ש ם (ד ף ק״ה ) וגמר א . ופירוש ו במקו ם שאי ן ש ם מנה ג ידו ע לנכ ש אב ל א ס נהנ ו של א לנכ ש
הכל הול ך אח ר המנה ג = ט החוכ ר שד ה מחביר ו לזורע ה שעורי ם ל א וכו ׳ . משנ ה ש ם (ד ף ק״ ו ע״ב ) ופס ק דל א כרשב״ ג ופירש״ י ז׳ ל ה א דוק א בחכירו ת אב ל בקבלנו ת
אפילו לזורע ה שעורי ם יזרענ ה חטי ם שהר י ז ה נהנ ה בשינו י ש ל ז ה ואי ן ק דע ת הרמב׳ ן ז״ ל לפ י מ ה שקד ם למעל ה בדי ן התשח ן אל א בהיפ ך דא י בקבלנו ת קבל ה אפיל ו קבל ה לחמי ם
לא יזרענ ה שעורי ם שהר י ז ה אומ ר חטי ם אנ י רוצ ה וכ ן בשעורי ם לחטי ם ועיק ר : קטני ת ל א יזרענ ה תבוא ה וכו ׳ . גירס ת רבינ ו כגירס ח ההלכו ת והי א כ ך במשנ ה קסני ס

פ״ט א השוכ ר א ת הפועלי ם ואמ ר לה ם
להשכים ולהערי ב וכו׳ . כתב ו
התוספות דהיינ ו בששכר ן סתמ א ואמ ר לה ם
אחר ששכר ן להשכי ם ולהערי ב אב ל א ס התנ ה
מעיקרא הכ ל לפ י תנא ו :

לא יזרעג ה תבוא ה תבוא ה יזרענ ה קטני ת .
ובגמרא מחנ י ל ה ר ב יהוד ה לאבי ן ב ר ר ב
נממן תבוא ה ל א יזרענ ה קטני ת אמ ר לי ה וה א
אנן תנ ן תבוא ה יזרענ ה קטני ת ל א קשי א ה א
לן וה א לה ו וז ה מבוא ר וגירס ת ספרינ ו וגירס ת
רש״י ז״ ל במשנ ה ובגמר א היפ ך מז ה והעול ה
מאותה גירס א שבא״ י קטני ת יזרענ ה תבוא ה
מבואה ל א יזרענ ה קטני ת ובבב ל משנ ה אפיל ו
מתבואה לקניני ח וכ״ ש מקטני ח לתבוא ה :

י המקב ל שד ה מחביר ו לשרי ם מועטו ת וכו ׳ .

פירוש שני ם מועטו ת פחו ת משב ע
ומשנה הי א ש ם (ד ף ק״ט ) ופירו ש קור ת שקמ ה
אילן סר ק וכורתי ן קורותי ו לעצי ם ובתו ך שב ע
שנים מוז ר וגד ל . וכת ב הראב״ ד ז״ ל אפיל ו
במקום שנהג ו להשכי ר איל ן אג ב קרק ע ה״ מ
בפירות אב ל א ם מ ת האיל ן וקצצוה ו אי ן ל ו
בקורה כלו ם ואפיל ו קצצוה ו לעצי ם ע״ כ :
לא בשב ח האילנו ת . ממעש ה דר״ פ ור ב ביב י
בר אבי י נלמד ה בב א ז ו : וא ם קבל ה שב ע
שנים ונו ׳ . משנ ה : הגי ע זמנ ו להסתל ק מ ן
השדה וכו ׳ . תוספת א הניח ה ויוצ א והי ה ב ה
תבואה לקצו ר ענבי ם לבצו ר זיתי ם למסו ק הר י
אלו שמי ן ל ו א ם הי ה שכי ר נותני ן ל ו שכירות ו
ואם קבל ן נות ן קבלנות ו ופיר ש הרמב״ ן ז״ ל א ף
ע״פ שצריכי ן לקרק ע ושמי ן ל ו לפ י מ ה ששו ה וז ה
דעת רבינ ו שכת ב ועדיי ן ל א הגיע ו להמכ ר :
או שגמר ו וכו ׳ . ז ה נתבא ר בגמר א ש ם :
כשם שחולקי ן המקב ל ובע ל הקרק ע וכו ׳ .

מפנה ש ם וד ף ק״ ג ע״ א ב׳ ) וגמר א ,

ופירוש והקני ם ע ל שניה ם לקנות ו בתחל ה וכיו ן
שכן חולקי ן בסו ף :

'א המקב ל שד ה מחביר ו ליט ע מקב ל עלי ו
בעל השד ה עש ר בורחו ת לסא ה
ונו׳. כ ך הי א גירסח ו ז״ ל וגירס ת הר ב אב ן
מיגש ז״ ל בב״ ב פר ק המוכ ר פירו ת . ופירו ש
מקבל עלי ו עש ר שורו ת מבוריו ה לסא ה א״ נ י ש
לפרש עש ר נטיעו ת מבוריו ת לסא ה ע״ כ לשו ן
אבן מיג ש ז״ ל . אב ל גירס ת ספרינ ו מקב ל עלי ו
י׳ בוראו ת לק ׳ ופיר״ ש ז״ ל המקב ל פוע ל שמקב ל
עליו ליט ע כ ל שד ה מביר ו כשיעו ר שינולי ן ליט ע
כגון מט ע י ׳ לבי ת סא ה מקב ל עלי ו בע ל השד ה
י׳ בוריו ח לק ׳ וא ס י ש י ׳ אילנו ת בורו ת שאי ן
עושין פר י ל א יצטר ך מקב ל ליט ע אחרי ם תחתיה ן
דאורחייהו דאילנו ח להיו ת לה ן בורו ת כ ל כ ך
ומחיל יות ר מכא ן כגו ן י״ א למא ה מגלגלי ן עלי ו
אח הכ ל יט ע ל ו י״ א תחתיה ן דהשת א ליכ א
מחילה כל ל על ל :

יב המקב ל שד ה מחביר ו ול א עשת ה וכו ׳ .

פירוש ול א עשת ה כראו י ל ה והדי ן
בהמקבל(ד ף ק״י ) משנ ה ובריית א וגמר א ופס ק
כרבי ינא י וכר״ ל שפיר ש דברי ו ובפחו ת מכא ן
אינו חיי ב ליטפ ל ב ה שאי ן אנ י מקיי ם ב ה ואעמי ד :
יג המקב ל שד ה מחביר ו וכו ׳ . משנ ה (ד ף
ק״ד) ופירו ש אע״ ס של א כת ב ל ו

ממש לפו ן ז ה הר י דינ ו כמ י שכת ב דכתנא י בי ת די ן דמ י ול כ הרמל ן והרשל א ז״ ל ול כ רבינ ו יצח ק הלברצלונ״ י ז״ ל חשוב ה לרבינ ו הא י גאו ן ז״ ל דה א מחנית א כתנא י ב״ ד דמי א אע״ א
שלא כת ב כמ י שכת ב דמ י : ומפנ י מ ה נתחיי ב לשל ם וכו ׳ פי ׳ והל א אסמכת א הי א : אב ל א ם אמ ר א ם אובי ר ול א אעבי ד וכו׳ . מפור ש בגמר א (ד ף ק״ ו ע״ב ) ובהלכו ת בארוכ ה :
יד המקב ל שד ה לזורע ה שומשמי ן וכו ׳ אי ן ל ו עלי ו אל א תרעומ ת . פירו ש שנות ן ל ו חלק ו מ ן החיטי ם ואינ ו יכו ל לומ ר ל ו ל א הכחשת י שד ך כמ ו שהיח ה מכחש ת בזריע ת
השומשמין וע ל כ ן נכ ה ל י אל א אינ ו מנכ ה ל ו כל ל ומבוא ר הו א בגמר א והעל ה הרשל א ז״ ל דבי ן בחכירו ת בי ן בקבלנו ת הדי ן כ ן : עשת ה פחו ת וכו ׳ . ז ה פשו ט

הוא שהר י ז ה משל ם המות ר כיו ן ששינ ה : עשת ה חטי ם יות ר וכו ׳ . מעש ה ש ם :

פ״ט א השוכ ר א ת הפועלי ם ואמ ר לה ם להשכי ם וכו ׳ . משג ה רא ש פר ק השוכ ר א ת הפועלי ם (ד ף פ״ג ) ומפר ש בגמר א שאע״ א שריב ה לה ם שכ ר יות ר ע ל הנהו ג

אינו

מחבירו ול א רצ ה לנכ ש ואמ ר ל ו מ ה הפס ד י ש ל ך הרינ י
נותן ל ך הכיר ך אי ן שומעי ן ל ו שהר י הו א אומ ר ל ו למח ר
אתה יוצ א ממנ ה והי א מעל ה עשבי ם . ואפיל ו אמ ר
לו באחרונ ה אנ י חור ש אות ה אי ן שומעי ן ל י. * ט החוכ ר
שדה מחביר ו לזורע ה שעורי ם ל א יזרענ ה חטי ם
מפני שהחטי ן מכחישו ת א ת הקרק ע ית ר מהשעורים . שכר ה לזרע ה חטי ם יזרענ ה שעורי ם .
קטנית ל א יזרענ ה תבואה . תבוא ה יזרענ ה קטני ת . ובבב ל וכיוצ א ב ה ל א יזרענ ה קטני ת
מפני שהקטני ת ש ם מכחש ת א ת האר ץ : י המקב ל שד ה מחביר ו לשני ם מועטו ת
אין למקב ל בלו ם בקור ת השקמ ה וכיוצ א ב ה ול א בשב ח האילנו ת שיצא ו מאליה ן בשד ה .
אבל מחשבי ן ל ו מקו ם האילנו ת כאיל ו הי ה בה ן אות ו זר ע שזר ע בכ ל השד ה . והו א
שצמחו האילנו ת במקו ם הראו י לזריע ה אב ל א ם יצא ו במקו ם שאינ ו ראו י לזריע ה אי ן
מחשבין ל ו כלו ם . וא ם קיבל ה שב ע שני ם א ו ית ר י ש ל ו בקור ת השקמ ה וכיוצ א ב ה .
הגיע זמג ו להםתל ק מ ן השד ה והי ו ש ם זרעי ם שעדיי ן ל א הגיע ו להמכ ר א ו שנגמר ו
ולא הגי ע יו ם השו ק למכר ן שמי ן אות ן ונוט ל מבע ל הקרק ע . כש ם אשחולקי ן המקב ל
ובעל הקרק ע בתבוא ה כ ך חולקי ן בתב ן ובק ש . כש ם שחולקי ן ביי ן כ ך חולקי ן
בזמירות. אב ל הקני ם המעמידי ם תח ת הגפני ם א ם קנ ו אות ן בשותפו ת הר י אל ו חולקי ן
בהן וא ם ה ן מש ל אח ד מה ן ז ה שקנ ה אות ן הר י ה ן של ו וכ ן כ ל כיוצ א בז ה ן
יא המקב ל שד ה מחביר ו ליט ע מקב ל עלי ו בע ל השד ה עשר ה בוראו ת לםא ה . •ית ר ע ל
זה מגלגלי ן עלי ו א ת הכ ל • * י ב המקב ל שד ה מחביר ו ול א עשת ה א ם י ש כ ה כד י שתוצי א
םאתים ית ר ע ל ההוצא ה חיי ב המקב ל ליטפ ל בה . שכ ך כות ב לבע ל הקרק ע אנ א
איקום ואני ר ואזר ע ואקצו ר ואעמו ד ואדו ש ואזר ה ואעמי ד כר י לפני ך ותטו ל א ת חצי ו א ו מ ה
שיתנו ואנ י אטו ל השא ר בשכ ר עמל י ובמ ה שהוצאת י ג י ג המקב ל שד ה מחביר ו ואח ר שזכ ה
בה הוביר ה שמי ן אות ה כמ ה הי א ראוי ה לעשו ת ונות ן ל ו חלק ו שהי ה מגי ע ל ו . שכ ך
כותב לבע ל הקרק ע א ם אובי ר ול א אעבי ד אשל ם במיטב א . והו א הדי ן א ם הובי ר
מקצתה . ומפנ י מ ה נתחיי ב לשל ם מפנ י של א פם ק ע ל עצמ ו דב ר [ג ] קצו ב כד י שנאמ ר
הרי הי א כאםמכת א אל א התנ ה שישל ם במיטב א ולפיכ ך גמ ר ושיעב ד עצמ ו . אב ל בא ם
אמר א ם אובי ר ול א אעבי ד את ן ל ך מא ה דינרי ן הר י ז ה אסמכת א ואינ ו חיי ב לשל ם אל א
נותן כפ י מ ה שראוי ה לעשו ת בלב ד י י ד המקב ל שד ה לזורע ה שומשמי ן וזרע ה חטי ם
ועשתה חטי ם ששוי ן כמ ה שהי א ראוי ה לעשו ת מ ן השומשמי ן אי ן ל ו עלי ו אל א
תרעומת. עשת ה פחו ת ממ ה שהי א ראוי ה לעשו ת מ ן השומשמי ן משל ם ל ו המקב ל כפ י
מה שהי א ראוי ה לעשו ת מ ן השומשמי ן . עשת ה חטי ם ית ר ממ ה שהי א ראוי ה לעשו ת
מן השומשמי ן חולקי ן לפ י התנא י שביניה ן אע״ פ שמשתכ ר בע ל הקרק ע :

פרק תשיע י

א השוכ ר יא ת הפועלי ם ואמ ר לה ם להשכי ם ולהערי ב מקו ם שנהג ו של א להשכי ם
ושלא להערי ב אינ ו יכו ל לכופ ן . מקו ם שנהג ו לזו ן יזו ן לםפ ק בגרוגרו ת

א טח״ מ סי ׳ שכ׳ ז : ג טח״י ז סי ׳ שכ״ ו : ג סמי ג טשי ן סי ׳ פ״ ט טמ״ מ סי ׳ של״ א : א ו

משנה למל ך

פ׳ט א מקו ם שנהג ו של א להשכי ם כו ׳ . נסר ק כסועלי ס אמ ר ר׳ ל פוע ל נכניסה ו מכל ו ניציא ש
משל נעה׳ נ שנאמ ר חזר ח השמ ש יאספו ; כו ׳ וכח נ מר ן סימ ן של״ א והרי״ ף והנמנ׳ ם

השמיטו

לחם משנ ה

הכל כמנה ג המדינ ה ואייר י בי ן בחכירו ת בי ן בקבלנו ח אל א הכ א אייר י שאפיל ו דהו י
בסחמא דאי ן מנה ג ידו ע לנכ ש ינכ ש : ט קטני ת ל א יזרענ ה תבוא ה וכו׳ . לפ י גירס ח רש״ י
הנראה מפש ט הגמר א משמ ע דל א חלק ו בי ן בב ל לא״ י אל א בעני ן הקטניו ת אב ל בעני ן
תיטין ושעורי ן שוי ס ה ם דשעורי ס ל א יזרענ ה חיטי ם אב ל מדבר י הטו ר ל א משמ ע הכ י

שכתב בסי ׳ שכ״ ד אב ל בבב ל וכיוצ א ב ו יכו ל לשנו ת מאיז ה מי ן שירצ ה מ״ כ ודבר י רש״ י ז״ ל נוטי ן לז ה שכת ב בבב ל קיימינ ן שהי א מצול ה וטבוע ה בבצע י המי ם וליכ א למיח ש לכחש א
דארעא משמ ע דאפיל ו לעני ן חיטי ן ושעורי ן יכו ל לשנו ת וקש ה דא״ כ ודא י דר ב יהוד ה בריש א גמ י הו ה לי ה לאתנוי י שעורי ן יזרענ ה חיטי ן כיו ן דבבב ל ר,א י וא י הו ה מחנ י ה כ

אסאי

מגדל עו ז הגהו ת מיימוניו ת

פ׳ט השוכ ר א ה הפוטלי ם פ ד ומשמצי ן ניניה ן . נמציע א סר ק השונ י א ס הפועלי ם (ד ן פ״ג ) ד ש אנ ו חולי ן בקלקו ל הזרעי ם לומ ר של* א הי ו ראויי ם ליוריע ח ועיי ן ב ח כר ת מכיר ח ר׳מסי מ

©[באשירי בהגח׳ ח רי ש מר ק המקב ל אב ל בחברנו ת ל א שייב א ה א רמא י שמי ו איר א
חנירזחו יח ן ל ו . הטכפז ל ניס ו ש ל חביר ו א ו ספינת ו א ו חנות ו זו ל חכיר ו אי ן ל ו עלי ו אל א תרעומו ת לב ד ט ן השד ה דחיי ב משו ם דבח ב וא ס אוכי ר וכו ׳ טא״ז ] 1 טנא ; 00 ^

126

גסף טש ״ משפטי ם . הלכו ת שכירו ת פי ט

מניד טשנד .

ד בד״ א כשל א החחיל ו כמלאכ ה וכו ׳ . כח ב
מהרי״ק בכר ש קש״ ב דאסיל ו קיכ ל
כבר דמ י שכירוח ו ואי ן ביד ו לשל ם לכעה״ ב יט ל
לסזור והמעו ס סו ב עלי ו :

אסר

אינו יכו ל לכופ ן 1 הכ ל כמנה ג המדינ ה . במשנ ה ש ם ומ&ר ש בירושלמ י זא ח אומר ה שהמנה ג מבט ל ההלכ ה סמ ר רב י אמ י כ ל המוצי א מסביר ו עלי ו הראי ה חי ז מז ו ע* כ שירו ש מו ן מי ו

שנחבאר לפנינ ו מהשוכ ר א ח הפוע ל ואמ ר ל ו כאה ד וכשני ם וכי ׳ :

ב השוכ ר א ס הפוע ל וכו׳ . בריית א ש ם ופירו ש משמני ן שא ם הי ה הגדו ל שבשכירו ח בארבע ה והמוע ט בב׳נות ן ל ו ג ׳ וכ ן כ ל כיוצ א בז ה וכחב ו הרמב״ ן והרשב״ א ז״ ל ד ק הדי ן ב כיוצ א
בזה במ י שאמ ר נדשיימ י ב י הלת א א״ נ דפס ק לפ י דמי ם שמוכרי ן בעי ר וכ ל כיוצ א בז ה בכול ן משמני ן ביניה ן ושנ ו בתוספת א לעני ן הפוס ק ע ל הסירו ת הנוח ן מעו ת לסביר ו