NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 376

Section 376

ורין השט ר . הו א בעי א ופשט ה ר ב חסד א סו ף
המוכר א ח הבי ת (ד ף ע׳ ) שנאמ ן לומ ר
החזרתי ובשבוע ת התור ה ומבוא ר ש ם הטע ם
מיגו דא י בע י אמ ר נאנס ו . וז ה מוסכ ם :

בד״א כשהי ה השומ ר וכו ׳ אב ל א ם הי ה חיי ב
להביא ראיי ה ע ל טענת ו כמ ו שיתבא ר .

פירוש יתבא ר ברא ש פר ק שליש י שבמקו ם רואי ן
ועדים מצויי ן שאינ ו נאמ ן בשבוע ה ובאות ו צ ד
אס הי ה הפקדו ן בשט ר אינ ו נאמ ן לומ ר החזרת י
וזה החילו ק אע״ פ של א נזכ ר בפירו ש בגמר א
פשוט הו א שהר י בז ה הצ ד אי ן כא ן די ן מיג ו
כלל. וא״ כ פשו ט הו א של א יהי ה נאמ ן לומ ר
החזרתי שהר י הטע ם שאמר ו נאמ ן אינ ו אל א
במיגו וכ ל זמ ן שאי ן ש ס מינ ו ודא י אינ ו נאמ ן
ופשוט הו א : ומ״ ש אל א ישב ע בע ל השט ר
בנקיטת חפ ץ וכו ׳ . בהשגו ת אמ ר אברה ם והו א
דאמר לי ה אישתב ע וכו ׳ . דימ ה ז ה למלו ה א ת
חבירו בשט ר וטע ן הלו ה ואמ ר פרעתי ך שאומרי ן
ללוה ל ך של ם וא ס מע ן הלו ה ואמ ר ישב ע ל י
נשבע המלו ה כמ ו שיתבא ר רא ש פי״ ד מהלכו ת
מלוה ולו ה ונכו ן הו א . ורבינ ו קיצ ר בכא ן :

אין ל ך מ י שנשב ע מחו ך שיכו ל לומ ר וכו׳ . פי ׳

הכיונה הי א בנשבעי ן ונפטרי ן ול א בנשבעי ן
לחם משנ ה ונוסלי ן

יא מע ן שהפקי ד אצל ו וכו ׳ . כת ב ה״ ה דבכ ל הטענו ת שהמפקי ד יוד ע בה ן כמ ו הנפק ד
אין ש ם חיו ב שבוע ה מ ן התור ה וכו ׳ מ ה שחל ה הדב ר שהמפקי ד יוד ע ל א משמ ע
כן מדבר י רבינ ו בפ״ ו מהלכו ת שאל ה שכת ב ש ם שאי ן כ ל שומ א נשב ע שבוע ת הבומרי ן
האמורה בתור ה אל א בזמ ן שמוד ה בעצמ ו ש ל פקדו ן כמ ו שהמפקי ד אומ ר וכו ׳ כלל ו ש ל
דבר הטוע ן לפטו ר עצמ ו מ ן ההשלומי ן וכו ׳ משמ ע שאי ן הדב ר תלו י אל א שמוד ה בעצמ ו
של פקדו ן אב ל אינ ו תלו י במ ה שיוד ע המפקי ד א ו ל א אב ל מ ה שהקש ה עלי ו הר ג ב״ י
ממאי שכת ב ש ם הר ב בעובד א דשומשמי ן דאמ ר החזרת י ל ך דנשב ע בנקיט ת חפ ץ ותיר ץ
דהיכא דאמ ר החזרת י כיו ן שהו א מוד ה שנעש ה שומ ר מתחיל ה חיי ב שבוע ת שומרי ן ז ה א י
אפשר דפהדי א כת ב הר ב ז״ ל כא ן בחלוק ה דלקמי ה א ו שאמ ר כ ן הי ה אב ל החזרת י ל ך
ונסתלקה השמיר ה ול א נשאר ה פינינ ו תגיע ה הר י הנתב ע נשב ע שבוע ת היס ח ונפט ר .

עוד בהדיא^אמר ו המפקי ד אצ ל מביר ו בעדי ם אי ן צרי ך לפירע ו בעדי ם וכמ ו שהשיג ו
הראב״ד בפ״ ו מהלכו ת שאל ה דבהדי א משמ ע בר״ פ כ ל הנשבעי ן דאפיל ו שבוע ה אינ ו צרי ך
גבי ה א דהקש ו הת ם גג י נאנס ו דלהימני ה גמג ו דהחזרת י ל ך ול א ליבע י שבוע ה ול א
ידעתי אי ך כת ב הר ב ב״ י ז״ ל כ ן ;

יב אי ן ל ך מ י שנשב ע מתו ך שיכו ל לומ ר וכו ' . קש ה להר״ א ממלו ה ע ל המשכו ן דנשג ע
בנקיטת חפ ץ מדי ן מז ו וקצ ת הימ ה אמא י ל א השיג ו מרוע ה שטע ן הצלת י ע״ י
^ ״ 1 רועי ם שנתבא ר בפר ק שלאח ר ז ה שנשב ע בנקיט ת חפ ץ דבמלו ה ע ל המשכו ן ל א נתבא ר

בבירור ב פ ד מהלכו ת מוע ן ״השבוע ה הי א בנקיט ת מפ ץ פש ס כת ב שבוע ה סת ם ואפש ר שהי א היס ת נ אי ן נשגעי ן אל א היס ת . השי ג הר״ א ע ל רבינ ו מפנ י שהבי ן דאייר י אפיל ו

בנשבעין

פן מתנ ה שומ ר חנ ם להיו ת פטו ר משבוע ה והשוא ל
להיות פטו ר מלשלם . וכ ן מתנ ה בע ל הפקדו ן ע ל
ש״ח א ו נוש א שכ ר ושוכ ר להיו ת הייב ץ בכ ל כשואל .

"שכל תנא י בממו ן א ו בשבועו ת ש ל ממו ן קיי ם וא״ צ
קניין ול א עדי ם : י טע ן י׳ז ה שהי ה ש ם תנא י והשומ ר
אומר ל א הי ה ש ם תנא י נשב ע השומ ר שבוע ת השומרי ן
ומגלגל ב ה של א הי ה ש ם תנא י נ טע ן שהפקי ד
אצלו וז ה אומ ר ל א אמרת י אל א הנ ח לפני ך ול א נעשית י
לו שומ ר נשב ע היס ת של א קבל ו אל א בדר ך ז ו וכול ל
בשבועתו של א של ח ב ו י ד ול א אבד ו בידי ם ול א בגר ם
שגרם ל ו שיהי ה חיי ב לשל ם : ,י! ;'ז ה אומ ר השאלתי ך
אוהשכרתיך א ו הפקדתי ך והל ה אומ ר ל א הי ו דברי ם
מעולם . א ו שאמ ר כ ן הי ה אב ל החזרת י ל ך ונסתלמ ה השמיר ה ול א נשאר ה ביגיג ו תביע ה
הרי הנתב ע נשב ע שבוע ת הים ת ונפט ר . בד׳ א כשל א הי ה ש ם שט ר אב ל א ם הפקי ד א ו
השכיר א ו השאי ל בשט ר ואמ ר ל ו החזרת י ל ך הר י השומ ר נשב ע בנקיט ת [י ] חפ ץ מתו ך
שיכול לומ ר ש״ ח שנגנ ב א ו אב ד והשוא ל מת ה בשע ת מלאכ ה נאמ ן לומ ר החזרת י ו״כש ם
שאם טע ן [יי ] שנאנ ם נשב ע מ ן התור ה בנקיט ת חפ ץ כ ך א ם טע ן החזרת י ישב ע כעי ן
של תור ה הואי ל וי ש ש ם שט ר בי ד התוב ע . *בד״ א
כשהיה השומ ר יכו ל לטעו ן ולומ ר נאנס ו ול א נצרי ך אות ו
להביא ראיי ה ע ל טענת ו אב ל א ם הי ה חיי ב להבי א
ראייה ע ל טענת ו כמ ו שיתבא ר אינ ו נאמ ן לומ ר החזרת י
אלא ישב ע בע ל השט ר בנקיט ת חפ ץ של א החזי ר ל ו וישל ם . אי ן ל ך מ י שנשב ע מתו ך
שיכול לומ ר כ ך וכ ך וישב ע בנקיט ת חפ ץ אל א ז ה השוט ר בלב ד שי ש עלי ו שט ר אב ל שא ר
כל הנשבעי ן בדי ן מתו ך שיכו ל לומ ר *אינ ן נשבע' ! השג ת הראכ״ ד

אלא היםת :

שומר

א סמ״ ג ש ס ט0׳ מ סי ׳ ש״ א ;

* אי ן ופנעי ן אל א ריס ת טכ״ ל ; א״ א וה א איכ א
נשנט ט ל המשכי ן לדט ח הגאוני ם אל א שאינ י מוד ה
אלא כטי ן מרי ה דהושל א דת: ס טי! י ט5״ ל ; י

משנה למל ך

ט 1כ ן מאנ ס בט ל הפקדו ן ע ל ש״ ח ונו ׳ . מדבר י החוכפו ח בפר ק הזה ב אמהניסי ן דאל ו דנרי ם שאי ן
נשנעין עליה ם נהג ו לח ד פינוי א דדוק א ש׳ ח א ו פ׳ פ מתנ ה להיו ת כשוא ל נדברי ם אב ל ש׳ ח
להיות נש״ ש נט י קני ן מטעמ א דדוק א משו ם דסבורי ם העול ם שהשאי ל ל ו גמ ר ומשעב ד נפשי ה . והג״ א
בשם הא׳ ז הוסיפ ו להסתפ ק א י דוק א ש׳ ח מתנ ה להיו ת כשוא ל אב ל ש׳ ש להיו ת כשוא ל ל א ודו ק נס׳ פ
האומנין . כתו ב נהג״ א בס' פ הפועלי ם בש ם רבינ ו ברו * דמדל א נק ט גנ י ש׳ ח להיו ת פטו ר מלשל ם
כדקתני גנ י ש״ ש משמ ע דל א מיסט ר א ס פש ע אפיל ו התנה . ומהרינ׳ ל ח״ א ד ף קנ״ א כת ב דאי ן חול ק
בסברת ר ׳ ברו ן הלזו . ונרא ה דתשוב ת מהר״ ם שהני א המרדכ י נם׳ פ האומני ן הביא ה מר ן סימ ן ע׳ ב
מח״ז הי א היפ ך סבר ת ר ׳ ברו ן ועיי ן נל״ ר סימ ן רכ׳ ב וסימ ן קכ״ ד ועיי ן בתשוב ת מיימוני ת דספ ר
משפטים סימ ן י׳ א הניא ה מר ן סימ ן ש׳ ג ס׳ ה יע׳ ש . וכתו ב בל״ ר ס׳ ס רכ׳ ב איבר א דמודינ א ל י
דאסילו א ס לו י הבי א עדי ם שהנכסי ם הי ו שזי ן יות ר מ ן החו ב דאי ן לחיי ב לראוב ן מטע ם פשיע ה דדילמ א
לא פש ע ומוקמינ ן ממונ א בחזקחי ה ע' כ . כלומ ר דאלינ א דמהרי׳ ש ליכ א פשיע ה כיו ן שהתנ ה כ ן ומצ י

למימר קי ם ל י נמהר׳ ם :

יא טע ן שהפקי ד אצל ו נו ׳ . דבר י מהריק׳ א קשי ם לשומע ם שהר י בהדי א כת ב רנינ ו א ו שאמ ר כ ן
היה אב ל החזרת י נשב ע שבוע ת היס ת והר י מוד ה שנעש ה עלי ו שומ ר ואינ ו נשב ע אל א
היסת וכב ר כת ב הר ב לח״ מ ז׳ ל לשו ן רבינ ו וצ׳ ע :

יב בד׳ א כשהי ה השומ ר יכו ל לטעו ן ולומ ר נאנס ו נו ׳ . (*א׳ ה עיי ן פכ״ א מהלכו ת מלו ה ולו ה
דין א ׳ בסו ף כתשובה ) :

אם

מגדל עו ז

ובשבועות סר ק שבוע ת הפקדו ן : מתנ ה כומ ר חנ ם ע ד ונפט ר . סר ק כשוכ ר א ת הפועלי ם ובתשובו ת
הגאונים ז* ל הסכימ ו כ ן : בד״ א כשל א הי ה ש ם ע ד בי ד האוב ע . בבב א בחר א פר ק כמוכ ר א ת הבי ת
מוכיח כ ן ואית א סר ק כ ל הנשבעי ם וכ ן הור ה ר׳ ת ד ל וכ ן כת ב הר״ מ מקוצ י ז׳ ל מדע ת רבותי ו בעל י
החוס׳ ז׳ ל : בד׳ א כשהי ה השומ ר יכו ל לטעו ן ולומ ר נאנס ו וכו ׳ ע י וישל ם : בת ב כראב״ ד ז׳ ל והו א
דאמר לי ה וכו ׳ : ואנ י אומ ר ג ס נז ה כ י דבר י ר׳ מ ז״ ל תלמו ד ערו ך הו א נב״ ב פר ק המוכ ר א ה הבי ת
1גס בסר ק השוכ ר א ת האומני ן פסק ו כ ן רבותינ ו נעל י התוססו ת הלכ ה כאיס י וכדדאי ן רג א גב י ההי א
מביתא דאיתנ ר בריסתק א דמחוז א וג ס הר' מ ז׳ ל מקוצ י כת ב כ ן ומ׳ ש כראב״ ד ז׳ ל הי א סבר ת מקצ ת
המפרשים ז״ ל ונא ה הו א אב ל כנ ר הקדמת י כמ ה פעמי ם שאי ן ל ו לר״ מ ז׳ ל עס ק בז ה החיבו ר אל א
לקצר לשו ן הגמר א ולכ ך עןרא ו משנ ה תור ה ; אי ן ל ך מ י שנשב ע מתו ך שיכו ל לומ ר כ ך וכ ך וישב ע בנקיט ת
חפן אל א ז ה השומ ר בלב ד שי ש עלי ו שט ר אב ל שא ר כ ל הנשבעי ן בדי ן מתו ך שיכו ל לומ ר אי ן נשבעי ן
אלא היס ת עכ׳ ל : כת ג הראנ״ ד ז׳ ל וה א איכ א נשב ע ע ל המשכו ן ונו ׳ : ואנ י אומ ר ומאח ר שהו א

אינו

הגהות מיימוניו ת

עירוב פרשיו ת כתו ב כא ן (פרשה ) דכ י כתי ב כ י הו א ז ה אמל*ו ה כתי ב אבל * אפקדו ן ן* א
דאפילו כופ ר הכ ל חיי ב שבוע ה דאוריית א וכ ן כת ב האלפס י והל א סתמ י משניו ת מוכיחו ת
דאת בפקדו ן בעינ ן הודא ה במקצ ת בשבועו ת סל ע הלויתנ י כו ׳ ובההי א מנור ה ב ת עש ר
חוליות ועש ר גםניו ש מסרת י ל ך ופר״ ת וריב״ א לדבר י האומ ר עירו ב פרשיו ת כתו ב כא ן
דכי כתי ב כ י הו א ז ה אמלו ה הו א דכתי ב פירו ש ג ם אמלו ה הו א דכתי ב כ י מלו ה ופקדו ן
דין אח ד לה ם לפיכ ך אי ן להעמי ד כ י הו א ז ה אל א בדב ר השיי ך בשניה ם במלו ה ופקדו ן
כגון להד״ ם א ו החזרת י ל ך בז ה ל א יתחיי ב ל א במלו ה ול א בפקדו ן אא׳׳ כ הוד ח במקצ ת
דאינו מעי ז פני ו לומ ר ל א הלויתנ י א ו ל א הפקד ת אצל י מאומ ה אב ל בטענ ת אונ ם
שאינה פוטר ת במלו ה הי ה מתחיי ב בפקדו ן בל א הודיי ת מקצ ת דאי ן שיי ך לומ ר כא ן חזק ת
דאין מעי ז פני ו כ י בטענ ת אונ ם מעי ז ואפיל ו א י חביר ו יוד ע בשקר ו ולכ ך אמרינ ן
בהמוכר א ת הבי ת א ם אמ ד נאנס ו לא ו שבוע ה בע י אב ל לרמ י ב ר המ א דאמ ר כא ן בפר ק
השואל ופ׳ ק דב״ מ דאי ן עירו ב פרשיו ת כתו ב כא ן א ף בטענ ת נאנס ו צרי ך הודא ה במקצ ת
וכן כתו ב בתוספו ת בש ם ר״ ת ואי ן הלכ ה כרמ י ב ר חמ א כ י סוגי א דתלמוד א פליג א עלי ת

פרק המוכ ר א ת הבי ת ג ם ר ב עמר ם ור ב חסד א ברי ש סנהדרי ן מוק י לסת ם מתניתי ן דל א
בוותיה וכ ן פס ק כא ן בעמוד : י־ןבאשיר״ י ס׳ ם הפועלי ם כת ב או ר זרו ע כש ם ת׳ ר ברו ך מרעגנשבור ק מדל א קתנ י גב י ש״ ח להיו ת פטו ר מתשלומי ן כדקתנ י גב י ש״ ש משמ ע
ללא סיפט ר א ס פש ע אפיל ו התנ ה ע׳כ ] ז ואפיל ו הסוקי ד אצל ו כעדי ם דאטרינ ן םר< ן חנשכעי ן חם*ןי ד חניי י כעדי ס אי ן *רי ר לחחזי י ל ז כעדי ם כשט ר ייי ד לחחזי ן

מלד משנ ה

זגוטלין ונז ה נסחלק ה ההשג ה דודא י י ש
גנשכטין ונוטלי ן מדי ן מינ ו שהו א נשנ ע בנקיס ס
חסן והו א המלו ה ע ל המשכו ן שהו א נאמ ן ע ד
כדי דמי ו וכשכוע ה כמ ו שנחנא ר סר ק רכיע י
מהלכות טוע ן ונטע ן אכ ל די ן ז ה הו א ננשב ע
ונפטר והכר ח הו א של א יהי ה ז ה אל א בשומר .
כשטר שהו א נאט ר במינ ו לפ י שכ ל שא ר הכופרי ם
ככל אי ן בה ם מחויי ב שבוע ה מ ן התור ה אל א
השומרים בטענ ה נאנס ו ועבו ט הו א :
פ׳ג א שוט ר שטמ ן שנאנ ס אונ ס וכו ׳ .

מפורש בגמר א הו ף הפוכ ר א ח
האומנין

משפטים. הלכו ת שכירו ת פ־ ג

פרק שליש י

מגיד משנ ת

נו 111

האומנין(ד ף ס״ג ) כאיס י ב ן יהוד ה . והכרי ח
ק בהלכו ת בביאו ר : אב ל א ס טע ן שנאנ ס
וכו׳ . נ ם ז ה פשו ט ומבוא ר ש ם : מעש ה באח ד
שהעביר מבי ח וכו ׳ . מעש ה ש ם :

ב המעבי ר חבי ח ממקו ם למקו ם בשכ ר וכו׳ .

זה מבוא ר בשיט ת ההלכ ה ש ם
ועיקר : ועו ד תקנ ו בדב ר ז ה וכו ׳ הואי ל
ומשוי ז ה נדו ל לנב י ארז ד כו ׳ . מפור ש ש ם
בגמרא אתקי ן רב י חיי א וכו ' הנ י דדר ו באגר א
ואתבר נשל ם פלנ א מ״ ט נפי ש לח ד וזוט ר לחר י
דמי לאונ ס ודמ י לפשיע ה . והטע ם לדבר י הר ב