Chapter 380
Section 380
מתה
מגדל עו ז
רועה שהי ה ל ו להצי ל הטריפ ה א ו השבוי ה וכו ' ע ד ה״ ז הוש ע וחיי ב : כח ב הראנ״ ד ז׳ ל דג ר ז ה צרי ך שירי ם ^
וכו׳ : ואנ י אומ ר ייש ר כת ו שהוסי ף לשר ש ע ל פירו ש כד י דמיה ן שנת ב ר״ מ ז׳ ל כפ י ההלכ ה פר ק השוכ ר א ת
הפועלים וכ ן כת ב הר׳ ם ז׳ ל מקוצ י מדע ת רבותינ ו בעל י התוספו ת ז׳ ל ; רוע ה שטע ן שהצלתי ^כז ׳ ע ד
כדין כ ל הנשנעי ן ונוטלי ן . ז ה מושכ ס כשא ר דע י התלמו ד התלוי ה נטענו ת מ ן הראשוני ם נ׳ ע :
רועה שהני ח עדר ו כו ' ע ד סו ף הפרק . סר ק השוכ ר א ח השועלי ם ושר ק המפקי ד :
והא דנק ט כריש א עלת ה וכסיפ א העל ה לגלוי י פירו ש רנפל ה כריש א ל א הי ה יכו ל להקפ ה
בר ר כ הונ א ודל א כויב א דפט ר לי ה לרוע ה מטע ם האונ ס ס׳ ה וכ ן פס ק כאביון *
הכונס גב י נפל ה לגנו ז ובחני ת ע־ כ ז [ס ] כרכ א לגב י אכי י וכ ן פס ק ר״ י אלפ ס ודל *
כאיכא
114
מטד משנ ה
מ^טפטיים. הלכו ת יטכירו ת פ״ ג פ״ ד
מניד משנ ה
פרס
זה מבוא ר בארוכ ה בהלכו ח : אב ^ א ס גנב ה גנ ג מהאג ם ונו ׳ . מוד ה לב א מ ס
כמו שמפור ש ש ם :
פ״ד א השוכ ר א ח החמו ר להוליכ ה בה ר וכו ׳ . משנ ה סר ק השוכ ר א ח האומנ ץ
(דף ע״ח ) והי א סו ף המשנ ה וריש א דקאס ר השוכ ר א ח החמו ר להוליכ ה
בהר והוליכ ה בבקע ה בבקע ה והוליכ ה בה ר
חפילו בז ו עשר ח מילי ן ובז ו עשר ח מילי ן ומח ה
לזייב ול א ק א מפלי ג בי ן הוחמ ה להומלק ה
אוקמה רב י יוחנ ן לריש א כר״ מ דאמ ר כ ל
המעביר ע ל דעח ו ש ל בע ל הכי ת נקר א גזל ן
וחייב באונסי ן ול א קי״ ל כוומי ה וכדאיח א
בהלכות ואוקימתו ח אמרו ח י ש ש ס דאמרינ ן
בגמרא מא י בנ א ריש א דל א ק א מפלי ג
ומ״ש סיפ א דק א מפלי ג פירו ש בי ן הוחמ ה
להוחלקה אמר י דב י ר ׳ ינא י ריש א שמח ה מחמ ת
אויר פירש״ י ז״ ל ל א הוחלק ה ול א הוחמ ה ומח ה
מעצמה הואי ל ופינ ה ב ה יכו ל לומ ר ל ו ל א
מתה ז ו אל א מחמ ח אוי ר ל א הית ה למוד ה
ליגדל בה ר ואוי ר ה ר קש ה ל ה א ו ל א הית ה
למודה באוי ר בקע ה וקש ה ל ה רב ה אמ ר
שהכישה נח ש ועו ד אוקימח א אמר ת ש ם ורבינ ו
לא הבי א א ת דינ ן וסמ ך ל ו ע ל אוקימת א דרב י
יוחנן דאוק י ריש א כר״ מ ול א קיימ א ל ן כווחי ה
ואפשר שרב י יוחנ ן חול ק ע ל האוקימחו ח
האחרונות ולומ ר דלרבנ ן כ ל זמ ן שאי ן פשיעת ו
ניכרת פעו ר דא י ל א ל א הו ה מוק י ל ה דל א
כהלכתא וי ש מ י שפס ק כאוקימחו ח אל ו ולפ י
זה א ם שינ ה ממ ה אמ ר בע ל הבי ת והכיש ה
נחש א ו מת ה מחמ ת אוי ר חיי ב אב ל מת ה
כדרכה וכ״ ש א ם הוחמ ה בה ר א ו הוחלק ה
בבקעה פעו ר שאע׳ פ ששינ ה אינ ו חיי ב באונסין :
ואם הוממ ה מחמ ת המעל ה . סו ף המשנ ה ש ם :
וכן הפוכ ר א ח הפר ה וכו ׳ . משנ ה (ד ף •
ומ״ש ודי ן בע ל הפר ה ע ם האומני ן מפור ש
בגמרא היכ א דל א פנ י מא ן משל ם וכו ׳ ובודא י
לבעל הפר ה משלמי ן שהכל י של ו :
שכרה לחרו ש בבקע ה וכו ׳ . במשנ ה . ומ״ ש
ודינו ש ל פוכ ר ע ם האומני ן הו א מפנ י
שהאומנין אפיל ו כשמרש ו בה ר חייבי ן שהר י
מבואר בגמר א דכ ל זמ ן שהשוכ ר ל א שינ ה מדע ת
בעל הפר ה האומני ן משלמי ן לבע ל הפר ה
אעיס
אע״ס ששכר ה לחרו ש בה ר וממיל א ג״ כ שאע״ ס ששינ ה השוכ ר דינ ו ע ם האוסני ן וה ן
משלמין ל ו ופירו ש כשהאומני ן שכירי ם וכ ן פירש״ י ז״ ל :
ג שכר ה לדו ש בקטני ח וכו ׳ . משנ ה ש ם : מעש ה באח ד שהשכי ר חמו ר וכו ׳ .
מבואר ש ס (ד ף פ״ א ע״ב ) והו א בהלכו ת :
ד השוכ ר א ח הבהמ ה להבי א וכו ׳ . מפור ש
לי באג ם . אב ל א ם גנב ה גנ ב מהאג ם ומת ה כדרכ ה
בבית הגנ ב הר י השומ ר היי ב אע״ פ שהו א ש׳י ח שאפיל ו
לא מת ה הר י הי א אבד ה בי ד הגנ ב ויציאת ה גרמ ה ל ה
להגנב וב ן כ ל כיוצ א בז ה ;
רביעי
א השוכ ר "א ת החמו ר להוליכ ה בה ר והוליכ ה בבקע ה
אם הוחלק ה ןא ] פטו ר אע״ פ שעב ר ע ל דע ת
הבעלים וא ם הוחמ ה חיי ב . שכר ה להוליכ ה בבקע ה
והוליכה בה ר א ם הוחלק ה חיי ב שהחלקו ת ית ר בה ר
מן הבקע ה וא ם הוחמ ה פטו ר שחמימו ת בבקע ה ית ר
מן הה ר מפנ י הרו ח שמנשב ת ברא ש ההרים . וא ם
הוחמה מחמ ת המעל ה חיי ב וכ ן בכ ל כיוצ א בז ה . וכ ן
השוכר א ת הפר ה לחרו ש בה ר וחר ש בבקע ה ונשב ר
הקנקן והו א הכל י שחור ש ב ו הר י השוכ ר פטו ר ורי ן
בעל הפר ה ע ם האומני ן שחרש ו . וכ ן א ם ל א שינ ה ע ל
רעת הבעלי ם ונשב ר הקנק ן די ן בע ל הפר ה ע ם האומנין .
שכרה לחרו ש בבקע ה וחר ש בה ר ונשב ר הקנק ן השוכ ר
חייב "ורינ ו ש ל שוכ ר ע ם האומני ם ז ב ומה ו די ן
האומנין ששבר ו בע ת חריש ה שמשלמי ן . מ י משל ם ז ה
האוחז א ת הכל י בע ת החרישה . וא ם הית ה השד ה
מעלות מעלו ת שניה ם חייבי ם בדמ י הקנק ן המנהי ג
אותה במלמ ד והאוח ז א ת הכל י ז ג שכר ה גלדו ש
בקטנית וד ש בתבוא ה והוחלק ה פטו ר בתבוא ה וד ש
בקטנית חיי ב שהקטני ת מחלק ת . מעש ה יבאח ד
שהשכיר חמו ר לחביר ו ואמ ר ל ו ל א תל ך ב ו בדר ך נה ר
פרוד שהמי ם מצויי ו ש ם אל א נדר ך נר ש שאי ן ב ה מי ם הל ך נדר ך נה ר פקו ד ומ ת החמו ר ול א הי ו ש ם עדי ם שטע־ד ם
דאי ז ד דר ד הל ר אל א הו א מעצמ ו אמ ר בנה ר פקו ד הלנת י ול א הי ו ש ם מי ם ומחמ ת עצמ ו מ ת ואמר ו הנמי ם הואי ל וי ש
עדים שהמ^ ם בנה ר פקו ד מצוי ץ חיי ב לשל ם שהר י שינ ה ע ל דע ת הבעלי ם ואי ן אומרי ם מ ה ל י לשק ר במקו ם עדי ם ;
ד דשונ ר א ת הבהמ ה להבי א עלי ה מאתי ם ליטרי ן ש ל חטי ם והבי א מאתי ם ליטרי ן ש ל שעורי ם ומת ה חיי ב מפנ י שהנפ ח
לשה למשאו י וד,שעורי ן י ש לר, ן נפח . וכ ן א ם שנרד , ל ד,בי א תבואר , וד,ני אבמשקל ה תבן . אב ל א ם שנרד , להבי א עלי ה
שללים ללבי א נטש1 ן חטי ם 'ומתר , פטו ר וב ן ב ל ביוצ א נז ה : ה שנ ר "א ת הבהמ ה לרנו ב עלי ה אי ש ל א ירני ב עלי ה
אשה. שנרד , לרכו ב ע!ליד , אשד , מרכי ב עלי ה איש . וטרניבעליד , ב ל אשד , בי ן קטנ ה ני ן נדולד , ואפיל ו מעובר ת שהי א מנקה :
ו השוכ ר א ת הבהמ ה לשא ת עלי ה משק ל ידו ע והוםי ף ע ל משא ו א ם הום^ ף חל ק משלשי ם ע ל השיעו ר שפם ק עמ ו ומת ה ח ב
^ פחו ת
במשנה (ד ף פ׳ ) ובגמר א אליב א
דרבא דקי״ ל כוותי ה ומבוא ר בהלכו ת :
ה שכ ר א ת הבהמ ה וכו ׳ . בריית א ש ם
(דף ע״ט ) וכת ב הרשכי א זי ל דה א
דאמרינן השוכ ר א ת החמו ר לרכו ב עלי ה אי ש
לא תרכו ב עלי ה אש ה לא ו למימר א שא ס ניזוק ה
שיהא חיי ב בתשלומי ה דאי ן שינו י מאי ש לאש ה
פשיעה שיתחיי ב עלי ה שהחמו ר עשוי ה הי א
לרכוב עלי ה בי ן אי ש בי ן אש ה אל א שלכתחל ה
חין ל ו לעשו ת כ ן ומסתבר א שא ם מנה ג המקו ם
להתייקר יות ר בשכ ר רכיב ת הנשי ם מרכיב ת
האנשים מוסי ף ל ו שכ ר כפ י המנה ג עכ״ ל .
ואפשר שרבינ ו חול ק בז ה כפ י מ ה שיתבא ר
לפנינו בבב א שלאח ר זו : ואפיל ו מעובר ת
שהיא מניק ה . פירו ש ואפיל ו ע ם הול ד היונ ק
וכן פירש״ י ז״ ל ש ם :
1 השוכ ר א ח הבהמ ה לשא ת עלי ה משק ל
ידוע וכו ׳ . הנרא ה בדבר י רבינ ו
שאע״ס שדר ך הבהמ ה לשא ת יות ר ממ ה
שהטעינה ז ה כיו ן שהוסי ף חל ק משלשי ם ע ל
המשקל ששכר ה חיי ב והרמב״ ן ז״ ל חול ק בז ה
ואמר שא ם שכ ר החמו ר להבי א עלי ה חצ י לת ך
חטים והבי א עלי ה יות ר שעורי ם א ו חטי ם ע ד
כדי משו י כ ל חמו ר כיוצ א ב ו א ף ע״ ס שאי ן ל ו
לעשות כ ן וכדאמרינ ן לרכו ב עלי ה אי ש ל א
תרכוב עלי ה אש ה א ם עב ר ועש ת אינ ו חיי ב
לשלם שמאח ר שדר ך כ ל חמו ר ליש א לח ך אינ ו
יכול לומ ר לחצ י לת ך השכרת י ל ך ובשבי ל התוספ ת
מתה שהר י דר ך כ ל חמו ר ליש א כ ך וכ ן א ס
הוסיף ע ל הדר ך כגו ן ששכר ה לחמש ה מילי ן
והלך עשר ה מילי ן כיו ן שדר ך כ ל חמו ר ליל ך
עשרה מילי ן א ם מת ה פטו ר והארי ך בז ה
ואמר שהו א פטו ר אא* כ מח ה ודא י מחמ ת
המשאוי כ ך נרא ה ל ו ז״ ל והבי א ראי ה לז ה
אלא שאינ ה מכרח ת :
שכר
א טרו '
״מ סי ׳ ש׳ ט : ב טו ר ש ס : ג טמ״ ט סי ׳ ש׳ ט : ד סמ״ ג עשי ן פי ׳ כ״ ט : ה סמ׳ ג ש ם טח״ ט סי ׳ ש׳ ת :
לחם משנ ה
פ״ד ה שכר ה לרכו ב עלי ת אש ה וכו ׳ . כת ב הטו ר זי ל בסי ׳ שי ח וכת ב הרמ׳׳ ה ז ׳ ל
דוקא ששכר ה לחש ה סת ם אב ל שכר ה לאש ה ז ו אינ ו רשא י לשנות ה
באשה אמר ח אא״ כ שכר ה האש ה לעצמ ה וכו ׳ וא ס אי ן השוכ ר בעצמ ו הול ך עמ ה א ו שאי ן
הבעלים בעצמ ם הולכי ם עמ ה אפיל ו מכב ד לק ל נמ י ל א ישנ ה שאי ן השוכ ר רשא י להשכי ר
וכו׳ ע״ כ נרא ה סי ׳ דברי ו דטעמ א דאי ן השוכ ר רשא י להשכי ר הו א משו ם דאי ן רצונ י שיהי ה
סקדוני ני ד אח ר ומפנ י כ ן כת ב רבינ ו ז״ ל בפ״ ה דבקרק ע א ו ספינ ה שהר י בעל ה עמ ה
יכול השוכ ר להשכי ר ול א שיי ך ש ם אי ן רצונ י שיהי ה פקדונ י בי ד אח ר ומפנ י כ ן כס ב
הרמ״ה ז״ ל דא ם ר.שוכ ר בעצמ ו הול ך ע ם הבהמ ה א ו בע ל הבהמ ה עצמ ו א ז יכו ל לשנות-. !
כמו שאמרנ ו למעל ה משו ם דאי ן שיי ר ש ם
הולך ע ם הבהמ ה א ו בע ל הבהמ ה עצמ ו אב ל א ם אינ ו הול ך עמ ה ל א ז ה ול א ז ה א ז ו> א
אינו יכו ל לשנות ה זה ו פי ׳ דבר י הרמ״ ה ז״ ל אע״ ג דלשונ ו דחו ק קצ ת במ״ ש א ו שאי ן הבעלי ם
כגדל עו ז
פ׳ד השוכ ר א ח החמו ר כו ׳ ע ד סו ף השר ק . כול ו נמציע א סר ק השוכ ר א ה האומני ן (ד ף ע ח ) •
הולכים דהי ה ל ו לומ ר ול א הבעלי ם הולכי ם כיו ן דהכוונ ת הו א לומ ר דל א השוכ ר ול א
הבעלים הולכי ם אל א שפירו ש דברי ו במ״שא ו ר״ ל לא ו דוק א שוכ ר אל א א ו הבעלי ם נמ י א ם
הולכים סג י ואע״ ס שהלשו ן דחו ק קצ ת מ״ מ כ ך פירו ש דברי ו ז״ ל אמנ ם מ ה שתמ ה הר ב
על הטו ר אנ י תמ ה ע ל תמיהת ו דמ״ ש הטו ר ור״ ל שהשוכ ר בהמ ה למש א ידוע ה וכ ו א
בשביל סו ף דבר י הרמ״ ה כת ב דאי ן עני ן דברי ם אחרוני ם שכת ב הרמ״ ה לדי ן ז ה כל ל ו^ א
שייך ה א בה א אל א מפנ י מ״ ש בתחיל ת דברי ו דוק א ששכר ה לאש ה סתמ א אב ל שכר ה
לאשה ז ו אינ ו רשא י לשנות ה וה״ ז דומ ה לספינ ה ז ו ויי ן ז ה שכת ב הטו ר ז״ ל לקמ ן בסי ׳
שי״א שדקד ק מש ם הרמ״ ה דכיו ן דאמ ר לז ו אינ ו יכו ל לשנות ה אפיל ו לכמות ה וה א הכ א
דחמר לאש ה ז ו וז ה פשו ט בדבר י הטו ר ז״ ל ונסתלק ה מעלי ו תמיה ת הרב״ י ז* ל :
ואפילו מעובר ת שהי א מניק ה וכו ׳ . אי ת ל ן בגירס ת ההלכו ת אפיל ו מעובר ת א ו מניק ה
וצ״ע דאינ ו מסכי ם ע ם הגמר א דאמר ו ש ם אמ ר ר ב פפ א מעובר ת והי א מניק ה
קאמר
הגהות מיימונדו ת
כאיכא מא ז רפסי ק כאבי י ע׳ ש בספר ו ! [א ] ואע׳ ג דתחילת ו בפשיע ה לגב י חמימו ת
ומי׳ל תחילת ו בפשיע ה וסופ ו באונ ס חיי ב היינ ו דוק א בשב א האונ ס מחמ ת הפשיע ה
1 1•׳..(^ ! '״ ׳ י־'״״׳ ' ׳ ״ ־ ־ ־׳ ׳ ־ ־ י וקי׳ ל תחילת ו בפשיונ ח וסוס ו 11 ״ * - < ׳ •■ • י יקי ־ , ׳ — ך
נ■ ״ד ״ ו,י,. א י״י־נ ■ ני׳יק־ ז ־״<■־' ״ י״זיי י ״" י "־יקער.״״4״ג־״יע־ י
פניי משני ! משפטי ם . הלכו ת שכירו ת פ׳ ד פ־ ה
נסףמשנה נ ח 115
שכר סח ם אינ ו נוש א אל א משק ל הידו ע כמדינ ה לאוח ה שהמ ה וכו ׳ . א ף ע״ ס ששצמר א צח5 ו שיעו ר ידו ע לקצ ח שהמו ח רבע ו ל א כחנ ו לפ י שכ ל הארצוי ז אע ן שוו ם והשו ם
הוא : וכ ן ספינ ה וכו ׳ . מפוא ר ש ס (ד ף פ ׳ ע״ב ) • ' ז ה:ת ף שהוסי ף ע ל משא ו ק ב אח ד וכו ׳ . פירו ש הוסי ף בל א ידיעח ו היי ב מזקי ו כאוקימח א דר ב אש י ש ס וכ ן הסר , כהלכו ס
וכתב רש״ י ז " ל ומכא ן אנ ו למדי ן שמש א אד ם בינונ י ל ׳ קפ ץ שה ן חמ ש סאי ן דהאחנ ן תוספ ת החמו ר שלש ה [קפץ ] שה ן חצ י סא ה ומשא ו לת ך ם״ ו סא ץ אלמ א הוספ ת אמ ד משלשי ם
במשא הו א עכ״ ל אע* פ שי ש לחל ק פי ן אד ם לבהמ ה : ח השוכ ר א ח החמו ר לרכו ב וכו ׳ . בריית א ונתבאר ה בגמר א ש ם (ד ף ע״ מ ע״ב ) : וכ ל אל ו הדברי ם בשוכ ר סת ם וכו׳ . ז ה
פשום שהכ ל הול ך אח ר המנה ג בכיוצ א בז ה וכ ן
