Section 390

למוכר ח י ב להעמי ד ל ו בי ת כו ר ומא י דקאמ ר הראי ש דהו ה מצ י למימ ר איד י ואיד י וכו ׳
הוא משו ם דמפר ש דאיד י ואיד י דקאמ ר קא י אריש א וסיפ א דמהני ׳ כדמשמ ע מדבר י הר ב
כעל נמיק י יוס ף ז ל ולהכ י הוקש ה ל ו דלפירוש ו דבל א ז ו ל א הו י קפיד א לנכו ת מ ן חכיר ו
אפ אמ ר חוכ ר ,מחכי ר א״ כ אמא י ל א מוקמ י מחניתי ן דא״ ל חוכ ר למחכי ר אפ ל לי ש
מפרשים ד ם ל דבל א ז ו נמ י הו י קפיד א דמנכ ה ל ו מ ן חכיר ו ול א אמרינ ן חיי ב להעמי ד
לו אח ר ל א מצ י לאוקמ י בדא״ ל חוכ ר למחכי ר דבל א ז ו נמ י דינ א דמתני ׳ דמנכ ה מ ן חכיר ו
ו״רך ז ה נרא ה בעינ י דאי ן ל ו שח ר חד א דפש ס איד י ואיד י אברייח א קא י ונמוקייוס ף
שכתב בי ן ריש א פי ן סיפ א אפש ר דאינ ו מפר ש לשו ן איד י ואיד י אברייסו ח אל א פירוש א
דנפשיה קאמ ר . זא ת ועו ד דלדבר י הי״ מ דאי ת לה ו דאפיל ו דיעמי ד ל י אח ר ל א סג י
התוספתא הו י היפ ך דבריה ם ואמא י ל א הקש ה עליה ם הרא״ ש מ ן התוספת א ועו ד י ש
דוחקים בדר ך ז ה א״ ו הדר א קושי א לדוכת א והנ י קושיו ת צ״ ע :

השוכר 1

124

מניד משנ ה

משפטים. הלכו ת עכירו ת פ־ ח

מגייד משנד ן

ה השוכ ר א ו המ ר,כ ל שד ה ממכיר ו ואכל ה מג ש וכו ׳ . משנ ה ש ס (ד ף ק״ ה
ע״ש) וכח ש רש״ י ז״ ל וה א ליח א אל א כהכירו ח דא י בר,כלנו ת מא י
מנכה איכ א מ ה שימצא ו יחלורן ו ע״ כ . ופשו ט הו א ומוכר ח מההי א דר ש שפ א
שהבאתי לעי ל . ותימ ה אי ך כה ש ר בינ ו המרןש ל ואול י מפנ י שלשו ן המשנ ה הי א כ ך
המר,ב ל אמ ז לשו ן המשנ ה *ופירוש ו מקב ל בשכירו ת

או שמכירו ת ומ״ מ הי ה ל ו לשא ר : א ם איר ע
דבר ז ה לרו ב שדו ת העיר . שגמר א כגו ן דאשתדו ף
רושא דבאג א ופירש״ י ז״ ל רו ב הבר,ע ה שז ו בתוכ ה
עכ״ל . וגירס ת רשינ ו רוש א דבאג י והו א כול ל
כל שר,עו ת העי ר וכ ן מצאת י בר,צ ת נוסח י
ההלכות : וא ם ל א פשט ה וכו ׳ אע״ פ שנשהדפ ו
כל השדו ת ש ל בע ל הר,רר, ע . מבוא ר במשנ ה
ובגמרא : נשתדפ ו כ ל השדו ת וכו ׳ . מבוא ר
בגמרא הדי ן והטע ם ש ם : ההנ ה עלי ו בע ל
הר,רקע וכו ׳ . מבוא ר ש ם בגמר א (ד ף ר,*ו ) :
או של א זרע ה כל ל . מימר א דר ש מסד א ש ם :
או שזרע ה ול א צממ ה . מימר א דרי ל (ד ף ר," ו
ע״ש) : וע ד מח י חיי ב להטפ ל וכו ׳ כ ל זמ ן
שראוי לזריע ה באות ו מר,ום . פירו ש שגמר א י ש
שיעורין מלור,י ן והכוונ ה כדבר י רבינ ו ולפ י מ ה
שהוא מר,ו ם . ובגמר א ר,וד ם מימר א דר״ ל
הביאו בריימו ח תנ א חד א כע ם ראכונ ה ושניי ה
זורעה שלישי ת אינ ו זורע ה והני א איד ך שלישי ת
זורעה רביעי ת אינ ו זורע ה ל א ר,שי א ה א רב י
דחמר בחר י זימנ י הוי א מזר, ה ה א רשב״ ג
דאמר בהל ת זימנ י הוי א חזר, ה , אמ ר י״ ל ל א
שנו אל א שזרע ה וצמח ה ואכל ה מג ב אב ל זרע ה
ולא,צמח ה וכו ׳ כ ל ימ י זרע ה זר ע ע ד אימ ת
וכו׳ ופייש״ י ז״ ל בשזרע ה ואכל ה חג ב כעי ן
משנתנו ואע״ ם שזרע ה ואכל ה חג ב והו א מכ ת
מדינה אינ ו מנכ ה ל ו אל א בשזרע ה שהי ם לרב י
ושלש לרשב״ ג ור,אמ ר לפ י שאי ן בנ י מדינ ה
עושין כ ; בשלה ן . ור,אמ ר ר״ ל ל א שאג ו דבשהי ם
או של ש סג י אע״ פ שעדיי ן נמש ך זמ ן הזריע ה
אלא

*במחילה מכבו ד ה״ ה נ״ ל שא׳ א לפר ש הכ י דא' כ
היינו השוכ ר היינ ו כמקב ל דאי ן בי ! שוכ ר לחוכ ר אל א
השם בלב ד כמ ו שכת ב הרמב״ ס בפירוש ו :

אלא שאכיל ת חג ב אש ל ל א צמח ה כל ל אפיל ו כמ ה פעמי ם זור ע ע ד שיבל ה כ ל זמ ן
הזריעה ז ו הי א שיטה ו ולז ה הסכי ם הרשש״ א ז״ל . וכח ש עו ד וא ם זרע ה כ ל זמ ן
זריעותיה ול א צמח ה א ם מכ ת מדינ ה הי א מנכ ה ל ו ואפיל ו ל א הספיר , לזורע ה אל א
שחי פעמי ם לרשש״ ג א ו אמ ת לרב י שאע״ ס של א הומזר, ה ז ו מנכ ה ל ו מ ן מכיר ו

שהרי זרע ה כ ל צרכ ו ול א פש ע ש ה בכלו ם ע״ כ .

שהלכות ובשיטת ו הל ך

וברייחות אל ו אינ ן

יבינו של א פסר, ן וצ״ ע :

ו השוכ ר א ו המקב ל שד ה מחגיר ו מקו ם
שנהגו וכו ׳ . משנ ה ראשונ ה שבפרר ,

המקבל(ד ף ק״ ג ע״ב ) ובגמר א מפר ש הטע ם :
ומר1ום שנהג ו לחרו ש . נ ם ז ה באות ה משנ ה .

ופירשו שגמר א שאפיל ו א ם נכש ה המקב ל
ואין דר ך המקו ם לנכ ש מור ש הו א אחרי ו אע״ ם
שהחרישה אינ ה אל א כד י לעקו ר עשבי ם רעי ם
וזה כש ר נכ ש חיי ב . ופירו ש אמרי ו אח ר הקצי ר :
מכ,ום שנהג ו להשכי ר אילנו ת ע ל ג ב קרק ע .

ברייתא ש ם . ופירו ש שדרכ ן ששוכ ר
הקרקע נוט ל חל ק שפירו ת האיל ן אע* פ שאינ ו
טורח בה ם : ואע״ ס שהשכי ר ל ו בפחו ת מ ן
הידוע. מפור ש בגמר א ופירו ש כגו ן שידו ע שהשדו ת
נשכרוח למחצ ה א ו לשלי ש וז ה השכיר ה לרבי ע :
ומקום שנהג ו של א להשכי ר אילנו ת וכו ׳ .
מפורש ש ם ;

? החוכ ר שד ה מחביר ו בעשר ה כו ר חשי ם וכו׳. _

מנכה ל ו מחכיר ו : ה השוכ ר אא ו המקב ל שד ה מחביר ו
ואכלה חג ב "א ו נשתדפ ה א ם [א ] איר ע דב ר ז ה לרו ב
השדות ש ל אות ה העי ר מנכ ה ל ו מחכיר ו הכ ל לפ י
ההפסד שארע ו וא ם ל א פשט ה המכ ה ברו ב השדו ת אינ ו
מנכה ל ו מחכיר ו אע׳ פ שנשתדפ ו כ ל השדו ת ש ל בע ל
הקרקע. נשתדפ ו כ ל השדו ת ש ל השוכ ר א ו המקב ל אע״ פ
שפשטה המכ ה ברו ב השדו ת אינ ו מנכ ה ל ו מחכיר ו
שאין ז ה ההפס ד תלו י אל א בשוכ ר שהר י כ ל שדותי ו
נשתדפו. התנ ה בעלי ו בע ל הקרק ע שיזרענ ה הטי ם
וזרעה שעורי ם א ו של א זרע ה כל ל א ו שזרע ה ול א
צמהה [^]אע״פשב א חג ב אושדפו ן והוכההרו ב המדינ ה
אינו מנכ ה ל ו מחכיר ו . וע ד מת י חיי ב להטפ ל ולזרו ע
פעם אחר ת א ם ל א צמח ה כ ל זמ ן שראו י לזריע ה באות ו

מקום ; ו השוכ ר נא ו המקב ל שדי ׳ לחטיי י משנ ה(ד ף ק״ ז ע״ב ) ופירו ש אע' פ

לקצור יקצו ר ואינ ו רשא י לעקור . לעקו ר יעקו י יאי^ י שר,בל ה ממנ ו במכירו ת והו א דב ר ידו ע א ם מוצי א

רשאי למצור . ושניה ם מעכבי ן ז ה ע ל זה . ומקו ם שנהג ו השד ה מע ט א ו הרב ה אע״ פ כ ן ל א נסתלר ,

־־•״״ ,״״־ , רי ס ־י״ ן ל ו

על ג ב קרק ע משכירי ן ואע״ פ שהשכי ר ל ו סת ם בפחו ת
מן הידו ע . ומקו ם שנהג ו של א להשכי ר אילנו ת אי ן ל ו
אילנות אע״ פ ששכ ר ממנ ו בית ר ע ל הידו ע הכ ל כמנה ג
המדינה . ז החוכ ר ישר ה מחביר ו בעשר ה כו ר חטי ם
ולקתה נות ן ל ו מתוכה . הי ו הטי ה יפו ת ל א יאמ ר ל ו
הריני לוק ח ל ך מ ן השו ק אל א נות ן ל ו מתוכה . חכ ר ממנ ו
כרם בעשר ה סל י ענבי ם והקריס ו אח ר שנבצרו . וכ ן
עומרים שלמ ו אח ר שנקצר ו נות ן ל ו מתוכ ן . חכר ו בעשר ה כד י יי ן והחמי ץ חיי ב לית ן ל ו יי ן טו ב . חכר ה ממנ ו במא ה
עמרים ש ל אספםת א וזרע ה מי ן אח ר ואח ר כ ך חרש ה וזרע ה אספסת א ולקת ה א ו שזרע ה בתחל ה אספסת א וחרש ה ואח״ כ

זרעה פע ם אחר ת ולקת ה אינ ו נות ן ל ו בתוכ ה אל א נות ן ל ו אפפסה א טוב ה שהר י שינ ה י ק נ ל ביייי א ביי" ■ י י ׳*יי '

1 1

א טח״ מ סי ׳ שנ׳ ב : ב ׳ טח' מ סי ' שכ׳ ג : נ טמ״ מ סי ׳ ש״ כ : ד טמ״ 8 סי ' שכ׳ ג

לחם משנ ה

הדשר הקצו ב : הכ ר ממנ ו כר ס שעשר ה סל י
ענבים והקריס ו וכו ׳ . מבוה ר בגמר א ל
אבל א ם מכר ו בעשר ה כד י יי ן וכו ׳ . פסר ,
כרב אש י דהו א בתר א : חכר ה ממנ ו
במאה עמרי ם ש ל אספסת א . פי ׳ אספסת א
שחת ונקצר ת לשלשי ם יו ם . והדי ן הז ה מעש ה
בגמרא ואי ן גירס ת ספרינ ו כפ י גירסת ו לפ י
הנמצא בספרי ו . ומ״ מ הדי ן אמ ת שכ ל ששינ ה
אינה

ה השוכ ר א ו המר,ב ל שד ה מחביר ו ואכל ה מג ב . כח ש הי ה וכת ב רשי י ז״ ל וה א ליח א
אלא בחכירו ת דא י בר,בלנו ת וכו ׳ ופשו ט הו א ומוכר ח מההי א דר״ פ וכו ׳ ותימ ה
וכו׳. מ ה שתמ ה ה״ ה ע ל רבינ ו ל א תמ ה מההי א דר״ פ דהר י ז ו כב ר תירצ ה ה״ ה ז״ ל לדע ת
רבינו לעי ל דהו א סוב ר כדע ת הרשב״ א ז״ ל אל א מ ה שתמ ה הו א מכ ס העני ן דא י אפש ר
בקבלנות דמא י מנכ ה כדכת ב ה״ ה וזה ו שכת ב ופשו ט הו א . ומ״ ש ומוכר ח הו א מההי א
דר״פ ז ה אינ ו אל א לפ י דעה ו ש ל רש״ י ז״ ל שאי ן דעת ו לפר ש בההי א דר״ ס כהרשב״ א
ושיעור לשונ ו כ ך כת ב רש״ י וכו ׳ ולפ י דברי ו מוכר ח הו א מההי א דר״ פ :

השוכר א ו המקב ל שד ה מחשיר ו ואכל ה חג ב וכו ׳ . כת ב ה״ ה ז״ ל ואול י מפנ י שלשו ן
המשנה הו א כ ך המקב ל אח ז לפו ן המשנ ה ופירוש ו מקב ל בשכירו ת א ו בחכירו ת .

קשה דה א אמ ר השוכ ר א ו המקב ל והיכ י אפש ר למנק ט במקב ל שכירו ת וחכירו ת ואול י
לא הי ה ל ו בדבר י רבינ ו אל א המקב ל לב ד א י נמ י עיקר ה רשו ם מכירו ת קאמ ר :

אם איר ע דב ר ז ה לרו ב שדו ת העי ר וכו ׳ . פס ק כר״ י וכת ב הרי״ ף ז״ ל משו ם דסוגיי ן
כר״י ונרא ה דטעמ ו משו ס דבשא ר בעיו ת הזכיר ו סבר ת ר״ י שאמר ו ש ם נשחדפ ו כ ל
שדותיו ש ל משכי ר ול א אשתדו ף רוב א דבאג א עו ד אמר ו ש ם נשתדפ ו כ ל שדותי ו ש ל
חוכר ואיפתדו ף רוב א דבאג א וכו ׳ אב ל הטו ר ז״ ל כת ב בש ם הראב״ ד דפסר , כעול א וטעמ ו
משום דהנ י בעי י דבע ו במערב א נשתד ף חל ם א ׳ וכו ׳ היינ ו אליב א דעול א משמ ע דהלכת א
כוותיה . גרסי ׳ בגמר א מיחיב י כ׳־ח ה שנ ח שדפו ן וכו ׳ קחנ י שדפו ן וירקו ן דומי א דשני ם
זשני אליה ו מ ה שנ י אליה ו דל א הו י תבוא ה כל ל א ף ה״ נ דל א הו י תבוא ה כל ל אב ל היכ א
דאיכא תבוא ה כלק א לי ה א״ כ משמ ט מהת ם דגב י יוב ל בעינ ן שיה א שדפו ן וירקו ן בכ ל
העולם א״ כ קש ה ע ל רבינ ו דבפר ק י׳׳ א מהלכו ת שמיק ה ויוב ל כת ב לפיכ ך א ס הי ה אמ ד
מב׳ שני ם שביעי ת א ו ירקו ן א ו שדבו ן אינ ו עול ה מ ן המני ן ע״ כ ול א הזכי ר שיה א שדפו ן
וירר,ון בכ ל העול ם ואיל ו הי ה כות ב שני ם כשנ י אליה ו כלשו ן הבריית א היינ ו יכולי ם לומ ר
בדוחק דסמי ך דהו י דומי א דשנ י אליה ו כדסמי ך הבריית א הע״ פ שהו א דוח ק בדברי ו
לומר כ ן לפ י שהו א פוס ק והי ה ל ו לפר ש אב ל כיו ן דאפיל ו שנ י אליה ו ל א הזכי ר קש ה וא י

משוס דהזכי ר שביעי ת ה א בגמר א אמ ר אל א מעת ה שביעי ת תעל ה מ ן המני ן דה א אץ א
תבואה בח״ ל ותירצ ו שביעי ת אפר,עח א דמלכ א הו א משמ ע דשביעי ת ל א מיקר י בכ ל העוג ם
לומר דהו י דומי א דשביעי ת . איבר א דהתוספו ת כתב ו ברי ש פר ק המוכ ר שדה ו דשדפו ן
הוי בכ ל העול ם כדאית א בהמקב ל וכתב ו ב ס דיק א נמ י דקתנ י דומי א דשביעי ת דאס ק
לזרוע בכ ל העול ם משמ ע דס״ ל דשביעי ח מיקר י איסו ר זריע ה בכ ל העול ם . אל א שע ל
דבריהם ג״ כ קש ה דה א בפר ק המקב ל ל א משמ ע הכ י אל א דדייר , בגמר א משנ י אליה ו
אבל שביעי ת ה א מוס ר לזרו ע בח״ ל . ואול י שה ם סוברי ם דכשחירצ ו בגמר א שביעי ת
אפקעחא דמלכ א וכת ב ש ם רש״ י דמל ך ביטל ו מלזרע ה והו י כמ י שאינ ה וא׳ ץ מיקר י
בכל העול ם כיו ן דדי ן ז ה הו י בא״ י ובא״ י אי ן ש ם זריע ה מפו ם אפיןעח א ? 1

כמי שאינ ו בכ ל העול ם וכ ל ז ה דוהר , . וע ם ז ה נתר ן בדוח ק ג״ כ דבר י הרמב״ ס ז ע
בהלכות שמיט ה ויוב ל דדומי א דשביעי ת קחנ י ומ״ מ סת ם הדברי ם יות ר מדא י ואי ן כ ל
זה מספיר , : וע ד אימת י חיי ב להטפ ל ולזרו ע . כת ב ה״ ה ז״ ל דרבינ ו והרי״ ף ז״ ל ל א
הביאו הבריית א וצ״ ע ונרא ה ל י לתר ן ולומ ר דאול י ה ם סוברי ם דהבריית א ל א מייר י היכ א
דאכלה חג ב אל א היכ א דזרע ה ול א צמח ה וקאמ ר דלרב י בע י תר י ולרשב״ ג חלמא_ואה א
ר״ל ודח י לברייחו ס וקאמ ר דל א בעינ ן אל א כ ל זמ ן זריע ה ול א שנ ו דר״ ל קא י אמחנ י
וכדכתב הרא״ ש בפסקי ו כדע ת הרי״ ף ז״ ל ול א כפירו ש ה״ ה דקא י אברייהו ה אצ א
הברייתות לי ח לי ה משו ם דמשמ ע דל א מיתנ ו ב י רב י חיי א ור ׳ אושעי א ו/הכ י ל א פסר, ה
לא הרי״ ף ול א רבינ ו :