NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 387

Section 387

כהשנה דא י דיני ה כשנ ה א ׳ ל א מיהס ר בעיבור ה אל א שני ם עש ר חד ש ע״ כ והשת א רבינ ו

ז״ל דסב ר דשנ ה אח ת הו י י״ ג מד ש היכ י פשי ש דשנ ה כהשנ ה לימ א דהו י כשנ ה א ׳ והו י
י״ג חד ש . ונרא ה דהו א מפר ש כפירו ש הרא״ ש ז״ ל שפי ׳ ש ם וז״ ל דא י הו י כמ ו שנ ה אח ת
כיון דנאס ר ע ד תו ך שנ ה אחר ת בזמ ן הז ה מא י נ״ מ בעיבור ה ע״ כ דמשמ ע לי ה להרא״ ש
דכשהוא עומ ד דר ך מש ל בר״ ח כשלי ו ואמ ר שנ ה אח ד הו י ע ד ר״ ח כסלי ו אח ר וא״ כ בי ן
שתהיה הכנ ה מעובר ת בי ן של א תהי ה מעובר ת משמ ע הלשו ן אח ד וא״ כ כשהי א מעובר ת
פשימא דהו י י״ ג חד ש ולפ י ז ה הפירו ש ל א הקש ה שנמר א אל א משעמ א דהו י פשימ א
דעיבור בכל ל היכ א דקאמ ר שנ ה א ׳ ומ״ מ כת ב רבינ ו ז״ ל שפי״ ג מהלכו ת נדרי ם דשנ ה
החח עיבו ר בכל ל דאע״ ג דלגמר א פשימ א לי ה רבינ ו ז״ ל שהו א פוס ק צרי ך לפר ש הכ ל
אפילו מא י דפשי ט לי ה בגמר א א״ נ אפש ר דהו א מפר ש דמא י דקאמ ר שגמר א לימ א שנ ה
כהשנה הו א משו ם דמחני ׳ נק ט לשו ן השנ ה וע״ כ ל א הו י כדקתנ י אל א פי ' דא י הו י כשנ ה
אחת ל א הול״ ל אל א כוונ ת המשנ ה להודיענ ו דאע״ ג דקאמ ר שנ ה הו י כהשנ ה ולכ ך נק ט
לשון השנ ה אע״ ג דאיה ו ל א קאמ ר אל א שנ ה ז ה דע ת רבינ ו ז״ ל והרשל׳ א ז״ ל כת ב
שהיפך דבי ן בנדרי ם בי ן בשכירו ת הו י י״בחד ש ואפיל ו אמ ר מיו ם ז ה והר״ ן ז״ ל בפר ק
קונם יי ן כח ש דהיכ א דאמ ר מיו ם ז ה משמעות ו י״ ג חד ש וא ם אמ ר בסת ם שנ ה א ׳ הו י
י״ש חד ש וכ י תימ א א״ כ לפ י מא י דפשי ט שגמר א דשנ ה כהשג ה דילמ א כשנ ה אח ת הו י
ואיירי דפיר ש ואמ ר קונ ם יי ן שאנ י טוע ם מיו ם ז ה ע ד שנ ה וי״ ל דהו י דוח ק לאוקומ י
שהכי ועו ד אפש ר דה א נמ י משמ ע לגמר א דפשיט א ול א איצטרי ך למתני ׳ לאשמועינ ן דאסו ר
שה ובעיבור ה : הזכי ר ל ו חדשי ם ושנ ה וכו ׳ . כ ך נרא ה דפס ק רשינ ו ז״ ל דמספק א ל ן
אי תפו ס לשו ן ראשו ן א ו לשו ן אחרו ן ולהכ י אוקמינ ן קרק ע בחזק ת בעלי ׳ . וקש ה דבפ״ ה
מהלכות נדרי ם כת ב רשינ ו ז״ ל האומ ר לחשיר ו ככר י ז ו אסור ה עלי ך אע״ פ שנתנ ה ל ו
במחנה וכו ׳ מ ת ונפל ה ל ו בירוש ה וכו ׳ הר י ז ו מותר ת וכו ׳ ה א הח ם דמלשו ן ככר י משמ ע
דהיא מותר ת כשאינ ה של ו ומלשו ן ז ו משמ ע אפיל ו אינ ה פל ו מ״ מ אי ת לי ה דאזלינ ן שת ר
לשון ראשו ן דככר י ול א אזלינ ן בח ר ז ו וה'' ה לבית ך ז ה כדכח ב הר ב ב״ י ז״ ל בטו ר י״ ד סי ׳
רי״ו דמשמ ע מלשו ן ז ה דמשו ם בית ך אח ה תופס ו ואמא י ל א אמרינ ן נמ י הת ם גב י בית ך
זה וגב י ככר י ז ה דכיו ן דמספק א ל ן א י תפו ס לשו ן ראשו ן א ו אחרו ן אזלינ ן לחומר א כמ ו
שהוא דע ת הרי״ ף והרא״ ש ז״ ל דנפק א לה ו מהכ א דסזלינ ן לחומר א ונרא ה לחל ק דודא י
דביתך ז ה א ו ככר י ז ה אינ ו כ״ כ סוח ר לשו ן אחרו ן ללשו ן ראשו ן כמ ו הכ א גב י שנ ה וחד ש
וק״ל . ומ״ מ עדיי ן ל א נתייש ב למ ה אזלינ ן בת ר לשו ן ראשו ן ול א בה ר לשו ן אחרו ן ועדיי ן

צריך עיו ן :

הגהות מייימוניו ת

[נ] כר ב נחמ ן ודלי א כר ב ודל א כשמואל * וכ ן סס ק רשב״ ם בסר ק ■בי ת כו ר

או

בר*נ וכת ב

טגיד טשנ ח

משפטים. הלכו ת שכירו ת פ־ ז

כםף משנ ה ס א 121

ג השוכ ר שאמ ר נתח י שכ ר הכי ח וכ ר א ס מנע ו בחו ך שלשי ם ונו ׳ . כהשגו ח י, ״ / ל ׳
יום לא ו דוק א ונו׳ . ופשו ס הו א וכב ר ביא ר רבינ ו כאמר ו וכ ן א ם שכ ר ממנ ו וטיר ש
שיחן ל ו השכ ר וכו ׳ ומ״ ש שלשי ם יו ם הכוונ ה בשוכ ר סמ ס וכאומ ן שלשי ם יו ם ש ל הודע ה
ובהלכות ובקצ ח ספר י הגמ ׳ הגירס א כ ך תנינ א כ ל ל ׳ יו ם כחזק ח של א נמ ן ע ד שיבי א ראיי ה
שושן לאה ר שלשי ם יו ם בחזק ח שנס ן ע ד שיבי א
ראיה של א

נסן ונרא ה ששוב ר רבינ ו שהי א
ברייתא שנוי ה ע ל די ן ז ה ורש״ י ז״ ל החלי ף
הגירסא כמ ו שכתו ב בפירושי ו : וכ ן א ם שכ ר
ממנו ופיר ש וכו ׳ . כב ר נתבא ר ז ה :

ד המשכי ר בי ת למביר ו בשט ר לעש ר שני ם
וכו׳ . מימר א דר ב נחמ ן ש ם
(דף ק״ג ) :

ה השוכ ר פרד ס א ו שהי ה משכו ן ביד ו וכו ׳ .

מעשה בהמקב ל(ד ף ק״ט ) ופס ק
כרבא : וגו ף האילנו ת שיבש ו א ו נקצצ ו שניה ם
אסורין בה ן מכו ס רבי ה המלו ה והלוה . בהשגו ת
א״ס אי ן כא ן רבי ת וכו' . ובגמר א אי ן ש ם טע ם
אלא שניה ם אסורי ן ורש״ י ז״ ל פיר ש בקונ ה שד ה
בזמן שהיוב ל נוה ג והר״ א ז״ ל ורבינ ו מפרשי ם
אותה במלו ה ולו ה ופירו ש דבר י רבינ ו שהמלו ה
אסור באילנו ת מפנ י שא ם הו א אוכ ל הקר ן נמצ א
שהפירוח שאכ ל ע ד עת ה הי ה בשכ ר מעותי ו אב ל
הלוה צרי ך עיו ן היא ך י ש ב ו משו ס רבי ת . וי ש
לפרש שא ס יאכ ל הקר ן הלו ה יצטר ך להחזי ר ל ו
מעותיו למלו ה ונמצ א שנת ן הפירו ח בריבי ת
המעות ועדיי ן צרי ך עיו ן ;

ו שט ר השכירו ת א ו שט ר המשכו ן וכו ׳ ע ד
שיביא בע ל הקרק ע ראי ה . כ ך
נפסקה הלכ ה בהמקב ל (ד ף ק״י ) בגמ ׳ בפירו ש

ארוך ע ל השוכ ר להבי א רא^ד ,
ואם ל א הבי א בעה״ ב נשב ע היס ת
ומוציאו מ ן [ג ] הבי ת • * ג * השוכ ר
שאמר נתת י שכ ר הבי ת שנתחייבת י
בו והמשכי ר אומ ר עדיי ן ל א
נטלתי בי ן שהית ה בשט ר בי ן שהיית ה

נ תבע ו המשכי ר לאת ר שלשי ם יו ם וכו׳ . בס״ ס השוא ל(ד ף ק״ ב ע״ב ) איבעי א ל ן א ם
מבעו ביו ם משל ם זמני ה א י עבי ד איני ש דפר ע ביו ם משל ם זמני ה א ו צ א
ואסיקנא דעב ד דפר ע ביו ם משל ם זמני ה ומהימ ן שוכ ר בשבוע ה :

ך השוכ ר פרד ס וכו ׳ וגו ף האילנו ת שיבש ו וכו ׳ . כלומ ר כשיבש ו אילנו ת שבפרד ס

זה ימכר ו וילק ח בה ם קרק ע אב ל ל א יקר ,

השגת הראב׳ ד גו ף האילנו ת ל א המשכי ר ול א השוכ ר ודי ן
זה שנינ ו בבריית א פר ק המקב ל (ד ף ק״ ט ע״ב )

יבש האיל ן א ו נקצ ץ שניה ם אסורי ם ב ו כיצ ד
יעשה ימכר ו לעצי ם וילק ח בה ם קרק ע והו א
אוכל פירו ת ורב א דהלכח א כוותי ה מוק י לי ז
הסס כשיב ש א ו נקצ ץ בתו ך זמ ן המושכ ר ל ו :

כיון

*רשוכר שאמ ר נסת י שכ ר כגי ת
וכו׳ ע ד נת ן ל ו שכ ח ויפנור .
א״א שלשי ם יו ם לא ו דוק א אל א
כל סו ך זמ ן נמ י עכ״ ל :

בעדים. א ם

השגת הראב״ ד

•כשוכר סרד ס א ו שהי ה משכו ן ע ד משו ם רני ס המלו ה
והלוה . א׳ א אי ן כא ן יני ח אל א המלו ה אסו ר משו ם
דקא כלי א קרנ א והלו ה אסו ר משו ם דמשתענד י למלו ה
עכ״ל :

תבעו בתו ך שלשי ם יו ם ע ל השוכ ר להבי א ראי ה א ו ית ן ויחרי ם ע ל מ י שלק ח ממנ ו א ו יטעו־ ן
עליו בדמי ם שנת ן תחל ה טענ ה בפנ י עצמ ה וישביעה ו היס ת . תבע ו המשכי ר לאח ר שלשי ם
יום ואפיל ו ביו ם הל ׳ ע ל המשכי ר להבי א ראי ה א ו ישב ע השוכ ר שכב ר נת ן ל ו שכר ו
ויפטר . וכ ן א ם שכ ר ממנ ו ופיר ש שית ן ל ו השכ ר שנ ה בשנ ה ותבע ו בתו ך השנ ה ע ל
השוכר להבי א ראי ה . תבע ו לאח ר השנ ה ואפיל ו ביו ם תשע ה ועשרי ם באלו ל ע ל
המשכיר להבי א ראיי ה י ד המשכי ר [י ] בי ת לחביר ו י׳בשט ר לעש ר שני ם ואי ן ב ו זמ ן
השוכר אומ ר עדיי ן ל א עב ר מזמ ן השט ר אל א שנ ה והמשכי ר אומ ר כב ר עבר ו ושלט ו שנ י
השכירות ושכנ ת עש ר שני ם . ע ל השוכ ר להבי א ׳'ראי ה
ואם ל א הבי א ראי ה ישב ע המשכי ר היס ת ויוציא ו :

ה * השוכ ר פרד ס א ו שהי ה משכו ן ביד ו לי ׳ שני ם ויב ש
הפרדם בתו ך הזמ ן ימכר ו עצי ו וילק ה בה ן קרק ע ויאכ ל
והקשו ש ם וה אקי״ל'[דה^כתא'כר בנחמ ןדאמר ] פירותי ו ע ד םו ף זמ ן שבירות ו א ו זמ ן המשכון . וגו ף

?■'לתא האילנו ת שיבש ו א ו נקצצ ו שניה ן אסור ץ בה ן משו ם רבי ת הטלו ה והלו ה : ו שט ר

לאעלוי, השכירו ת א ו שט ר המשכו ן שכתו ב כ ה שד ם סת ם . בע ל הפירו ת אומ ר ג ׳ ובע ל הקרק ע

אומר

•(ס״א ני ן שהיס ה נל א עדי ם זמהר״ י קאר ו נה ג נח׳ מ סימ ן שי״ ז ס״ א ני ן שהיס ה נשנו ר א ו נטדי ם ני ן שהיס ה נל א עדיס ) : 11 סמ״ ג משי ( סי ׳ פ״ ט טומ״ מ סי ׳ שי״ ו ;

להם משנ ה

ג א ו יה ן ויחרי ם ע ל מ י שלק ח ממנ ו וכו ׳ . מדנת ב רבינ ו דיחרי ס ע ל מ י שלק ח סמנ ו
ולא חייב ו שבוע ה למשכי ר משמ ע דאי ת לי ה דכיו ן דהו י בתו ך הזמ ן איכ א חזק ה
דאין אד ס פור ע בתו ך זמנ ו מהנ י ה ך חזק ה כד י שיטו ל התוב ע בל א שבוע ה וז ו הי א סבר ת
רבותיו הר״ י ן ׳ מיגא ש והרי״ ף ז״ ל כתב ם הטו ר ז״ ל בח״ מ הלכו ת טוע ן סי ׳ ע׳ ח וכת ב ש ם
שהרא״ש ז״ ל חול ק והר ב ב״ י ז״ ל הכרי ע ש ם דע ת רבינ ו מלשו ן אח ר שדעת ו כדע ת רבותי ו
והוא ממא י דכת ב גפ י ע ד אח ד מעי ד שהו א פרו ע דא ס הו א תו ך זמנ ו נפר ע בל א שבוע ה
והחס ודא י הל א טוע ן בר י שפרעהי ך ואפיל ו הכ י פס ק שנוט ל בל א שפוע ה וא י משו ס ה א
לא אירי א דשאנ י הח ם דאיכ א שט ר אב ל מלשו ן ז ה נ״ ל מוכר ח שדעת ו כדע ת רבותי ו
כדכת־בנא ע״ כ י ש לתמו ה עלי ו ממ״ ש בפר ק שליש י מהלכו ת שכני ם גב י אח ד מ ן השותכי ן
שבנה כות ל שמבדי ל בינ ו ובי ן מפיר ו דא ם פ א לתבו ע אוח ו ליח ן מלק ו בהוצא ת הגוב ה מ ה
שהוסיף ע ל ארב ע אמו ת וכו ׳ דנשב ע בנקיט ת חפ ן ונוט ל וה א הת ם בתו ך זמנ ו הו י ועדי ף
מיניה דאמרינ ן בגמר א ברי ש פר ק השוחפי ן דאסיל ו אבי י ורפ א דאמר י אד ם פור ע בתו ך
זמנו מוד ו הת ם דאינ ו פור ע משו ס טעמ א דמ י יימ ר דמחייפ י ל י רבנ ן וא״ ס משמ ע דעדי ף
מהיכא דהו י תו ך זמנ ו וכיו ן דהכ א ל א הצרי ך רבינ ו שבוע ה כ״ ש הח ס וכב ר עמדת י ע ל ז ה

משנה למל ך

כינה נו ׳ . וז ה דע ת מהי׳ ש יפ ה הני א דנרי ו הר׳ נ כנה״ ג סיצנ ן ק״ מ או ס י׳ ד יע״ ש . כלל ו ש ל דנ ר
דכל הנ י רנוות א קיימ י נשיע ת רשנ״ ס ול א מצינ ו מ י שיהלו ק עלי ו כפירו ש כ י א ס ל׳ י נע ל התוספו ה
וי־ידאה הו א . וע ל אודו ת מ ה שנכהפ ק מהיא׳ ש היכ א דליכ א פלוגס א אל א דהדי ן מסופ ק היכ י צידיינו ה
ראיתי להר כ פמ״ א מ״ א סימ ן כ״ ו דפשיע א לי ה דבה א מוד ה רשל ם דמוקמינ ן ארע א כחוק ת מרי ה
קמא והני א ראי ה מדנר י מהרד׳ ו ני ת כ ׳ מי׳ כ יע״ ש . וכ ן נרא ה מדכר י מהרי׳ א ככהני ו סימ ן ג׳ ן
הניא דכרי ו מהרש״ ך ח׳ נ סימ ן ח ׳ וסימ ן קע׳ ד שכת ב נההי א דנחלק ו הראשוני ם א י אסמכת א מהני א
נצדקה א ו ל א דאי ; לתיי ג מטע ם ז ה מסו ס דניזי ל לסומר א דנפר ק מ י שמ ש נע י כגמר א הק״־י ש נכסי ו
מהו תיק ו ופס ק הא׳ ז דאוק י ממונ א בחזק ת מרי ה ול א זכ ו עניי ם והקד ש כיו ן דסלק א בתיק ו וכ״ ש
נפלוגתא דרבווה א ע' כ . הר י דטפ י אי ה ל ן להק ל בפלוגת א דרגוות א מאיבעי א דל א א־פשיט א ובודא י
דהיינו טעמ א משו ס דבפלוגת א חיכ א לנדמ ר דמצ י המוחז ק לומ ר קי ם ל י כפוס ק פלונ י המזכ ה אית י משא׳ כ
גנעיא דל א איפשיט א . א ך ראית י למהריק״ ו שור ש קי״ ח שכת ב ועו ד דאפיל ו את״ ל דבנ״ ד הו ה מסתפ ק
ראב״ן מ״ מ כיו ן דשמעו ן מוחז ק מספיק א ל א מפקינ ן מיני ה ול א מיכעי א לפירו ש רשכ״ ם כו ׳ אל א אפיל ו
צפר״י כו ׳ יע׳ ש . מבוא ר דס׳ ל דנספיק א דדינ א א ף דליכ א שו ס פלוגת א הדי ן נות ן לדע ת רשב״ ם לאוקומ י
ארעא בי ד המחזי ק וז ה הות ר דבר י מהרא״ ש זהר ג פמ״ א הנזכ ר וצ׳ע ) :

אמרו

שם ועדיי ן צ״ ע . וע ל דבר י הטו ר ז״ ל י ש לתמו ה דבהלכו ח טוע ן סימ ן ע״ ו הבי א מחלוק ת ע ל ז ה וכת ב ש ם שדע ת רבינ ו שנוט ל בשבוע ה ובסימ ן שי״ ו בהלכו ת שוכ ר כת ב כלשו ן ז ה
שכתב רבינ ו כא ן א ו יה ן ויחרי ם ע ל מ י שלק ח ממנ ו והו א של א כדע ת אבי ו הרא״ ש ז״ ל דלהרא״ ש נרא ה דבע י שפוע ה והו א סת ס דברי ו כנג ד אבי ו ול א הזכי ר כל ל סברת ו אע״ פ
שכבר כת ב דעת ו בהלכו ת טוע ן מ״ מ ל א הי ה ל ו לסתו ם כא ן היפ ך דעת ו מבל י הזכר ת סברת ו דאי ן כ ן דרכ ו •