Section 388

ה וגו ף האילנו ת שיבש ו וכו ׳ . נרא ה דה ך טעמ א ל א שיי ך אל א גב י משכו ן אפ ל גב י שכירו ת ליכ א דאי ן ש ס מעו ת כד י שיה א ריבי ת דשכירו ת אינ ה משתלמ ת אל א לבסו ף וכ״ ח
דסיירי ששלמ ו קוד ם אי ן הלשו ן מוכ ח כ ן שכת ב המלו ה והלו ה ל ק נרא ה לומ ר דס״ ל דבריית א דקאמר ה שניה ס אסורי ם אייר י בממשכ ן ול א בשוכ ר : כת ב ה״ ה ז״ ל פירש״ י
בקונה שד ה בזמ ן שהיוב ל נוה ג ע״ כ כלומ ר דכיו ן דעחי ד להחזיר ו ביוב ל אסורי ם המוכ ר והלוק ח המוכ ר אסו ר משו ס דכלי א קרנ א דלוק ח והלוק ח אסו ר משו ם דעתי ד
להחזירו ביוב ל וכלי א קרנ א דמוכ ר חב ל בגמר א דיד ן ליח א ה ך לישנ א דרש״ י ז״ ל אל א כת ב במשכנת א קא י ונרא ה דלר ב המגי ד ז״ ל הי ה ל ו נוסח א אחר ת בדבר י רש״ י ז״ ל ומ״ מ
תמוה סוב א דאי י חפש ר לפר ש כ ן ה א בפר ק האומני ן(ע״ט ) הביא ו ה א גפ י פלוגת א דר ב ושמוא ל דמכלינ ן קרנ א א ו ל א ובי ן מקש ה ובי ן מחר ן כולה ו פי ח לה ו דאייר י במשכנת א דהמחר ז
מוקי ל ה בזמ ן שאי ן היוב ל נוה ג וא״ כ אי ך אפש ר דאייר י דקונ ה ביוב ל ואפיל ו המקש ה אמ ר א י משו ס ה א ל א קשי א זימגי ן דשלמ י שנ י משכנת א מקמ י יוב ל א י נמ י דמטי א לי ה

כ*מ שכת ב כא ן ורב א דהלכח א כוותי ה מוק י ל ה הח ם כנו ן שיב ש א ו שנקצ ן תו ך זמ ן המושכ ר ל ו ע״ ק ול א הבנת י דברי ם אל ו דע״ כ אייר י בפו ך זמ ן המושכ ר דה״ ק בגמר א
קש צחמ ש שני ן אל א דלרב א אייר י בק ן אפיל ו בזמנ ו ור״ ל בזמ ן הראו י להזקי ן ואפיל ו ה ט הו י כלי א קרג א ונרא ה ודא י דט״ ם ה ס אל ו הדברי ם שבא ו כא ן בספ ר כ״ מ :

ד.שוכר

חנהות מיימוניו ת

דמספקא די ה כדשמוא ל רביד • ע׳ ש : [ג ] כר׳ נ דקרק ע בחזק ת בעל׳י ה עומד ת וא ם י ש ב ו
זמן וא״ ל ה׳סוכ ר פרעתי ך מה ' שני ם אונז ר ש ם דנאמ ן ס״ה : [ד ] וכ ן סירש״ י אב ל ר׳ ת
פירש בע״ א : 0(לשו ן טו ר ח״ מ סימ ן שי״ ז לסיכ ך כת ב א״ א הרא״ ש במציע א (ד ת
קנ״ה) א ם מח ו העדי ם ונשתכ ח הדב ר מפ י אחרי ם וירא ה לב״ ד של א יוכ ל השוכ ר
לברר עו ד דברי ו מוציאי ן טי ד השוכ ר ט ח שד ר נ ו ע״ב ] :

דהא ק א מיית י על ה משכנת א דסור א ודמות ה דמתאמרי ן סר ק איזה ו ס ן וודא י עפנז א היז ם משו ם

מגדל עו ז

השוכר שאמ ר נתח י שכ ר הבי ת וכו ׳ פ ד היס ח ויוציא ו : כת ב הראב׳ ד ז״ ל שלשי ם יו ם לא ו דוק א
אלא כ ל תו ך זמ ן נמ י ענ׳ ל ; ואנ י אומ ר ז ו טעו ת סופ ר הי א בספ ר שהגי ע לי ד הראב״ ד ו״ ל מנו ת
ר״מ ז״ ל א ו מעול ם ל א אמ ר דג ר ז ה והל א ר' מ ז׳ ל עצמ ו כת ב תו ך כאש ר עיני ך רואו ת והו א לשו ן
הגמרא שלה י פר ק השוא ל והו א עני ד שו ך וז ה פשו ט : השוכ ר פרד ס א ו שהי ה משכו ן ע ד מבו ס רני ת
המלוה זהלו ה : כת ב הראב׳ ד ז״ ל אי ן כא ן רמ ת וכו ׳ : ואנ י אומ ר עיק ר זא ת ההלכ ה סר ק המקב ל
נמרא מתניחי ן דהמקנ ל שד ה מחניר ו לי ' שני ם כו ׳ וצורת א דשמטחי ן ופוגיי ן שייכ א כדנר י ר' מ ז׳ ל
יניח הו א והו א ניה ו כלי א קרנ א ומיה ו פירו ש הראנ׳ ד ז״ ל י ש ל ו פני ם מגופ א דלישנ א דחלי א מלי א

קרנא ולפיכ ך אי ן נדברי ם הלל ו השג ה וצרי ך הכר ע כ י העירושי ; הה ן חלרי ס נסנר א ואי ן לה ן הכר ע :מור ה 5 שפו ר השכירו ת א ו שע ר המשכו ן מ ד של ש שנים . סר ק המקנ ל ;

(רמב״ם חי״ג ) ט ז 16 ,1ז1 ג . 1

122

כסף משנ ה

משפטים . הלכו ת שכירו ת פ״ ז פ״ ח

מגיד משנ ה

י אכל ה השוכ ר א ו הממשכ ן ג ׳ שני ם וכו ׳ . בסו ף אר ק המקב ל (ד ף קיי ) אמ ר ר ב
יהודה מלו ה נאמ ן מינ ו דא י בפ י אמ ר לקוח ה הי א ביד י אמ ר לי ה ר ב פס א לר ב
אשי ר ב זבי ד ור ב פויר א ל א סביר א לה ו ה א דר ב יהוד ה ס״ ט שסר א כיו ן דלגוביינ א קא י
מיזהר זהי ר בי ה ומכב ש הו א דכבשי ה לשטרי ה סב ר אוכל ה חרחי ן שני ן יתירת א והרי״ ף
והרא״ש השמיט ו ה א דאמ ר לי ה ר״ ס לר ב אש י

'ס

ולא כהב ו אל א מילח א דר ב יהוד ה בלב ד אלמ א
סבירא לה ו דהלכת א כווחי ה וכ ן דע ת רבינ ו
ויש לתמו ה כיו ן דאמ ר לי ה ר״ פ לר ב אש י דר ב
זביד ור ב עויר א ל א ס״ ל ה א דר ב יהוד ה ושתי ק
ליה ר ב אש י משמ ע דקבל ה מיני ה וי״ ל כיו ן
דאיתא נח ר הכ י א״ ל רבינ ח לר ב אש י אל א
מעתה הא י משכנת א דכור א וכו ׳ וה ס מפרשי ם
דארב יהוד ה קא י וכיו ן דרמ ר סת ם אל א
מעשה ול א אמ ר אל א מעת ה לר ב יהוד ה משמ ע
דס״ל כר ב יהוד ה ומסתמ א ממתיבת א דר ש אש י
שמיע לי ה והכ י נקטינ ן ואע״ ג דשת ק לי ה ר ב
אשי לר ב פפ א אפש ר דמשו ם דל א ח ש לי ה הו ה
משוס דטעמ א דר ב זבי ד ל א משמ ע לי ה דה א
כמה פעמי ם אד ם נזה ר בשט ר ביות ר ואפ״ ה אי ן
בידו לשומר ו מ ן העכברי ם א״ נ דאה״ נ דקבל ה
מיניה מיה ו מדהזינ ן לרבינ א דהו ה בת ר ר״ ס
דא״ל לר ב אש י הכ י ומסתמ א מיני ה שמי ע לי ה
איכא למימ ר דבש ר הכ י הד ר בי ה ר ב אש י
הכי מיית י גמר א מא י דא״ ל ר״ פ לומ ר
דהא דרבינ א בתריית א הי א :

השוכר

ומשו.

אומר שני ם וקד ם ז ה השוכ ר א ו המלו ה ואכ ל הפירו ת
הרי הפירו ת בחזק ת אוכליה ן ע ד שיבי א בע ל הקרק ע
ראיה . אכל ה השוכ ר א ו הממשכ ן של ש שני ם וכב ש
השטר ואמ ר לחמ ש שני ם י ש ל י פירו ת ובע ל הקרק ע
אומר של ש אמר ו ל ו הב א שטר ך ואמ ר אב ד השוכ ר
נאמן שאיל ו רצ ה אמ ר לקוח ה הי א ביד י שהר י אכל ה
שלש שני ם : ן מ י יישהכני ם פירותי ו לבי ת חביר ו של א
מדעתו א ו שהטעוה ו ע ד שהכני ס פירותי ו והניח ם
והלך י ש לבע ל הבי ת למכו ר ל ו מאות ן [= 1 הפירו ת כד י
ליתן שכ ר הפועלי ם שמוציאי ן אות ן ומשליכי ן אות ם
לשוק . ומד ת חסידו ת הו א שיודי ע לבי ת די ן וישכיר ו
ממקצת דמיה ן מקו ם משו ם הש ב אביר ה לבעלי ם אע״ פ
שלא עש ה כהוג ן : ח השוכ ר בריחיי ם מחביר ו שיטחו ן
לו כ ׳ סא ה בכ ל חד ש בשכר ו והעשי ר בע ל הריחיי ם
והרי אינ ו צרי ך לטחו ן ש ם א ם י ש לשוכ ר חטי ם שצרי ך
לטחון לעצמ ו א ו לאחרי ם כופי ן אות ו לית ן דמ י טחינ ת
כ׳ סא ה שז ו מד ת סדו ם הי א . וא ם אי ן ל ו יכו ל לומ ר אי ן ל י דמי ם והרינ י טוח ן ל ך כמ ו
ששכרתי וא ם אי ן את ה צרי ך מכו ר לאחרי ם וכ ן כ ל כיוצ א בז ה :

פרק שמיני *

א אח ד גהשוכ ר מחביר ו שד ה לזורע ה א ו כר ם לאכו ל פירותי ו בדמי ם א ו ששכ ר
ממנו בפירו ת קצובי ם כגו ן ששכ ר ממנ ו שד ה ז ו בעשרי ם כו ר בשנ ה וכר ם ז ה
בעשרים כד י יי ן בכ ל שנ ה שניה ן די ן אח ד י ש לה ן . והשוכ ר בפירו ת הו א הנקר א חוכ ר :
ד המקב ל שד ה א ו פרד ס כד י לעבו ד אות ו ולהוצי א עלי ו יציאו ת וית ן לבע ל הקרק ע
שליש התבואו ת א ו רבי ע א ו מ ה שיתנ ו ביניה ן והו א הנקר א מקב ל . כ ל דב ר שהו א לסיי ג
הארץ בע ל הקרק ע חיי ב ב ו וכ ל דב ר שהו א שמיר ה יתיר ה החוכ ר א ו המקב ל חיי ב ב ו .
הקרדום ישחופרי ן ב ו האר ץ והכלי ם שנושאי ן בה ן העפ ר והדל י והכ ד וכיוצ א בה ן שדולי ן
בהן המי ם ע ל בע ל הקרקע . וחטיט ת המקומו ת שמקבצי ן בה ן המי ם ע ל החוכ ר א ו
על המקב ל : ג ^"השוכ ר י־א ו המקב ל שד ה מחביר ו לשני ם מועטו ת ל א יזרענ ה פשת ן .

שכרה

א כמ׳י ג עשי ; הימ ן פ״ ט טה״ מ סימ ן שי״ ט ומסיי ם הדי ן בש ס רגינו : ב טח״ מ סימ ן שי׳ ח : ג טח״ מ סי ׳ ש ה ; ד טו ר שם : ה טח״ מ סי ׳ שכ״ח :

דנהדיא נח ב הרמב״ ם בפירוש ו אי ן גי ן שוכ ר למוכ ר צעני ן דינ א

*מהרר״י אבוה ג הגי ה מוכ ר במקו ם

שוכר ונ״ ל בממיל ת כבו ד תורת ו שאיג ו ציי ו
כלל אל א חילו ק הש ם

צלא א ו בחכירו ת א ו בקבלנו ת . ופירו ש שני ם מועטו ת פחו ת משב ע

ו אמר ו ל ו הב א שטר ן כו ׳

ג השוכ ר א ו המקב ל שד ה וכו / כת ב ה״ ה והרמב״ ן הקש ה עלי ו ופיר ש וכו ׳ וא י
בקבלנות אמא י יזרענ ה פשת ן כיו ן שקבל ה לתבוא ה וכו ׳ קש ה דמנ א לי ה
דקבלה לתבוא ה דילמ א דקבל ה סת ם כמ״ ש ה״ ה בדיבו ר המתחי ל שכר ה א ו קבל ה וכו ' .
ונראה לומ ר דאפיל ו קבל ה סת ם ס״ מ דעת ו שיזר ע ל ו תבוא ה ול א פשת ן שמכחי ש הקרק ע
זהו לפ י דעת ו ש ל הרמב״ ן ז״ ל : השיוכ ר א ו המקב ל וכו׳ . כת ב ה״ ה ואפש ר שהו א סוב ר
דר״פ לא ו לעני ן דינ א ממ ש קאמ ר וכו ׳ קש ה טוב א דה א לכ״ ע מא י דקאמ ר ר״ פ דאיתי ׳
בחכירות וכו ׳ ע״ כ לא ו לעני ן דינ א קאמ ר אל א שי ש מה ן דל א אישחנ י ומשו ס דהו א פשו ט
לא אייר י אל א בח ד מינייה ו דה א משנ ה דהחוכ ר שד ה מחביר ו בעשר ה כורי ם חיטי ם ולקת ה
נותן ל ו מתוכ ה הי ו חיטי ם יפו ת וכו ׳ ע״ כ דהא י דינ א בקבלנו ת נמ י איח א אל א שכת ב
שם רש״ י ז״ ל דל א אייר י בקבלנו ת משו ם דהו י פשיט א וכ ן משנ ה דהחוכ ר שד ה מחביר ו
ולא רצ ה לנכ ש וכו ׳ ע״ כ הא י דינ א נמ י בקבלנו ת אל א דהו א פשיט א דל א שיי ך הת ם לומ ר
מאי איכפ ת ל ך כדכת ב רש״ י ז״ ל ש ם וכ ן מוכר ח הו א דכ ל המפרשי ם יפרש ו כ ן ומדבר י

מגדל עו ז

מי שהכני ס פירושי ו כו ׳ ע ד אע' פ שעש ה של א כהוג ן . במציע א פר ק השוא ל :

מחבירו נו ׳ ע ד סו ף הסר ק . בכחונו ה פר ק הנוש א :

פ״ח אח ד השוכ ר וכו ׳ מ ד סו ף הסר ק . כול ו במציע א פר ק המקב ל :

לאיגלויי וכו ׳ תר י זימנ י ב י דינ א ל א מטרחינ ן ופירשי י זי ל ז ה לשונ ו סו ף שיבא ו פ ד
השטר ויעיד ו ואטרוח י ב י דינ א תר י זימנ י שמ א הדי ן ע ם המלו ה וא ם נוציאנ ו מיד ו
צריכין לחזו ר ולגבות ס מי ד הלו ה לאח ר זמ ן ע״ כ : אכל ה השוכ ר א ו וכו ׳ . פס ק כר ב
יהודה דאמ ר הכי ן פר ק המקב ל ש ם וכ ן בהלכו ת ודוק א שאי ן ש ם עדי ם שממושכנ ת א ו

מושכרת הי א ביד ו וג ם בע ל הקרק ע ל א סימ ה
שהרי השוכ ר א ו המלו ה יכו ל לומ ר לקוח ה הי א
בידי ה א לא ו הכ י ודא י אינ ו נאמ ן שהר י
נאמנותו אינ ו אל א מדי ן מיג ו וא ם אי ן ש ם מיג ו
בסל נאמנות ו :

ז מ י שהכני ס וכו ׳ . ממעש ה דהשוא ל(ד ף ק״ א
ע״ב) מההו א גבר א דזב ן ממר א והטעת ו
אשה כדאית א המ ס :

ח השוכ ר ריחיי ם מחביר ו וכו ׳ . מעש ה מפור ש
בהנושא בכתובו ת (ד ף ק״ג ) :

פ״ח א אח ד השוכ ר ממביר ו שד ה וכו ׳ , ז ה
מפורש בבריית א(פ״ו ) דמסכ ת
דמאי מ ה בי ן שוכ ר לחוכ ר השוכ ר במעו ת
והחוכר בפירו ת :

ב המקב ל שד ה א ו פרד ס כד י לעבו ד ב ו וכו׳ .

ג״ז פשו ט בהמקב ל(ד ף ק״ ג ע״ב )

באותה בריית א אב ל חוכ ר ומקב ל שניה ם בסירו ת
אלא המחב ל נות ן לבע ל הקרק ע שלי ש תבואת ו
או רבי ע לפ י מ ה שמקב ל ע ל עצמ ו והמוכ ר נות ן
לו פירו ת קצובי ן : כ ל דג ר שהו א לסיי ג לאר ן
וכו׳ . בהמקב ל כ ל עיק ר בלומ י כרמ א דבע ל
הבית נטירות א יחירת א דאריס א ופירש״ י ז״ ל
עיקר בלמ א שמיר ה שא י אפש ר בל א הי א נטירוח א
יתירתא דאריס א עלי ו להוציא ה שאינ ו עוש ה
אלא להק ל עלי ו של א יצטר ך לטרו ח כל ל בשמירת ה
מכ״ל : הקרדו ם שחופרי ן וכו ׳ . ג״ ז ש ם :

ג השוכ ר א ו המקב ל שד ה מחניר ו לשני ם
מועטות וכו ׳ . משנ ה בהמקב ל(ד ף ק״ס )

המקבל שד ה מחביר ו לשני ם מועטו ת ל א
יזרענה פשת ן וכו ׳ וברא ש הפר ק (ד ף ק״ד ) אמ ר
ר״פ הנ י תרת י מתניית א קמיית א משכח ת לה ו בי ן
בחכירות בי ן בקבלנו ת מכא ן ואיל ך דאימי ה
בחכירות ליתי ה בקבלנו ת דאיתי ה בקבלנו ת ליתי ה
בחכירות ע" כ . וז ו המשנ ה מ ן האחרונו ת
ומחוך כ ך פירש״ י ז״ ל דבמכירו ת הי א דא י
בקבלנו מא י דגע י ליזר ע שהר י הבעלי ם מולקי ן
בו ע״ כ פירו ש מפנ י שהקבלנו ת כב ר נתבא ר
שהוא חל ק ידו ע ממ ה שיוצי א השד ה . *והרמב״ ן
הקשה עלי ו ופיר ש דאדרג ה משו ם סיפ א דקתנ י
קפלה ממנ ו לשב ע שני ם יזרענ ה פשת ן וא י
בקבלנות אמא י יזרענ ה פשת ן כיו ן שקבל ה
לתבואה הר י ז ה אומ ר ל ו לתבוא ה אנ י צרי ך ובק ב
תבואה אנ י רוצ ה וכו ׳ ורגינ ו ז״ ל העמיד ה פי ן
במכירות פי ן בקבלנו ת והו א קצ ת תימה . ואפש ר
שהוא סוב ר כמ ו שפיר ש הרשב״ א ז״ ל דר״ ס לא ו
לענין דינ א ממ ש קאמ ר אל א י ש מה ן דדינ א ל א
אישתני אל א של א הוצר ך להשמיענ ו הדי ן ההו א
והטעם שהפשת ן מכחי ש האר ן והפסיד ו ניכ ר ע ד ש ש שני ם :